נציבות שירות המדינה היא האחראית על הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה. ההליך המשמעתי מתחיל כאשר עובד לא קיים את חובתו כעובד ציבור, התרשל בקיום חובותיו, התנהג באופן בלתי הוגן או בלתי הולם בעת מילוי תפקידו, באופן הפוגם בשמו הטוב של שירות המדינה, עבר עבירות משמעת, חרג מכללי האתיקה, או הורשע בעבירה שיש עימה קלון.
ההליך המשמעתי יתחיל עם חקירת נציבות שירות המדינה, אשר תקבע לפי ממצאי החקירה אם יש להגיש תביעה משמעתית נגד העובד בבית הדין למשמעת.
מהי תובענה משמעתית בעקבות הליך פלילי ?
תובענה משמעתית מהווה הליך נפרד ועצמאי שקיים בפני עצמו. בית הדין למשמעת הוא בית דין מנותק מבית הדין הפלילי. גם אם העובד לא הורשע בהליך הפלילי, בית הדין למשמעת יכול להרשיע אותו בהליך משמעתי ולהטיל עליו עונשים וסנקציות.
תובענה משמעתית יכולה להיות מוגשת נגד עובד מדינה שהתנהלת נגדו חקירה בגין עבירת משמעת והוחלט להעמידו לדין בבית הדין למשמעת, או לחילופין נגד עובד שנוהל נגדו הליך פלילי בעבירה שיש עימה קלון, והוא הורשע. במקרה כזה נציב שירות המדינה יכול להשעות את העובד, והוא יוכל לבקש הליך של שימוע. היה והעובד יועמד לדין הוא ימשיך להיות מושעה עד למתן פסק הדין נגדו. עובד שהורשע בהליך משמעתי עלול להיענש בהשעיה, פיטורין, נזיפה העברתו מתפקיד הורדה בדרגה, קנסות, וכולי.
ההבדל בין הליך פלילי ותובענה משמעתית
ניהול הליך הפלילי הינו הליך נפרד מתובענה משמעתית. ההליך הפלילי קובע את האשמה ואת העונשים. ההליך המשמעתי לעומת זאת עוסק בהפרת ההתנהלות במקום העבודה.
מטרתה של התובענה המשמעתית היא ענישה והטלת סנקציות שקשורה למקצוע ולתפקיד של עובד המדינה. ההליך המשמעתי הוא מניעתי יותר מענישתי, ומטרתו לשמור על השירות הציבורי ותדמיתו, על טוהר המידות, ועל היושר הנדרשים במסגרת תפקידו של העובד. העונש הפלילי לעומת זאת מהווה גם הרתעה כלפי אחרים.
תובענות משמעתיות רבות מוגשות לבית הדין למשמעת אחר שהסתיים ההליך הפלילי נגד עובד המדינה.
עיכוב הליכים
עיכוב הליכים יהיה כאשר מתנהלים בו זמנית גם הליך פלילי וגם הליך משמעתי בגין אותו מעשה. במקרה כזה ההליך המשמעתי יעוכב עד שיסתיים ההליך הפלילי בכפוף לחריגים כמפורט בחוק בסעיף 61 א. (ג). כמו כן נציב שירות המדינה יוכל במסגרת השימוע, להשעות את העובד שיש נגדו הליך פלילי שהתחיל בתלונה.
חוק סדר הדין הפלילי – אין מעמידים לדין פלילי פעמיים באותה עבירה
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 קובע שאין מעמידים פעם נוספת אדם בפלילים בגין עבירה שזוכה ממנה או הורשע בגינה (כלומר אי אפשר להעמיד לדין פלילי שוב בקשר לאותה עבירה). עם זאת, אפשרי להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה באותן העבירות שהוא נדון בהליך הפלילי.
ניתן לפעול בהליך משמעתי נגד עובד, גם אחרי שננקטו נגדו הליכים פלילים באותה העבירה
סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 קובע כי ניתן לפעול בהליכים משמעתיים נגד עובד לאחר שננקטו נגדו הליכים פליליים.
