משרד הבריאות מוסמך לפקח על מקצועות הרפואה בישראל ובכך יש לו השפעה על איכות הטיפול הרפואי ובריאות הציבור. תחת חסותו של משרד הבריאות מצויים מערכות פיקוח ומשמעת, והוא אמון בין היתר על הבטחת ושמירת נהלי האתיקה המקצועית של העוסקים במקצועות הבריאות, והגנה על הציבור מהתנהלות שאינה הולמת ואינה עומדת בכללים.
הדין המשמעתי
הליכי משמעת הם הליכים שמתנהלים בהתאם לכללים ברורים, במטרה להסדיר התנהלות של עובדי בריאות, לחקור האשמות ותלונות נגדם, ולקבוע סנקציות בהתאם. הדין המשמעתי הוא למעשה דין משפטי מתחומי האתיקה המקצועית, שעוסק בהפרה של אותם כללי משמעת ואתיקה מקצועית, שמחייבים את בעלי מקצועות הרפואה אשר מצויים בפיקוח. הליכי המשמעת כוללים בין היתר חקירות של התנהגויות והתנהלויות שאינן הולמות ואינן עומדות בנהלים, תוך שמירת על זכות השימוע ושמיעת עדויות מצד הנילונים.
יחידת דין משמעתי במשרד הבריאות מרכזת את הליכי המשמעת נגד מי שעוסקים במקצועות פרא רפואיים ומקצועות רפואיים וזאת באמצעות חוקים, ותקנות.
מטרתו של הדין המשמעתי
הדין המשמעתי חשוב כדי להבטיח רמה גבוהה של שירות רפואי ואיכותי, ולשמור על האמון במערכת;
הדין המשמעתי יטפל במצבים שיש בהם הפרה של כללים מקצועיים, זאת במטרה להגן על הציבור באמצעות מעקב אחרי הפרות מקצועיות ואתיות של מי הפועלים ברישיון במקצוע הרפואה;
מטרותיו של הדין המשמעתי הם לשמר את אמון הציבור במערכת, לשמור על סטנדרט גבוה במקצועות הרפואה ועל הוגנות בבדיקת טעויות, לשמור את זכויות העוסקים במקצועות הרפואה, ולשפר את הטעון שיפור.
על מי חל הדין המשמעתי ?
הדין המשמעתי חל על העוסקים במקצועות הרפואה כמו רופאים, אחיות, רוקחים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים מתחום הסיעוד, בעלי מקצועות רפואיים ופרא רפואיים, ועובדי בריאות הנפש.
החקיקה שנוגעת לדין המשמעתי החל על מקצועות הרפואה היא בין היתר: רופאים לפי פקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז – 1976, תקנות הרופאים סדרי דין (דין משמעתי) התשל"ו – 1976, רופאי שיניים לפי פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש) תשל"ט – 1979, 1981, מיילדות לפי פקודת המיילדות 1929 ותקנות המיילדות (1942), פסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים התשל"ז – 1977, רוקחים לפי פקודת הרוקחים (נוסח חדש) תשמ"א – 1981, וכולי.
ועדת משמעת ואתיקה
ועדת משמעת ואתיקה היא מעין גוף שיפוטי עצמאי בעל סמכות לפעול נגד ביצוע של עבירות משמעת ואתיקה. ועדת משמעת מורכבת מאנשי מקצוע, נציג ההסתדרות המקצועית, ועורך דין. הועדה שומעת את הטיעונים של הצדדים, בודקת את הראיות שהובאו בפניה, ומגבשת המלצה שמועברת לשר הבריאות / מנכ"ל משרד הבריאות אשר מוסמך לאמץ או לדחות את ההמלצה. סמכויות השר הואצלו גם לשופט שממונה על החלטות שיפוטיות במשרד הבריאות.
העבירות הנדונות בפני ועדת המשמעת
עבירות משמעת כוללות רשימה ארוכה ובין היתר : הפרה של כללי אתיקה ומקצוע, התנהלות לא הולמת למטופלים, הפרת סודיות רפואית, הזנחה, רשלנות בטיפול, חריגה מסמכות, יחס משפיל ופוגעני בין מטפל ומטופל, ניגוד עניינים בדמות קבלת טובות הנאה ממטופלים, הפרת הוראות חקיקה, התנהגות שלא הולמת את המקצוע, רשלנות רפואית חמורה (מצב בו המטפל לא עומד בסטנדרט רפואי שנדרש ממנו כפי שמקובל במצב הספציפי), הרשעה בעבירה פלילית (כמו עבירת מין במטופל), קבלת רישיון בהצגת מצג שווא, הפרת חוק זכויות החולה, וכולי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
פומביות ההליכים, זכות הייצוג, השימוע, הערעור ועוד
ההליכים המתקיימים בפני ועדת המשמעת הם ברובם פומביים בכפוף לחריגים כמו הליכים לפי חוק הפסיכולוגים. מי שמוגשת נגדו קובלנה יכול ורשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, ויש לו זכות לגישה לחומרים כתובים. כמו כן יש זכות לערער על החלטות בנושאי משמעת. רופאים יכולים לערער בתוך 3 חודשים מקבלת ההחלטה, אחיות ועובדי סיעוד יכולים להגיש ערר על החלטת מנכ"ל הבריאות תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה, ורוקחים יכולים לערער על החלטות בעניינם תוך 45 ימים.
