תקיפת בן זוג היא עבירת אלימות פלילית שזוכה בשנים האחרונות לאכיפה קשוחה ומחמירה מצד משטרת ישראל, הפרקליטות ובתי המשפט, לאור ריבוי מקרי האלימות במשפחה (אלמ"ב) והרצח בין בני זוג. מדוע תקיפת בן זוג חמורה יותר מתקיפה של אדם זר? וכיצד להתמודד עם חקירה או כתב אישום שהוגש בגין עבירות אלמ"ב? עו"ד אלעד שאול מסביר.
תקיפה סתם בן זוג
תקיפה מוגדרת בחוק העונשין ככל מכה, נגיעה, דחיפה או הפעלת כוח על אדם מבלי לקבל את הסכמתו לכך. "תקיפה סתם" היא עבירת תקיפה שלא גרמה חבלה לקורבן, למשל, סטירה שלא גרמה לחבלות. העונש על תקיפה סתם כלפי כל אדם הוא שנתיים מאסר, אך כשאותה תקיפה בדיוק מבוצעת כלפי בן משפחה העונש הקבוע הוא כפול.
תקיפה סתם כלפי בן זוג קבועה בסעיף 382(ב) לחוק העונשין תחת הכותרת "תקיפה בנסיבות מחמירות" והיא מצויה לצד תקיפה של קטין או חסר ישע. מטרת האיסור הפלילי לתקוף את בן או בת הזוג הוא להגן אל שלמות גופם של אזרחי המדינה, לחזק את התא המשפחתי ואת תחושת הביטחון בין כתלי הבית.
מי מוגדר בן זוג או בת זוג?
כפי שנאמר לעיל, תקיפת בן זוג נחשבת לתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב), משמע מדובר בעבירה חמורה יותר מתקיפה רגילה. אדם התוקף סתם את בן או בת זוגתו עונשו כפול מהעונש הקבוע לתקיפה סתם "רגילה" וזאת בשל הפגיעה המוגברת באמון שקיים בין בני זוג בתוך המשפחה. מכיוון שמדובר בעבירה חמורה מאוד, נשאלת השאלה "מיהו בן זוג" בעיני החוק? אם בחור תוקף את חברה שלו, האם הוא אשם בתקיפת בת זוג?
החוק מגדיר "בן זוג" בזו הלשון: "בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו". המשמעות היא, שעל מנת להוכיח תקיפת בן זוג המשטרה תצטרך להוכיח, קודם כל ולפני הכול, שמדובר בבני זוג נשואים, או ידועים בציבור, או כאלה שמנהלים חיים משותפים. ומה המצב לגבי בני זוג לשעבר? החוק הפלילי קובע שבן זוג יכלול גם בני זוג לשעבר, בני משפחה או בני משפחה לשעבר.
לעיתים קרובות אנו מצליחים להוכיח שעבירת התקיפה שבוצעה לא כוונה כלפי בן או בת זוג ובכך מפחיתים את חומרת התיק. תחת אותו סעיף של תקיפת בן זוג אנו רואים עבירות נוספות שמהוות תקיפה בנסיבות מחמירות, דוגמת תקיפה של בן משפחה קטין או חסר ישע.
ניתן לראות שהחומרה נובעת מתוך מחשבה שבן הזוג שהותקף אינו שווה בכוחו לבן הזוג שתוקף. מחשבה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שרוב המקרים אשר מגיעים לבית משפט הם מקרים בהם גבר תוקף את בת זוגתו, הנוכחית או לשעבר, כאשר הם אינם שווים בכוחם.
יסודות עבירת תקיפת בן זוג
בשביל שהפרקליטות תוכל להגיש כתב אישום נגד נאשם בעבירת אלימות במשפחה ולהרשיע אותו בתקיפת בן הזוג, בהתאם לחוק, יש להוכיח שמתקיימים כמה יסודות משפטיים: היסוד העובדתי והיסוד הנפשי.
היסוד העובדתי – קיומה של תקיפה ועובדת "בן הזוג"
מבחינת היסוד העובדתי הפרקליטות תצטרך להוכיח שהחשוד אכן ביצע פעולה שיכולה להיחשף כתקיפה, קרי, מכה, נגיעה או הפעלת כוח בכל דרך כלפי גופו של האחר מבלי לקבל את הסכמתו. אם הוכחה עובדת התקיפה, על התביעה להראות שהצד האחר עונה להגדרת בן זוג לפי החוק, קרי, בני הזוג נשואים, ידועים בציבור או קיימו קשר זוגי בעבר.
הנסיבה של "בן זוג" היא הנסיבה ההופכת את העבירה לתקיפה בנסיבות מחמירות. אם בית המשפט ייקבע שהאדם לא נחשב לבן זוגו של התוקף, אזי העבירה תיחשב לפחות חמורה.
היסוד הנפשי – פזיזות ביחס לתקיפה
מבחינת היסוד הנפשי, מספיקה "פזיזות" של החשוד ביחס לתקיפה על מנת שימלא אחר היסוד הנפשי של עבירת תקיפת בן זוג. מהי אותה פזיזות? ביצוע תקיפה תוך חוסר אכפתיות מסוים, גם אם רגעי, כלפי התקיפה ותוצאותיה.
