עבירות סחיטה באיומים הן בין העבירות החמורות ביותר בישראל. עבירת סחיטה באיומים נכללת בין עבירות המרמה, סחיטה ועושק שבסעיף ו' לחוק העונשין. מה נחשב לסחיטה באיומים? מה העונש על עבירות סחיטה באיומים? ואיך ניתן להתמודד עם סחיטה באיומים? עו"ד אלעד שאול מסביר:
מהי סחיטה באיומים
עבירת סחיטה באיומים היא איום על אדם אחר כדי להניע אותו לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. הסוחט נמצא בעמדת כוח מול הנסחט ומנצל את מעמדו כדי להטיל אימה.
לשון החוק למניעת סחיטה באיומים קובעת שסחיטה באיומים יכולה להתבצע בדרכים הללו:
- בכתב
- בעל פה
- בהתנהגות
המשמעות היא שניתן לסחוט באיומים בכל דרך ובכל צורה: בכתב בעל פה או בהתנהגות.
על האיום להיות מופנה כלפי הנסחט ולאיים על אחד מאלו:
- פגיעה שלא כדין בגופו.
- בחירות הנסחט.
- בפרנסתו.
- בשמו הטוב.
- בצנעת הפרט שלו.
- לפרסם דבר הנוגע אליו.
החוק אף קובע שהטלת אימה כדי לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו בכל דרך אחרת יכולה להיחשב כסחיטה באיומים.
הטלת האימה על הנסחט צריכה להיות בכוונה לעשות אחד מאלו:
- לעשות פעולה – לשלם כסף, להתפטר מהעבודה, לשלוח תמונות אינטימיות.
- להימנע מלעשות פעולה – לא להגיע למקום מסוים, לא להתמודד במכרז וכדמה.
בכל הנוגע לנושא של סחיטה באיומים מדובר בעבירה רחבה ועמומה שהאפשרויות לבצע אותה אין סופיות. סחיטה באיומים לא צריכה להתבצע "כמו בסרטים" עם אקדח או תוך הפעלת אלימות.
ניתן לבצע סחיטה גם בדרכי עורמה, תחבולה ובהפעלת לחצים שונים לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, לדוגמה:
- סחיטה מינית ברשת – איום להפיץ סרטון מיני ברשת אם הקורבן לא ישלם כסף.
- שימוע במידע אישי – שימוש במידע אינטימי או מביך על אדם כדי להניע אותו לבצע פעולות.
- סחיטה מינית – כפיה לקיים מגע מיני תוך איום לפטר את הקורבן מהעבודה.
לאלו מתווספת כמובן סחיטה באיומים "קלאסית" דוגמת גביית דמי חסות ("פרוטקשן").
העונש על עבירות סחיטה באיומים
מטבע הדברים סחיטה באיומים מצריכה הפעלת אלימות, לחץ או מניפולציה על הקורבן. ככל שרף האלימות והלחץ עולה כך עולה הסיכוי שהקורבן ייכנע לסחיטה לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.
לכן החוק קובע שני סוגי ענישה לעבירת סחיטה באיומים:
- סחיטה באיומים – עד 7 שנות מאסר.
- סחיטה באיומים שהשיגה את מטרתה – עד 9 שנות מאסר.
ניתן להסיק מהחוק שיש משמעות לתגובת הקורבן לסחיטה באיומים. קורבן שהסכים לבצע את מה שדרש הסוחט מעיד על כך שהסחיטה הייתה אגרסיבית במיוחד. לדוגמה אם קורבן החליט לשלם כספים לסוחט – העונש הוא עד 9 שנות מאסר. צריך לזכור שסחיטה באיומים יכולה להיות גם דרישה לא לעשות מעשה, למשל: "שלא תעיז להגיע לעבודה ביום ראשון או שאתן לך מכות".
כמו בכל תיק פלילי גזר הדין של הנאשם יכלול איזון בין נתונים שונים כגון:
- סוג האיום – ככל שהאיום קרוב יותר לפגיעה בגוף הקורבן כך הוא חמור יותר.
- עוצמת האיום – איום ברצח חמור יותר מאיום בהשמצה או פגיעה בפרטיות.
- כמות – מסכת סחיטה באיומים חמורה יותר מאיום חד פעמי.
- התנהגות הקורבן – גרימת נזק לקורבן, תשלום כספים, נזק נפשי או פיזי יחמירו את העונש.
- תמורה – סחיטה באיומים של סכומי כסף גדולים מחמירה את המעשה.
