חקירה באזהרה

חקירה באזהרה מכונה גם חקירה תחת אזהרה. חקירה באזהרה מגיעה בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי מתלונן כנגד מי שהוא טוען שביצע כלפיו עבירה. מה המשמעות של חקירה באזהרה? האם היא יוצרת רישום פלילי? וטיפים בסיסיים להתמודדות עם חקירה באזהרה.

עו"ד אלעד שאול, עורך דין פלילי ועו"ד אהרון מלכה ממשרד שאול ושות' מסבירים מהי חקירה באזהרה, מה חקירה באזהרה כוללת ולמה חשוב להיוועץ עם עורך דין טרם החקירה.

משמעות חקירה באזהרה – מהי חקירה באזהרה?

כל אזרח בישראל יכול לקבל ביום בהיר אחד זימון לחקירה במשטרה. יש מספר גופי חקירה בישראל – המרכזיים הם משטרת ישראל, מע"מ ומס הכנסה, רשות התחרות, רשות ניירות ערך וביטוח לאומי. לאחר הגשת תלונה במשטרה נפתח תיק פלילי שמקבל מספר סידורי (תיק פל"א).

התיק עובר לעיון קצין משטרה שמחליט אם לזמן את האדם נגדו התלוננו לחקירה תחת אזהרה. רוב התיקים הפליליים נפתחים על בסיס תלונה של אדם. חלק אחר מהחקירות נפתח בעקבות מידע שהגיע למשטרה בדרך אחרת כגון תחקיר עיתונאי או מידע מודיעיני.

מהי חקירה באזהרה ורישום פלילי

אם הוחלט לחקור את החשוד תחת אזהרה יופיע לחובתו פריט רישום פלילי שנקרא תיק מב"ד. מב"ד הם ראשי תיבות של ממתין לבירור דין או בשפת העם "תיק פתוח". במילים פשוטות, כל חקירה באזהרה מייצרת רישום פלילי.

בסיום חקירה באזהרה התיק מועבר לתובע שמחליט מה יעלה בגורל התיק:

1. השלמת חקירה – החזרת התיק למשטרה לביצוע פעולות חקירה נוספות.
2. סגירה – החלטה לסגור את התיק באחת העילות: חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או סגירה בהסדר מותנה.
3. העמדה לדין – הגשת כתב אישום נגד החשוד.

אם התיק נסגר הרישום הופך לרישום משטרתי של תיק סגור והוא לא "רישום פלילי". בהחלטה להגיש כתב אישום התיק נשאר בסטטוס מב"ד ומופיע במרשם הפלילי של החשוד. הליך פלילי שמסתיים בהרשעה בבית המשפט הופך את הרישום ל- "הרשעה" שהיא רישום פלילי סופי. כדי להימנע מרישום פלילי מומלץ לקבל ייעוץ מעורך דין פלילי לאורך הדרך ולוודא שתיק החקירה ייסגר בעילת "חסור אשמה".

מעצר ושחרור

בסיום חקירה באזהרה יכולה המשטרה להחליט לעצור את החשוד. לפי החוק על המשטרה להביא את החשוד בפני שופט מעצרים תוך 24 שעות. בחלק מהתיקים ההחלטה לעצור חשוד מתקבלת עוד לפני שזומן לחקירה באזהרה. בשאר התיקים ההחלטה מתקבלת לאור הגרסה שמסר בחקירה. כעו"ד פלילי שליווה מאות תיקי חקירה אני דואג להדריך את לקוחותי במסירת גרסה שלא תפגע בנחקר.

לעורך דין המלווה בחקירה יש אפשרות לשוחח עם קצין החקירות ולנסות לשכנע שלא לעצור את החשוד.

אם יוחלט לא לעצור את החשוד ניתן לשחרר אותו ללא תנאי או בתנאים מגבילים כגון:

• חתימה על ערבות עצמית.
• הפקדה כספית.
• מעצר בית.
• איסור יציאה מהארץ.
• ועוד.

ההבדל בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה

• נחקר תחת אזהרה הוא חשוד בפלילים
• מי שמוסר עדות פתוחה הוא עד בתיק
• ההבדל המרכזי בין עד לחשוד הוא הסטטוס שלהם בעיני משטרת ישראל
• כל מה שחשוד אומר בחקירתו יכול לשמש נגדו בבית המשפט בעוד שדברים שאמר עד מצויים בסטטוס אחר.
• כדי להעמיד עד לדין על דברים שאמר צריך להודיע לו שהוא נחקר תחת אזהרה ולחקור אותו מחדש כחשוד.

