על עורך דין בישראל חלה חובת חברות בלשכת עורכי הדין מכוח החוק. עורך הדין מחויב לציית לכללי אתיקה, ולהיות כפוף לדין המשמעתי ולפיקוח של הלשכה, שאם לא כן יוטלו עליו סנקציות בעלות השלכות מקצועיות ואישיות. כללי האתיקה שומרים על התנהלותם הנכונה של עורכי הדין. מטרתם לשמור על כבודו ואיכותו של העיסוק במקצוע, להתוות את היחסים בין עורכי הדין ולקוחותיהם, בין עורכי הדין לבין קולגות שלהם, ובין עורכי הדין לבין בית המשפט.
אילו כללי אתיקה חלים על עורכי דין?
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986, נקבעו על פי חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961. הכללים הם המסגרת הנורמטיבית והחוקית אשר מגדרת את אופן התנהלותו של עורך דין בישראל. על עורך הדין לפעול אך ורק במסגרת החוק והדין.
הכללים של האתיקה המקצועית מפרטים את החובות של עורך הדין כלפי בית המשפט וכלפי הלקוח. בבסיס הכללים נמצאת חובתו של עורך הדין לעזור לבית המשפט לגלות אמת.
עורכי דין מחויבים להתנהל בנאמנות כלפי לקוחותיהם, ואסור להם לפעול בדרך שאינה חוקית או אינה מוסרית, והכל בכפוף לחיסיון עורך דין לקוח.
כללי האתיקה קובעים כי עורך הדין יפעל למען טובת הלקוח בלבד, ייצג את הלקוח בנאמנות, לא יפעל ללא הסכמתו, לא יפגע בטובת הלקוח, וימנע מניגוד אינטרסים.
הכללים עוסקים גם ביחסים ובהתקשרות בין עורך הדין והלקוח. הכללים קובעים כי היחסים צריכים להיות יחסי אמון, ואיסור על ניגוד עניינים. נקבע, כי לעורך הדין אסור להתנהל בניגוד לאינטרסים אישיים, ובין היתר בשל ייצוגו במקביל של לקוח אחר.
הכללים קובעים כי על עורך הדין לשמור על סודיות וחיסיון עורך דין לקוח ולא לגלות מידע. הלקוח צריך לדעת שהמידע שהוא מוסר לעורך הדין יישמר באופן סודי ובדיסקרטיות מלאה.
לצד חובת הנאמנות ללקוח, רשאי עורך הדין להפסיק את ייצוגו מסיבות שונות, ובין היתר בשל שכר טרחה שלא נפרע.
הכללים קובעים בעיקר את ההתנהלות הראויה של עורכי דין במטרה לשמור על כבוד המקצוע. כך למשל קובעים הכללים הוראות בעניין ניהול משרד עורכי דין וקיום פגישות במשרד. על פי הכללים מטרת המשרד היא לעבודה משפטית גרידא.
הכללים מתייחסים גם לנושא הפרסום של עורך הדין באופן שלא יפגע בכבוד המקצוע.
נקבע ששכר הטרחה ישולם בכסף או באחוזים מהתביעה. כמו כן הכללים קובעים הוראות מיוחדות לגבי פתיחת חשבונות נאמנות, וכולי.
הכללים עוסקים ביחסים בין עורכי הדין והקולגות שלהם, כאשר נקבע כי עליהם לפעול בכבוד ובאופן חברי זה כלפי זה, לאפשר דחיית מועדי דיון לבקשת הצד השני, ולגלות התחשבות. עורך הדין מחויב להתנהל מול עורך דין אחר בדרך ארץ, כאשר אסור לו לאיים על צד שני, ועליו לפנות רק לעורך הדין המייצג כנגד, והכל מבלי לבזות את כבוד המקצוע.
כמו כן הכללים קובעים כי לעורך הדין אסור להטעות את בית המשפט בעובדות ובכלל, ועליו לשמור על כבוד בית המשפט שאם לא כן עלול הוא להיות מואשם בביזיון בית משפט.
התנהלות עורך הדין תהיה תוך עמידה בגבולות שמתווים החוק וכללי האתיקה. כאשר עורך הדין מנוע לפעול מבחינה אתית הוא אינו רשאי להמשיך לייצג את הלקוח.
הדין המשמעתי ואכיפה
על שמירת כללי האתיקה שחלים על עורכי הדין אמונים גופים הפועלים על פי חוק לשכת עורכי הדין ומטעמה. מדובר בין היתר בוועדות האתיקה של הלשכה הפועלות בכל מחוז שיפוטי, ובבתי דין משמעתיים.
ועדות האתיקה
ועדת האתיקה המחוזית
ועדת האתיקה הוקמה על פי חוק ומטרתה לתת חוות דעת בענייני משמעת של עורכי דין בהתאם לפנייתו של עורך דין חבר המחוז, וגם להעמיד לדין משמעתי חברי מחוז על עבירות משמעת.
מסמכויות הועדה גם לבקש השעיה זמנית לעורך הדין שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט או בית דין צבאי בגין עבירה פלילית שיש בצידה קלון, ולנקוט בהליך של הטלת עונש נגד מי שהורשע בבית המשפט בעבירה פלילית.
פרקליט של ועדת האתיקה יברר את התלונות בגין עבירות המשמעת ויצרף את המלצתו. כמו כן הוא ייצג את ועדת האתיקה בהליך לפני בית הדין המשמעתי ומייעץ לוועדה.
חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 קובע כי על עורכי דין חל דין משמעתי. כל תלונה שמוגשת נגד עורך הדין תוגש בעותקים הנדרשים לוועדת אתיקה מחוזית. עם הגשת התלונה נגד עורך הדין, תבקש ועדת האתיקה המחוזית את תגובת עורך הדין הנילון לתלונה. הועדה תדון בתלונה ותקבע אם יש מקום להגיש קובלנה נגד עורך הדין.
כאשר ועדת האתיקה המחוזית מחליטה שלא להגיש קובלנה ולגנוז את התלונה, הגורם המתלונן יכול לפנות לוועדת האתיקה הארצית בבקשה לבחון מחדש את התלונה.
ועדת האתיקה הארצית
ועדת האתיקה הארצית תבחן את התלונה ואם יש צורך תבקש שוב את תגובת עורך הדין הנילון. לאחר מכן היא תיתן את החלטתה הכתובה בעניין הגשת או אי הגשת קובלנה נגדו.
ועדות האתיקה המחוזית והארצית תנהלנה את הדיונים בצורה חסויה במסגרת ישיבות פנימיות ללא נוכחות הצדדים, ותיתנה את המלצותיהן בענין הגשת הקובלנה על בסיס התלונה והתגובה לה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ניהול קובלנה נגד עורך דין בבית הדין המשמעתי
קובלנה לבית הדין המשמעתי וערכאות ערעור
אם הוחלט להגיש קובלנה נגד עורך הדין, זו תוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי במחוז שבו פועל עורך הדין. את הקובלנה ינהל פרקליט מהועדה המגישה בבית הדין המשמעתי, והדיונים יתנהלו בדלתיים פתוחות. ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי על פסק דינו של בית הדין המשמעתי. כמו כן ועל פסק דינו של בית הדין הארצי, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, וערכאת הערעור עליו תהיה ברשות לבית המשפט העליון.
בית הדין המשמעתי יכלול עורכי דין בתפקיד של דיינים שיבחרו ל- 4 שנים ויפעלו בהתנדבות. בראש בית הדין עומדים חברי נשיאות וסגנים והם האחראים על ניהול בית הדין, ההרכבים השיפוטיים, וההחלטות.
אילו מסמכים יוגשו לבית הדין המשמעתי?
לבית הדין המשמעתי תוגשנה קובלנות, בקשות להטיל עונשים או בקשות להשעיה זמנית. ההרכב בדיון המשמעתי הוא של 3 חברי בית דין, ואב בית דין שיעמוד בראש הרכב.
כיצד יתנהלו ההליכים בבית הדין המשמעתי?
ההליכים בבית הדין המשמעתי יתנהלו לפי סדרי הדין שנקבעו בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) התשע"ה – 2005.
בית הדין ינהל את ההליך הדיוני, ישמע את הראיות המוצגות בפניו, ויפסוק האם יש מקום להרשיע את עורך הדין שנגדו הוגשה הקובלנה, או לזכותו.
אם עורך הדין יורשע – העונש שיקבע על פי החוק יכול להיות מאזהרה ועד לשלילת רישיון לתקופה מסויימת או באופן קבוע.
בבית הדין מתנהלים ככלל הליכים באופן פומבי, עם זאת יש שבית הדין מנהל את ההליך בדלתיים סגורות מטעמים המצדיקים זאת כמו בטחון המדינה, צנעת הפרט, מעורבות של חסרי ישע / קטינים, וכולי.
אפשר לערער על פסיקת בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים ולאחר מכן לבית המשפט העליון.
חשיבות הייצוג של עורך דין בהליך משמעתי
ברי כי אין להקל ראש בהליכי משמעת שכן הינם בעלי השלכה עתידית על המקצוע ועל החיים הפרטיים. כמו כן הם יכולים להסתיים בתוצאות קשות ובין היתר בהשעיה מוחלטת מחברות בלשכה. לכן, חשוב מאוד להיות מיוצגים בהליכים אילו כדי למזער את הנזקים הצפויים ולצאת מהסבך המשמעתי במינימום נזק.
הליכים משמעתיים הם הליכים שמסתיימים בסנקציות בעלות אופי עונשי. העונשים יכולים להיות התראה או נזיפה ועד החמור שבהם קנסות או השעיה. עבירות משמעת מהוות פגיעה בחוקים וכללים. היות והליך פלילי הוא הליך נפרד מהליך משמעתי, הרשעתו של נאשם בהליך פלילי יכולה להיות במקביל עבירה משמעתית ולהביא לפתיחת הליך משמעתי נגדו ובסופו של דבר לעונש של השעיה. חובה אם כך להיעזר בעורך דין פלילי בהתמודדות עם הדין המשמעתי כדי לנסות למנוע פתיחה בהליך משמעתי.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, ובעל ניסיון רב שנים, מייצג בהצלחה רבה עורכי דין בהליכים משמעתיים משלב ההתמודדות מול תלונה לוועדת אתיקה, ועד לשלב של ערעור על החלטות בית הדין המשמעתי.
אם הוגשה נגדך תלונה לוועדת האתיקה אל תתמודד לבד. מומלץ מאוד שתפנה לעורך הדין אלעד שאול לצורך ייעוץ וייצוג בתיק. מובטחת לך הצלחה בניהול ההליך ודיסקרטיות מלאה.
