עובדי הרשויות המקומיות כפופים לדין משמעתי. חוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח – 1978, וחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 הם דיני המשמעת של הרשויות המקומיות, זאת לצד הנחיות של הרשות המקומית לעובדיה, תקנות ונהלים. במידה ועובדי הרשויות המקומיות יפרו את החוק וההנחיות, הם עשויים למצוא עצמם בחקירה משמעתית והעמדה לדין. חשוב להדגיש כי לדין המשמעתי יש אכן חשיבות עליונה בשמירה על תקינותו ואמינותו של השירות המקומי בעיני הציבור.
בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות
בית הדין הארצי למשמעת הוקם ופועל על פי חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח – 1978. בבית הדין למשמעת יעמדו לדין עובדים שהפרו את כללי המשמעת ופגעו בשמה ובתדמיתה של הרשות המקומית.
תפקידי בית הדין הארצי למשמעת של עובדי הרשויות המקומית הוא לשמור על התדמית של הרשות המקומית בעיני הציבור, ולשפר את הנורמות וההתנהלות של העובדים ברשות המקומית באמצעות ענישה הולמת ואחידה.
עבירות משמעת של עובדי הרשויות המקומיות
עבירות משמעת של עובדי הרשויות המקומיות הן התנהגויות בלתי הולמות או בלתי סבירות של העובד, וכן הפרת ההוראות החלות עליו. מדובר בעיקר ב "עבירות סל" שבית הדין שנדרש "לצקת" להן תוכן, בהתאם לנסיבות המקרה.
עבירות משמעת של עובדי הרשויות המקומיות מוגדרות בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשלח – 1978 כדלקמן:
- מעשה או התנהגות שפוגעת במשמעת של עובדי הרשות המקומית.
- עובד שלא קיים את מה עליו לקיים בתור עובד רשות לפי חוק או הוראה, או התרשל בכך (כלומר, לא ציית לממונה, הפר הוראה של הממונה, או לא קיבל מרות).
- עובד שהשיג את עבודתו ברשות המקומית תוך מסירת ידיעה כוזבת (שגורמת לפגיעה באמון) או העלמת עובדה, ושימוש באיומים או באמצעי פסול. בתי המשפט הדגישו את חומרת העבירה של דיווח כוזב שהינו בעל השלכות הפוגעות בתדמית של השירות הציבורי והאמון של הציבור (ראו בין היתר עש"מ 5044/03 רותי בליתי נגד מדינת ישראל ניתן ביום 14.4.04).
- עובד שהתנהג באופן שלא הולם את תפקידו, או באופן שפוגע בתפקידי הרשות המקומית.
- עובד שהורשע בעבירת קלון (פגם מוסרי, שחיתות).
- עובד שהתנהג באופן בלתי הוגן במילוי התפקיד.
- עובד שלא פרע חוב ארנונה או מים במשך חצי שנה.
- עובד שעשה חיפוש, עיכוב או נכנס לרשות יחיד בחוסר תום לב או ללא סמכות כדין, ועשה שימוש בכוח מעבר לנדרש בעת מילוי תפקידו.
- עובד אשר הפר חובה לפי חוק שירות ציבור (הצהרת הון) התשע"ז – 2016.
התנהגות בלתי הולמת כעבירת סל על פי הפסיקה
התנהגות בלתי הולמת נחשבת לעבירת סל אשר מתאימים אותה לנסיבות הספציפיות. בית המשפט דן בכך בין היתר בתיק ער"מ 1351/95 בעניין ליאון פינקלשטיין נגד התובע בבית הדין. מדובר בערעור על הכרעת הדין וגזר דינו של בית דין מקומי למשמעת של עובדי עיריית ירושלים. שם דובר במערער שמילא תפקיד סגן מנהל מחלקת ביוב באגף המים בעירייה, והוא הורשע בבית הדין למשמעת לאחר שנטען נגדו שהאשים, השמיץ והכפיש עובד אחר בטענה שהוא לוקח שוחד. במקרה אחר נטען נגדו כי איים לגילוי אי סדרים לאחר שטען נגד מנהל אגף שפעל כדי להכשילו במכרז פנימי.
המערער הורשע בעבירה על סעיף 9(3) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח – 1978 אשר קובע שעובד רשות מקומית יואשם בעבירת משמעת כאשר :
"התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית".
כב' השופט י. זמיר דחה את הערעור, הותיר את ההרשעה והעונש על כנם, וקבע לעניין הפרשנות של עבירת התנהגות הבלתי הולמת :
"… ראשית, אפשר שהתנהגות תיחשב בלתי הולמת אף שאין בה שום יחוד למקצוע מסויים או לארגון מסויים. היא אינה הולמת משום שהיא שלילית ופסולה בכל מקצוע או ארגון. היא סוטה באופן מהותי מכללי ההתנהגות של בן תרבות, אותם כללים המאפשרים לעובדים במקצוע או בארגון לקיים יחסי עבודה תקינים זה עם זה ולמלא באופן תקין את תפקידם בחברה. זו התנהגות ששום ארגון או מקצוע אינו יכול לסבול, משום שאם היא תיהפך התנהגות מקובלת באותו ארגון או מקצוע, יהיה בכך כדי להעכיר את האוירה, לשבש את יחסי העבודה, לערער את יחסי האמון מצד הציבור או לחבל בדרך אחרת בתפקוד התקין של הארגון…..