חשוב לדעת! עד יכול להפוך לחשוד בכל רגע נתון. ייתכן שבמהלך עדות פתוחה תענו על שאלות החוקר והוא לפתע יודיע לכם שכעת אתם נחקרים באזהרה. בשלב זה הפכתם מעד לחשוד, כל מה שתגידו ישמש נגדכם בבית המשפט ויש לכם זכות להתייעץ עם עורך דין פלילי. לכן גם אם זומנתם לעדות פתוחה או שסירבו לומר לכם בטלפון מדוע זומנתם – רצוי לפנות לייעוץ עם עורך דין פלילי מנוסה.

הבדלים נוספים בין חקירה באזהרה לעדות פתוחה:

1. לשמור על זכות השתיקה – קיימת אך ורק לחשוד. עד חייב לענות לשאלות החוקרים.
2. התייעצות עם עורך דין – חשוד רשאי להתייעץ עם עו"ד לאחר שמזהירים אותו. עד חייב לענות לשאלות החוקרים ללא הפסקה.
3. רישום פלילי – עדות לא משאירה רישום פלילי ואילו חקירה באזהרה פותחת תיק מב"ד.
4. חובת התייצבות – חשוד חייב להתייצב לחקירה. מצד שני ברוב המקרים המשטרה לא תביא בכוח עד להעיד בתחנה.

גם לחשוד וגם לעד יש את הזכות להימנע מהפללה עצמית. המשמעות היא שאדם לא חייב לענות על שאלה שהתשובה עליה תפליל אותו בעבירה פלילית. יחד עם זאת יש משמעות לשמור על זכות השתיקה או התחמקות מלענות על שאלות. אם אתם עומדים בפני זימון לחקירה או מתן עדות – פנו אלינו לייעוץ פרטני.

זכות החשוד להתייעץ עם עורך דין פלילי

קיבלתם זימון טלפוני לחקירה במשטרה או שנלקחתם לתחנה בשעת בוקר מוקדמת? סביר להניח שאתם עתידים לעבור חקירה באזהרה. הזכות החשובה ביותר לנחקר תחת אזהרה היא הזכות להתייעץ עם עורך דין! זו לא קלישאה – כל מילה שתאמרו תשמש נגדכם. חובה להתייעץ עם עו"ד פלילי מנוסה שיידע להסביר לכם את הזכויות ולהדריך אתכם איך להתנהג בחקירה. צריך להבין מה צפוי לכם בחדר החקירות ולהקפיד על כללי ברזל.

עדיף ייעוץ בתחנת המשטרה או במשרד עו"ד?

ברוב המקרים זימון לחקירה נעשה "מעכשיו לעכשיו" מה שלא מאפשר ייעוץ סביר. אנו פונים למשטרה עבור לקוחותינו ומבקשים לדחות את החקירה במספר שעות או ימים ומזמינים את הלקוח לייעוץ במשרד. רק במקרים של חקירה דחופה אנו נאלצים להגיע עם הלקוח למשטרה ולייעץ בתוך חדר החקירות. הייעוץ הטוב ביותר והאיכותי ביותר ניתן במשרדו של עורך הדין הפלילי ולא בתחנה!

מספר סיבות לכך:

• זמן – ייעוץ במשרד נעשה בנחת ולאורך מספר שעות.
• אווירה – נינוחה יותר מחדר החקירות.
• חיסיון ופרטיות – הייעוץ נעשה בדיסקרטיות! אין האזנות או שוטרים שמסתובבים לידך.
• מאגרי מידע – יש גישה למאגרי מידע, חקיקה, פסיקה, הנחיות ועוד.
• סימולציות – אפשר לעשות סימולציות שלא ניתן לבצע בתוך תחנת משטרה.

עורך דין פלילי מנוסה יידע לתאם לכם זמן ראוי לקבלת ייעוץ בין אם בהגעה למשרדו ובין אם בתוך התחנה.

ייעוץ עם עו"ד לא גורם לי להראות אשם?

