הדיון הראשון בתיק הפלילי נגד נאשם נקרא דיון הקראה בו מתבצעת הקראת כתב אישום. מה משמעות הדיון ומה עליך לעשות במהלכו? עו"ד אלעד שאול במאמר הסבר.
שלב הקראת כתב האישום
סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את חובת הקראת כתב האישום בפני הנאשם מיד עם תחילת משפטו:
"בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול."
שלב ההקראה הוא השלב שבו מקריאים לנאשם את כתב האישום.
ההקראה מתקיימת במעמד הצדדים, עורך הדין מהפרקליטות או התביעה המשטרתית המייצגים את המאשימה, הנאשם עצמו ועורך הדין הפלילי המייצג אותו. נוכחות הנאשם במועד ההקראה היא חובה שכן אז מיידעים אותו בתוכן האישום ובזכויותיו ובית המשפט בודק שהוא אכן מבין את הפרטים.
כאשר הנאשם מיוצג על ידי עורך דין פלילי, בית המשפט לא יקריא את כתב האישום, עם זאת יוודא שהנאשם יודע ומבין אותו. במקרה כזה מדובר "בהקראה פורמלית" ומספיקים הצהרתו ואישורו של עורך הדין של הנאשם על כך שהקריא את כתב האישום לנאשם וכי הנאשם הבין אותו.
כאשר יש מספר נאשמים בתיק, תהיה הקראת כתב האישום בנוכחות כולם.
שופט מוקד והמענה לאישום
רוב התיקים הפליליים מוגשים לבית משפט השלום במסגרת "יום מוקד" בו יושב שופט ששומע עשרות תיקים בזה אחר זה. השופט מבצע הקראות לכל הנאשמים, מטפל בבקשות שמוגשות לקבלת חומרי חקירה ובטענות מקדמיות שונות. אם הנאשם מחליט למסור מענה לאישום התיק יעבור לשופט אחר לשם ניהול הליך הוכחות ושמיעת העדים.
יש מקרים בהם מוגש כתב אישום כשהנאשם נתון במעצר והשופט שדן בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוא גם זה שיבצע את ההקראה.
החובה לבצע הקראה תוך 30 ימים מהמעצר
כשנאשם עצור, הקראת כתב האישום צריכה להתקיים תוך 30 ימים מהגשת כתב האישום וזאת כדי למנוע את ישיבתו של הנאשם במעצר לתקופה ממושכת עד תחילת המשפט. עם זאת יש מקרים שבשל עומסים, ישיבת ההקראה נדחית.
כאשר הוגש כתב אישום והמשפט לא התחיל כעבור 30 ימים, יש לשחרר את הנאשם ממעצר (סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים).
התכלית של סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי יחד עם סעיף 60 לחוק המעצרים הוא לוודא שאדם לא יהיה עצור לתקופה ממושכת שלא כדין, וכן לוודא שהוא מבין את תוכן האישום כך שתהיה לו אפשרות לגבש הגנתו כראוי. עם זאת, הקראה מאוחרת לא תמיד מכשירה את המעצר, ואם אדם נעצר מעל 30 ימים לפני שהחל המשפט, חידוש ההליך וההקראה לא בהכרח "ירפאו את הפגם".
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
התשובה לכתב האישום
תשובתו של הנאשם לכתב האישום תינתן מיד לאחר ההקראה, ורואים בה חלק מהליך הקראת האישום. תשובת הנאשם לאישום נקראת "מענה לכתב האישום".
152. (א) לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
על הנאשם להשיב אם הוא מודה בעובדות כתב האישום, או לחילופין כופר בעובדות. כמו כן הנאשם יכול גם לטעון עובדות נוספות, מה שיכול לגרור שאלות מצד בית המשפט כדי להבהיר את תשובתו.
במידה והנאשם מודה באישום הוא יורשע, ובית המשפט יפנה לשלב הטיעונים לעונש. אם הנאשם כופר באישומים נגדו, יקבע דיון לתחילת שלב ההוכחות. חשוב לציין שהנאשם יכול להודות באופן חלקי באישומים, ולכפור בחלק מהם.
אם הנאשם נמנע מלהשיב לאישום הדבר יכול להוות חיזוק לראיות התביעה נגדו כאמור בסעיף 152(ב)
"הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו."
כמו כן בשלב הזה אפשר שהנאשם יטען גם טענת אליבי שתתברר בהמשך הדיון (סעיף 152(ג).
"בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה."
היה והצדדים הגיעו להסדר טיעון, הם יציגו אותו במועד זה לבית המשפט לצורך אישורו. הנאשם יכול לבקש לדחות את דיון ההקראה כדי להתארגן ולשכור את שרותיו של עורך דין. במצב כזה מתקיימת כאמור "הקראה פורמלית" בלבד.
חשוב לציין שהתשובה של הנאשם היא זו שקובעת את גדר המחלוקת בין המאשימה והנאשם, כקבוע בסעיף 154 לחוק סדר הדין הפלילי כדלקמן:
עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי סעיף 153.
