כתב אישום

מה זה כתב אישום?

הנחיות פרקליט המדינה מגדירות מה זה כתב אישום:

"כתב אישום הוא כתב הטענות הפותח את ההליך הפלילי והקובע את מסגרתו"

מידע ראשוני והנחיות לנאשם

מאות תיקים פליליים נפתחים מדי יום בבתי המשפט השונים ברחבי המדינה. נתונים רשמיים מעידים על כך שחלק גדול מכתבי האישום הוגשו דווקא נגד אנשים נורמטיביים שהסתבכו עם החוק לראשונה.

ראשית, אנו ממליצים לפנות לעורך דין פלילי ולהתייעץ לפני החקירה במשטרה. שנית, ההמלצה תקפה גם לאחר סיום החקירה ועד לשלב השימוע טרם העמדה לדין. אם הוגש נגדכם כתב אישום ואינכם מיוצגים – פנו בהקדם לעורך דין פלילי לשם ייצוג בפני בית המשפט.

במשרד עורכי הדין הפלילי אלעד שאול ושות', עורכי דין יוצאי רשויות התביעה ובניהן:

1. התביעה המשטרתית.
2. פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי).
3. פרקליטות מחוז המרכז (פלילי).
4. המחלקה המשפטית ברשות המסים.
5. מחלקת התביעה הפלילית בעיריית ירושלים.

בכובענו כתובעים מטעם מדינת ישראל ניסחנו והגשנו כתבי אישום נגד נאשמים בהליכים פליליים. כיום, אנו מגנים על חשודים ונאשמים באמצעות הכלים שרכשנו בזמן עבודתנו במערכת התביעה של מדינת ישראל.

קיבלתי כתב אישום מה לעשות?

להגשת כתב אישום נגד אדם יש משמעויות מרחיקות לכת. מרגע הגשת כתב האישום הוא מפסיק להיות "חשוד" והופך להיות "נאשם". נאשם הוא אדם שנחקר במשטרה, תובע עיין בתיק החקירה וסבר שישנן ראיות מספיקות להרשעה והוא מועוד לדין בשל כך. מדינת ישראל כבר לא מצביעה על האדם כחשוד אלא טוענת שביצע את העבירה ושיש די ראיות לכך. יחד עם כתב האישום תקבלו "הזמנה לנאשם" בה נכללים הפרטים הבאים:

• פרטי השופט שידון בתיק.
• תאריך ושעת הדיון.
• כתובת בית המשפט.

אחת הטעויות הקריטיות בהליך הפלילי היא הגעה לבית המשפט ללא ייצוג משפטי איכותי. יחד עם ההזמנה לנאשם מצורפת לרוב "הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי בהתאם לסעיף 143א לחוק". מה הכוונה?

במסגרת דיון מקדמי בית המשפט רשאי:

1. לדרוש מכם להשיב לאישום.
2. לשאול אתכם שאלות לפי שיקול דעת השופט.
3. לנסות לסיים את התיק עוד בדיון הראשון (בדרך של הסדר טיעון).

כל מה שתאמרו בבית המשפט יתועד בפרוטוקול הדיון ויכול לפגוע בכם בהמשך. אני ממליץ בחום שלא להגיע לדיון לבד! אתם מוזמנים להשאיר פרטים או ליצור קשר טלפוני:

הליכים שאחרי הגשת כתב אישום

1. הקראה בבית המשפט

הדיון הראשון בהליך הפלילי נקרא "הקראה" במסגרתו בית המשפט יקריא לנאשם את כתב האישום. בית המשפט יוודא שהנאשם מבין את תוכן האישום ויבקש ממנו להשיב לאשמה. תשובת הנאשם לאישום היא אחד האירועים המרכזיים והחשובים בהליך ויש להיזהר מאוד בביצועו. אם הגעתם לדיון ללא ייצוג אני ממליץ חד משמעית לבקש דחיית הדיון לצורך הסדר ייצוג משפטי.

לאחר הקראת כתב האישום לנאשם הוא נדרש להשיב לאישום. התשובות המרכזיות לאישום הן:

להודות באשמה

ניתן להודות באשמה כולה או חלקה. אם תודו באשמה בית המשפט ירשיע אתכם בביצוע עבירה פלילית ויישאר לכם רישום פלילי. לאחר מכן יעבור התיק לבחינת העונש הראוי. תחילה יתאפשר לצדדים לטעון לעונש בדיון המכונה "טיעונים לעונש". לאחר מכן יינתן גזר דין ותגלו מה העונש שהוטל עליכם. בין האפשרויות: הרשעה פלילית, מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, עבודות שירות, שעות לתועלת הציבור ועוד.