מהצד השני יש לשקול שיקולים להקל עם העבריין:
- גיל – יש אינטרס לשקם נאשמים צעירים יחסית.
- מצב משפחתי – נאשם נשוי או רווק? מצב רפואי במשפחה וכדומה.
- המניע לסחיטה – קושי כלכלי, מצוקה נפשית, שימוש בסמים או בצע כסף.
- הליך טיפולי – לקיחת אחריות על המעשה ותחילת הליך טיפולי.
- נתונים נוספים – התנהגות הנאשם במשטרה ועוד.
מדובר ברשימה חלקית וכללית ויש לפנות לייעוץ משפטי פרטני ומעמיק עם עו"ד פלילי מומחה.
מה ההבדל בין איומים לבין סחיטה באיומים?
עבירת האיומים היא עבירת עוון ודינה עד 3 שנות מאסר בלבד. עולה השאלה מה ההבדל בין איומים לבין סחיטה באיומים? ההבדל המהותי הוא במטרת האיום לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו.
איום רגיל נועד להפחיד או להקניט את הקורבן ואילו סחיטה באיומים נעשית למטרה מסויימת:
להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו
צריך להוכיח שהסוחט איים כדי להניע את הקורבן לפעולה או לגרום לו לא להימנע מפעולה. אם לא ניתן להוכיח את מטרת האיום – תתקשה הפרקליטות להגיש כתב אישום בגין סחיטה באיומים. לקריאה נוספת על עבירת האיומים הרגילה עברו למאמר "עבירת האיומים".
ניתוח יסודות עבירת סחיטה באיומים
1. דרכי האיום
דרכי האיום רחבות מאוד: בכתב, בעל פה או בהתנהגות, זאת אומרת שניתן לסחוט אדם באיומים גם בדרכים עקיפות ומבלי לאיים מפורשות. כמו כן האקט לא חייב להיום אלים ומספיקה מחווה ויזואלית או תחושת איום ממשית. משום שמדובר בהגדרה רחבה מאוד התנהגויות רבות יכולות להוות "סחיטה באיומים". אז מה מבדיל בין ריב רגיל, התראה חוקית לבין סחיטה באיומים של ממש? הכל תלוי נסיבות וכפוף לשיקול דעת משפטי.
יש לבחון מספר רב של שיקולים ונסיבות כגון:
- זהות הצדדים.
- מערכת היחסים בניהם.
- סוג האיום.
- המניע מאחורי האיום.
- חוקיות הדרישה מצד המאיים.
- ועוד.
במקרים רבים איום נוצר עקב קוד דיבור שנפוץ בחברה, מגזר או קהילה מסוימת שנתפס בעיני הצד השומע כמאיים. לכן בית המשפט בהליך הפלילי בוחן את המקרה בצורה אובייקטיבית (ברמת העיקרון) ולא סובייקטיבית (בעיני הצדדים).
2. פגיעה שלא כדין
האיום צריך להיות בפגיעה שלא כדין.
מהי פגיעה שלא כדין?
גם כאן יש מתח בין איום לא חוקי לפגוע לבין איום במימוש זכות חוקית, לדוגמה:
- "אם לא תעשה מה שאמרתי לך, אתלונן עליך במשטרה!" – יש איום לפגוע בחירותו של האדם, אך יתכן שהאיום הוא בביצוע פעולה חוקית.
- "תחזיר לי את הכסף שלקחת ממני, אחרת אספר לחבריך מה עשית!" – גם כאן יש איום לפגיעה בשמו הטוב של אדם אם לא ישלם כסף, אך האיום יכול להיות חוקי.
מצד שני איום שעשוי להיות מנוגד לדין לדוגמה:
- "אם לא תשלחי לי תמונות עירום שלך אספר להורים שלך ששכבנו!" – מדובר באיום מפורש לפגוע בפרטיות כשאין כל זכות חוקית העומד מאחורי הדרישה.
- "תחזיר לי את הכסף או שאשבור לך את העצמות!" – יתכן שהמאיים זכאי להחזר כספי, אך ברגע שהאיום הוא בפגיעה שלא כדין הוא עלול להוות סחיטה באיומים.
יכולים להיות הבדלים דקים בין התרעה לפני מימוש זכות חוקית לבין פגיעה שלא כדין. חשוב לציין שגם אמירות שנשמעות חוקיות עלולות להכנסת תחת עבירת הסחיטה. מדובר בסוגיה משפטית סבוכה ומורכבת ומומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי.