ממש לא! חקירה באזהרה מקימה זכות מיידית לקבלת ייעוץ מעורך דין פלילי. הזכות נקבעה בבית המשפט העליון כזכות החשובה ביותר במשפט הפלילי. הייעוץ יכול להציל את חירותו של החשוד, למנוע פגיעה בזכויותיו ולהכריע אם יוגש כתב אישום או התיק ייגנז. אני שומע בעיקר מלקוחות נורמטיביים (שלא הסתבכו מעולם עם המשטרה) על חשש שאם המשטרה תגלה שהתייעצו עם עו"ד יחשבו שהם אשמים. ההנחה לא נכונה בעליל!

דווקא עבריינים מקצועיים לא מתייעצים עם עורך דין לפני חקירה באזהרה מכיוון שהם בעלי ניסיון רב. בית המשפט העליון קבע שפגיעה בזכות להתייעץ עם עו"ד עשויה להוביל לפסילת ראיות ואף לזיכוי נאשם מאשמה.

כך נקבע בבית המשפט העליון בפסק דין משנת 2018 בעניין חייבטוב:

זכות ההיוועצות היא המפתח להגשמת יתר זכויותיו של החשוד והנאשם בהליך הפלילי… מטרתו של המפגש עם עורך הדין היא לאפשר היוועצות המעמידה את הנחקר על מלוא זכויותיו ומאפשרת פיקוח על אופן ניהול החקירה בזמן אמת… במהלך חקירתו במשטרה נתון החשוד בלחץ נפשי כבד, בין היתר בשל ההאשמות המוטחות בו, ובשל ניתוקו מסביבתו הטבעית וממשפחתו ונוכח פער כוחות מובנה בין הנחקר לבין חוקריו.

בית המשפט העליון קבע שנחקר באזהרה מצוי בלחץ נפשי כבד ומנותק מהעולם ולכן עורך הדין הוא זה ששומר עליו מפני המשטרה ושומר על זכויותיו.

זכויות הנחקר במהלך חקירה באזהרה

הגשמתם את זכותכם להתייעץ עם עורך דין פלילי – מצויין! לאחר הייעוץ נכנסתם לחדר החקירות לבדכם (בישראל נחקר יושב בחדר חקירות לבדו, בלי עורך דינו). ראשית, החוקר חייב להזהיר אתכם ולהסביר לכם בתמצית במה אתם חשודים. לאחר מכן, החוקר ישאל אתכם שאלות רבות, יטיח בכם האשמות ויידרוש את תשובתכם.

החוקר אף רשאי להטיח בכם חומרי חקירה שנאספו כגון:

• צילומי מצלמות אבטחה.
• התכתבויות שנאספו ממכשיר סלולארי (WhatsApp או SMS למשל).
• הקלטת שיחה או האזנת סתר.
• עדויות של עדים שהפלילו אתכם.
• טביעות אצבע שנתפסו.
• וכדומה.

את החקירה יש לתעד בפרוטוקול כתוב ולפעמים החקירה תתועד גם בווידאו ותתומלל לאחר מכן (תלוי בסוג העבירה). חשוב מאוד לוודא שפרוטוקול החקירה משקף בדיוק את מה שאמרתם ובסיום החקירה לקרוא היטב לפני שחותמים. מרגע שנחקר תחת אזהרה חתם על פרוטוקול החקירה לא ניתן לבצע "מקצי שיפורים".

ערכנו בשבילכם רשימה בסיסית של זכויות הנחקר:

1. ייעוץ – הזכות להיוועץ בעורך דין – החשובה מכולן.
2. הימנעות מהפללה עצמית – הזכות לא למסור תשובה או מידע שיפליל אתכם.
3. לשמור על זכות השתיקה – בחלק מהמקרים לא מומלץ להשתמש בה.
4. הודעה לאדם קרוב – הודעה לבן משפחה על חקירתכם.
5. תיעוד החקירה – הזכות לתעד את החקירה בצורה שתשקף את הדברים שאמרתם.
6. משך עיכוב עד – ניתן לעכב עד למשך 3 שעות או 6 שעות באישור מיוחד.
7. משך עיכוב חשוד – חשוד שנחקר תחת אזהרה יכול להחקר גם 8 ו-10 שעות ברציפות.
8. טיפול רפואי – אתם רשאים לקבל טיפול רפואי הולם.
9. זכויות אדם – אתם רשאים למזון, שתיה וגישה לשירותים.