וכך קובע החוק :
"שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי
- אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט."
האחריות לגבי עבירת המשמעת, לא תפחית מאחריותו הפלילית של העובד לגבי אותו המעשה, וגם אם קיבל עונש בהליך הפלילי או זוכה, ניתן לנקוט נגדו בהליך משמעתי.
על פי החוק, אפשר להעמיד עובד מדינה לדין פלילי ולדין משמעתי בגין אותה עבירה, ולהפעיל נגדו סנקציות משמעתיות, בין אם זוכה בגין המעשה בדין הפלילי, ובין אם הורשע ונענש במסגרת התיק הפלילי בבית המשפט.
לענין זה נזכיר את ההלכה שנקבעה עוד בבג"ץ 13/57 (פד"י יא 856) בענין יעקב צימוקין נגד בית הדין המשמעתי לעובדי המדינה, שם נקבע כי דין פלילי אינו מנוגד להליך משמעתי ואינו מונע אותו.
פסק הדין עסק בערעור של עובד מדינה נגד החלטת בית הדין המשמעתי הנוגע לפיטורין שלו והעמדה לדין משמעתי. במקרה זה הבחין הנשיא חשין בין הדין הפלילי לדין המשמעתי, וקבע כי הרשעה פלילית של עובד לא תהיה תנאי להעמדה לדין משמעתי. המטרות של שני ההליכים הללו שונות האחת מהשניה. הדין המשמעתי הוא דין עצמאי ונפרד. בית הדין המשמעתי יכול לבחון אם העובד עבר עבירת משמעת גם אם הוא לא הורשע בתיק הפלילי. הדין המשמעתי נועד לשמר את טוהר המידות והתפקוד של השירות הציבורי.
חקירה פלילית נגד עובד מדינה שנסגרה, לא פוגעת בחקירה משמעתית נגד העובד מטעם נציבות שירות המדינה
היה ותיק החקירה הפלילית נגד העובד נסגר, הדבר אינו פוגע בחקירה משמעתית מטעם נציבות שירות המדינה, והגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהמשך.
בית המשפט העליון קבע כי גם אם המשטרה סגרה תיק חקירה נגד העובד, החלטה זו אינה תקפה לגבי נציבות שירות המדינה והדבר לא שולל חקירה והגשת תובענה על ידי נציבות שירות המדינה.
בעש"מ 7932/07 בעניין דורון מזרחי נגד נציבות שירות המדינה, מיום 4.3.2008, דן בית המשפט העליון בנושא הטרדה מינית במסגרת השירות הציבורי. נפסק גם כי גם הטרדה מינית קלה תחייב ענישה משמעתי, ואם נסגר תיק החקירה במשטרה ניתן להמשיך ולנקוט בהליך משמעתי נגד החשוד.
בית המשפט החמיר מול עובדי מדינה בעבירות הטרדה מינית והסביר כי פיטורין במקרה כזה יוצדקו גם את ההטרדה לא היתה חמורה. מספיק שהעובד התייחס באופן מיני ובין היתר באופן מילולי כלפי הקורבן שוב ושוב. גם אם הוא לא יועמד לדין פלילי, אפשר שיעמידו אותו לדין משמעתי שכן יש שוני בין ההליכים בענין הראיות הנדרשות והערך המוגן.
וכך נפסק :
"מעשי הטרדה מינית המתרחשים בשירות הציבורי – גם אם ברף הנמוך של החומרה – פוגעים פגיעה קשה לא רק בנפגעת אלא גם בדמותו ובתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון שהציבור רוחש לו"
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
העמדה של עובד מדינה לדין משמעתי לאחר שהליך הפלילי נגדו נגמר באי הרשעה
כאשר עובד מדינה מורשע בהליך פלילי בעבירה שיש עימה קלון, אפשר ויהיה עליו להתמודד גם עם הליך משמעתי באותה עבירה (עבירה שיש עימה קלון היא עבירת משמעת). בין אם העובד הורשע בהליך הפלילי או בין אם זוכה בו, יכול שתפתח נגדו תובענה משמעתית.
