עובד מדינה נתון למרותו של הדין המשמעת. עובדי המדינה כפופים להוראות ולהנחיות מיוחדות, היה ולא יעמדו בהם, יהיה עליהם להתמודד עם חקירה משמעתית וגם לעמוד לדין בבית הדין המשמעתי.
החקיקה הרלוונטית בדיני משמעת כוללת את:
חוק שירות המדינה (משמעת) תשל"ג – 1963, תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963, כללי אתיקה לעובדי המדינה נציבות שירות המדינה, ותקנון שירות המדינה (התקשי"ר).
דיני המשמעת עוסקים בעבירות משמעת, בהליך המשמעתי, בסדרי הדין בבית הדין המשמעתי ובעונשים.
חשיבותו של הדין המשמעתי היא בהגנה על השירות הציבורי, על תדמיתו ועל אמון הציבור בעובדי המדינה.
כיצד מתחיל ההליך המשמעתי ?
ההליך יפתח בחקירה שתבוצע על ידי אגף חקירה משמעת בנציבות שירות המדינה. עם סיום החקירה, יעבור התיק לעיון באגף המשמעת בנציבות, שם יקבע אם יש להגיש נגד העובד תובענה לבית הדין למשמעת, או לחילופין לסגור את התיק.
מהן עבירות משמעת ?
עובד מדינה יעמוד לדין בעבירות בענייני משמעת של עובדי מדינה, ואי ציות לנהלים. העבירות מוגדרות בין היתר בחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 כדלקמן :
"עבירות משמעת
- עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון."
מדובר ביריעה רחבה של עבירות ובהם התרשלות או פגיעה בתדמית השירות, התנהגות בלתי הוגנת, הרשעה בעבירה שיש עימה קלון, דיווח כוזב, קבלת דבר במרמה וכולי. עובד מדינה שלא ממלא את המוטל עליו, ומתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו – עובר עבירת משמעת.
חלק מהעבירות נחשבות לעבירות סל כמו התנהגות / מעשה שפוגעים במשמעת או התנהגות שאינה הולמת או עלולה לפגוע בתדמית או בשם הטוב של שירות המדינה. חשד באחת מעבירות אילו תוביל לחקירה משמעתית נגד העובד וכן להגשת תובענה משמעתית נגדו, כך שברוב המקרים עובדים מדינה נמצאים חשודים /נאשמים בעבירת סל שהעיקרית שבהן היא התנהגות בלתי הולמת.
עבירות נוספות הן עבירות של הטרדה מינית, דיווח כוזב, זיוף אישורי נוכחות, זיוף אישורי מחלה, עבודה פרטית ללא היתר, ניגוד עניינים, התבטאות בלתי הולמת, תקיפה, גניבה בידי עובד מדינה, מרמה והפרת אמונים, דיווח כוזב, התבטאות בלתי הולמת, עבירות מין, איום, אלימות, גניבה, התנהגות בלתי הולמת. תקיפה שגרמה לחבלה.
מהו אגף המשמעת ?
אגף המשמעת נמצא בנציבות שירות המדינה והוא אחראי על אכיפת ושמירת כללי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה.
האגף כולל את היחידה לחקירות משמעת אשר מורכבת מחוקרים שבראשם מנהל. היחידה אחראית על חקירות משמעת, מודיעין ומעקבים, ומתן יעוץ לנציבות שירות המדינה.
חקירת העובד, בירור התלונה בגין העבירה, הליך של שימוע, החלטה לסגור את התיק, או נקיטת אמצעי משמעת שאינם חמורים – יבוצעו באגף המשמעת בטרם יוחלט על ההליך השיפוטי שלהעמדה לדין בבית הדין המשמעתי.
הליך של שימוע
לאחר החקירה ובטרם הוגשה תובענה נגד העובד, תערוך התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שימוע אשר יכול להתקיים גם לבקשת ב"כ העובד. במהלך השימוע ינסו העובד וב"כ לשכנע את התביעה שלא להגיש תובענה לבית הדין למשמעת ובמקום זאת לסגור את התיק (גם בהסדר טיעון לגבי העונש).
חשוב שהעובד יהיה מיוצג לצורך השימוע על ידי עורך דין מומחה בדין משמעתי.
התובענה המשמעתית בבית הדין נגד עובד שעבר עבירת משמעת
הגשת תובענה לבית הדין למשמעת תהיה הליך משפטי שבסופו הרשעת העובד או זיכויו, וקביעת העונש המתאים.
ההליך בבית הדין למשמעת יתקיים עם הגשת התובענה. מדובר בהליך שיפוטי שכולל שמיעת עדויות, ניהול הליך מלא של הוכחות, הכרעת הדין (הרשעה או זיכוי) וגזר הדין שיכול להיות עונש חמור כמו פיטורין, הורדה בדרגה, פסילה מתפקיד מסוים, וכולי.
