פסיכולוגים כפופים לדין משמעת קפדני במטרה לשמר את כללי האתיקה ולהגביר את אמון הציבור. חוק הפסיכולוגים התשל"ז 1977 מפרט עבירות משמעת שהן עילה להגשת תלונה נגד פסיכולוג. בין היתר מדובר ב: התנהגות בדרך שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ו/או רשלנות, השגת רישום במצג שווא, הפרת כללי האתיקה, הפרה של חוק זכויות החולה, הפרת הזכות לסודיות הרפואית, פגיעה בכבודו של המטופל, וכולי.
ועדת התלונות היא הוועדה שמוסמכת לברר באופן ראשוני את התלונה שהוגשה נגד פסיכולוג, היא מהווה מעין גוף חוקר, והיא זו המחליטה אם יש להעביר אותה לדין משמעתי (ועדת המשמעת). מדובר בוועדה שנמצאת בסמכות משרד הבריאות ומתנהלת מכוחו.
הרכב ועדת התלונות
ועדת התלונות היא הגורם הראשון שמקבל את התלונה. הועדה מתמנה על ידי שר הבריאות והיא מורכבת משלושה חברים : עורך דין שהוא גם תובע בוועדת המשמעת והוא עובד מדינה, שני פסיכולוגים עם ותר של 10 שנים כאשר אחד מהם עובד בשירות המדינה והשני ממונה מרשימה שהוגשה על ידי המועצה או על ידי שר הבריאות.
הגשת תלונה לוועדת התלונות
אפשר להגיש תלונה נגד פסיכולוג למשרד הבריאות לפי חוק הפסיכולוגים. את התלונה ניתן להגיש בפקסימיליה או באמצעות בקשה מקוונת. התלונה יכולה להיות מוגשת על ידי מטופל שנפגע, אפוטרופוס של מטופל, ב"כ של מטופל באמצעות ייפוי כוח, ומי שהיה עד לעבירה.
תפקיד ועדת התלונות
תפקידה של ועדת התלונות הוא לבדוק אם יש חשד סביר לביצוע עבירת משמעת על ידי הפסיכולוג, לבצע חקירה, ולקבוע אם קיים הצדק להעביר את התלונה לוועדת המשמעת הממונה על ידי שר הבריאות. הדיון בתלונה יהיה בנוכחות הצדדים.
בתיק עע"מ 2668/20 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים נקבע לעניין ועדת התלונות כדלקמן:
"פעולותיה והחלטותיה של ועדת התלונות נדרשות לעמוד באמות המדינה המקובלות במשפט הפלילי, ואף ברף מחמיר יחסית הנובע מכך שחלק מסמכויותיה הן מעין שיפוטיות" (נפסק בבג"ץ 5760/93 פלונית נגד ועדת התלונות על פי חוק הפסיכולוגים, תשל"ז – 1977.).
החוקר מטעם ועדת התלונות הינו בעל סמכות של מפקח משטרה, הוא גובה עדויות וחוקר את כל הגורמים המעורבים.
אם אכן עולה חשד לביצוע עבירה משמעתית, תיפנה ועדת התלונות למשרד הבריאות לשקול מתן החלטה להשעות את הנילון לתקופה של עד 30 ימים.
הגשת התלונה
תנאי מקדים להגשת תלונה הוא שהנילון רשום בפנקס הפסיכולוגים, רשום כמתמחה, או נמצא בהתנסות זמנית בתור סטודנט לפסיכולוגיה. אם הנילון שייך לאחת הקבוצות, יקבל המתלונן אישור על הגשת התלונה, והנילון יצטרך להגיב על הטענות שנטענו נגדו.
בהגשת התלונה המתלונןמוותר על סודיות רפואית ומאפשר לוועדת התלונות לבדוק חומר רפואי כולל תיקים רפואיים ורשומות רפואיות. התלונה תכלול פרטי זיהוי של המתלונן, פרטי הנילון בצירוף ת.ז. או מספר רישיון, פרטי האירוע (מי מעורב, איך ארעה הפגיעה וכולי), תיאור עובדות התלונה, מסמכים רפואיים, ובמקרה הצורך גם יפוי כוח מהנפגע. מסמכים בשפה זרה יתורגמו לעברית. התלונה תוגש למשרד הבריאות באמצעות טופס מקוון, בפקסימיליה, דואר אלקטרוני או דואר רגיל. עליה להכיל פרטים של המתלונן כתובתו, מספר טלפון כתובת מייל וכולי, וכן פרטים של הפסיכולוג הנילון עם ת.ז. או מספר רישיון. יש לפרט את תיאור עובדות התלונה ולצרף מסמכים תומכים.
