טיעונים לעונש הוא שלב בהליך המשפטי הפלילי, לאחר הרשעת נאשם ולפני גזירת הדין, ניתנת לצדדים האפשרות לטעון איזה עונש יש להטיל על הנאשם. הסנגור מבקש להטיל עונש קל ואילו המאשימה, לרוב, מבקשת עונשים חמורים. בטח יצא לכם להיתקל לא מעט במושג, בעיקר בסיקור עיתונאי של פרשיות פליליות. אם שאלתם את עצמכם, מה זה אומר? באיזה שלב של ההליך הפלילי הוא מתקיים? ובעיקר, איך יש להיערך אליו עו"ד אלעד שאול מסביר במאמר הבא.
מה זה טיעונים לעונש?
מדובר בשלב בהליך המשפט הפלילי לאחר הגשת כתב אישום נגד נאשם ולאחר הרשעת הנאשם בהכרעת דינו של השופט ולפני שהוא גוזר את דינו של הנאשם. כלומר, הנאשם כבר הורשע, ואינו נהנה יותר מחזקת החפות, עובדות המקרה והעבירה כבר הוכחו, ונותר לתביעה ולהגנה להתווכח ולטעון בעניין חומרת ענישתו של הנאשם. כמובן שהעונש תלוי תמיד בחומרת העבירה, אך לא רק.
חוק העונשין קבע את העונש המרבי לכל עבירה, אך ברוב המקרים נפסק עונש נמוך מעונש המקסימום. הפסיקה והחוק קבעו פרמטרים ושלבים שעל פיהם יש לבנות את מהלך הטיעונים לעונש, ולפיהם צריך השופט לשקול את גזר הדין שהוא מתכוון לגזור, שכולל בתוכו גם את העונש הסופי, ככל שיש בכך צורך. כלל השיקולים והמרכיבים יופיעו להלן.
תיקון 113 הבניית שיקול הדעת בענישה
הטיעונים לעונש מתחלקים לשלושה שלבים:
- קביעת מתחם ענישה
- מיקום הנאשם בתוך המתחם.
- קביעת העונש בהתאם לטיעונים.
בשנת 2012, חוקקה הכנסת את תיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. מטרתו של התיקון, כפי שאף נכתב בסעיף 40א לחוק העונשין הייתה כדלהלן:
"מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה".
קביעת מתחם עונש הולם
מתחם העונש ההולם נקבע כשהעיקרון עליו ניסה המחוקק להגן הוא "עיקרון ההלימה" שמבטא דרישה ליחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו, מידת אשמתו של הנאשם באותו המקרה, ובין סוג העונש וחומרתו. התוצאה היא בעצם הוספת קריטריונים ושלבי ענישה ברורים לצורך גזירת הדין על ידי בית המשפט.
המחוקק שאף לאחידות, ולכן קבע כללים בפרק ו' של חוק העונשין (דרכי ענישה), בסימן א'1 ואף כתב בכותרת "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". המתחם משתרע מהעונש הקל ועד העונש החמור האפשרי לנאשם לפי עמדת התביעה. יש לציין כי על המתחם להיות מבוסס על פסיקות קודמות באירועים בעלי נסיבות דומות.
בעצם עורך הדין הפלילי שמייצג את הנאשם צריך לאתר פסקי דין בנסיבות דומות בהם הוטלו עונשים נמוכים, להגיש את הפסיקה לבית המשפט ולהסביר מדוע לדעתו מתחם העונש ההולם נע סביב הענישה שנפסקה בפסקי הדין הללו. הבעיה היא, שעורכי הדין של התביעה המשטרתית או הפרקליטות יגישו גם הם פסקי דין עם עונשים חמורים ויבקשו מבית המשפט לקבוע מתחם עונש חמור.
מיקום הנאשם בתוך המתחם
לאחר שטוענים למתחם העונש העולם (למשל בין 12 חודשים ל- 36 חודש מאסר), התביעה תצטרך לטעון לגבי מיקומו של הנאשם הספציפי בתוך מתחם העונש. ניתן לבקש למקם את הנאשם בתחתית המתחם (12 חודשים), מרכז המתחם (24 חודשים) או בחלק העליון במתחם (36 חודשים).
איך זה מתבצע? בוחנים את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אלא קשורות למצבו של הנאשם, רישום פלילי קודם ככל שיש לו, הליכי שיקום טיפול שעבר, יחסו לקורבן העבירה, נכונות או אי נכונות לפצות אותו ועוד. לעומת זאת ההגנה תציג נסיבות אחרות כמו שיקומו מאז ביצוע העבירה, מצבו המשפחתי, הפיננסי והבריאותי, וכל זה כדי להקל בעונשו. אם הנאשם הודה, ולקח אחריות על מעשיו, מיקומו בתוך המתחם גם יכול להשתנות.
שקילת ביטול ההרשעה
בית המשפט מוסמך לשקול גם בשלב זה גם לבטל את ההרשעה שנתנה בהכרעת הדין. כפי שנכתב בסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי:
"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".
