בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט רשאי להורות על מעצר עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב אישום כנגד חשוד. בשונה ממעצר ימים לאורך החקירה, המעצר ימשך עד מתן פסק דין. במידה והמשפט נמשך מעל 9 חודשים הנאשם אמור להשתחרר מלבד אם אם בית המשפט העליון קבע הארכה נוספת של 90 יום.
תנאים לביצוע מעצר עד תום ההליכים
על מנת שבית המשפט יורה על מעצר עד תום ההליכים התביעה נדרשת לשכנע את בית המשפט כי בידה מספיק ראיות להוכחת אשמת החשוד. לחילופין התביעה יכולה לטעון לעילת מעצר בשל מסוכנות של הנאשם או עקב חשש שהחשוד ימלט מהארץ או ישבש את משפטו. יש צורך כי התביעה תוכיח לבית המשפט כי חלופת מעצר אינה מספיקה על מנת למנוע את הסיכון או את הסיכון לשיבוש הליכי משפט.
עילות המעצר
לא ניתן לעצור אדם סתם כך ויש להצביע על עילת מעצר שמתקיימת ומחייבת את מעצרו. בין עילות המעצר ניתן למצוא את עילת המסוכנות לביטחונו של הציבור או לביטחונו של אדם ספציפי; עילת החשש מפני שיבוש הליכי המשפט, השפעה על עדים והחשש מפני הימלטות הנאשם מאימת הדין. לצד אלו, יש עילת מעצר סטטוטורית, המחייבת את בית המשפט לעצור עד לתום ההליכים, אלא אם עורך הדין הפלילי של הנאשם שכנע את בית המשפט שיש צורך לשחררו.
עילות סטטוטוריות
ישנן עבירות בהן מעצר עד תום ההליכים הינו ברירת המחדל ושחרור למעצר בית הוא החריג.
מדובר בעבירות ביטחון, עבירות חמורות בתחום הסמים כמו סחר בסמים, ייבוא סמים לישראל, עבירות שנעשו באכזריות או תוך שימוש בנשק, עבירות אלימות במשפחה, כלפי קטינים ועוד ועבירות מין. במקרים אלו כאשר יש עילות סטטוטוריות למעצר עד תום ההליכים, נטל ההוכחה כי העצור אינו מסוכן וניתן להעבירו לחלופת מעצר הינה עליו ולא על התביעה להוכיח את המסוכנות. ברוב המקרים, יש צורך במעורבות של שירות המבחן והגשת תסקיר מעצר מצידו כדי לבחון שחרור למעצר בית.
חלופת מעצר
ישנן חלופות מעצר כגון מעצר בית חלקי, מעצר בית מלא, ומעצר בפיקוח אלקטרוני עם אפשרות של איזוק אלקטרוני. תפקידו של עורך דין פלילי המייצג את הנאשם להציע חלופת מעצר שתספק את בית המשפט ולשכנע שחלופת המעצר לא תפגע באינטרס הציבור.
חלופות מעצר רבות כוללות מפקחים, המוצעים מטעמו של הנאשם שאמורים לפקח עליו. בהקשר זה יש חשיבות לתסקיר שירות המבחן לבחינת חלופת מעצר שבו ייבדקו המפקחים המוצעים.
חשוב לדעת שתסקיר מעצר של שירות המבחן הוא הליך שאורך זמן והדבר יכול להביא לכך שהחלטה בשאלת שחרור לחלופה או קיום מעצר עד תום הליכים ימשך מספר שבועות.
הגשת ערר
על החלטתו של בית המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים ניתן לערור בפני בית המשפט המחוזי (או העליון, אם בית המשפט המחוזי הוא שהורה מלכתחילה על המעצר); במידה שבית המשפט יידחה את הערר, ניתן אף להגיש בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט העליון.
ניתן גם לבקש במקרים מסוימים עיון חוזר בשאלת המעצר עד תום ההליכים. מדובר במקרים בהם חל שינוי בנסיבות המעצר, או חלוף זמן משמעותי שכתוצאה מהם יש לבחון שחרור מחודש.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ראיות לכאורה
בדיון סביב מעצר עד תום ההליכים מועלים לרוב ראיות לכאורה שקיימות כנגד הנאשם.
חשוב להבין מה המשמעות של ראיה לכאורה – מדובר בראיה שטמון בה פוטנציאל אך זו טרם נבדקה על ידי בית המשפט. מדובר בראיה גולמית ולא ניתן בשלב המקדמי של המשפט, לפני שהעדים נחקרו בבית המשפט נגדית, להכריע בהתבסס על אותה ראיה לגבי אשמתו של הנאשם.
במקרים רבים ראיות לכאורה מספיקות לקבלת החלטה למעצר עד תום ההליכים, מדובר במצב אבסורדי ומקומם, שכן ראיות שעוד לא הוכרע אם הן קבילות ומה משקלן, משפיעות על החזקת אדם בבית מעצר לאורך תקופה ארוכה ביותר. לשם כך, יש לפעול במלוא הנחישות והעוצמה לשחרור העצור לחלופת מעצר עד לתום ההליך המשפטי.
האם מעצר עד תום ההליכים מתקזז מהעונש?
לרוב כן. אך יש קאטצ'.
בסוף ההליך, כשינתן גזר הדין ובהנחה שהנאשם יורשע, בית המשפט יגזור מאסר בפועל שממנו יקוזז הזמן שבו שהה הנאשם במעצר עד תום ההליכים. כך למשל, אם נגזרו על הנאשם שנתיים מאסר והוא ישב שנה במעצר, לרוב הוא יצטרך לרצות רק 12 חודשים נוספים.
איפה הקאטצ'? נאשמים שמנהלים משפט כשהם עצורים עד תום ההליכים מקבלים עונשים חמורים יותר מלכתחילה! לבית המשפט קל יותר לגזור מאסר בפועל ממושך על נאשם שכבר נמצא בתוך בית הסוהר ובית המשפט נזהר ונוטה לרחם על נאשמים שמנהלים משפט כשהם מחוץ לבית הסוהר.
לכן, ברוב המקרים, ההעדפה הברורה היא לנהל את המשפט כשהנאשם בבית, חוזר לעבודה, מנהל חיים נורמטיביים ואף עובר הליכי טיפול ושיקום במידת הצורך. התוצאה בסוף ההליך תשתנה דרמטית!
ליצירת קשר לייעוץ דיסקרטי עם עורך דין פלילי אלעד שאול לחצו כאן!
