חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 קובע :
"החובה כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט
- במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט."
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין קובע את מהות תפקידו של עורך הדין. עורך הדין הוא שלוח של לקוחו. חובתו הברורה היא מסירות ללקוח, והוא מחויב למשימתו במסירות ובנאמנות.
לעבודתו של עורך הדין יש אופי של שליחות, ומכאן שאסור לו להימצא במצב של ניגוד עניינים, ואסור שתהא לו התחייבות אחרת שמתנגשת בהתחייבותו מול הלקוח שלו, זאת, כדי ששיקול דעתו יהיה נקי מכל רבב ומכל אינטרס זר.
הלקוח צריך לתת את אמונו בעורך הדין – דבר שאפשרי רק אם אין ניגוד עניינים ואינטרסים זרים.
הימנעות מניגוד עניינים חשובה גם לצורך שמירה על תדמית המקצוע והגנה על אינטרס הציבור.
ניגוד עניינים פוגע בערך הנאמנות, ביחסי עורך דין לקוח, וביחסי האמון ביניהם. כאשר עורך הדין נקלע למצב של ניגוד עניינים הוא עלול לחטוא במשוא פנים במסגרת ההליך המשפטי. מצב שכזה מהווה הפרת אמונים ויש לו השלכה פלילית ופגיעה באחריותו המקצועית של עורך הדין. כמו כן בית המשפט יכול להתערב ולפסול את ייצוגו של עורך הדין במצב בו הוא נמצא בניגוד עניינים.
המבחן של ניגוד עניינים הוא מבחן אובייקטיבי ואם יש לעורך הדין ספק בכל הקשור לייצוג כלשהו, הוא מחויב לשאול ולהיוועץ עם ועדת האתיקה ולקבל את חוות דעתה.
לא ניתן לוותר על החובה להימנע ממצב של ניגוד עניינים. זוהי הוראה חוקית שלא ניתן להתנות עליה או לשנות אותה.
מהם המצבים המתארים ניגוד עניינים אצל עורך דין ?
ניגוד עניינים הוא ייצוג שני לקוחות שיש להם אינטרסים מתנגשים באותו העניין. ייצוג שלהם במקרה כזה פוגע בשיקול דעתו של עורך הדין ומונע ייצוג ראוי. כך למשל : אסור לעורך דין לייצג נאשם בעבירה ואת קורבן העבירה. כמו כן אסור לעורך הדין לייצג קבוצת נאשמים, וגם אחד מהם כעד תביעה נגד האחרים;
ניגוד עניינים הוא גם מעורבות אישית של עורך הדין כשיש לו אינטרס משלו וענין אישי המנוגד לזה של לקוחו;
כאשר יש לעורך הדין לקוח קבוע אסור לו לייצג לקוח אחר באותו ענין שבו הלקוח הקבוע מיוצג אצלו;
אם עורך הדין הוא עד במשפט מסוים, אז אסור לו לייצג לקוח במשפט שכזה שבו הוא משמש כעד, מאחר ויש לו ענין אישי שמשפיע על הייצוג של הלקוח;
ניגוד עניינים קורה כאשר לעורך הדין יש אינטרס או התחייבות לאחר, שמתנגשים עם האינטרס של הלקוח;
כאשר יש מספר בעלי מניות בחברה, עורך הדין של החברה אינו יכול לייצג אחד או אחדים מהם כשהם בסכסוך מאחר והוא משמש כב"כ החברה ולא ב"כ בעלי המניות;
עורך דין לא יכול לייצג לקוח שנמצא בסכסוך כלשהו אם ייצג בעבר צד מנגד באותה מסגרת של סכסוך;
בהחלטה את 199/11 נקבע, שעורך המייצג חברה באופן קבוע לא יכול לייצג את בעלי המניות בסכסוך מול בעלי מניות אחרים זאת כדי למנוע שימוש במידע שיש בידיו;
כללי האתיקה אוסרים על עורך הדין להיות במצב של ניגוד עניינים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) , תשמ"ו – 1986 קובעים בסעיף 14 את האיסור החל על עורך הדין להתנהל בניגוד אינטרסים.
"ניגוד אינטרסים
- (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
(ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע, לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע".
חריגים למצב של ניגוד עניינים
סעיפים 14 (ד) ו- (ה) לכללים הללו קובעים חריגים למצב של ניגוד עניינים באמצעות הסכמה של הצדדים להליך, כך שמסכימים על הגבלת שירותי עריכת הדין עם הלקוח.
עם זאת הסכמה כזו אינה תקפה כשניגוד העניינים מתעורר במקרה שקיים חשש שעורך הדין לא יוכל למלא חובה מקצועית בגלל ענין אישי שלו או התחייבות קודמת, וזאת גם אם הלקוח נותן את הסכמתו.