לאחר הגשת התלונה לועדה
לאחר הגשת התלונה יתקבל אישור קבלה, ומועד למענה. הועדה תאסוף את כל האינפורמציה ופרטי התיק הרפואי, ותעביר את הפניה לתגובת הנילון. ההחלטה יכולה להיות סיום של הטיפול בתלונה והודעה למתלונן, העברה של התלונה לגורם מטפל אחר, המשך בירור התלונה מול הנילון ולחילופין קבלת של חוות דעת מומחה. הועדה תזמן את הנילון לצורך הבהרה ותוקם ועדת בדיקה/חקירה. ניתן להגיש ערר על החלטת ועדת התלונות.
העברת התלונה לועדת המשמעת
הועדה יכולה לבקש להשלים מסמכים והיא תערוך שיחה עם המתלונן ועם הנילון. אם היא מחליטה שאין להעביר את התלונה לוועדת המשמעת היא תודיע לצדדים. לחילופין, אם היא מחליטה שהתלונה היא מוצדקת ומבוססת, ומצריכה בירור והליך משמעתי – נדרשת החלטה בהרכב מלא להעבירה לדיון והכרעה בוועדת המשמעת. ההחלטה תשלח לצדדים והתלונה תעבור ליחידת דין משמעתי לניהול ההליך בפני ועדת המשמעת. במקרה כזה הנילון יושעה מתפקידו עד למתן החלטה על ידי ועדת המשמעת.
ועדת המשמעת תעדכן את המתלוננים בהתקדמות הליך ובסופו תעדכן את המתלוננים בהחלטה. אין התחייבות למועדים בוועדה זו עד שתינתן ההחלטה. עם זאת, הוועדה תעדכן מעת לעת את הצדדים לגבי התקדמות הטיפול בתלונה, וההחלטה תשלח גם למנהל פנקס הפסיכולוגים.
ערר על החלטת ועדת התלונות
ניתן להגיש ערר בכתב על החלטת ועדת התלונות לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מקבלתה של ההחלטה.
———————————————————————————————————–
להלן פסק דין מעניין לגבי התערבות בהחלטת ועדת תלונות וקביעת עקרונות מנחים לגבי דרך פעולתה הרצויה.
תיק עע"מ 2668/20 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים :
(בפני השופטים הנשיאה חיות, השופטת ברק ארז, השופט גרוסקופף, בענין פלוני ואח' נגד משרד הבריאות ועדת התלונות על פסיכולוגים ואח'). (ניתן ביום 21.11.21)
מדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 29.3.20. פסק הדין עסק בשאלה האם יש פגמים שמצדיקים התערבות בהחלטתה של ועדת התלונות לפי חוק הפסיכולוגים התשל"ז – 1977.
עובדות המקרה
הוריו של קטין התלוננו בענין החלטתה של פסיכולוגית חינוכית שעבדה בשירות הפסיכולוגי החינוכי, הנוגעת לקביעת מוסד חינוכי ראוי לתלמיד בעל צרכים מיוחדים ושילובו בחינוך מיוחד.
על פי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, אפיון הצרכים המיוחדים והלקות של התלמיד תיקבע על ידי פסיכולוג חינוכי חבר ועדת ההשמה בהסתמך על אינפורמציה שהוצגה בוועדה, והוא רשאי לאבחן לקות למידה מסוג ADHD. פסיכולוג חינוכי בוועדת השמה, מוסמך לאפיין קשיים של תלמיד שהועדה דנה בעניינו, מה שמהווה חלק חשוב ומהותי בהחלטת ועדת ההשמה לגבי שיבוצו של הילד במסגרת חינוך מתאימה.
הקטין והוריו ערערו על החלטות של מוסדות לימודים להפסיק את הלימודים של הקטין בגלל קושי שדווח על ידי צוותים חינוכיים לגביו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הגשת התלונה נגד הפסיכולוגית
האב הגיש לוועדת התלונות תלונה נגד הפסיכולוגית וטען שהיא אבחנה את הקטין ללא מפגש עימו או עם הוריו, והאפיון שעשתה מנוגד לאבחון פסיכיאטרי ו/או פסיכו דידקטי שהוגש על ידי ההורים לוועדה.
