דיווח מסולף של שעות עבודה או "גניבת שעות" על ידי החתמה של כרטיס עובד באמצעות עובד אחר הינם עבירת משמעת חמורה בעיקר לגבי עובדי מדינה. כאשר עובד מדינה מדווח אינפורמציה שקרית ומסלף את העובדות, מדובר בהפרה של נהלי העבודה בעלת אופי שאינו מוסרי. בעקבות החתמה כוזבת של כרטיס עבודה נפתחים הליכים פלילים, הליכים משמעתיים וגם תובענות אזרחיות. זוהי התנהגות בעלת אופי פלילי ומשמעתי מאחר ומדובר בפגיעה במשאב ציבורי.
התופעה של גניבת שעות נפוצה בעיקר בארגונים ועסקים שאין להם טכנולוגיית זיהוי. בשל תופעה זו, קיימת עליה בהתקנה של שעוני נוכחות ביומטריים שיש בהם כדי לצמצם את התופעה.
ההיבט הפלילי של דיווח שעות כוזב
דיווח כזב של שעות עבודה הוא עבירה פלילית. מדובר למעשה על דרישה לתשלומי משכורת בגין שעות שהעובד לא עבד בהן. פעולה כזו גורמת להפסדים ונזקים למעסיק ולעיתים בסכומים גבוהים מאוד כמעין מעילה. דיווח שעות כוזב או "גניבת שעות" הם מעשי גניבה, מרמה והפרת אמון בכל הקשור לדרישות שכר. חוק העונשין רואה בחומרה מעשה של גניבה על ידי עובד ציבור. התנהלות כזו נחשבת גם כגניבה בידי מורשה עם עונשי מאסר גבוהים.
עבירת גניבה בידי עובד
סעיף 391 לחוק העונשין קובע :
גניבה בידי עובד [א/275 רישה] [תשכ"ד]"
עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים"
עבירת מירמה
עובד שמחתים כרטיס באמצעות אדם אחר, עובר עבירת מרמה. קבלת טובת הנאה שלא כדין בשל דיווח נוכחות כוזב היא למעשה גם עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין כדלקמן :
קבלת דבר במרמה [ח/2]"
המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים".
על אף הקביעות שבחוק, והמשמעות הפלילית של דיווח שעות כוזב, פעמים רבות לא מוגש כתב אישום נגד עובד המדינה, והתיק נסגר בעילה של חוסר ראיות. כמו כן יש מקרים שגם לא מוגשת תלונה למשטרה על ידי המעסיק.
שלילת פיצויי פיטורין בעקבות דיווח שעות כוזב – האם אפשרית ?
עובד שמדווח דיווח כוזב של שעות עבודה, מפר את האמון מול המעביד, דבר שיכול להוביל לפיטוריו של העובד ואף לשלילת פיצויים. העובד יעמוד לדין משמעתי שבסופו יופעלו נגדו סנקציות.
כדי שהמעביד ידע על הדיווח הכוזב עליו לבדוק את נוכחות העובדים ולנהל דיווח שעות מסודר, לאסור על החתמת אדם אחר במקום העובד עצמו ולהחתים את העובד שהוא יודע על כך, ובנוסף לקבוע סנקציות ולהתריע מפני פיטורין.
למעביד שניזוק בעקבות דיווח שעות כוזב נגרם נזק רב. עם זאת, צריכות להיות לו ראיות עובדתיות שמוכיחות את המעילה הזו שגרמה לנזק לארגון. הכוונה לראיות ברורות שמוכיחות שהיו החתמות כוזבות של שעות עבודה, עדויות של אחרים בקשר לכך, וכולי. אם אין בנמצא ראיות כאילו לא ניתן לשלול פיצויים.
דיווח כוזב והונאה של המעסיק פוגעת ביחסי האמון בין העובד והמעסיק. מדובר בזיוף, הונאה וקבלת שכר עבודה במרמה. כאשר כל זה מבוצע בשיתוף פעולה וחוזר על עצמו הדבר חמור עוד יותר. יש פגיעה באמון הבסיסי של יחסי העבודה.
כאשר יש כוונה לשלול את הפיצויים, יבדוק בית הדין את התדירות של המעשים והנזק שנגרם למעסיק. כמו כן יתחשב בית הדין בותק השנים של העובד, העבר שלו מבחינת התנהגות ומשמעת, והאם מדובר בפעולה יחידה או שיטתית.
בטרם ישללו הפיצויים, יקיים המעסיק שימוע לעובד וישמע גרסתו. חרטה יכולה להשפיע על העונש.
ההיבט המשמעתי
יותר מכל, דיווח נוכחות כוזב היא עבירת משמעת שכיחה של עובדי מדינה. כאשר עובד ציבור גונב שעות הוא עלול להיקלע להליכים משמעתיים של עובדי מדינה, ולשאת בסנקציות חריפות ועד לפיטוריו. גניבת שעות ודיווח על שעות עבודה כוזבות היא עבירת משמעת חמורה. הסיבה לכך היא שמדובר בפגיעה באמון הציבור ובפגיעה בטוהר המידות והיושרה של עובד מדינה.
מבחינה משמעתית, דיווח נוכחות כוזב מהווה עבירת משמעת שכן מדובר בהתנהלות בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת) ועבירת סל על פי הוראות סעיף 17 לחוק: מעשה או התנהגות שפוגעת במשמעת שירות המדינה, התנהגות שאינה הולמת, התנהגות בלתי הוגנת במילוי התפקיד, ואי קיום המוטל על העובד לפי נוהג או הוראות.
