הליכים בעבירות משמעת קבועים במסגרת חוקים לפי תחומי העיסוק. הדין המשמעתי רלוונטי בין היתר לעובדי השרות הציבורי, לפסיכולוגים, עורכי דין, רואי חשבון, לעובדים בתחום הרפואי, וכולי.
להליכי משמעת יש השלכות על מה שקשור לעתיד המקצועי ולשם הטוב. העבירות של הדין המשמעתי כרוכות בסנקציות ועונשים לא פשוטים. בנוסף, להליכים אילו יש גם אופי פלילי, ולכן אין לזלזל או להקל בקשר אליהם, וחשוב להתייחס אליהם ברצינות, ולהיוועץ באנשי מקצוע מתחום המשפט.
דין משמעתי החל על פסיכולוגים
לפי הוראות חוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977, על פסיכולוגים חל דין משמעתי והם כפופים לו. על פי החוק, הסמכות לדון ולפסוק בעבירות משמעת ואתיקה נתונה לוועדת משמעת שהיא מעין גוף שיפוטי עצמאי.
פסיכולוג, כמו רופא וכמו עורך דין, מחויב בכללים של אתיקה ובין היתר בסודיות רפואיות או חיסיון פסיכולוגי. ולצערנו, יש מקרים לא מעטים בהם פסיכולוגים קליניים עוברים על הכללים והאיסורים המשמעתיים.
ישנם מקרים חמורים של פגיעות בילדים במסגרת החינוכית, בנוער, וגם בחסרי ישע תוך ניצול מצוקתם. יש גם מקרים של הפרת סודיות רפואית, ניצול מיני עד מעשים מגונים ואונס תוך ניצול מצוקה נפשית.
עבירות משמעת הקשורות לעיסוק בפסיכולוגיה
עבירות המשמעת הקשורות לעיסוק במקצוע הפסיכולוגיה מנויות בסעיף 33 לחוק הפסיכולוגים, והן קובעות מתי יעמוד פסיכולוג לדין משמעתי.
החוק קובע כי העמדה לדין משמעתי של פסיכולוג תהיה כאשר הוא התנהל באופן שאינו הולם את המקצוע, התנהל ברשלנות חמורה בזמן טיפול, בהעדר אחריות, הפר את חוק זכויות החולה, התנהל באופן של ניצול לרעה, הפר סודיות, ניצל מינית ,הטריד מינית, פגע בקטינים, הסתיר מידע מלקוח (פסיכולוג חייב לתעד את המפגשים עם לקוחותיו תוך שמירת סודיות ודיסקרטיות), התנהל בניגוד עניינים, ובאופן שמהווה העדר התאמה לתפקידו.
ובלשון החוק :
"עבירות משמעת
פסיכולוג אשם בעבירת משמעת באחת מאלה:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע של פסיכולוג;
(2) השיג את רישומו או את היתרו במצג שוא;
(3) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כפסיכולוג;
(4) התמיד להפר הוראה של חוק זה או תקנה לפיו;
(5) הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בפסיכולוגיה.
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
(7) הוזמן להופיע לפני ועדת התלונות או ועדת המשמעת ובלא הצדק סביר לא הופיע.
ההליך המשמעתי
ועדת התלונות
ועדת התלונות שממונה על ידי שר הבריאות עוסקת בעבירות משמעת שקשורות לפסיכולוגים. ההליך בענייני משמעת יפתח בתלונה שתוגש לוועדת התלונות אשר חוקרת את התלונה, ובסוף החקירה מחליטה אם הנילון יעמוד לדין בפני ועדת משמעת.
חברי הועדה הם עורך דין (התובע הוא היועץ המשפטי של משרד הבריאות או עורך דין), עובדים ממשרד הבריאות, ופסיכולוג ונציג של מועצת הפסיכולוגים.
הועדה תבדוק אם יש חשד סביר לקיום עבירות משמעת על ידי הפסיכולוג, והאם יש להעביר את התיק לוועדת המשמעת (שגם היא ממונה על ידי שר הבריאות ומכהנים בה 2 פסיכולוגים ועורך דין).
לחוקרי ועדת התלונות יש סמכות של מפקדי משטרה והם יכולים לחקור ולגבות עדויות מעדים שהנסיבות מוכרות להם. ועדת התלונות יכולה לפנות למנכ"ל משרד הבריאות, והוא מוסמך ורשאי להשעות את הנילון לתקופה של עד 30 ימים.
גם ועדת תלונות וגם ועדת משמעת מזמנות עדים לתת עדויות ולהעיד בשבוע. יש לציין כי התיקים בנושאי דין משמעתי הם רגישים ומתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות.
