כדי להיות עורך דין מן המניין במדינת ישראל צריך לקבל תואר בוגר במשפטים, לסיים התמחות, לעמוד במבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין, להתקבל כחבר ללשכת עורכי הדין, ולשלם דמי חבר מידי שנה.
חברות בלשכת עורכי הדין היא תנאי על פי חוק לעיסוק במקצוע עריכת הדין, ומשכך, גם ביטול החברות בלשכה מוסדרת בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א -1961, ובכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015.
מהם המקרים בהם תבוטל חברות בלשכת עורכי הדין ?
חברות בלשכת עורכי הדין יכולה להיות מבוטלת על ידי עורך הדין עצמו, או על ידי בית הדין למשמעת כחלק מסנקציה על הפרת כללי אתיקה ומשמעת.
החברות תבוטל במקרים הבאים :
- כאשר עורך הדין עצמו ביטל באופן יזום את החברות באמצעות הגשת בקשה, אם בגלל שהפסיק לעסוק בעריכת דין מכל סיבה שהיא, או שעבר לחו"ל.
- כאשר עורך הדין מתנגד לתשלום דמי חבר ולא משלם דמי חבר ללכה משך שנתיים ויותר – תתבטל חברותו.
- החברות בלשכה תבוטל בעקבות החלטת בית דין למשמעת של הלשכה. מדובר במקרה בו עורך הדין עבר עבירת משמעת ובין היתר הפר את כללי האתיקה. במקרה כזה עורך הדין יעמוד לדין משמעתי, וחלק מעונשו יכול להיות ביטול חברות בלשכה. חברותו בלשכה של עורך דין שנאשם בעברות אתיקה קשות כמו הסתה לאלימות או התבטאות בלתי הולמת, עלולה להתבטל כחלק מהסנקציות של בית הדין למשמעת.
- חברותו של עורך דין בלשכה יכולה להתבטל כאשר עורך הדין לא תפקד באופן הראוי המחייב, לא התנהל באופן מקצועי, או ביצע עבירה פלילית בדרגה חמורה.
הבקשה לביטול חברות בלשכת עורכי הדין
כדי לבטל את החברות בלשכת עורכי הדין יש להגיש בקשה לביטול רישום חברות בפנקס הלשכה. הבקשה לביטול החברות תידון בתוך 14 ימים מהגשתה. הדיון בבקשה יהיה לפי תקנון בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. יש לכלול בבקשה לביטול חברות פרטים של חבר הלשכה, הצהרה המצורפת לבקשה לביטול החברות בלשכה, ופרטי רישום.
ביטול חברות בלשכת עורכי הדין על פי כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 קובעים שהבקשה לביטול חברות בלשכה, תוגדר כבקשה לביטול רישום של החבר בפנקס הלשכה, ולביטול לפי סעיף 47 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 הקובע כדלקמן:
"ביטול חברות (תיקון מס' 31) תשס"ה-2005
- בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה, על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70."
ועדת האתיקה או היועמ"ש יכולים להגיש בקשה לבטל את חברותו של עורך הדין. הבקשה תוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי במחוז שבו נמצא משרדו הרשום של החבר.
הבקשה לביטול תכלול פרטים כמו בית הדין שאליו תוגש, פרטי המבקש, פרטי עורך הדין נשוא הבקשה, העובדות עליהן מתבסס המבקש, שמות של עדים מטעם המבקש, וכולי.
יתקיים דיון בבקשה לבטל את החברות של עורך הדין, ויחולו עליה הוראות על פי הכללים, כלומר בית הדין ידון בבקשה ובכל ענין בדרך הנראית לבית הדין ה "טובה ביותר לעשיית צדק".
הדיון בבקשה יתחיל בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשה ויתנהל בזריזות.
ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול החברות
ערעור על החלטה המבטלת את החברות יוגש לבית הדין המשמעתי הארצי בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה ובמספר עותקים.
הארכת מועד להגשת הערעור תוגש במסגרת בקשה ליו"ר בית הדין המשמעתי הארצי שיכריע בה. אם הערעור הוא על ההחלטה בעניין ביטול חברות, המשיבים בערעור יהיו הקובל והנקבל.
נשיא בית הדין המשמעתי הארצי יקבע את הרכב בית הדין המשמעתי שידון בערעור, המשיב ישיב לערעור עד 7 ימים לפני הדיון, ועיקרי טיעון יוגשו עד 21 יום לפני הדיון.
בית הדין המשמעתי הארצי יכול להורות על תיקון עיקרי הטיעון ועל התשובה לערעור.
