פסיכולוגים כפופים לדין משמעתי בהתאם להוראות חוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977. הדין משמעתי הינו בעל חשיבות ציבורית שכן הוא נועד להגן על הציבור מפני התנהלות בלתי הולמת ועבירות משמעת של פסיכולוג כלפי מטופליו במסגרת ניצול מעמדו כמטפל. דין משמעתי וכללי אתיקה מבקשים לשמור את האמינות כלפי מי שעוסקים במקצוע הפסיכולוגיה, ולהימנע ממעשים שפוגעים בכבוד המקצוע.
עבירות המשמעת
עבירות המשמעת נגד פסיכולוגים מפורטות בסעיף 33 לחוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977. מדובר בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, רשלנות חמורה בזמן טיפול, חוסר אחריות, הפרת חוק זכויות החולה, הפרת כללי האתיקה והמשמעת וכולי, וכדלקמן:
"עבירות משמעת
פסיכולוג אשם בעבירת משמעת באחת מאלה:
(1)
התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע של פסיכולוג;
(2)
השיג את רישומו או את היתרו במצג שוא;
(3)
גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כפסיכולוג;
(4)
התמיד להפר הוראה של חוק זה או תקנה לפיו;
(5)
הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בפסיכולוגיה.
(6)
הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(7)
הוזמן להופיע לפני ועדת התלונות או ועדת המשמעת ובלא הצדק סביר לא הופיע."
מדובר בעבירות שמי שמבצע אותן עלולה להיות מוגשת נגדו תלונה לוועדת התלונות. תלונה כזו עלולה להביא להשעיית הפסיכולוג מתפקידו ועיסוקו. חקירת התלונה והתפתחות ההליכים עלולה להביא את הפסיכולוג להתייצב בפני ועדת משמעת, אשר מוסמכת לקבוע סנקציות ועונשים בהתאם.
התנהגות שאינה הולמת
עבירת משמעת נפוצה היא התנהגות שאינה הולמת את העוסקים בפסיכולוגיה. מדובר בעבירת סל שכוללת מצבים רבים הדורשים פרשנות ובין היתר: יחס שאינו מכבד את המקצוע, פעולה בניגוד עניינים, כלומר העדפת הטובה האישית על פני טובת המטופל ומתן קדימות לאינטרס אישי בניגוד לאינטרס של המטופל, פעולה שאינה לטובת המטופל, פגיעה במטופל או תקיפה של מטופל, ניצול מצב מצוקה של מטופל, הפליית מטופל והעדפת האחד על פני השני בשל הבדלי מין דת או גזע, יכולה להיחשב להתנהלות בלתי הולמת, וכן פעולה בחריגה מסמכות – כלומר פסיכולוג שפועל מעבר למותר לו על פי סמכותו המקצועית.
הפרת חוק זכויות החולה
החוק כאמור מחייב את המטפל לקבל את הסכמתו של מטופל לכל טיפול רפואי באשר הוא. כאשר המטפל לא קיבל הסכמה מדעת מהמטופל, לא הסביר למטופל את מהותו של הטיפול והסיכונים הכרוכים בו אל מול סיכויי ההצלחה, או כאשר לא נימסר למטופל כל המידע הרלוונטי לגבי מצבו הרפואי והטיפול המוצע לו – מדובר בהפרת חובת ההסכמה מדעת. הפרת חובת ההסכמה מדעת מהווה הפרה של זכויות החולה.
הפרת חובת הסודיות הרפואית
הפרת חובת הסודיות הרפואית מהווה גם היא חלק מהפרת חוק זכויות החולה. הכוונה היא שכאשר הפסיכולוג מגלה או מעביר מידע רפואי סודי של המטופל ללא רשות המטופל הוא מפר את עקרון הסודיות הרפואית והחסיון הרפואי ופועל בניגוד לחוק.
הפרה של כללי האתיקה והעדר ציות לכללים הללו
כל הפרה של כלל מכללי המשמעת והאתיקה יכולה להיחשב כעבירת משמעת ואי עמידה בהוראות הדין.
הרשעה בפלילים
הרשעה במשפט פלילי עשויה להוביל גם להעמדתו של הפסיכולוג לדין משמעתי.
הצגת מצג שווא במטרה לקבל רישיון
הצגת מצג שווא כוזב כדי לקבל רישיון הוא מעשה שיש בו מירמה והטעייה, והוא בהחלט מהווה עבירת משמעת חמורה.
חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקיד
פסיכולוג שמתרשל רשלנות חמורה במילוי תפקידו הוא מי שעובר עבירת משמעת. כאשר פסיכולוג לא עומד בסטנדרט סביר ומקובל, ומתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל ובין מעשה ההתרשלות – מדובר ברשלנות.
התנהגות בלתי הולמת על פי כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) תשנ"ב – 1991
כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) תשנ"ב – 1991 קובעים מצבים של התנהגות בלתי הולמת שהיא אסורה בתכלית האיסור. בין היתר קובעים הכללים כי שפסיכולוג מחויב לשמור על טובת המטופל, על הגינות כלפיו, על כבודו של המטופל, ועל מקצועיות בטיפול.
כמו כן עליו לשמור את כבוד המקצוע ולהימנע מכל מעשה או פעולה שפוגעים בערך זה.
פסיכולוג לא יבצע שירות שדורש מומחיות, הכשרה או ידע מיוחד שהוא חסר אותו.
כמו כן פסיכולוג לא יקבל טובות הנאה.
