שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא אחת מזכויות היסוד החשובות ביותר לחשוד בפלילים, לחשוד יש 30 ימים בלבד לפנות לתובע באמצעות עורך דין פלילי מטעמו ולשכנע אותו לא להגיש נגדו כתב אישום פלילי לבית המשפט. זכות השימוע ניתנת רק לחשודים בעבירות מסוג פשע, שהעונש עליהן מעל 3 שנות מאסר. מעבר לכך שזוהי ההזדמנות האחרונה להימנע מהגשת כתב אישום, זו הפעם הראשונה שבה עורך הדין של החשוד רשאי להעתיק את חומרי החקירה שמוחזקים בידי המשטרה. עו"ד אלעד שאול מסביר עד כמה חשוב לנצל את זכות השימוע הפלילי, כיצד להתייחס למכתב יידוע לחשוד שקיבלת ומתי הזמן הנכון לפנות לייעוץ משפטי.
ההודעה על זכות השימוע: מכתב יידוע לחשוד סעיף 60א
חשודים רבים לא מכירים את הזכות החשובה לעריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום ולא מבינים את החשיבות שלה. לכן חוקק סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שמחייב התביעה המשטרתית או הפרקליטות לשלוח לחשוד בעבירת פשע מכתב המכונה מכתב יידוע לחשוד. המכתב מיידע את החשוד על כך שתיק החקירה הועבר מהיחידה החוקרת במשטרה אל הגוף התובע (תביעה משטרתית או פרקליטות) לצורך בחינת חומר הראיות ושקילת האפשרות להגיש כתב אישום פלילי בעבירת פשע. המכתב מיידע את החשוד על זכותו להעתיק את עיקרי חומר הראיות, באמצעות עו"ד פלילי מטעמו, על מנת לאפשר את קיום השימוע בצורה הוגנת.
מכתב יידוע לחשוד – משטרת ישראל
התביעה המשטרתית היא גוף התביעה המנהל את מרבית התיקים הפליליים במדינת ישראל, חלק עבירות עוון וחלקם האחר עבירות פשע. בעבירות פשע התביעה המשטרתית מחויבת לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, ולכן, היא שולחת מכתבי יידוע לחשודים בנוסח הבא:
מכתב יידוע לחשוד – פרקליטות מחוז
הפרקליטות היא גוף התביעה הבכיר בישראל והיא מגישה כתבי אישום נגד נאשם בעבירות פשע במדרג חומרה גבוה יותר. בין היתר, עבירות מין, מרמה והונאה, עבירות כלכליות, תקיפת שוטרים ועבירות אלימות חמורה. במרבית תיקי הפרקליטות נערכים שימועים לפני העמדה לדין, מהסיבה הפשוטה, שמרבית התיקים המתנהלים בפרקליטות הם בעבירות פשע והחוק מחייב את הפרקליטות לשלוח מכתב בנוסח הבא:
מכתב יידוע ראשון ומכתב יידוע שני
בשנים האחרונות נוצרה פרקטיקה לפיה הפרקליטות שולחת מכתב יידוע ראשון, המעדכן את החשוד על הגעת התיק מהמשטרה אל התובע, לאחר שהתובע לומד את התיק ומחליט על הגשת כתב אישום, נשלח מכתב יידוע שני. לעיתים במכתב הראשון נכתב שהחשוד רשאי להמתין לקבלת מכתב יידוע שני ולהעלות את הטענות רק במסגרתו. כמי שעבד בפרקליטות מחוז ת"א אני לא ממליץ לעשות זאת!
המתנה למכתב השני גורמת לחשוד לאבד יתרון אסטרטגי חשוב של התערבות בשיקול הדעת של התובע. ברגע שנשלח מכתב יידוע שני, המשמעות היא שהתובע עבר על חומר הראיות וכבר גיבש החלטה להגיש כתב אישום! מרגע שתובע החליט להעמיד חשוד לדין, קשה מאוד לשנות את דעתו.
לכן הדרך הטובה ביותר ובעלת הסיכוי הגדול ביותר לסגור את התיק הפלילי היא בפתיחת הליכי משא ומתן מול הפרקליטות או התביעה המשטרתית מיד עם קבלת מכתב היידוע הראשון.
העתקת חומר החקירה בהליך השימוע
התובע מחויב לאפשר לעורך הדין הפלילי מטעמו של החשוד להעתיק את עיקרי חומר הראיות (ליבת חומר הראיות) הכולל את חקירותיו של החשוד במשטרה, עדויות וגרסאות שמסרו עדים שונים או חשודים נוספים, מזכרים, דוחות פעולה ודיסקים עם מצלמות גוף, הקלטות וכדומה. התובע רשאי, לפי שיקול דעתו, לא להעביר לעיון החשוד חומרים מסוימים אם הוא סבור שהם לא רלוונטיים, פוגעניים או שאסור על פי חוק להעביר אותם (למשל: חקירות ילדים או תמונות אינטימיות של נפגעות עבירה).