את התביעה מגישה נציבות שירות המדינה באמצעות אגף המשמעת, לאחר שהעובד נחקר בחשד לעבירת משמעת (בין היתר בעקבות הגשת תלונה נגדו), ונמצאה תשתית ראייתית להעמידו לדין.
לאחר הליך החקירה יוחלט באגף המשמעת אם להגיש תובענה נגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
התובענה המשמעתית נגד עובד שהורשע בהליך פלילי
תובענה משמעתית נפתחת גם לאחר שהעובד הורשע בהליך פלילי בעבירה שיש עימה קלון. גם אם ההליך הפלילי לא נגמר בהרשעה, ניתן להעמיד את העובד לדין משמעתי.
היה ועבירת המשמעת שעובר עובד מדינה מהווה גם עבירה פלילית, הוא יישפט גם משמעתית לצד המשפט הפלילי. במקרה כזה, יעכבו את ההליכים המשמעתיים עד לבירור ההליכים הפליליים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
בית הדין למשמעת
בראש בית הדין למשמעת עומד אב בית הדין שהוא יו"ר ההרכב, והאחראי על הניהול של בית הדין. ההרכב היושב לדין יהיה של 3 שופטים.
ההליך המשמעתי הוא פומבי. עם זאת, יש מקרים שהדין מתקיים בדלתיים סגורות מסיבה ביטחונית או מוסרית.
בסוף ההליך יחליט בית הדין אם יש להרשיע את הנאשם או לזכות אותו, ויפרסם את הכרעת הדין. העובד זכאי לייצוג על ידי עורך דין ויכול לבקש שימנו לו סנגור.
ההליכים בבית הדין למשמעת
היה ואגף המשמעת לא סגר את התיק המשמעתי, תוגש נגד העובד תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ויקבע מועד לדיון. העובד יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, כאשר התובע מטעם המדינה הוא עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
סדרי הדין בבית הדין יהיו על פי תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין) התשכ"ג – 1963. על העובד להגיש תגובתו לאישום. כמו כן הוא יכול לטעון טענות מקדמיות.
אם העובד לא מודה בעבירה, יעברו לשלב החקירות הנגדיות. בתום הליך ההוכחות, יפסוק בית הדין את החלטתו. היה ובית הדין ירשיע את העובד, יחל הליך הטיעון לעונש.
הערעור
העובד יכול להגיש ערעור על החלטת ועדת המשמעת ו/או החלטת בית הדין למשמעת בתוך 30 ימים. הערעור יוגש לבית הדין המחוזי. מנגד גם התביעה יכולה להגיש ערעור על החלטת ועדת המשמעת ו/או החלטת בית הדין למשמעת. כדי לערער על פסיקת המחוזי יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
סנקציות ועונשים
העונשים המשמעתיים שיכול בית הדין להטיל על עובד המדינה שהורשע בעבירת משמעת הם על פי חוק שירות המדינה (משמעת). מדובר בין היתר ב : התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הפקעת משכורת, קנסות, הורדה בדרגה או הקפאת דרגה עד שנה, העברת תפקיד, פיטורין, פסילה ממילוי תפקיד ספציפי לתקופה או לצמיתות, וכן להורות שהעובד ישיב זכויות שקיבל שלא כדין מהמדינה עד מספר משכורות חודשיות.
חשיבות הייצוג המשפט
יש חשיבות עליונה לפניה לייעוץ וייצוג משפטי של עורך דין מומחה בתחום מיד עם פתיחת הליכי משמעת נגד עובד מדינה. התמודדות עם תובענה משמעתית היא מצב מלחיץ, שתוצאותיו יכולות לגרום לאבדן עבודה ומשכורת, פגיעה בשם הטוב, וכולי. אין ספק שעובד שצריך לעמוד בדין משמעתי יתקשה לייצג את עצמו מבחינה אובייקטיבית, וכן להציג את טיעוני הגנתו בשימוע או בבית הדין. מדובר בהליכים משפטיים שדורשים ידע מקצועי, וניסיון. כמו כן עליו להתמודד מול התובע (המייצג את המדינה) שהוא עורך דין מנוסה.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים ומומחה לדיני משמעת של עובדי מדינה מייצג בהצלחה רבה בכל ההליכים שקשורים לדיני המשמעת ובהם : הליכי שימוע בטרם תביעה, ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרת תובענה משמעתית או במסגרת תובענה לאחר הליך פלילי, וכן ייצוג משפטי בערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין או גזר הדין של בית המשפט למשמעת של עובדי מדינה.
אם הוגשה נגדך תובענה משמעתית לבית הדין, מומלץ שלא תתמודד לבד ולא תהסס להתייעץ ולקבל את ייצוגו המקצועי והמנוסה של עורך הדין אלעד שאול. מובטחת לך הצלחה בניהול ההליך, תוצאה מטיבה, וכן דיסקרטיות לכל אורכו.