טענות מקדמיות
בשלב של הקראת האישום ומתן התשובה לאישום יכול הנאשם לטעון טענות מקדמיות לפי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי כגון חוסר סמכות מקומית או עניינית, פגם בכתב האישום, חסינות, התיישנות, פסלות שופט, הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית ועוד.
חשיבות הקראת האישום – זכות בסיסית של הנאשם
הקראת כתב האישום היא חובה ולא ניתן להתחיל בלעדיה את ההליך הפלילי. המטרה בהקראת האישום היא להבטיח את המודעות של הנאשם לאישום נגדו ולאפשר לו להתגונן ולממש את זכויותיו הדיוניות. בפסיקה נקבע כי הקראת כתב האישום ותשובת הנאשם הן זכויות בסיסיות של הנאשם. שלב ההקראה משפיע על כל הליך המשפט ויש לו חשיבות גדולה שכן הוא תוחם המחלוקת בין הצדדים. כמו כן שלב ההקראה משפיע גם על התרשמות בית המשפט מהנאשם.
על בית המשפט להקפיד על זכויות נאשמים וחשודים (גם על זכויות דיוניות) שכן יש לזה החשיבות לגבי הגינות ההליך כולו ואי הקפדה יכולה לגרום לעיוות דין. עורך הדין מחויב על פי חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א 1961 (סעיף 54), להקפיד על כך שזכויות דיוניות של הנאשם יתקיימו ואם כתב אישום לא הוקרא כדין על פי הוראות החוק, על עורך הדין להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט.
בפרשת עפ"א 80281/04 בבית המשפט המחוזי (בפני כב' השופט בן יוסף) עמד בית המשפט על החשיבות בהקראת כתב האישום לנאשם.
מדובר בכתב אישום שהוגש נגד המערער בבית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה, במסגרתו הוא הואשם שניהל עסק לייצור פרגולות ללא רישיון, ולא קיים את צו הסגירה של העירייה. המערער שלא היה מיוצג, הורשע וניתן נגדו קנס בסך 10,000 שח ומאסר על תנאי.
במסגרת הערעור הפלילי טען המערער שכתב האישום לא הוקרא לו כפי שנדרש בסעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי, וכי הוא לא נשאל על ידי בית המשפט מה היא תשובתו לאישום, ולא הודיעו לו את זכויות כנדרש על פי החוק.
בית המשפט קבע שיש לקבל את הערעור, לבטל את הכרעת בין הדין קמא ואת העונש, ולהחזיר את התיק לבית המשפט לעניינים מקומיים.
חוק סדר הדין הפלילי קובע "שתחילת משפט" תהיה בהקראה של כתב האישום בפני הנאשם ואם אין לו ייצוג של עו"ד יש להסביר לו תוכן האישום . לפי סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי בית המשפט ישאל את הנאשם מהי תשובתו לאישום.
החשיבות של הקראת כתב האישום הוזכרה גם בע"פ 1523/05 שם קבע בית המשפט העליון בעניין פלוני ואח' נ' מדינת ישראל:
"הקראת כתב האישום מהווה חלק אינטגרלי של ההליך הפלילי. ההקראה היא ענין שבחובה מכוח דין. חוליה משמעותית שאין בילתה בהליך הפלילי…"
"ההקראה כרוכה בתשובת הנאשם לכתב האישום…ואני סבורה כי יש לראותה, יחד עם ההקראה, כשני חצים של אותו שלם. תשובת הנאשם קובעת במידה רב את גדרי המחלוקת בין הצדדים… ".
בית המשפט קובע שיש בהליך של הקראה ותשובת הנאשם שמירה על זכויות נאשמים. המערער טען לפני בית המשפט דברים שיש לברר אותם ועל אף זאת הורשע בדין. למרות שלא אמר דברים שמלמדים על תשובתו לאישום הוא הורשע. על כן יש לקבל את הערעור.
חשיבות היעוץ עם עורך דין פלילי
להקראת כתב האישום ולתשובת הנאשם לכתב האישום יש חשיבות גדולה. מדובר בהליכים שהם חלק מזכויות הנאשם העומד לדין. הנאשם לא יכול להשיב לאישום אם אין בידיו את כל חומרי החקירה ואם לא הבין את תוכנו של כתב האישום, על כן חשוב להיות מיוצגים על ידי עורך דין פלילי מומחה. לעורך הדין תפקיד חשוב מאוד במיוחד בשלבים ההתחלתיים של המשפט ובשמירה על זכויות הנאשם, וללא ייצוג של עורך דין עלול הנאשם להסתבך.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, הינו בעל ניסיון נרחב מאוד בייצוג חשודים ונאשמים, ובעל ידע ומומחיות בדין הפלילי. אם הסתבכת בפליליים מומלץ מאוד שלא תתמודד לבד ותיפנה מיד לעורך דין אלעד שאול לייעוץ ועזרה מקצועית. מבוטחת לך הצלחה בניהול ההליך המשפטי ודיסקרטיות מלאה.