3. תוכן האיום
האיום יכול להיות מופנה כלפי פגיעה בגוף הקורבן, בגופו של אחר, בחירות, רכוש, פרנס או בשם הטוב.
הפגיעה יכולה להיות ישירה או עקיפה, למשל:
- פגיעה עקיפה – איום לפרסם מידע על אדם שיגרום בעקיפין לפיטוריו מהעבודה.
- פגיעה ישירה – איום לתקוף את הקורבן ולגרום לו חבלות.
איך אפשר לקבוע אם האיום הספציפי חמור מספיק כדי להוות סחיטה באיומים? בית המשפט בודק מה חושב "האדם הסביר" כשמפנים אליו את האיום – האם הוא חש מאויים? לצורך זה בית המשפט בודק את כל נסיבות המקרה: מי איים? לאיזו מטרה? מה מערכת היחסים בין הסוחט לנסחט? ועוד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
היסוד הנפשי – בתוך ראשו של הסוחט באיומים
כדי להוכיח עבירת סחיטה באיומים צריך להוכיח שהסוחט התכוון למעשיו. יסוד הכוונה מצריך הוכחה שהנאשם התכוון לגרום לקורבן לפעול כפי שציווה. על מנת לנסות הוכיח למה התכוון הסוחט צריך "להכנס לראש שלו" ולפרש אותו דרך התנהגותו.
במסגרת החקירה במשטרה נבדקות ראיות רבות שיכולות להעיד על היסוד הנפשי של הסוחט באיומים, למשל:
- התכתבויות בין הסוחט לנסחט.
- מילים שיכולות להעיד על כוונה לסחוט – "תעביר כסף מיד או ש…"
- עדות הנסחט על מה שחש בזמן המקרה.
עורך דין פלילי טוב יודע להנחות את הלקוח בשלב החקירה לגבי היסוד הנפשי הנכון ואיך להציג אותו לחוקרים. גם בשלב מאוחר יותר של שימוע לפני הגשת כתב אישום, או בבית המשפט לאחר הגשתו – ניתן לטעון שלא התקיימה כוונה לסחוט באיומים.
עבירות סחיטה באיומים במסגרת סכסוך אזרחי
יש מצבים בהם הסחיטה באיומים היא דרך של אחד הצדדים לפתור סכסוך אזרחי. משטרת ישראל ובתי המשפט רואים בחומרה ניסיון לעשות "דין עצמי" ומעבירים מסר מרתיע בהגשת כתבי אישום חמורים והטלת עונשי מאסר. עם זאת בסכסוכים אזרחיים הרוחות לעיתים מתלהטות ונזרקים איומים לחלל האוויר. אם זומנתם לחקירה במשטרה בחשד לסחיטה באיומים פנו בדחיפות לעורך דין פלילי לקבלת ייעוץ.
מקרים של מעידה חד פעמית או "איבוד עשתונות רגעי" שונים ממקרי סחיטה שנעשית באופן שיטתי (למשל: גביית דמי חסות – "פרוטקשן").
ניתן לטעון טענות הגנה רבות ומגוונות ויש להתאים אותן למקרה הספציפי, למשל:
- לא הייתה כוונה להניע את הקורבן לבצע מעשה.
- מדובר בהתראה חוקית ולא באיום.
- "לא אני עומד מאחורי האיום".
חקירה באזהרה בחשד לסחיטה באיומם מצריכה מעורבות משפטית דחופה ואני ממליץ שלא להתנהל לבדכם.
הליכי מעצר וחקירה במשטרה בגין סחיטה באיומים
סחיטה באיומים היא עבירה שמעידה על מסוכנות גבוהה. מסוכנות היא אחת מעילות המעצר הנפוצות והחמורות ביותר שיכולות להוביל למעצר החשוד בסוף החקירה. בית המשפט ייטה להסכים לבקשת המשטרה להאריך מעצר של חשוד בסחיטה באיומים כדי לאפשר חקירה מבלי שהחשוד מסכן את הציבור. חוקרי המשטרה מודעים למדיניות הנוקשה ומפעילים לחץ עצום על הנחקר.
תרגילי חקירה שמופעלים על נחקרים בחשד לסחיטה באיומים הם אגרסיביים ומתוחכמים למשל:
- הפעלת מדובבים.
- סוכנים סמויים.
- האזנות סתר.
- הפעלת לחצים בחקירה.