ישנן עוד זכויות רבות וחובות שמוטלות על המשטרה אותן אנו מכירים היטב. במסגרת ייעוץ לפני חקירה אנו מכינים את החשוד לכל תרחיש אפשרי.

עורכי דין אלעד שאול ושות׳

ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!

• עבירות פליליות
• עבירות מין
• עבירות מחשב וסייבר
• צווארון לבן
• עבירות מס

חייגו עכשיו - 03-777-5555

לקיחת טביעות אצבע במשטרה

בסיום חקירה באזהרה יילקח החשוד לצילום והטבעה. נוהל אגף חקירות ומודיעין של המשטרה (נוהל מספר 300.04.089) קובע את האופן בו לוקחים טביעות אצבע, כפות ידיים וצילומי פנים מחשוד. טביעות האצבע יישמרו במאגרי המשטרה לשימוש עתידי. לפעמים המשטרה לוקחת מהחשוד גם דגימות DNA מחלל הפה באמצעות מטוש. מרגע החקירה באזהרה גיליון הרישום הפלילי שלכם יישא פרט רישום פלילי ולא תוכלו לקבל "תעודת יושר".

ליווי בשלב מוקדם הוא חשוב ואנו יודעים לנתב תיק לטובת הנחקר. כעורכי דין פליליים אנו מזהים מחדלי חקירה ומצביעים על כיווני חקירה מזכים.

חקירה באזהרה של ילדים, קטינים ונוער

מהי חקירת ילדים באזהרה?

לפי החוק ילד הוא מי שטרם מלאו לו 14 שנים. ילד עד גיל 14 ייחקר על ידי חוקר ילדים. חוקר ילדים הוא עובד סוציאלי ממשרד הרווחה. חוקרי ילדים עוברים הסמכה מיוחדת לחקירות ילדים על מנת לוודא שהקטין לא נפגע. במקרים חריגים בלבד ניתן לחקור ילד על ידי חוקר משטרה רגיל (ראו פקודה 14.05.01 של המשטרה). חקירת ילדים מתבצעת לרוב ללא ידיעת ההורים, מחוץ לתחנת המשטרה (בבית הספר למשל).

חקירת ילדים מתועדת בווידאו ומתומללת בנפרד. חוקר הילדים מוציא סיכום חקירה עם התרשמותו ממהימנות הילד. חשוב לציין – גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנים. ילד שטרם מלאו לו 12 שנים לא יישא באחריות פלילית למעשיו, לא משנה מה עשה.

האם ילד חייב להעיד בבית משפט?

ילד מתחת לגיל 14 שנחקר תחת אזהרה צריך לקבל אישור מחוקר ילדים להעיד בבית משפט. ללא אישור חוקר הילדים – לא ניתן להעלות את הילד לדוכן העדים. אם הילד עבר את גיל 14 בחלוף הזמן ניתן להעיד אותו לא צריך לקבל אישור. אם הילד הגיע הביתה וסיפר לכם שנפגש עם מישהי שצילמה אותו ושאלה שאלות – מהרו ליצור קשר עם עורך דין פלילי.

ייתכן בהחלט שמתנהלת חקירה סמויה ואתם עתידים לקבל זימון לחקירה באזהרה או שהילד חשוד בעצמו.

מהי חקירת נוער תחת אזהרה?

לפי חוק הנוער נער הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנה. נער ייחקר על ידי חוקר נוער שהוסמך לחקירות נוער. בשונה מילד (מתחת לגיל 14) שנחקר על ידי חוקר ילדים – נער נחקר על ידי חוקר נוער שהוא שוטר.

לקטינים חשודים בעבירה פלילית יש זכויות שלא מגיעות לבגירים (מעל גיל 18), לדוגמה:

1. נוכחות הורה – הורה רשאי לשבת בחדר החקירות עם הנער אלא אם קצין חקירות מנע זאת בכתב.
2. כבוד הקטין – ישנן הוראות מיוחדות לגבי כבילת קטין באזיקים, חיפוש בגופו ועוד.
3. עיכוב וכליאה – יש לנהוג בקטינים בעדינות ולכלוא אותם רק באין ברירה.
4. מעצר קטין – רק במקרים חמורים.
5. משך טיפול בתיק – יש לטפל במהירות בתיקי נוער.
6. התיישנות – תיקי נוער מתיישנים לרוב בחלוף שנה בלבד.
7. שפת החקירה – יש לחקור קטין בשפה המובנת לו.
8. התנהגות החוקר – על החוקר להיות לבוש בבגדים אזרחיים ולנהוג בהוגנות עם הקטין.
9. מיקום החקירה – יש להקצות בתחנה מקום מיוחדת לחקירת קטינים.