הפסיכולוגית הגיבה וטענה שפעלה לפי חוזר מנכ"ל ואין עליה חובה לאבחן אלא לאפיין לפי מסמכים שהוגשו לוועדת ההשמה, והיא הסתמכה על אבחון שהציגו ההורים, ובכל מקרה ההורים גם ביטלו פגישה שזומנו אליה.
ועדת התלונות קבעה שאין עילה להליך משמעתי נגד הפסיכולוגית.
האב המערער טען שההחלטה של ועדת התלונות אינה מנומקת, וניתנה ללא דיון בנוכחות הצדדים. הוא ביקש לקבל את תגובת הפסיכולוגית ואת פרוטוקול הדיון ונימוקי ההחלטה. ועדת התלונות השיבה שאינה מקיימת דיון בנוכחות הצדדים שכן הדיונים הם בדלתיים סגורות ואין בהם פרוטוקול.
(במאמר מוסגר יצויין שיחד עם הגשת התלונה הגישו המערערים גם ערר על החלטת ועדת ההשמה שנדחה, ואז עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. הוסכם שהקטין יופנה לאבחון מקיף במרכז מומלץ על ידי שירות הפסיכולוגי שיקבע את השיבוץ שלו במסגרת חינוכית מתאימה. נעשה אבחון, ונקבע שניתן לשלבו במסגרת חינוכית רגילה).
הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים – עת"מ 70961/07
המערערים הגישו עתירה נגד החלטת ועדת התלונות לבית המשפט המחוזי בירושלים וטענו , שבהחלטתה יש חוסר סבירות קיצוני ופגמים, ומוצדק לבטלה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה וקבע בין היתר שהחלטת ועדת התלונות אינה חורגת ממתחם הסבירות ואין להתערב בה, וכי פעולת הפסיכולוגית היתה תקינה.
הערעור לבית המשפט העליון עע"מ 2668/20
המערערים טוענים במסגרת הערעור לבית המשפט העליון, שהחלטת ועדת התלונות לא סבירה והיא מנוגדת לכללי מנהל תקין. לטענתם לא נערך פרוטוקול, הם לא זומנו לדיון, קיים חשד לניגוד עניינים, וההחלטה של ועדת התלונות אינה מנומקת ולכן יש לבטלה ולהשיב אליה את הדיון. הם הוסיפו וטענו שהפסיכולוגית פעלה בצורה לא מקצועית ומנעה את המשך הלימודים של הקטין במסגרת חינוך רגילה. כמו כן היא לא היתה מוסמכת לעשות אבחנת לקות של ADHD (שעושה רופא פסיכיאטר או נוירולוג).
מנגד, טענה ועדת התלונות שאין להתערב בהחלטה המקצועית שלה, שאינה חורגת ממתחם הסבירות, ואין בה פגם מהותי, וכי יש לדחות את כל הפגמים הפרוצדורליים הנטענים.
הפסיכולוגית טענה מצידה שעניין הקטין טופל בצורה מקצועית ולפי הנהלים, ויש לה הסמכה לקבוע לפי חומרים כתובים אם תלמיד סובל מלקות למידה של ADHD.
החלטת בית המשפט העליון וקביעותיו
בית המשפט העליון דוחה את הערעור וקובע שאין פגמים בהחלטת ועדת התלונות, וכי יש להפיק לקחים בלבד בקשר לנהלים להם כפופה ועדת התלונות. בית המשפט הדגיש שהתערבות בהחלטת ועדת התלונות תהיה במקרה קיצוני בלבד.
וכך נקבע :
" ועדת התלונות הפועלת מכח חוק הפסיכולוגים היא גוף מקצועי שלו מסורות סמכויות מינהליות ומעין שיפוטיות. לנוכח מומחיותה של ועדת התלונות בתחומי פעולתה, היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול הדעת המקצועי המסור לה הוא מצומצם. בדומה לגופים מנהליים אחרים בעלי מומחיות מקצועית, התערבות בהחלטתה של ועדת התלונות תיעשה רק במקרים קיצונים בהם שוכנע בית המשפט כי נפל פגם מהותי בפעולה או כי החלתה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות."