תהליך החקירה במשטרה דורש הכנה יסודית מראש עם עורך דין פלילי שמתמחה בעבירות סחיטה. הנחקר צריך להכיר את כל זכויותיו, את תרגילי החקירה של החוקרים ולבנות קו הגנה שיסייע לו לסיים את ההליך ללא כתב אישום. לכל נחקר זכות בסיסית להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתו. זו הזכות החשובה ביותר במשפטת הפלילי ויש לנצל אותה.
יקירכם נלקח לתחנת המשטרה בחשד לסחיטה באיומים? פנו לעו"ד פלילי בדחיפות ואנו נדרוש מהמשטרה לעצור את החקירה עד שנגיע לתחנה.
מדיניות בתי המשפט כלפי עבירות סחיטה באיומים
חלק מכתבי האישום בעבירות סחיטה באיומים מוגשים לבית משפט השלום וחלקם לבית משפט המחוזי. בתי המשפט רואים בחומרה רבה עבירות סחיטה באיומים ואף הגדירו אותם "מכת מדינה". עבירות שמוגדרות מכת מדינה זוכות לענישה חמורה ביותר ולטיפול ביד ברזל על מנת להעביר מסר לציבור.
ישנם מגזרים וסקטורים שונים בהם סחיטה באיומים מהווה חלק מחיי היום יום:
- סחיטה של בעלי עסקים – תשלום "דמי חסות", "שמירה" או "פרוטקשן".
- סחיטה בקרב בני נוער – סחיטת כספים או תמונות אינטימיות מנערים ונערות מוחלשים.
- עבירות סייבר ורשת – אחת הסחיטות הנפוצות היא עבירת סחיטה ברשת עליה ניתן לקרוא במאמר הנרחב "סחיטה ברשת".
הקושי של קורבנות רבים הוא לפנות לרשויות החוק ולהתלונן על הסחיטה. בחלק מהמקרים הסוחט מציג עצמו כאיש העולם התחתון (נתון שלעיתים קרובות לא נכון!), לכן הקורבן חושש שאם יתלונן הוא יחווה התנכלות מחבריו לארגון הפשע. הטלת עונש מאסר חמור על הסוחט מעודד את המתלונן ומאותת לנסחטים נוספים לאזור אומץ ולגשת למשטרה.
איך להתמודד עם סחיטה באיומים?
עורך דין סחיטה באיומים
נפלתם קורבן לסחיטה באיומים? משרד אלעד שאול ושות' ליווה מאות קורבנות סחיטה באיומים וסייע בעצירת הסחיטה ומיצוי הדין עם הסוחטים. קורבן סחיטה מרגיש שהשמים נפלו עליו! לרוב מופעל עליו לחץ כבד והוא נדרש לבצע פעולה שהוא לא מעוניין לעשות כגון:
- לשלם סכום כסף גדול.
- לשלוח תמונות או סרטונים אינטימיים.
- להסכים לקיום יחסי מין עם הסוחט.
- ועוד.
בחלק גדול מהמקרים הסוחט מסתיר את זהותו באמצעות רשת האינטרנט או מתקשר ממספרי טלפון חד פעמיים (prepaid, טוקמן או 055). במסגרת ליווי קורבנות סחיטה אנו מנתחים את המקרה ומנסים לחשוף את זהות הסוחט. אם הסוחט ממוקם מחוץ לישראל אנו מצליחים להתמודד באמצעות הפעלת אמצעים טכנולוגיים לאיתורו. לעיתים אין צורך לאתר את הסוחט הממוקם בחו"ל וניתן להפעיל כלים ושיטות כדי "להוציא את העוקץ" של הסחיטה.
איתור סוחט אלמוני
אם הסוחט ישראלי, אנו בהחלט יכולים לאתר אותו ולבוא איתו חשבון (משפטי) תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל. אחד המקרים המיוחדים בו טיפלנו הוא אדם ששוחח בצ'אט עם בחורה, השיחה גלשה לפסים מיניים והחלה מסכת סחיטה. הלקוח העביר לסוחטים סכומי כסף גדולים במזומן עד שהגיע למשרד אלעד שאול ושות'.
עו"ד אלעד שאול ועו"ד אהרון מלכה יזמו פניה למשטרת ישראל בעקבותיה הוקם צוות חקירה מיוחד ביחידה המרכזית במשטרה. הסוחטים נעצרו בפעולת בילוש נועזת והוגשו נגדם כתבי אישום חמורים (הפרשיה פורסמה באתר פוסטה: לחצו כאן)! נפלת קורבן לסחיטה באיומים? פנה אלינו 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.