האם שימוע לפני הגשת כתב אישום מבוצע בכתב או בעל פה?
יש שתי אפשרויות לעריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום: בכתב או בעל פה. הבעיה המרכזית בעריכת שימוע בכתב, היא שאין "פידבק" מהתובע, הוא קורא את הטענות ומקבל החלטה באופן עצמאי. לכן אנחנו מעדיפים, ברוב המוחלט של התיקים, לקיים שימוע בעל פה. לא סתם פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה המנחה את הפרקליטות והתביעה המשטרתית לאפשר שימוע בעל פה, לעורכי דין פליליים בלבד:
"ככלל, הליך השימוע ייערך בכתב, אך יכול שייערך בעל-פה, לפי שיקול דעת התביעה. שימוע בעל-פה ייערך, ככלל, באמצעות בא-כוחו של החשוד".
קל הרבה יותר להעביר מסר ולשכנע כאשר מסתכלים לתובע "בלבן של העיניים", אין תחליף לפגישה פרונטלית עם מי שמקבל את ההחלטה, הוא צריך להבין את טענות ההגנה, את מידת הנזק שתיגרם לנאשם אם יוגש כתב אישום ולא פחות חשוב מכך, עליו להתרשם מעורכי הדין ומידת הנחישות שלהם, שהרי הם עורכי הדין איתם התובע ייפגש בבית המשפט.
לאילו תוצאות אפשר להגיע בשימוע?
מטרת השימוע היא לאפשר לחשוד, באמצעות עורכי דין פליליים ששכר, להשמיע טענות ולשכנע שלא להגיש נגדו כתב אישום. אלו התוצאות האפשריות אליהן אפשר להגיע בשימוע:
- סגירת התיק – גולת הכותרת היא סגירת התיק ואי העמדה לדין פלילי. לשמחתנו, מרבית התיקים בהם ייצגנו בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום הסתיימו בתוצאה זו, סגירת התיק באחת מעילות הסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
- הסדר מותנה – דרך נוספת לסגור תיק ללא הגשת כתב אישום, היא הפנייתו ליחידת הסדר מותנה במשטרה וסגירת התיק ללא רישום פלילי.
- החזרת התיק לחקירה – חשוב לדעת, אחרי שהתובע שמע את הטענות שעלו בשימוע, הוא רשאי להחזיר את התיק למשטרה לביצוע השלמות חקירה. חשוב לדעת מה לטעון בשימוע לפני הגשת כתב אישום, ולא פחות חשוב, מה לא לטעון בשימוע. קחו עו"ד טוב!
- הגשת כתב אישום מרוכך – בתום השימוע הפרקליט רשאי להחליט להעמיד את הנאשם לדין בעבירות קלות יותר ממה שתכנן מלכתחילה. למשל, בתיק שבו נחקר החשוד בגין מעשה מגונה, שהיא עבירת מין חמורה, התובע יכול להגיש כתב אישום בעבירת הטרדה מינית בלבד, עבירה קלה יחסית שלא נחשבת עבירת מין.
- הסדר טיעון – הסכמה עם התובע על הגשת כתב אישום במתווה מוסכם שיכול לכלול את סעיפי האישום, סוג העבירה, את העונש שייגזר על הנאשם והאם יורשע או לא יורשע.
במקרה לדוגמה, בסוף שנת 2022 ייצגנו בחור צעיר שנחשד בעבירות מין חמורות בקטינה מתחת לגיל 14. לאחר הליך השימוע הפרקליטות החליטה לסגור את התיק בחוסר אשמה והוא נמחק לחלוטין.
מהי בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום?
לשון החוק מדברת על בקשה מנומקת בכתב להימנע מהגשת כתב אישום, אך כפי שציינתי קודם לכן, ההמלצה היא חד משמעית לערוך שימוע באמצעות עורך דין פלילי מסגרת משא ומתן בעל פה ולא להסתמך על בקשה מנומקת בכתב בלבד. בית המשפט העליון קבע בע"פ 1053/13 הייכל נגד מדינת ישראל שזכותה שימוע היא אחת החשובות ביותר מהטעמים הללו:
- היא מגנה על זכויות החשוד.
- מצמצמת את המחלוקות בין התביעה לבין הנאשם.
- מעודדת הידברות והגעה לפשרה.
- מייעלת את ההליך הפלילי ומונעת תיקי סרק שבאפשרות הנאשם להוכיח את צדקתו בשלב מוקדם.