האם פסק הדין של בית הדין למשמעת במקרה שלפנינו עומד במבחן? לדעתי יכול היה בית הדין למשמעת לקבוע, כפי שקבע, כי התנהגות המערער בכל אחד משני הארועים היתה בגדר התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 9(3)לחוק המשמעת. רשות מקומית, כמו כל ארגון אחר, אינה צריכה להשלים עם התנהגות של עובד המטיח בעובד אחר האשמה קשה כל כך, כמו נטילת שוחד,ללא שום יסוד, או עם התנהגות של עובד המאיים על הממונה עליו במטרה להשיג טובת הנאה אישית. אפילו נאמר שארוע אחד לא די היה בו כדי להעמיד את המערער לדין משמעתי, שמא הוא ארוע חד-פעמי הנובע מנסיבות מיוחדות ולא יישנה יותר, הנה בא הארוע השני, וביחד ודאי שיש בהם כדי להצדיק הן את התובענה והן את ההרשעה. שהרי התנהגות כזאת, אם היא תיחשב כשרה מבחינתם של עובדי הרשות ותהיה חסינה בפני תגובה משמעתית מצד הרשות, עלולה לסכן באופן ממשי את יחסי העבודה והתפקוד התקין של הרשות. הפגיעה ברשות המקומית היא, בעקיפין, גם פגיעה באינטרס הציבורי. פגיעה כזאת היא שיקול שבית הדין למשמעת, ובערעור גם בית משפט זה, רשאים וצריכים לקחת בחשבון. ראו עש"מ 3/66 לויט נ' סופר, פ"ד כ(3) 331, 335. לפיכך, בסיכום, לא ראיתי יסוד להתערב בהרשעה של המערער."
עבירות ספצפיות המהוות עילה לפתיחת הליך משמעתי
הליך משמעתי יכול להיפתח גם בגין עבירות כמו דיווח כזב, אלימות מילולית, אלימות פיזית, איומים, בצוע עבודות ללא היתר, מרמה, הפרת אמונים, ניגוד עניינים והתרשלות בביצוע תפקיד.
היסוד הנפשי בעבירת משמעת
הפסיקה קבעה כי היסוד הנפשי בעבירת משמעת היא מבחן האדם הסביר שהוא יסוד של רשלנות כדלקמן:
"מן הממצאים העובדתיים שקבענו לעיל, עולה כי התקיימו בהתנהגותה של הנאשמת יסודות העבירה הקבועה בסעיף 17 (3) לחוק המשמעת. הלכה היא כי "..לצורך קיום היסוד הנפשי בעבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת, די בכך שעובד מדינה סביר )או, לשון אחרת, אדם מן הישוב( יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לטיב המעשה." (עש"מ 5550/98 יעקב גל-אור נ' מדינת ישראל, פ"ד (נג)1 326, בעמ' 334(1999(( ."
בד"מ 128/23 בענין ביה"ד למשמעת של עובדי המדינה התובעת נציבות שירות המדינה הנאשמת סופיה בנין.
איך נפתח הליך משמעתי נגד עובד של רשות מקומית ?
הליך משמעתי נפתח בהגשת תלונה לתובע אשר מונה על ידי ראש הרשות המקומית. כשהחקירה מסתיימת התובע יקבע אם יש די בראיות שנאספו כדי להגיש נגד העובד תובענה לבית הדין למשמעת. היועץ המשפטי לממשלה יכול גם לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין משמעתי. כתב התביעה יכלול את פרטי העובד, פרטי העובדות, סעיפי החוק ורשימת עדי התביעה. התיק יתברר לפני ראש בית הדין ושני עובדים מטעם הרשות המקומית. העובד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין
סדרי הדין קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין) התשכ"ג – 1963. על העובד להגיב לאישום והוא רשאי לטעון טענות מקדימות. אם העובד לא הודה ,ישמעו עדויות, יתנהלו חקירות נגדיות, ובית הדין יפסוק אם להרשיעו או לזכותו בעבירת המשמעת. אם הורשע ישמעו טיעונים לעונש ובית הדין יקבע את עונשו. פסק הדין יפורסם על ידי בית הדין.
מהם העונשים על עבירת משמעת ?
העונשים קבועים בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח – 1978 כדלקמן:
התראה, נזיפה, שלילת זכות ותק, הורדה בדרגה למשך תקופה, הקפאת דרגה, הפקעת משכורת עד 6 חודשים, העברה למשרה חלופית, פסילה מלכהן בתפקיד, פיטורין עם או ללא פיצויים, פיטורין על תנאי. נציין כי השעיה של עובד בין היתר תהיה בהתאם לאופי העבירה ולחומרתה, בהתחשבות בנסיבות האישיות. כמו כן יש חובת שימוע לפני השעיה.
הערעור
ניתן לערער על פסק דינו של בית הדין למשמעת בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי באותו מחוז שיפוט. על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לאחר הגשת בקשה רשות ערעור לבית המשפט העליון.
חשיבות הייצוג המשפטי
הליך משמעתי הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובד שעומד לדין משמעתי אין ידע וניסיון כדי להתמודד עם אירוע שכזה ויש חשש שלא יצליח להגן על עצמו, יסתבך, ויגרום לעצמו לנזקים. מדובר במצב מלחיץ בעל השלכות עתידיות כמו פגיעה בדרגה, פגיעה בשכר, אובדן משרה, פיטורין, פגיעה בזכויות סוציאליות, וכולי. כדי להצליח ולצאת מהתסבוכת חשוב להיעזר בעורך דין מומחה בתחום דיני המשמעת כבר משלב החקירה כדי להשפיע על המשך ההליך ואפילו למנוע את המשכו.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מייצג עובדי רשויות מקומיות במסגרת הליך משמעתי לפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. עורך הדין אלעד שאול מומחה לדין משמעתי, וכן להליכי שימוע לפני פיטורין, הליכי ערעור, והגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. אם נקלעת להליך משמעתי מומלץ מאוד שתפנה לעורך הדין אלעד שאול ומובטח כי תקבל טיפול משפטי מסור ומקצועי, ודיסקרטיות לאורך כל ההליך.