ישנן זכויות רבות נוספות ויש לבחון כל מקרה לגופו ולוודא שהזכויות נשמרות.

פעולות חקירה ותרגילי חקירה

פעולות חקירה בסיסיות

במסגרת חקירה פלילית מבוצעות פעולות חקירה כגון:

1. חקירת חשודים.
2. האזנות סתר.
3. ביצוע עימות בן חשוד לבין מתלונן או בין חשודים לבין עצמם.
4. הפגשת חשוד עם מדובב.
5. הפעלת לחצים להודות בביצוע עבירה.
6. איסוף ראיות חפציות (טביעות אצבע וכדומה).

פעולות חקירה יבוצעו גם בתיק פלילי פשוט יחסית.

פעולות חקירה מורכבות

בתיקים פליליים חמורים מלאכת איסוף הראיות מורכבת יותר. חקירה באזהרה של חשוד בתיק פלילי חמור היא רק אחת מפעולות החקירה. באיסוף הראיות משתתפים עשרות שוטרים, נחקרים תחת אזהרה חשודים רבים ומתושאלים עדים.

פעולות חקירה מורכבות כוללות למשל:

1. איסוף חומר דיגיטלי וחומר מחשב.
2. ביצוע האזנות סתר.
3. חקירה סמויה.
4. מחקרי תקשורת (מחת"ק) ואיכון מכשירי טלפון.
5. הפעלת סוכן סמוי.
6. ועוד.

בתיקים חמורים מבוצעות מאות ואלפי פעולות חקירה. לעתים החקירה זוכה לליווי של פרקליט מפרקליטות המחוז או של קציני משרה בכירים מלהב 433, יאח"ה ויאחב"ל.

חקירה סמויה

אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל מפעיל מספר שיטות חקירה מעבר לחקירה הקלאסית. במקרים חמורים המשטרה פותחת חקירה סמויה במישור המודיעיני. חקירה סמויה תתנהל בדרך כלל בתיקי הלבנת הון, עבירות מחשב, רצח, סמים ופשע חמור.

פעולות החקירה שמבוצעות בחקירות סמויות הן לרוב:

• הפעלת סוכן סמוי.
• שימוש באמצעים סיגינטיים (SIGINT) כגון: האזנות סתר, חקירת סייבר, איכונים ומחקרי תקשורת.
  בשנת 2007 הוקמה יחידת הסיגינט של משטרת ישראל שמסייעת בחקירות כאלו.
• מעקבים ותצפיות על ידי בלשים או יחידת העיקוב של המשטרה המכונה "הסמויה".
• שיתוף פעולה עם רשויות אכיפה שונות כגון FBI, אינטרפול, מודיעין רשות המיסים, שב"ס וכדומה.

איך ניתן לדעת אם מתנהל חקירה סמויה נגדכם? קשה מאוד לגלות, אך במסגרת ייעוץ לפני חקירה נוכל לגלות רמזים לקיומה של חקירה סמויה.

דוגמה לפעולות חקירה במסגרת חקירה באזהרה

ניקח דוגמה לפעולות חקירה שמבוצעות בתיק בו נחקר באזהרה חשוד בהחזקת סכין למטרה לא כשרה:

1. חקירת חשוד – חקירת החשוד שעליו נתפסה הסכין.
2. גביית עדויות – תשאול עדים (למשל: מאבטח בכניסה לרכבת או הקניון).
3. דו"חות פעולה – כתיבת דו"חות פעולה של השוטרים המעורבים בתיק.
4. דו"ח מוקד 100 – תיעוד הפניה למוקד 100 המכונה דו"ח מרד"מ (מרכז דיווח מבצעי).
5. חוות דעת מומחה – מומחה מז"פ לגבי סוג הסכין והאם היא מנוגדת לתנאי החוק.
6. דו"ח עיכוב ומעצר – במקרה שחשוד עוכב או נעצר בשטח.
7. מצלמות גוף – דו"ח צפייה במצלמות הגוף של השוטרים שהגיעו לאירוע וגבו עדות ראשונה מהחשוד.
8. מזכרים – פעולות שבוצעו על ידי החוקרים יתועדו במזכר.
9. פעולות נוספות לפי הצורך ולפי התפתחות החקירה.