עונשים וסנקציות
ההרשעה בעבירת משמעת עשויה להסתיים בנזיפה, התראה, קנסות, התלייה או מחיקת רישום מרשימת הפסיכולוגים, ואיסור לעסוק במקצוע הפסיכולוגיה ל- 5 שנים.
כאשר נשלח זימון לוועדת משמעת, יש צורך לבדוק את העובדות שבבסיס התלונה, ואת העבירות המיוחסות לפסיכולוג. אם ההליך נגמר בהרשעה בענייני משמעת, עורך הדין, מומחה לדין משמעתי, יציג טענותיו בנוגע לאמצעי המשמעת שיש להטיל על מי שהורשע.
כאשר מתקיים הליך פלילי, יוקפא ההליך המשמעתי עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, ויושפע ממנו. ולכן חשוב לפנות לעו"ד מיד כאשר מתגלה שאדם חשוד בעבירות משמעת.
הגשת תלונה למשרד הבריאות נגד פסיכולוג
בחוק הפסיכולוגים התשל"ז 1977 מפורטות עבירות המשמעת שקשורות להגשת תלונות נגד פסיכולוגים.
את התלונה בצירוף מסמכים ופירוט העובדות יכולים להגיש המטופלים בעצמם או באמצעות ב"כ, אפוטרופוסים, ומי שנחשף לעבירה. מטופל שמגיש תלונה מוותר למעשה על הסודיות הרפואית שלו. ועדת התלונות יכולה לקבל מידע על הנילון ולעיין בחומר רפואי שקשור אליו.
התלונה תוגש למשרד הבריאות בטופס מקוון.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
כיצד נבדקת התלונה ?
ראשית בודקים אם הנילון רשום בפנקס הפסיכולוגים, כמתמחה זמני, או בתור סטודנט לפסיכולוגיה (אם אינו רשום כלל, תסגור ועדת התלונות את התלונה). בהמשך ישלח אישור למתלונן שהתלונה התקבלה, וועדת התלונות תשלח לנילון בקשה לתגובתו בנוגע לחשדות שעלו נגדו.
ועדת התלונות תבדוק אם יש צורך להשלים מסמכים, ותערוך שיחה עם המתלוננים והבהרה עם הנילון.
היה וועדת התלונות הגיעה למסקנה שאין להעביר את התלונה לוועדת משמעת היא תודיע לצדדים.
אם וועדת התלונות תמצא שהנילון עבר עבירת משמעת, היא תעביר את התיק לוועדת המשמעת שבפניה יתנהל ההליך המשמעתי, ולפי החלטותיה ינקטו פעולות כנדרש. הועדה תעדכן לגבי השלב בו נמצא הטיפול בתיק.
כמו כן אפשר לערער על החלטת ועדת האתיקה, וועדות בנציבות הקבילות נגד פסיכולוגים במשרד הבריאות, ולבקש עיון חוזר ודיון חוזר, להציג ראיות נוספות, או להבהיר טיעונים שנשמטו.
תביעה נגד פסיכולוג בעילה של רשלנות
כאשר נגרם למטופל נזק נפשי כתוצאה מטיפול פסיכולוגי, אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים בגין עגמת נפש ונזקים נפשיים וכן החזר הוצאות הטיפול, שיפוי בגין טיפול נפשי לצורך הטיפול בנזק הנפשי שגרם הפסיכולוג, וכן החזר בגין הליכי משפט.
חשיבות ההיוועצות עם עורך דין
כאשר עולה חשד נגד פסיכולוג לגבי ביצוע של עבירת משמעת, או כאשר הפסיכולוג מוזמן לוועדת משמעת, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין שמומחה לדין המשמעתי ולאתיקה. יש משמעות מיוחדת להיוועצות בעורך הדין מהשלב המוקדם של החקירה, ובין היתר כדי לשמור על זכויותיו של הנאשם. הייעוץ והייצוג חשובים ועל אחת כמה וכמה כשהוא עומד בפני ועדת משמעת.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מייצג חשודים ונילונים בעבירות משמעת בתחום הפסיכולוגיה, בתלונות ובעבירות פליליות נלוות.
אם אתה עוסק בפסיכולוגיה, ועלו נגדך חשדות שקשורות לדין משמעתי, או שהוגשה נגדך תלונה לוועדת התלונות ו/או לוועדת המשמעת, אל תתמודד לבד עם ההשלכות שנובעות מכך, שכן אתה עלול להסתבך ולגרום לעצמך לנזקים מקצועיים ומשפטיים שאינם הפיכים. במקרה כזה רצוי מאוד שתיפנה מיד לעורך הדין אלעד שאול ותשכור את שרותיו המקצועיים בקשר להליכים המשמעתיים / הפליליים המתנהלים נגדך. מובטחות לך תוצאות טובות, ודיסקרטיות מלאה לאורך כל הדרך.