המשמעות היא שהתביעה צריכה להוכיח שהתקיפה בוצעה "סתם", ללא כל סיבה מוצדקת, בניגוד לחוק ותוך אדישות למתרחש, הדבר לא פשוט להוכחה ולעיתים קרובות אנו נתקלים בתיקים בהם בן הזוג טוען שלא תקף את בת הזוג אלא נאלץ להגן על עצמו או להגיב כתוצאה מהתגרות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
העונש על תקיפת בן זוג
העונש הקבוע בחוק על עבירת תקיפת בן הזוג מוגדר כעונש הכפול על העונש של עבירת תקיפה סתם רגילה, שהינו שנתיים מאסר לפי סעיף 379. על כן, העונש על תקיפת בן זוג הוא עונש מאסר של עד 4 שנים. כלומר, בבחינת המקרה ייתכן שייגזר גם עונש פחות מכך. במידה שהוכחו יסודות עבירה שפורטו לעיל, יבקש בית המשפט לגזור את העונש על הנאשם כשתהליך גזירת העונש במשפט הפלילי כוללת שלושה שלבים.
ראשית, בית המשפט יבקש לקבוע את מתחם הענישה ההולם לנאשם, על בית המשפט לבחון גורמים שונים בכך, כמו התחשבות בערך החברתי שהעבירה פוגעת בו. בעבירת תקיפת בן הזוג מלבד הפגיעה הברורה בביטחון, בכבוד ובשלמות גופו של האחר, מוגן גם האינטרס הציבורי של הגנה על התא המשפחתי ושמירה של שלום בית. ביתו של אדם הוא מבצרו, וכך גם מערכות היחסים הקרובות שלו, ואלו הסיבות לחומרתה של העבירה הנ"ל.
כמובן, בית המשפט ייבחן מה הענישה הנהוגה על עבירת תקיפת בן זוג, ולא יפסוק בצורה שרירותית. שנית, בית המשפט בוחן נסיבות שעשויות להחמיר את העונש או להקל אותו, כאלו הקשורות לעבירה עצמה וכאלו שאינן קשורות לעבירה עצמה. נסיבה מרכזית ראשונה בתקיפות ככלל, ובפרט של בן זוג, היא חומרת הנזק שנגמרה לבן או לבת הזוג. ככל שהנזק חמור יותר, כך כנראה העונש יהיה חמור יותר.
מנגד, ישנן נסיבות שעשויות להקל על עונשו של התוקף. לדוגמה, אם יראה על התנהגות חיובית ועל כך שהוא תורם לחברה, אם עבר זמן רב מהתקיפה וזו לא בוצעה שוב, אם הוא נעדר עבר פלילי או עבר הליך טיפולי ממושך במסגרת שירות המבחן. כמו כן, יילקחו בחשבון הנזקים שיגרמו למשפחה בעקבות עונש המאסר, מה שרלוונטי לעתים כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים.
שלישית, לאחר קביעת מתחם הענישה ובחינת הנסיבות המשפיעות לחומרא או לקולא על העונש, יגזור בית המשפט את עונשו הספציפי של הנאשם בעבירה.
טענות הגנה בתיקי תקיפת בן זוג
לעיתים קרובות אני מלווה לקוחות החשודים בעבירת תקיפת בן זוג שמזומנים לחקירה תחת אזהרה במשטרה, בטרם הגעה לחקירה אנו נפגשים במשרד, מתחים את האירוע ואת מכלול הנסיבות ומגבשים קו הגנה שיכול להסביר את האירוע ולהגן על החשוד במהלך החקירה.
בחלק לא מבוטל מהמקרים החשוד טוען שלא תקף את בת הזוג והוא מכחיש את המיוחס לו. אחד ההסברים האפשריים להגשת תלונת השווא היא סכסוך רגעי שהתגלע בין בני הזוג, כניסה להליך של גירושין או מעידה רגעית של בת הזוג שבלהט הוויכוח החליטה להתקשר למוקד 100 על מנת להרתיע את בן הזוג.
במקרים מורכבים יותר, אנו נכנסים לטענות הגנה מורכבות יותר דוגמת "הגנה עצמית", שהיא טענה משפטית קשה מאוד להוכחה. באחד האירועים הזכורים לי, זומן לקוח לחקירה במשטרה והוטח בו שתקף את אשתו בכך שדחף אותה.
בסופו של יום הלקוח הצליח להוכיח שהוא נאלץ לדחוף את האישה שהתנפלה על ילדם המשותף והכתה אותו, והוא נאלץ לדחוף אותה על מנת להפסיק את התקיפה של הקטין. מכל מקום אני מציע שלא לטען טענות הגנה לפני שהתייעצתם עם עורך דין פלילי מומחה!
הגשתי תלונה למשטרה על תקיפת בן זוג, האם אני יכולה לבטל את התלונה?
התשובה היא לא! נשים רבות מגישות תלונה על אלימות במשפחה ומבקשות לחזור בהן מהתלונה ממגוון סיבות. ברוב המקרים מדובר ברצון לקיים שלום בית, להחזיר את בן הזוג הביתה ולמנוע פגיעה בתא המשפחתי ובילדים שמתגעגעים לאביהם.
במקרים אחרים מדובר בהתנהגות לא רצונית כחלק מ- "תסמונת האישה המוכה", האישה כה מוחלשת ותלויה בבעלה עד שהיא מוכנה לחזור בה מהתלונה למרות האלימות שהיא סופגת. זו הסיבה שהמשטרה לא מאמינה באופן גורף לנשים שמבקשות לחזור בהן מהתלונה שהגישו וההחלטה עובר לתביעה המשטרתית או לפרקליטת.
אם הגשת את התלונה בלהט הרגע ומבלי שבאמת חווית אלימות, ניתן לפנות באמצעות עורך דין פלילי המייצג אותך, אל התובע המשטרתי או הפרקליט ולנסות לשכנע אותו שאין מקום להגיש כתב אישום. הפנייה צריכה להיעשות בזהירות על מנת שלא תפלילי את עצמך בכך שהגשת תלונה לא מבוססת או תלונת שווא. ניתן לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני בנושא בכל עת.