כל פעולה שמבוצעת בתיק מתועדת והופכה לראייה. הראיות מקבלות מספר סידורי ונרשמות בתוכן העניינים של תיק החקירה המוכנה "מפתח תיק". למפתח התיק עשויה להיות חשיבות מכרעת בניהול ההליך הפלילי והוא חלק אינטגרלי מהתיק.

תרגילי חקירה מותרים ותרגילי חקירה אסורים

חוקרים הם שוטרים שעברו הסמכה מיוחדת לחקור עבירות פליליות והם לרוב מנוסים מאוד בעבודתם. ככל שהחשד חמור יותר כך יחידת החקירות מנוסה יותר (להב 433, יאח"ה, יאל"כ, ימ"ר וכדומה). "ארגז הכלים" של חוקר המשטרה כוללים כלי עבודה המכונים "תרגילי חקירה". השימוש בתרגילי חקירה נעשה באופן יצירתי לפי סוג החקירה, רמת הדחיפות, המשאבים שהוקצו לחקירה ועוד.

ישנם תרגילי חקירה לגיטימיים וישנם תרגילים אסורים:

1. תרגילי חקירה מותרים:

• הפעלת לחץ על נחקר והרמת קול במהלך החקירה.
• שקרים לנחקר בנוגע לקיומן של ראיות מפלילות נגדו.
• הטחת עובדות וראיות בחשוד כגון צילומי אבטחה, התכתבויות, מסמכים, עדויות ועוד.
• הפגשת החשוד עם מדובב שמקליט את החשוד בסתר.
• שתילת ידיעות ב-"חדשות" לפיהן עד אחר הפליל את החשוד.
• הבטחות שווא בנוגע להמשך הטיפול בתיק הפלילי למשל: "אני אדבר עם התובע בשבילך", "אמליץ לסגור את התיק".
• איומים במעצר.

ישנם עוד עשרות תרגילי חקירה מותרים וחובה שנחקר באזהרה יכיר אותם.

2. תרגילי חקירה אסורים:

1. השפלת הנחקר באמצעות צרחות בלתי פוסקות, קללות ועלבונות.
2. אלימות מכל סוג לרבות איומים באלימות.
3. מניעת טיפול רפואי או מתן תרופות.
4. התחזות לעורך דין או לפסיכולוג.
5. הטחת ראיות מזוייפות בחשוד.
6. החתמת הנחקר על מסמך פיקטיבי.
7. מתן ייעוץ משפטי לנחקר שלא על ידי עורך דינו.
8. פגיעה בחיסיון שבין חשוד לבין עורך דינו.

10 כללי מפתח להתמודדות עם חקירה באזהרה – מהי חקירה באזהרה

בזמן חקירה באזהרה חשוב להשתמש בכלים הנכונים כדי ליצור איזון מסוים מול חוקרי המשטרה.

10 כללי מפתח חשובים שעליהם יש להקפיד (רשימה חלקית – לייעוץ פרטני השאירו פרטים):

1. לא לשקר! שקרים עלולים לסבך אתכם בהמשך החקירה ולשמש נגדכם.
2. ענו תשובות קצרות.
3. לא לענות על שאלות שקשורות לעורכי הדין שלכם.
4. שימו לב למה שנכתב בפרוטוקול החקירה.
5. זכותכם להיחקר בשפתכם או לדרוש מתורגמן.
   (If you do not speak Hebrew fluently, ask for translation services).
6. החוקר הוא לא חבר שלכם, גם אם הוא נחמד – מטרתו להפליל אתכם.
7. תחשבו פעמיים לפני שאתם עונים.
8. אל תענו לשאלות שלא רלוונטיות למקרה.
9. בררו את החשדות לעומק לפני החקירה.
10. אל תאמינו לכל מה שמטיחים בכם – לשוטר מותר לשקר.

משרד שאול ושות' מדורג בין המובילים בישראל במשפט פלילי ועבירות צווארון לבן. עורכי הדין הפליליים במשרד יוצאי הפרקליטות, המשטרה ורשויות אכיפה נוספות. כעו"ד פלילי אני ממליץ למי שזומן לחקירה באזהרה לקבוע פגישת ייעוץ בדחיפות ואף להיוועץ עם עורך דין. לרשותכם בכל עת.