קיבלת בדואר כתב אישום פלילי והזמנה לדיון בבית משפט? הדבר מסמל על תחילתו של הליך פלילי נגדך. הגשת כתב אישום מתבצעת לאחר הליכי חקירה במשטרה ולעיתים אף לאחר קיום הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום. איך להתמודד עם כתב אישום? מה קורה אחרי הגשת כתב אישום והאם ניתן לבטל אותו? לאיזה עורך דין פלילי מומלץ לי לפנות? עו"ד אלעד שאול, מומחה למשפט פלילי ויוצא פרקליטות מחוז ת"א, מסביר:
כתב אישום פלילי: זימון לבית המשפט
כתב אישום מוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו נעברה העבירה על ידי הנאשם, או על פי מקום מגורי הנאשם. כך למשל, עבירת אלימות שבוצעה ברמת גן, כתב האישום יוגש לבית משפט השלום בתל-אביב ואילו עבירת סמים שבוצעה בירושלים, כתב האישום יוגש לבית המשפט השלום בירושלים.
כל כתב אישום מקבל מספר תיק ייחודי משלו המורכב מהמילים ת"פ ("תיק פלילי") או תפ"ח ("תיק פשע חמור"). תיקי תפ"ח מוגשים לבית המשפט המחוזי שדן בתיקים חמורים ובעונשים שמעל 7 שנות מאסר. בהזמנה לדיון יקבע המועד בו צריך הנאשם להתייצב, מיקומו של בית המשפט ובפני איזה שופט אמור להתקיים הדיון.
מה עלי לעשות בדיון הראשון בבית המשפט?
עוד לפני הדיון הראשון, אני ממליץ לך לפנות לעו"ד פלילי להסדרת הייצוג בתיק שהוגש נגדך. עורך הדין אמור לפנות לגורם התובע (המשטרה או הפרקליטות) ולהעתיק את מלוא חומר החקירה. לאחר מכן, ילמד הסנגור את חומר החקירה ויבדוק האם יש די ראיות הקושרות אותך לביצוע העבירה והאם ישנה אפשרות להוביל לביטול כתב האישום.
לאחר מכן, יש לפנות לתביעה ולנהל עמה הליכי משא ומתן והליכים מקדמיים נוספים שבסופם עשויה להתרחש אחת מהתוצאות הבאות:
- ביטול כתב האישום.
- תיקון מקל בכתב האישום.
- הסכמה על הסדר טיעון.
לאחר מכן, תתייצבו בבית המשפט בפני השופט בהליך הפלילי, עורך הדין שלך יטען את טענותיך בפני בית המשפט – יציג הסדר טיעון אם הוסכם על כך, ואם לא הוסכם על כך, ימסור את תשובתך לאישום (מודה באשמה או כופר בעובדות) והדיון יידחה למועד מאוחר יותר לשם שמיעת עדים – דיון הידוע כדיון הוכחות. חשוב לציין, חובה להתייצב לדיון בבית המשפט, נאשם שלא התייצב יוצא נגדו צו הבאה והוא צפוי להיעצר ולהגיע לבית המשפט באזיקים.
חוקר המשטרה אמר לי שהתיק ייסגר, אז למה הגישו כתב אישום?
כי האמנת לחוקר המשטרה! לחוקרי משטרת ישראל יש מטרה אחת ויחידה, לבצע את עבודתם, לבצע חקירה יסודית ומעמיקה, להוציא מהחשוד מידע מפלילי ולהעביר את תיק החקירה לעיונו של תובע פלילי. חוקר המשטרה לא מחליט על סגירת התיק ואף לא מחליט על הגשת כתב אישום. תפקידו מתחיל ונגמר בביצוע וניהול החקירה. כמי שעבד בפרקליטות הפלילית אני מדגיש לחוקר משטרה אין שום השפעה על גורל התיק!
ההחלטה אם להעמיד את החשוד לדין, או להורות על גניזת התיק מתקבלת על ידי אחד משלושה גורמים:
- קצין החקירות – בתיקים קלים ביותר שנמצאים בסמכותו (כמו תיקי תקיפה סתם).
- תובע משטרתי – בתיקים חמורים יותר שבסמכות התביעה המשטרתית (כמו תיקי סמים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית ועוד).
- פרקליט – בתיקים החמורים ביותר שבמסכות הפרקליטות (כמו תיקי אלימות קשה, עבירות מין, עבירות מחשב ועוד).
בשום שלב, לחוקר אין שום נגיעה או השפעה על סגירת התיק. ההיפך הוא הנכון! לחוקר המשטרה יש השפעה מכרעת על הפללת החשוד ומתן האפשרות לתובע הפלילי להגיש את כתב האישום ולהרשיע את החשוד.
ההבטחה לפיה "אל תדאג, זה תיק שאמור להיסגר" נאמרת על ידי רוב החוקרים לכל נחקר ותכליתה אחת – להרגיע את הנחקר על מנת שישתף פעולה, לא יפנה לעורך דין פלילי לקבלת יעוץ וליווי ויתעורר מעט מאוחר מדי – עם קבלת כתב האישום בדואר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מי הגיש נגדי את כתב האישום?