הכללים קובעים כי פסיכולוג שהציג תעודה כוזבת או מטעה יראה כמי שהתנהל באופן לא הולם.
כמו כן על פי הכללים הפרת של סעיפים 7,9, ו- 10 לחוק הפסיכולוגים והפרה של תקנות הפסיכולוגים (פרסומת) התשל"ט – 1979 נחשבים להתנהגות בלתי הולמת:
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
סעיף 7 לכללים עוסק ב"גילוי סוד מקצועי":
נקבע שאסור לפסיכולוג לגלות מידע שהגיע אליו בקשר לאדם. הוא מחוייב לשמור על מידע זה בסוד, בכפוף לחריגים הבאים:
הגילוי נדרש כדי לטפל באותו אדם;
יש חובה בחוק לגלות את המידע;
או שהאדם הסכים בכתב לגילוי המידע ולא ביטל את ההסכמה שלו;
סעיף 9 לכללים עוסק ב"ייחוד פעולות" וקובע:
פסיכולוג לא יעסוק בפעולה שיוחדה "לבעל מומחיות מוכרת" אלא אם הוא רשום בפנקס עם מומחיות שכזו. (למשל עיסוק בהיפנוזה כאשר הפסיכולוג אינו מומחה לכך).
פסיכולוג לא יעניק טיפול פסיכותראפי אלא רק אם הוא פסיכולוג מומחה לכך.
סעיף 10 לכללים עוסק ב"ייחוד תואר מומחה" וקובע:
אדם לא יעשה שימוש בתואר של מומחה בענף הפסיכולוגיה אלא אם הוא נמצא ברשימת בעלי המקצוע הרשומים בפנקס הפסיכולוגים.
ועדת המשמעת
בוועדת המשמעת 3 חברים עורך דין ושני פסיכולוגים עם ותק של כ- 10 שנים. התובע הינו יועץ משפטי ממשרד הבריאות או עורך דין שהוא בתפקיד התובע.
פסיכולוג שעובר עבירת משמעת יעמוד בפני הליך משמעתי והשעיה זמנית מהעיסוק בתחום. כמו כן הליכים פליליים שמתנהלים נגד פסיכולוג בשל מעשה או מחדר עשויים להביא את ועדת התלונות להחליט להשעותו מתפקידו.
פסיכולוג שמפר את כללי האתיקה והמשמעת, ומוגשת נגדו תלונה למשרד הבריאות, עשוי להגיע להליך משפטי בפני ועדת המשמעת. ועדת המשמעת בודקת ושומעת את הצדדים ופוסקת אם יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי. במקרה של הרשעה יוטלו על הנילון עונשים וסנקציות ובין היתר שלילת רישיונו, השעיה, מחיקה מפנקס הפסיכולוגים, וכולי.
על פי תיקון מספר 7 לחוק, היה וועדת המשמעת מצאה שהפסיכולוג עבר עבירת משמעת, יעמיד המנהל את ההחלטה בציון שם הפסיכולוג והעלמת שם המטופל או המתלונן לעיון הציבור באתר אינטרנט של משרד הבריאות.
כאשר ועדת המשמעת מצאה שהפסיכולוג לא עבר עבירת משמעת, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות את ההחלטה שוועדת המשמעת הסכימה לפרסם, ויאפשר לקבל עותק ממנה. שם הפסיכולוג לא יפורסם, וכן לא פרטיו המזהים.
חשיבות הייעוץ עם עורך דין
חוק הפסיכולוגים והכללים מפרטים יריעה רחבה של עבירות משמעת. יש לתת את הדעת ולהתייחס ברצינות מרבית לטענה שהפסיכולוג עבר עבירת משמעת. פרשנות של מעשה המיוחס לפסיכולוג הינה רלוונטית מאוד במיוחד במקרה של עבירת הסל: התנהגות בלתי הולמת. לכן, במקרה של חשד לביצוע עבירת משמעת חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה. בעת זימון לוועדת משמעת יש לבדוק את עובדות התלונה, ובמקרה של העמדה לדין, חשוב לקבל טיפול וייצוג הולם מבחינה משפטית.
להליכי המשמעת יש פוטנציאל לפגוע בבעל מקצוע, בעבודתו ובקידומו, וגם להרחיקו מהמקצוע תוך פגיעה בפרנסה, בשם הטוב, בקידום הקריירה שלו, בחייו הפרטיים ובמוניטין.
תלונה מהווה הליך שיפוט שדורש יעוץ עם עורך דין כבר מהשלב המוקדם של הגשתה ולאורך כל הליך החקירה והבירור, כדי לשמור על זכויותיו של הנילון ולנסות ולחלצו מהמצב המשפטי שנקלע אליו.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי הפרקליטים הפליליים בישראל, מייצג פסיכולוגים שהוגשו נגדם תלונות בעבירות משמעת על פי חוק הפסיכולוגים.
עורך הדין אלעד שאול מייצג במומחיות רבה בהליכי המשמעת של ועדת המשמעת, נותן ייעוץ מקצועי משפטי בכל הקשור לעבירות משמעת, לחקירות בוועדת התלונות, ובמהלך הבירור של התיק בוועדת המשמעת. אם אתה/את פסיכולוג/ית נקלעת לתסבוכת משפטית בנושא של עבירות משמעת ועלה חשד שעברת עבירת משמעת מומלץ מאוד לפנות לעורך הדין אלעד שאול. עורך הדין ילווה אותך לאורך כל ההליך בנאמנות ומסירות, תוך שמירה על דיסקרטיות לאורך כל ההליך וסיומו בהצלחה.