שלבי הליך הדיון המשמעתי
תלונות ממטופלים או גופים מוסדיים וכתבי קובלנות בגין עבירות משמעת מגיעים למשרד הבריאות. כאשר מדובר ברשלנות רפואית מתבצעת חקירה, ומתקיים דיון לפני ועדת משמעת. כאשר מדובר בהפרה מקצועית תתבצע חקירה, והתיק יעבור לוועדת משמעת שתקיים דיון, במהלכו יובאו טענות התביעה, הגנת הנילון, ראיות ועדויות של מומחים, וכולי.
ועדת המשמעת כוללת נציגי ציבור ואנשי מקצוע, והיא מגישה המלצות לגבי המשך ההליכים, ויכולה להחליט בין היתר על סנקציות כמו: אזהרה, התראה, נזיפה, קנסות, התליית רישיון, שלילת רישיון לתקופה מוגבלת/לצמיתות, הפניה להשתלמות באתיקה, וכולי. (שחשוב לציין שיש נטייה להחמיר בעבירות שנוגעות לכללי סודיות, הפרת פרטיות, וכן פוגענות במטופלים).
השלבים מהגשת התלונה: עם הגשת תלונה מתחיל תהליך של ברור. התלונה נבדקת על ידי ועדת האתיקה של משרד הבריאות לאחר מכן עוברת לערכאה משמעתית.
במהלך הבירור הראשון בודקים את העובדות והטענות;
בשלב השימוע הנילון מציג את עמדתו;
השלב הבא הוא שמיעת עדים ובחינת הראיות;
ולבסוף שלב של החלטת הועדה והסנקציות.
במקרה שמדובר בעבירה פלילית כמו הונאה או עבירות מין פונים לערכאה משפטית בענין זה.
החשיבות בייעוץ עם עורך דין מומחה
להליכי משמעת יש אפקט מרחיק לכת שיכול לפגוע בקידום המקצועי לטווח הרחוק, וגם להרחיק מהמקצוע ולפגוע בשם הטוב. לכן אין להקל ראש בעבירות משמעת ואתיקה.
כדי להימנע מעבירות משמעת חשוב להתעדכן, להכיר נהלים של אתיקה מקצועית, להתייעץ באופן מקצועי במקרה של התלבטות בקשר לנושאים של אתיקה או לעניינים מקצועיים.
חשוב מאוד לקבל יעוץ וייצוג מעורך דין מומחה לדין משמעתי עוד משלב החקירה, כדי למנוע הליכים משמעתיים, וחשוב עוד יותר להתייעץ עם עורך דין מקצועי במיוחד כאשר נפלה ההחלטה לפעול בהליך משמעתי נגד הנילון.
משרד עו"ד אלעד שאול ושות' מתמחה בייצוג בהליכי דין משמעתי ואתיקה מקצועית. עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, הינו מומחה בדין הפלילי ובדין המשמעתי, ובעל ניסיון נרחב מאוד בנוגע לייצוג בעבירות אתיקה מקצועית. עורך הדין אלעד שאול יכין וילווה את הנילון לחקירה בכל הנוגע גם לזכויותיו כנחקר, וייצג אותו נאמנה ובמקצועיות בהליך המשמעתי בפני ועדת המשמעת והאתיקה, ובפני בית הדין המשמעתי.
אם אתה עוסק במקצועות הרפואה, והסתבכת בעבירות אתיקה מקצועית, מומלץ מאוד לא להתמודד לבד עם ההליך ולהסתכן לשווא בהשעיה מהמקצוע או בסנקציות קשות אחרות. מומלץ מאוד שבמקרה כזה תפנה מיד לעורך הדין אלעד שאול ותקבל ממנו יעוץ משפטי וייצוג מקצועי. מובטחת לך תוצאה טובה בהליך, ודיסקרטיות מלאה.
