הפרת צו הרחקה היא עבירה פלילית המכונה "הפרת הוראה חוקית". צו הרחקה הוא צו שניתן על ידי בית משפט ומטרתו להרחיק אדם מטריד מסביבת מבקש הצו, ההרחקה יכולה להיות פיזית (בסמוך לביתו או למקום עבודתו למשל) או באמצעות איסור יצירת קשר בכל דרך וצורה, לרבות בהודעות טקסט, SMS, הודעות וואטסאפ, שיחות טלפון ועוד.
רוצים לדעת הכל על הפרת צו הרחקה ואיך לטפל במקרה כזה? עו"ד אלעד שאול מסביר.
מהו צו הרחקה
כאשר אדם מרגיש מאוים או מוטרד מאדם שבולש אחריו או מטריד אותו באופן אחר, הוא יכול לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד אותו אדם. מעבר לכך, יכול האדם המוטרד להגיש לבית המשפט בקשה להוצאת צו הרחקה כנגד האדם המטריד אותו. על מנת שבית משפט ייתן צו הרחקה צריך להוכיח שמדובר בהטרדה ממשית שעלולה לגרום לפגיעה בביטחון או באוטונומיה האישית של המוטרד, באופן שפוגע במרקם החיים שלו.
את צו ההרחקה ניתן להגיש כנגד אנשים זרים, ואף כנגד בני משפחה, אפילו אם הם קטינים. מטרת צו ההרחקה, בניגוד לאפשרויות התלונה במשטרה או התביעה האזרחית, הוא להגן על האדם המוטרד והמאוים באופן מידי. בניגוד לאפשרויות האחרות שהן תהליכים ארוכים יותר, צו ההרחקה הוא למעשה אמצעי דחוף ומיידי להגנת האדם המוטרד.
צו הרחקה מוצא על ידי שופט בבית המשפט ולכן הוא נחשב לצו שיפוטי, כלומר, הוראה מחייבת של בית המשפט כלפי המטריד, להימנע מהטרדתו של מבקש הצו. הצו יכול לכלול איסור להימצא בקרבתו, לשוחח עמו, ליצור קשר טלפוני, או להימצא על יד ביתו.
בהתאם לאלו חוקים ניתן לבקש צו הרחקה
ישנם מספר חוקים שמאפשרים לאדם המוטרד להגיש לבית המשפט בקשה לצו הרחקה. נציג את שני החוקים העיקריים אשר "מכסים" את שני המצבים העיקריים בהם מוגשת בקשה לצו הרחקה. החוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר להוציא צו הרחקה נגד אנשים זרים, צו הרחקה נגד שכנים, או אפילו בין בני זוג שאינם ידועים בציבור או שאינם בני משפחה.
צו זה מכונה צו למניעת הטרדה מאיימת. הפרת צו הרחקה מסוג זה היא כמובן עבירה פלילית מסוג הפרת הוראה חוקית. סעיף 1 לחוק מגדיר "הטרדה מאיימת" באופן הבא:
"הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
מלבד ההגדרה הכללית (פגיעה בפרטיות, בחירות, בגוף ובשלוות החיים של המוטרד), בסעיף 2 מופיעים מספר מעשים שיוצרים עילה מספיקה לבקשת צו הרחקה, ביניהם מעקב ובילוש אחר אדם, יצירת קשר מטריד עימו, פגיעה ברכושו, ועוד.
במידה ובקשתו של האדם המוטרד מתקבלת על ידי בית המשפט, הוא יכול לכלול בצו ההרחקה הוראות שונות בנוגע לתנאי ההרחקה. כמו כן, יכול בית המשפט לדרוש מהמטריד להפקיד ערובה כספית, כהתחייבות שיקיים את תנאי צו ההרחקה. אם המטריד יבצע את אותן פעולות, יתקרב למוטרד, יתקשר אליו, ישלח הודעות או יגיע לביתו או למוקם עבודתו – מדובר בהפרת צו הרחקה.
החוק השני הוא החוק למניעת אלימות במשפחה שמאפשר להוציא צו הרחקה המכונה "צו הגנה מפני אלימות במשפחה" ורלוונטי למצבים בהם מוגשת בקשה לצו הרחקה כלפי בן משפחתו של האדם המוטרד. חוק זה מאפשר להגיש בקשה לצו הרחקה כנגד בן משפחה שמטריד אותו ופוגע בו פיזית ומילולית, אף אם הוא מתגורר יחד עם המוטרד.
תכליתו העיקרית של חוק זה היא מניעת אלימות בתוך המשפחה כגון תקיפת בת זוג ועבירות אלמ"ב נוספות. סמכותו של בית המשפט לתת צו הגנה בין בני זוג היא רחבה יותר מצו הרחקה רגיל והפרת צו הרחקה מסוג "צו הגנה" היא חמורה יותר ועלולה להוביל למעצרו של המפר. כדי למנוע אלימות בתוך המשפחה, רשאי השופט להרחיק את המטריד מהמוטרד ואף להרחיק אותו מהבית, גם אם הבית רשום על שמו!