בתיק זה קבע בית המשפט העליון שיש להקפיד על קיום שימוש לפני הגשת כתב אישום, אלא במקרים חריגים ביותר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הסיכונים בהליך השימוע הפלילי
כל מסך שיוצג בשימוע ובכל טענה שתעלה בשימוע יכולים לשמש כראייה בבית המשפט. מעבר לכך, פרקליט רשאי להחזיר את התיק להשלמת חקירה במשטרה, על בסיס מה שנטען במהלך השימוע, כך נקבע בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"ח 43522-06-15 טרטנר נגד פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
אנו נתקלים בחשודים שמגישים מכתב לפרקליטות בבקשה מנומקת שלא להעמיד לדין, ללא עורך דין פלילי מטעמם, ולאחר מכן נחקרים תחת אזהרה על תוכן המכתב שלהם ועומדים לדין פלילי. ייצוג עצמי בשימוע פלילי, ללא השכלה משפטית, ניסיון בהליכים פליליים והיכרות עם החוק, הפסיקה והנהלים – עלולה לעלות לאזרח במאסר בפועל.
אסור לשכוח שהשימוע מתנהל מול פרקליטים מנוסים בעלי מומחיות במשפט פלילי, הן מגישים כתבי אישום נגד חשודים בכל יום ובמגוון עבירות פליליות, חל איסור מוחלט לנהל משא ומתן עם מקצוענים בסדר גודל כזה, ללא מקצוען מצדך! שימוע לפני הגשת כתב אישום יבוצע באמצעות עורך דין פלילי מטעמך, בלבד!
באילו מקרים המדינה פטורה משימוע לפני הגשת כתב אישום?
החוק מאפשר לפרקליט המחוז, או ראש יחידת התביעות במשטרה, להעמיד חשוד לדין בלי לאפשר לחשוד שימוע לפני הגשת כתב האישום. מהיכרותנו את הנחיות הפרקליטות, אלו המקרים יוגש כתב אישום בעבירת פשע – בלי שימוע פלילי:
- במקרים בהם לדעת פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות "קיימת מניעה" לשלוח מכתב יידוע לחשוד. על התביעה לנמק את ההחלטה.
- בתיקים בהם החשוד נתון במעצר בגין אותו תיק. אם החשוד עצור בתיק אחר, יש לאפשר לו לקיים שימוע לפני העמדה לדין.
- בעבירות אלימות במשפחה כגון תקיפת בת זוג והתעללות בקטינים או חסרי ישע על ידי האחראי עליהם.
בשאר התיקים המדינה חייבת לשלוח מכתב יידוע לחשוד ולאפשר קיום שימוע לפני הגשת כתב אישום.
מה הסנקציה על הגשת כתב אישום בלי שימוע?
שליחת מכתב יידוע לחשוד וקיום שימוע לפני הגשת כתב אישום היא זכות חשובה שקיימת לטובת החשוד. אם המדינה לא קיימה את הזכות והפרה אותה, ניתן לדרוש ביטול כתב האישום ועריכת שימוע מחדש. לא סתם קבע המחוקק ששימוע צריך להתבצע לפני העמדה לדין, "בלב פתוח ובנפש חפצה".
בשורת פסקי דין נקבע שקיום שימוע בזמן שכתב אישום כבר הוגש, לא משיג את המטרה שכן התובע כבר "טיפס על עץ גבוה" והוא לא ירצה לרדת ממנו ולבטל את כתב האישום. עוד נקבע בפסיקה שהפרת חובת השימוע, במקרים מסוימים, תוביל לביטול כתב האישום באופן מיידי מכיוון שהוא הוגש מלכתחילה בחוסר סמכות חוקית.
חשוב לזכור, ישנם מספר חריגים שמאפשרים הגשת כתב אישום בלי לקיים שימוע פלילי, חלקם קבועים בתקנות וחלקם מחייבים נימוק בכתב של פרקליט המחוז. התביעה מתנגד לרוב לביטול כתבי אישום שהוגשו תוך הפרת חובת היידוע וזכות השימוע של החשוד ומבקשת לקיים "שימוע בדיעבד", אנו כמובן מתנגדים לפרקטיקה פוגענית זו.
אפשר לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירות עוון?
החוק לא מחייב את הפרקליטות לערוך שימוע לפני הגשת כתב האישום בעבירות מסוג עוון, אך במקרים רבים אנו משכנעים את התובע לערוך שימוש לפני הגשת כתב האישום גם בעבירות מסוג עוון. לרוב, אנו פונים לתובע במכתב המבקשת לסגור את התיק הפלילי נגד החשוד ובגוף המכתב מבקשים לקיים שימוע גם בתיקי עוון תוך שימוע על ידי הנחיית פרקליט המדינה שמאפשרת לפרקליט לקיים שימוע פלילי גם בתיקי עוון בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, מאפייני החשוד, אינטרס הציבור ומידת מורכבות התיק. העובדה שהתחלנו את הדרך המשפטית בפרקליטות מחוז תל-אביב, בתביעה המשטרתית וברשויות תביעה נוספות – תורמת לשיח שקוף ופתוח עם הפרקליטות ומקדמת את האפשרות לערוך שימוע לפני הגשת כתב האישום גם בעבירות עוון עבור לקוחותינו.