חשוב לציין שכדי לפעול בהליך משמעתי נגד העובד אין חובה שהוא יורשע בפלילים. חוק שירות המדינה (משמעת) קובע כאמור בסעיף 61 שאפשר להעמיד אותו לדין משמעתי גם אם בהליך הפלילי הוא זוכה וגם אם נקבע שעבר את העבירה הפלילית אבל בית המשפט לא הרשיע אותו בפלילים. זה יהיה הבסיס לאישום בעבירת המשמעת בעבירות לפי לחוק שירות המדינה. מכאן גם אם ההליך הפלילי מסתיים בלי הרשעה, ההליך המשמעתי יתקיים ויכול להסתיים בהרשעה ובעונש.
ההשלכות של קביעות בתיק הפלילי על תובענה משמעתית
היה ונקבע במסגרת הליך פלילי נגד עובד מדינה שהוא אשם, לא ידונו שוב באחריות עובד המדינה בהליך המשמעתי, היות והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט נחשבות כאילו הוכחו גם לפני בית הדין למשמעת .
וכך קובע סעיף 61 ג' לחוק שירות המדינה (משמעת) :
"פסק דין במשפט פלילי (תיקון מס' 7) תשמ"ג-1983
61ג. המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת."
החוק קובע כי ממצאים מתוך פסק דין חלוט במשפט פלילי נגד עובד מדינה יתקבלו כפי שהם וכאילו הוכחו במסגרת הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. כלומר, בית הדין למשמעת יכול להחליט על סמך פסק הדין הפלילי (לאחר שהוא ישמע טענות מקדמיות). בית הדין למשמעת לוקח בחשבון מה נפסק בבית המשפט בתיק הפלילי.
על אף שתובענה משמעתית מהווה הליך נפרד לגמרי מההליך הפלילי, התובעה המשמעתית נשענת על הממצאים של ההליך הפלילי, ועבירת המשמעת תתבסס בין היתר על ההרשעה הפלילית.
ההחלטה בהליך הפלילי תשפיע על ההליך המשמעתי, וכך גם הסדר טיעון בתיק הפלילי ישפיע על העונש בתיך המשמעתי. ההרשעה בתיק הפלילי יכולה להביא במקרים רבים לפיטוריו של העובד.
מה שנקבע בתיק הפלילי לא ידון שוב בהליך המשמעתי שבו יקבלו את הקביעות מהתיק הפלילי. כלומר לא יפתחו שוב ממצאים ומסקנות שנפסקו בהליך הפלילי.
חשיבות היעוץ עם עורך דין
יש חשיבות רבה מאוד לפניה לעורך דין כבר בשלב מוקדם של התחלת ההליך המשמעתי. אין להקל ראש בניהול הליך משמעתי ובעיקר כשהוא מוגש בעקבות עבירה פלילית שיש עימה קלון.
גם אם החקירה נסגרה, או גם אם התיק הפלילי הסתיים ללא הרשעה, ניתן להעמיד את העובד לדין משמעתי והוא עלול להיות מורשע בהליך זה ולשאת עונשים שישפיעו על חייו המקצועיים והפרטיים. כמו כן הממצאים במסגרת התיק הפלילי בעבירת קלון, יכולים לשמש ברוב המקרים כאסמכתא לניהול ההליך המשמעתי. עורך הדין יכול להביא לסגירת התיק הפלילי, ולמנוע הרשעה תוך שימוש בהסדר טיעון , ובהמשך גם למנוע עונשים חמורים גם בתיק המשמעתי (כמו השעיה מהעבודה או שלילת רישיון, הגנה על השם הטוב והאינטרס הכלכלי של העובד, וכולי).
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מייצג בתובענות משמעתיות שהוגשו לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. אם הוגשה נגדך תובענה משמעתית לאחר הליך פלילי אל תהסס לפנות לעורך הדין אלעד שאול ולהיעזר במקצועיות, ובניסיון הרב שלו. מובטחת לך הצלחה בהליך ודיסקרטיות מלאה.