אם בעל דין הוזמן לדיון בערעור ולא הופיע, רשאי בית הדין המשמעתי לדון בערעור שלא בפניו. לאחר שישמעו את הטענות בערעור ייתן בית הדין את פסק דינו המנומק לדחות את הערעור, לקבלו במלואו או בחלקו ,לבטל את פסק הדין או לשנות אותו, לתת פסק דין אחר, או להחזיר את התיק לבית הדין לדיון חוזר.
בית הדין המשמעתי הארצי ייתן את פסק הדין בתוך 60 ימים ממועד סיום הדיון. פסק הדין בעניין ביטול חברות לפי סעיף 47 לחוק יומצא לוועד המרכזי של הלשכה אשר יודיע לבתי הדין ולכל מי שהוא בעל סמכות שיפוטית לגבי ביטול החברות של עורך הדין בלשכת עורכי הדין.
גביית שכר ואחריות עורך הדין לגבי שירותים שניתנו בטרם פרישה הלשכה
כאן המקום לציין כי חוק לשכת עורכי הדין קובע שעורך דין אשר פרש מהלשכה, יהיה נתון למרותה וכפוף לכללי המשמעת לגבי כל מה שהיה רלוונטי לגביו בטרם פקעה חברותו בלשכה. עורך הדין רשאי לגבות שכר בגין שירותים שנתן לפני שפרש. עם זאת, הוא אינו נתון למרות הלשכה בגין פעילות שעשה אחרי פרישתו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ובלשון החוק :
"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
שמירת מרות וזכויות (תיקון מס' 26) תש"ס-2000
- מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
מהפסיקה: מדיניות לשכת עורכי הדין לגבי חידוש חברות בלשכת עורכי הדין למי שחברותו הושעתה – עת"מ 51514-01-13
בית המשפט המחוזי חייב את לשכת עורכי הדין לקבוע מדיניות בנושא של חידוש חברות בלשכת עורכי הדין למי שעזב את עיסוקו בעריכת דין, וזאת לאחר שקיבל עתירה שהגיש עורך דין שהיה מעורב בפלילים, אשר ביקש לחדש את חברותו בלשכה, ונתקל בדרישה מצד הלשכה למעבר מחודש של מבחני ההסמכה.
בית המשפט ביטל את ההחלטה וקיבל את העתירה באופן חלקי לאחר שקבע, שמאחר ואין מדיניות עקבית בנוגע לחידוש חברות בלשכה, הדבר מהווה פגם בשיקול דעתה של הלשכה.
וביתר פירוט :
עורך הדין הועמד לדין פלילי, הורשע, ונדון למאסר בפועל. בשל הרשעתו, החליט בית הדין המשמעתי להוציאו מהלשכה מעת מעצרו, וחברותו הושעתה ל- 10 שנים. לאחר שריצה את המאסר הוא המשיך לעבוד כעורך דין עצמאי ולא הועמד עוד לדין בפלילים.
עורך הדין ביקש לחדש את החברות ולשוב ולהיות חבר בלשכת עורכי הדין לאחר ששותפו ביקש להיות חברה לשכה בתום ההליכים המשפטיים.
הועד המרכזי קבע שעורך הדין יחזור להיות חבר לשכה אם יעמוד במבחן בדיני מדינת ישראל ובמקצועות מעשיים (בדומה לעורך דין שלמד בחו"ל), זאת לאחר שטענה שידיעותיו חלשות ומבחינה מקצועית הוא אינו ראוי להיות חבר לשכה.
עורך הדין ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובית המשפט ביטל את החלטתו של הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין וקבע שנפל פגם בשיקול הדעת של הלשכה. בית המשפט קבע שיש הצדקה לבטל את ההחלטה בהעדר בסיס לקבוע שעל העותר לעבור מבחנים חדשים כדי לחדש את החברות בלשכת עורכי הדין.
בית המשפט קובע שהמבחנים יוצרים נטל ממשי למבקש לחדש את החברות, והלשכה חייבת היתה לבדוק אם יש הצדקה בהחלטה כזו – מה שלא נעשה.
נטען שעמדת הלשכה אינה עקבית, ובדרישתה קיימת גם פגיעה בעקרון חוקתי של חוק יסוד חופש העיסוק לחייב את כל מי שהוצא מהחברות בלשכה ל- 10 שנים ויותר לעבור בחינות הסמכה.
כמו כן הלשכה הבחינה בין העותר לבין השותף שלו, שלא נדרש לעבור בחינות כתנאי לחידוש החברות.
בית המשפט ציין כי לשכת עורכי הדין כפופה לקריטריונים של שוויון, מידתיות, תום לב, וסבירות, כפי שכל רשות מנהלית כפופה להם. על כן עליה לפעול בשקול דעת ותחת מדיניות אחידה ועקבית בקשר להסדרת חידוש החברות בלשכה של מי שהיה עורך דין ונותק מהמקצוע.
בסופו של דבר קבע בית המשפט שיש לבחון מחדש את בקשת החברות של העותר.