יש לציין כי המטרה העיקרית של מסלול זה – אי הרשעה, היא שיהיה לבית המשפט מרחב תמרון ושיקול דעת במקרים שהוא סבור שהרשעת הנאשם על ידו תפגע בשיקומו. כך נפסק בהלכת "כתב" הידועה", ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל. בפסק הדין שם קבע בית המשפט את העקרונות בסוגייה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
תסקיר שירות המבחן
אחד הפרמטרים שנלקחים בחשבון על ידי בית המפשט בגזירת העונש, ומשפיעים על מיקומו של הנאשם בתוך המבחן, הוא המלצת שירות מבחן שמוגשת לבית המשפט בעזרת תסקיר מבחן. יש לציין כי התסקיר יכול להיות שלילי או חיובי, ובכך יכול לסייע להגנה, אך גם לתביעה במקרים מסוימים.
חשוב מאוד להתכונן לתסקיר ולהליכים בשירות המבחן וזהו אחד מתפקידיו החשובים ביותר של סנגור מיומן בליווי לקוח בהליך הפלילי.
זכות נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש
אחת הביקורות שנשמעות לעיתים כלפי ההליך הפלילי היא שקולו של נפגע העבירה לא נשמע שם מספיק. בדיוק לצורך כך, בשלב הטיעונים לעונש ניתן להביא את קולו של נפגע העבירה. אם זה בעזרת הצהרת הנפגע, עדות לעונש או תסקיר נפגע. זכויות נפגעי העבירה קבועות בחוק זכויות נפגעי עבירה.
הצהרה ניתנת בכתב על ידי התביעה, וכוללת כל פגיעה ונזק שנגרמו בעקבות העבירה. עדות לעונש תתקיים לפני בית המשפט, וזאת באמצעות הפרקליט בעת טיעוניו. תסקיר נפגע ניתן בעבירות מין או אלימות, בהן מורה בית המשפט לערוך תסקיר לנפגע, כמובן בהסכמתו. ההצהרה לא באה במקום תסקיר בעבירות מין או אלימות.
דבר הנאשם לפני גזר הדין
בית המשפט לפני גזר הדין נדרש לשמוע גם את הנאשם. בדרך כלל דברו של הנאשם מתקיים ממש לפני סיום שלב הטיעונים לעונש, ולאחר שההגנה סיימה לטעון. בית המשפט יורה לנאשם לקום ולומר את דברו לפני שבית המשפט קובע את עונשו.
מדובר בשלב קריטי, מכיוון שעד כה, למעט בשלב ההוכחות, השלב בו נקבעה אשמתו של הנאשם, ושם מן הסתם הוא נחקר על דוכן העדים, לא בטוח שהספיק לומר את דברו. במעמד זה, רגע לפני גזר הדין, הוא יכול לנסות להשפיע בפעם האחרונה על גזר הדין, וזאת לאחר שנשמעו כלל הטענות על ידי התביעה ועל ידי ההגנה. שם הוא יכול לתת את "נאום חייו", ולהשפיע אולי על גזר דינו.
חשיבות הייצוג המשפטי
ישנם נאשמים רבים שתוהים על הצורך בייצוג משפטי, בעיקר בשל עלותו הרבה, ולעיתים מנסים לייצג את עצמם או לא בוחרים את הייצוג המשפטי הנכון להם. בשלב הטיעונים לעונש, ובכלל בהליך המשפטי כולו, חשיבותו של הייצוג רבה ודרמטית, וברובם המוחלט של ההליכים אף מכריעה את תוצאת ההליך וגזר דינו של הנאשם.
ההבנה של הכלים המשפטיים, של הזכויות המגיעות לנאשם, של הבקשות שהוא יכול לבקש מבית המשפט, ושל הטענות שהוא יכול להעלות. אם זה כנגד קבילותן ומהימנותן של הראיות, ואם זה בשלב הטיעונים לעונש, קביעת מתחם הענישה בהתחשב בפסיקה קודמת, ובעיקר קביעת המיקום של הנאשם, משנות מאוד לגבי התוצאה.
מה נותן עורך הדין?
עורך הדין יודע איך מתנהל ההליך בבית המשפט, יודע מה האפשרויות ואיך מתנהלים אל מול השופט. זה לא רק ההיכרות עם החוק היבש והפסיקה, אליהן כל אחד יכול להגיע אחרי חיפוש קצר, או ארוך, אלא ההבנה של כל הדקויות הפרוצדורליות, והטענות המהותיות, המורכבות יותר, וגם אלו שפחות, שיכולות להשפיע מאוד על שיקוליו של השופט בעת מתן גזר הדין.
הזכות להליך הוגן עומדת לכל אזרח ומהווה אחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה. בהקשר הזה כדאי להזכיר את רע"פ 8109/00 י.א נ' מדינת ישראל, שם קיבל בית המשפט העליון בקשת ערעור שהוגשה על הרשעה של נאשם בבית משפט השלום, כשהטענה היחידה הייתה שהנאשם לא יוצג בהליך, ועל כן יש לזכותו מאשמה.
לסיכום, סעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי מגדיר את חובת הייצוג ומחייב את בית המשפט למנות לנאשם סנגור, וזאת כדי שתיושם זכותו להליך הוגן. בנוסף, כדאי לכל אחד להכיר את שלבי ההליך הפלילי, ובעיקר שלב הטיעונים לעונש, וזאת כדי להרחיב את השכלתו, ולמקרה הצורך שייתקל בשלב זה.
עורך דין אלעד שאול הוא אחד מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל אביב ובעליו של משרד ובו עורכי דין יוצאי רשויות התביעה, שירות הבטיחון הכללי ורשויות נוספות. זקוקים לעזרה, ייעוץ או ייצוג בהליך הפלילי? אנו כאן לרשותכם.