- בית המשפט קובע שהפסיכולוגית התנהלה לפי נהלי ועדת ההשמה ולא חרגה מסמכות, ואין פגם בכך שלא ביצעה אבחון בעצמה. עם זאת יש חובת הנמקה על רשות מנהלית על פי חובת ההגינות שמוטלת עליה. במקרה הנדון ההחלטה היתה מנומקת בעיקרי דברים בלבד ועל אף שאין מקום להתערבות בהחלטה, ראוי להקפיד על הנמקה.
- לועדת התלונות יש שיקול דעת נרחב בדרך שבה היא בודקת את העובדות, ולכן לא נפל פגם בכך שהמערערים לא זומנו להופיע בפניה.
- אין לקבל את הטענה של המערערים שוועדת התלונות חייבת לאפשר להם לעיין בתגובת הפסיכולוגית כדי להשיב לה. אין זכות עיון במסמכים במהלך ברור התלונה. עם זאת, מדובר בעניין מורכב, אחרי שניתנה ההחלטה והתגובה של הפסיכולוגית כללה מידע שהיה ידוע למערערים – היה ראוי להעביר את תגובתה לעיונם.
- המערערים טענו לאי פומביות זהותם של חברי ועדת התלונות. נקבע שהדין מחייב פרסום השמות ואכן היה צריך לפרסם את שמות חברי הועדה כחלק מעקרון השקיפות. עם זאת, בסופו של דבר לא נטען לפגם בהרכב הועדה או לניגוד עניינים.
בית המשפט קובע עקרונות לגבי אופן עבודתה של ועדת התלונות :
- כל החלטה של הועדה צריכה לציין את שמות חברי המותב.
- יש לערוך פרוטוקול בכל דיון של הועדה.
- גם אם דיוני הועדה אינם פומביים, הנהלים שלה צריכים להיות גלויים לציבור כחלק מעקרון חופש המידע וזכויות הפרט. עם זאת, אין בכך כדי לבטל את החלטת ועדת התלונות.
בית המשפט דוחה את הערעור ומסכם :
למצוא מסגרת חינוכית מתאימה היא ענין מורכב אשר כרוכים בו רגשות, עם זאת במקרה הנדון הדבר לא מעיד על כך שנפל פגם בעניין הקטין.
חשיבות הייצוג של עורך דין
הליכי משמעת נגד פסיכולוג אינם דבר שיש להקל בו. חשוב לדעת שיש להם השפעה ופוטנציאל לפגוע בו בעבודתו ובקריירה שלו, בשמו הטוב, ובחייו הפרטיים. הגשת תלונה נגד פסיכולוג היא הצעד הראשון, וחשוב להתייחס אליו ברצינות המרבית מאחר ומדובר למעשה בהליך של חקירה שדורש סיוע של עורך דין מומחה בתחום.
הליך של הגשת תלונה זה יכול להביא את הנילון לעמוד בפני ועדת המשמעת, ובסופה סנקציות ועונשים. מכאן, שהיוועצות עם עורך דין שמומחה בדיני משמעת, היא חשובה מאוד במקרה של הגשת תלונה נגד פסיכולוג, וחשוב לדאוג לייצוג הולם ושמירת זכויותיו. תלונה מהווה הליך שדורש יעוץ עם עורך דין כבר מהשלב המוקדם של הגשתה ולאורך כל הליך החקירה והבירור ,וזאת בין היתר במטרה להיחלץ מהמצב המשפטי המורכב.
משרדו של עורך הדין אלעד שאול מבכירי הפרקליטים הפליליים בישראל, מייצג פסיכולוגים שהוגשו נגדם תלונות בעבירות משמעת על פי חוק הפסיכולוגים.
עורך הדין אלעד שאול נותן יעוץ משפטי בקשר לעבירות משמעת ואתיקה, ומייצג בהליכי המשמעת. עורך הדין אלעד שאול נותן ייעוץ מקצועי משפטי בנוגע לחקירות בוועדת התלונות. הוא ילווה את הנילון בנאמנות במקצועיות ובמסירות, והכל תוך שמירה על דיסקרטיות לאורך ההליך. צרו קשר לתיאום שיחת ייעוץ בנושא.