בנוסף, דיווח נוכחות כוזב עולה כדי הפרה כללי האתיקה, וכן הפרת תקנון שירות המדינה לפיו העובד עצמו מחוייב לחתום על כרטיס נוכחות.
מהפסיקה :
בד"מ 75/23 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה מיום 21 למרץ 2024.
בעניין נציבות שירות המדינה נגד הנאשם אסאל אבו מוח.
מדובר בנאשם שהיה עובד במשרד הבריאות במחלקה במרכז רפואי לשיקום וגריאטריה. הנאשם דיווח דיווחים כוזבים בקשר לנוכחות בעבודתו, ובנוסף גם סייע לאחרים לבצע דיווח כוזב.
הנאשם הורשע בעבירות על פי חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג – 1963 לפי סעיף 17 (1) (2) (3) (4) בגין דיווחים כוזבים על נוכחות העבודה, סיוע לעובדים אחרים לדווח דיווחים כוזבים, וכן הפרת נהלי עבודה.
משרד הבריאות ראה בחומרה את מעשיו וביקש לפטרו לצמיתות בשל מעילה באמון בו. הנאשם מצידו הביע חרטה. כמו כן צויין כי במהלך שנות העבודה שלו היו לו הערכות טובות מאוד וללא עבר של משמעת.
במסגרת הסדר הטיעון הוטלו עליו אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, פסילה לתקופה של 5 שנים מלעבוד בשירות המדינה, פסילה לתקופה של 6 שנים לעבודות בשירות המדינה עם חסרי ישע, ופסילה 6 שנים מלעבוד במשרד הבריאות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
בית הדין מציין את שנקבע בפסיקה לגבי המשמעות של דיווחי שעות כוזבים. מפאת חשיבות הנושא, מצאנו לראוי לצטט מתוך פסק הדין:
"על הפסול שבמסירת דיווחים כוזבים עמד בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. ב-עש"מ 6978/00 מאיר מוטיל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד)4( 865 נפסק: "דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת.
מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם".
"בית המשפט שב והדגיש כי חומרת העבירה אינה נבחנת דווקא על פי הנזק הכספי שנגרם לקופת הציבור. כך פסקה כב' השופטת (כתוארה דאז) ביניש בעש"מ 10125/01 מדינת ישראל נ' גניש (ניתן ביום :(11.3.2002 "כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור.
החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון קופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה היא מגוונת ומבטאת מידת חומרה שונות.
היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה כשלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה".
ב-עש"מ 5626/05 רחל אוחנה נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 14.3.2006) אמרה כב' השופטת פרוקצ'יה: "קיומה של תרבות עבודה ושמירה קפדנית על הכללים והנוהל של התייצבות לעבודה והשקעה בפועל של שעות עבודה הנדרשות מעובד מדינה הם תנאי הכרחי לתפקוד נאות של השירות הציבורי.
היעדרות מהעבודה שלא במסגרת חופשה, מחלה, השתלמות מקצועית או מטרה אחרת שאושרה על ידי הממונה, המתיישבת עם נוהליה ותכליותיה של המערכת הציבורית פוגעת בראש ובראשונה במערך הביצועי של שירות המדינה אשר נמצא לוקה בעדר השקעת משאבים מספקת ביעדים שיש להשיגם.
עבודה אינה יכולה להתבצע כראוי כאשר העובד אינו ממלא את תפקידו אלא עסוק בענייניו הוא. ומעבר לכך, יש בהיעדרות בלתי מאושרת מהעבודה כדי לפגוע פגיעה עמוקה במערך האימון הנדרש בין ציבור העובדים למעסיק הציבורי. אין כמו מצג שווא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת כר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי צבור למטרות זרות.
קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כעניין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים, לתופעה זו נילוות חומרה מיוחדת."
חשיבות הייצוג של עורך דין
כאשר עובד מדינה נאשם בדיווח כוזב של שעות עבודה, חשוב מאוד שהוא יהיה מיוצג על ידי עורך דין שמומחה לדין משמעתי. מדובר בעבירה חמורה של גניבת שעות שנחשבת לפגיעה באמון, ושיש לה אופי משמעתי ופלילי גם יחד. עבירה כזו עלולה להביא לפגיעה בשמו הטוב של העובד, בעתידו המקצועי, ובפנסיה שלו. הוא עלול להיות מפוטר ללא תשלומים פיצויים, ולהיפסל מעבודה בשירות המדינה.
לייצוג של עורך הדין יש חשיבות עליונה בהגנה על זכויותיו של העובד מול המעסיקה, במניעת השעייתו תוך ניהול הליך שימוע, והתמודדות עם חקירה בנציבות שירות המדינה, מניעת הפללתו העצמית ו/או הודאות שווא, וסיוע להגיע להסדר טיעון מקל תוך מניעת פיטוריו.
היות וההליך המשמעתי ימשיך גם אם התיק הפלילי נגד העובד ייסגר – הייצוג המשפטי חיוני ומהותי מאוד. הייצוג המשפטי על ידי עורך דין מהתחום יכול להפחית את הנזק האישי התעסוקתי והמקצועי שיגרם לנאשם.
עורך הדין אלעד שאול הינו מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל ומומחה לדין משמעתי של עובדי מדינה. אם אתה עובד מדינה והסתבכת באישום בנוגע לדיווח שעות כוזב או גניבת שעות, מומלץ לך לפנות לעורך הדין אלעד שאול לצורך ייעוץ וייצוג. מובטחת לך הצלחה ודיסקרטיות מלאה לאורך ההליך.