כמו כן הוא רשאי להטיל על המטריד לקבל טיפול מניעתי כגון סדנה לשליטה בכעסים. בהתאם למטרתם העיקרית של שני החוקים שציינו עד כה, בקשות לצו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה בדרך כלל יוגשו לבית המשפט לענייני משפחה, ובקשות לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת יוגשו לבית משפט השלום, אך קיימים מקרים חריגים בהם יוגשו הבקשות לבתי משפט אחרים.
צו הרחקה משטרתי במסגרת ההליך הפלילי
מלבד החוק למניעת אלימות במשפחה והחוק למניעת הטרדה מאיימת, קיימת אפשרות נוספת לנתינת צווי הרחקה, וזאת על ידי קצין משטרה או בית המשפט כחלק מהליך מעצר של אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) נקרא בקיצור "חוק המעצרים" ומאפשר לקצין משטרה את הסמכות להטיל על אדם שנחקר תחת אזהרה במשטרה בחשד לעבירה פלילית, הגבלות שיאפשרו את המשך ביצוע החקירה וישמרו על המתלונן. בין ההגבלות שקבועות בחוק (סעיף 42 למשל) הן צו הרחקה של קצין משטרה מהקורבן, מעדים פוטנציאליים בתיק החקירה ואפילו הרחקה מאיזור גיאוגרפי מסוים.
קצין המשטרה רשאי להרחיק את החשוד מביתו, מביתה של המתלוננת ואפילו מעיר מסוימת. סמכות זו קיימת גם לבית המשפט שדן במעצרו של אדם החשוד בעבירה והוא יכול לצוות על הגבלות אלו כתנאי לשחרורו של החשוד ממעצר. הפרת צו הרחקה משטרתי או צו שניתן על ידי בית המשפט כחלק מתנאי שחרור ממעצר, מהווה עבירה פלילית כאמור והיא יכולה להוביל למעצרו של המפר באופן מידי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
העונש על הפרת צו הרחקה
כפי שהסברנו, צו הרחקה בין אם ניתן על ידי שופט בבית המשפט במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת או צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, ובין אם הוא ניתן על ידי קצין משטרה במסגרת חקירה פלילית – הוא צו שיפוטי לכל דבר המחייב את המורחק לפעול בצורה מסוימת, ובעיקר להימנע מפעולות מסוימות. לכן, כשאותו אדם מפר את הצו, ולמעשה לא נשמע לציווי בית המשפט או קצין המשטרה, ההוא עובר עבירה פלילית.
האיסור הפלילי להפר צו שיפוטי נקבע בסעיף 287 לחוק העונשין שקובע עונש של עד שנתיים מאסר בפועל על הפרת צו הרחקה ואם צו ההרחקה הניתן כדי להגן על גופו או חייו של אדם, בדרך כלל במסגרת צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, העוד הוא עד ארבע שנות מאסר.
אני נתקל בתיקים פליליים רבים שמוגשים לבתי המשפט על הפרות צו הרחקה, ניתן להתמודד עם כתבי אישום כאלה, לבטל אותם או להסב אותם להליך של הסדר מותנה במקרים המתאימים.
חשוב לזכור, אם הצו שהופר הוא צו שניתן במסגרת הליך מעצר ימים על ידי קצין משטרה או בית המשפט, הפרתו יכולה לגרום לביטולם של התנאים לשחרורו הזמני ממעצר אשר הופיעו בצו ההרחקה (ערבות כספית למשל) ולמעצרו של המפר בתנאי מאסר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
בקשת סרק להוצאת צו הרחקה
פעמים רבות מוגשות לבתי המשפט בקשות לצווי הרחקה שלא נובעות מתוך כוונת הגנה אמיתית של הצד הטוען שהוא מוטרד, אלא מתוך כוונה לפגוע בצד השני, כלפיו הוגשה הבקשה לצו הרחקה.
בקשות אלו נקראות "בקשות סרק".
בקשות סרק יכולות להיות מוגשות בשל רצון לנקמה בצד השני, או רצון להגביל אותו ממהלכים עסקיים. סיבה נפוצה מאוד לבקשות סרק היא פגיעה בצד השני במהלך הליך גירושין, מתוך מטרה לפגוע נפשית ולשפר עמדות במשא ומתן בין הצדדים, ואף כדי יצור 'מצג שווא' משפטי בהליך הגירושין.
כדי להוכיח שבקשת הצו שקיבלתם היא בקשת סרק, מומלץ לשכור עורך דין פלילי מומחה שיחקור את הצד שכנגד ויחשוף את האמת. אם יוכח שבקשת הצו שקיבלתם היא בקשת סרק בית המשפט רשאי להטיל על המבקש הוצאות משפט.
ערעור על צו הרחקה
ניתן לערער על צו הרחקה שהוצא בבית המשפט, אם בית המשפט שנתן את הצו הוא בית משפט השלום או בית משפט לענייני משפחה – הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי. ערעור על צווי הרחקה מתקבל במקרים חריגים ועל עורך הדין המייצג אתכם להצביע על כשלים בצו ההרחקה, ליקויים או על פעולה בחוסר סמכות של בית המשפט שנתן אותו.
אנו מצליחים לבטל צווי הרחקה לעיתים קרובות בשל ההיכרות העמוקה שלנו עם חוק למניעת הטרדה מאיימת, חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק המעצרים. ניתן לערער גם על צו הרחקה שנתן קצין משטרה, ערעור כזה יוגש לבית משפט השלום.