מדינת ישראל. בשונה מהדעה הרווחת בקרב אזרחים נורמטיביים, לא המתלונן או המתלוננת הם אלו שמגישים כתב אישום. מדינת ישראל היא המאשימה בהתאם לסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי. את מדינת ישראל מייצגים התובעים הפליליים מיחידת התביעות המשטרתית או מפרקליטות המחוז הרלוונטית לתיק.
בתחילת דרכי, עבדתי כתובע מטעם מדינת ישראל בפרקליטות מחוז ת"א וייצגתי את המדינה בתיקים פליליים – נגד נאשמים בהליך הפלילי.
האם המתלונן יכול לחזור בו מהתלונה ולבטל את כתב האישום?
זה לא עובד כך. המתלונן או המתלוננת הגישו תלונה, לעיתים מיוזמתם ולעיתים תוך כפייה מצד המשטרה. מכל מקום, ברגע שהוגשה תלונה המתלונן כבר לא מהווה צד להליך והמושכות עוברות לידי מדינת ישראל באמצעות המשטרה או הגוף התובע. אך ורק הגוף התובע רשאי להורות על ביטול כתב אישום.
כך למשל, בתיקי אלימות במשפחה (אלמ"ב) אני נתקל במקרים רבים של מתלוננת המבקשת לחזור בה מהתלונה על תקיפת בת זוג ואף ניגשת לתחנת המשטרה על מנת להתחנן שלא יעמידו לדין את בעלה. אולם כתב האישום מוגש ומתנהל הליך פלילי נגד בעלה, על אפה ועל חמתה. יחד עם זאת, עורך דין פלילי מטעמכם יכול בהחלט לנקוט פעולות מסוימות ולטעון טענות משפטיות מסוימות שיכולות לשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום.
לא קיבלתי מכתב יידוע לחשוד ולא נערך לי שימוע פלילי, מה לעשות?
הזכות לקיומו של שימוע פלילי קבועה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. הזכות רלוונטית למי שנחקר בעבירה מסוג "פשע", שהעונש עליה הוא מעל 3 שנות מאסר!
עבירות לדוגמה:
- תקיפה על ידי שניים או יותר.
- עבירות נשק.
- החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
- מעשה סדום.
- גניבה ממעביד.
- ועוד.
מצד שני, עבירות מסוג "עוון" לא מזכות את החשוד בזכות לקיום שימוע לפני הגשת כתב אישום!
עבירות לדוגמה:
- קבלת דבר במרמה.
- זיוף.
- תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
- תקיפה סתם.
- מעשה מגונה.
- הטרדה מינית.
- ועוד.
אם נחשדתם בעבירה פלילית מסוג "פשע", לא קיבלתם מכתב יידוע לחשוד לחשוד ולא נערך לכם הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום, יתכן שניתן יהיה לבטל את כתב האישום נגדכם. זה הזמן לפנות לעורך דין פלילי ולבדוק את זכויותיכם, אני מזמין אותך לחייג אלינו ולקבל שירות ומענה מקצועי ממיטב עורכי הדין הפליליים. במשרדנו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הפלילית, התביעה המשטרתית וגופי אכיפת חוק אחרים.
אנו מכירים היטב את נהלי התביעה הפלילית במדינת ישראל, לכן אנו מצליחים במקרים רבים להוביל לביטול כתבי אישום.
אז איך ניתן לבטל כתב אישום?
ישנן אין סוף דרכים וצורות לגרום לביטול כתב אישום. יחד עם זאת, ביטול כתב אישום היא החלטה שלא מתקבלת לעיתים קרובות – כשתובע פלילי החליט להגיש כתב אישום הוא "מטפס על עץ גבוה". על מנת לשכנע אותו "לרדת מהעץ", נדרשים טיעונים משכנעים ביותר. השלב המתאים ביותר לתקוף כתב אישום הוא לפני שהוא הוגש! ולכן אני ממליץ בחום לפנות לעורך דין פלילי מיד עם הזימון הראשוני לחקירה במשטרה.
כעו"ד פלילי מנוסה, אני וצוות עורכי הדין במשרד מלווים חשודים בהליכי החקירה, מוודאים שזכויותיהם נשמרות, שקו ההגנה שלהם נשאר מבוצר וחזק ואף עומדים בקשר רציף עם רשויות התביעה תוך ניסיון מתמיד לשכנע אותם שלא להגיש כתב אישום. קל יותר לשכנע תובע לא להעמיד לדין מאשר לשכנע אותו לחזור בו מכתב אישום שכבר הוגש. אך גם אם הוגש נגדך כתב האישום, עדיין נוכל לפעול במטרה למצות את האפשרות לביטולו.
בין היתר, בדרכים הבאות:
- שכנוע התובע שאין מספיק ראיות להרשעה.
- שכנוע התובע שאין עניין ציבורי בניהול התיק.
- שכנוע התובע להעביר את התיק לסגירה בדרך של "הסדר מותנה".
- עיכוב ההליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
כמשרד עורכי דין מוביל בישראל בתחום המשפט הפלילי, הובלנו אין ספור תיקים בהם הוגש כתב אישום לביטול ההליך. אנו עומדים לרשותך בכל עת!