(ד)" הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין"
(ה)" עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו"
החשיבות של שאילתה לועדת האתיקה
עורך דין מחויב כאמור כלפי לקוחו בחובת זהירות מפני ניגוד עניינים. כאשר עורך הדין אינו בטוח ביכולתו לייצג לקוח, עליו להיוועץ בוועדת האתיקה של הלשכה מאחר וייצוג במצב של ניגוד עניינים מהווה עבירת אתיקה שעלולה לגרור הגשת תלונה ובהמשך גם קובלנה.
עורך דין פנה לוועדת האתיקה בשאילתה כדלקמן :
עורך הדין היה יועץ משפטי של מפלגה שהתמודדה לבחירות. בין מייסדי המפלגה התגלע סכסוך בשל כך שאחד המייסדים הפר את ההתחייבויות בנוגע לתשלום משכורות לבעלי תפקידים במפלגה וגם לעורך הדין עצמו.
עורך הדין שאל את ועדת האתיקה האם הוא יכול לייצג בעל תפקידים במפלגה כתובעים בתביעה אישית שהוא רוצה להגיש נגד המפלגה שמעסיקה אותו, והאם הוא יכול לייצג את המייסד השני בתביעה נגד בעל השליטה בשל הפרת התחייבויות.
בהתאם לתשובת ועדת האתיקה אסור לייצג נגד לקוח מאחר ולעורך הדין שפנה יש ענין אישי בתביעה, ולכן יש מניעה אתית לייצוג נגד המפלגה, וגם לייצוג של המייסד השני בתביעה נגד בעל השליטה.
ש.א. 89796
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהפסיקה
ע"א 3640/22 עורך דין כהן נגד בוכמן (ניתן ביום 1.9.24 ) בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. לפני השופטים : דוד מינץ, יחיאל כשר, והשופטת רות רונן.
להלן קביעותיו של בית המשפט לגבי החובה שלא להימצא בניגוד עניינים כחלק מחובת האמון שעורך הדין חב כלפי לקוחותיו כדלקמן:
"ככל חובת אמון, גם חובת האמון שחב עורך הדין ללקוחו מטילה על עורך הדין שני חיובים עיקריים: איסור על הימצאות במצב בו מתקיים חשש לניגוד עניינים; וחובת גילוי מלא ביחס לכל מידע הנוגע ליחסי האמון שביניהם.
האיסור על הימצאות במצב בו מתקיים חשש לניגוד עניינים משמיע כי האמונאי חייב לפעול לטובת הנהנה, ולטובתו בלבד.
כך, על עורך הדין לפעול בהגינות ובנאמנות, לפי מיטב האינטרסים של לקוחו, תוך התרחקות מכל מצב שיש בו אפשרות של התנגשות בין אינטרס אישי שלו לבין אינטרס הלקוח.
חובת הגילוי נועדה לצמצם את פערי המידע בין הצדדים ולהרתיע את האמונאי מפני הפרת חובתו להימנע מניגוד עניינים.
חובה זו חלה במערכת היחסים שבין עו"ד ללקוחו ביתר שאת, שכן מלבד לפערי המידע הקיימים בכל מערכת יחסים בין אמונאי לנהנה, עורך הדין מחזיק גם בידע מקצועי שללקוחו הבנה מוגבלת בו (אם בכלל), ואשר באמצעותו נדרש עו"הד להגן על זכויות הלקוח ולקדם את האינטרסים שלו."
חשיבות הייצוג המשפטי
ייצוג משפטי בעבירת אתיקה של ניגוד עניינים הוא בעל חשיבות עליונה. מדובר בהליך משמעתי שאין להקל בו, היות וזו עבירת אתיקה מהחמורות שיש, שעלולה לפגוע במוניטין ובקריירה של עורך הדין ועד לענישה של שלילת רישיון.
במקרה כזה יש בהחלט צורך בייצוג של עורך דין שהוא מומחה בדיני האתיקה המורכבים ובעל ניסיון בתחום. ייצוג עצמי במקרה כזה יהיה תמיד פחות יעיל ועלול לפגוע בפוטנציאל ההגנה של הנלון.
הייצוג המקצועי חשוב כדי להגדיל את סיכויי ההגנה, לשמור על שמו הטוב של עורך הדין ולהבטיח את היכולת שלו להמשיך ולעבוד.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי הפרקליטים הפליליים בישראל, הינו מומחה ובעל ניסיון בייצוג בדיני האתיקה. עורך הדין שאול מלווה, מייעץ ומייצג משפטית בכל הקשור להליכי משמעת ובין היתר גם בעבירה של ייצוג תוך ניגוד עניינים – עבירה שנחשבת לחמורה ביותר.
אם הסתבכת בהעמדה לדין משמעתי בעבירת ניגוד עניינים, חשוב שלא תתמודד בגפך, צור קשר עם עורך הדין אלעד שאול לצורך יעוץ וייצוג מקצועי ומיומן. מובטח לך טיפול משפטי מצוין, הצלחה בהליך, וכן דיסקרטיות מלאה לאורכו.