כפירה באשמה מעבירה את התיק לשמיעת הוכחות. בית המשפט ייקבע מועד לדיון הוכחות אליו יזומנו עדי התביעה ועדי ההגנה והצדדים "ילחמו זה בזה". התביעה תילחם להרשיע אתכם ולהטיל עליכם עונש ואילו עורך דין פלילי יילחם על זיכוי הנאשם מכתב האישום.

לסיכום, שלב המענה לאישום הוא קריטי ויש לשקול בקפדנות את המענה. ככלל אני לא ממהר להשיב לאישום בתיקים בהם אני מייצג את לקוחותיי. יש מספר פעולות שחייב לבצע לפני מענה לאישום – העתקת חומר ראיות ומו"מ הן חלק מאותן פעולות.

3. קבלת חומר הראיות ולימודו

ללא איתור כשלים מהותיים הנאשם יורשע בפלילים וייגזר עליו עונש, לכן מומלץ לנהל הגנה משפטית בהליך פלילי באמצעות סנגור מנוסה שיפעל לקבלת מלוא חומר הראיות.

4. משא ומתן מול התביעה

לאחר לימוד חומר הראיות אנו מתאמים מועד לפגישת משא ומתן עם התובע שהגיש את כתב האישום. במעמד זה אנו מציגים בפניו את מחדלי החקירה והכשלים הראיתיים בתיק. עוד נציג בפני התובע פסיקות מבתי משפט המסייעות לנאשם ותומכות בטענותיו. לבסוף, נציג מסמכים ונתונים אישיים לגבי הנאשם שתומכים בטענותינו.

ההשלכות של העמדה לדין פלילי

קודם כל, חירות הנאשם עומדת על כף המאזניים ונמצאת בסכנה ממשית. מעבר לכך עם הגשת האישום ניתן לפרסם את שם הנאשם ואת עובדות כתב האישום. פרסום שם הנאשם לצד פרטי המעשים הפליליים המיוחסים לו גורמת נזק בלתי הפיך לשמו הטוב, לקשריו המשפחתיים וליכולתו לחזור לשגרה. הפרסום מצמיד לנאשם סטיגמה ותווית עבריינית שתלווה אותו שנים ארוכות גם אם לבסוף יזוכה או יבוטל כתב האישום. השלכה נוספת היא מתן האפשרות למדינה לדרוש הגבלות שונות על הנאשם כגון:

• החרמת רכוש.
• חילוטים.
• מעצר עד תום ההליכים.
• מעצר בית בתנאים מגבילים.
• פיקוח אלקטרוני (איזוק אלקטרוני).
• צו פיקוח מעצרים (קצינת מבחן).
• עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון.

כעורכי דין יוצאי התביעה של מדינת ישראל, אנו בעלי ידע וניסיון בהתמודדות עם הליכי מעצר: מעצר ימים, עד תום ההליכים, מעצר בית ושינוי תנאי מעצר.

לקריאה נוספת בדבר השלכות הליכי מעצר ניתן לעבור למאמר "עורך דין מעצרים".

מומלץ למנוע הגשת כתב אישום ולא להתמודד אחרי הגשתו

מרגע הגשת האישום עובר "הכדור" למגרש של המדינה והנאשם נאלץ להתגונן מפניה בהליך פלילי דורסני.

כמי שעבד בפרקליטות אני יודע היטב: קשה יותר לשכנע את המדינה "לרדת מהעץ" – מומלץ יותר לשכנע אותה לא "לטפס על העץ" מלכתחילה! לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד פלילי עוד בשלב החקירה במשטרה ולפני שמסרתם גרסה לחוקר. גם בשלב מאוחר יותר עורך הדין יסייע בייעוץ נכון וינתב את התיק למקום בו הפגיעה בכם קטנה ככל האפשר.

אחד השלבים בו אני ממליץ לפעול במרץ הוא דווקא מחקירת המשטרה ועד העברת התיק לפרקליטות או לתביעה המשטרתית, בשלב זה אנו מנהלים משא ומתן עם קצין החקירות או התובע הפלילי ומבקשים לסגור את התיק בעניינכם. במקרים אחרים וסבוכים יותר אנו מבקשים לנצל את זכותכם לשימוע לפי הגשת כתב אישום – במסגרת הליך השימוע ניתן לשכנע את התביעה שלא להעמיד את החשוד לדין. כל פעולה שיכולה להפחית סיכוי להגשת האישום מבורכת וחייבת להינקט מיד ובהקדם האפשרי.

אל תוותרו על זכויותיכם.

אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר בכל אחד משלבי ההליך הפלילי ולקבל ייעוץ ראשוני. משרד אלעד שאול ושות' מדורג על ידי חברות הדורג Bdi ודן אנד ברדסטריט בין  המובילים בישראל.