הליך פלילי הוא קשה, מפרך וגובה מחיר נפשי יקר מהחשוד ובני משפחתו, לכן ישנן הנחיות שנועדו למנוע שיהוי בהגשת כתב אישום, עינוי דין, סחבת וגרירת רגליים. תוך כמה זמן צריכות המשטרה והפרקליטות לקבל החלטה בתיק פלילי ומה המשמעות של שיהוי בהעמדה לדין? עו"ד אלעד שאול מסביר.
הגשת כתב אישום תוך זמן קצוב
סעיף 57א בפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי שכותרתו הליכים שלפני המשפט קובע את משך הליכי החקירה וההעמדה לדין. החוק קובע כי כתב אישום יוגש תוך זמן קצוב כדלקמן :
"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה."
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין לוח זמנים להגשת כתב אישום
הנחיית היועמ"ש 4.1202 מחודש ינואר 2021, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום", קובעת לוח זמנים להגשת כתבי אישום המחייב את התביעה. לוח הזמנים נקבע על פי סוג העבירה, חומרתה ונסיבות נוספות.
על פי הנחיות היועמ"ש – התביעה תגיע להחלטה סופית בנוגע לתיק החקירה באופן הבא:
- בעבירות חטא – בתוך חצי שנה.
- בעבירות עוון ובעבירות פשע (עד 10 שנים מאסר) בתוך שנה וחצי.
- בעבירת פשע (של עשר שנים ויותר) בתוך שנתיים.
לפי הנחיות היועמ"ש יש להגיש כתב אישום תוך תקופה של 6 חודשים ועד שנתיים. עם זאת, הליכי שימוע לפני העמדה לדין, העברת התיק להסדר מותנה, הליכי כופר וכן הליכים שקשורים להשלמת חקירה, עוצרים את מרוץ הזמנים.
טענה מקדמית לפגם ואי חוקיות עקב שיהוי משמעותי בהגשת כתב אישום
כאשר חלף הזמן בהתאם להנחיות האמורות, יוגש כתב האישום רק באישור היועמ"ש. כתב אישום שהוגש לאחר חלוף הזמן וללא אישור היועמ"ש הוא לא חוקי ויש לבטלו. מדובר במצבים של בשיהוי משמעותי שאינו מוצדק, אינו סביר ועומד בניגוד לסעיף 57 א' לחסד"פ ולהנחיות. במקרה כזה יכולה ההגנה לטעון טענה מקדמית לפגם ולאי חוקיות לפי סעיף 149 לחסד"פ כדלקמן:
"149 לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(3) פגם או פסול בכתב האישום"
טענת "הגנה מן הצדק" נגד כתב אישום שהוגש באיחור
במקרה של איחור בהגשת כתב אישום בניגוד לסעיף 57 (א) לחסד"פ ולהנחיית היועמ"ש, יש מקום לטעון בין היתר גם להגנה מן הצדק. הרציונל לכך הוא קיומה של פגיעה בעקרונות של צדק והגינות. לפי הטענה הזו בית המשפט יכול לבטל באופן מלא או חלקי את כתב האישום. מדובר בטענה מקדמית שאפשר לטעון עם תחילת המשפט והיא מפורטת במסגרת הטענות המקדמיות שבסעיף 149(10) לחדס"פ כדלקמן:
"149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."
הנזקים שנגרמים בעקבות שיהוי בהגשת כתב אישום
שיהוי בהגשת כתב אישום גורם לעוגמת נפש, לעינוי דין, לפגיעה בנאשם וביכולת שלו להתגונן. היות וקיים אינטרס מובנה לקצר זמנים ובמיוחד בהליך פלילי, כשחולף זמן רב אמינותן של הראיות נפגעת, זיכרונם של העדים מתעמעם אף הוא ואלו יכולים להשפיע על הגנת הנאשם, להטות את הכרעת הדין ולהשפיע על ניהול ההליך כולו.
המאשימה תצטרך להסביר מדוע השתהתה בהגשת כתב האישום והסברה לא יתקבל ככל שמדובר בעבירה לא חמורה או בתיק שאינו מורכב מבחינה ראייתית.
חשוב לציין שתקופת ההתיישנות קובעת מהן הגבולות להגשת כתב האישום ולכן על הנאשם להיות מודע לכך שקיים סיכון להגשת כתב אישום נגדו במסגרת תקופה זו. עם זאת, בית המשפט יבחן תמיד האם קיימים שיקולים שמצדיקים את ביטולו של כתב האישום בשל השיהוי בהגשתו, שיהוי שעשוי לפגוע באופן ממשי ובלתי הפיך ביכולת הנאשם להתגונן.
שיהוי בהגשת כתב אישום בפסיקה
ביטול כתב אישום בשל שיהוי של 8 שנים
בית משפט השלום קיבל טיעון שהגישו נאשמים בעבירת רכב לפיו כתב האישום נגדם בעבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים ובעבירת מסמך מזויף הוגש אחרי יותר מ- 8 שנים. בית משפט השלום ביטל את כתב האישום נגד נאשם אחד וזיכה את השני. נקבע, כי חלוף הזמן מביצוע העבירה ועד ההעמדה לדין, עלול לפגוע בהגנתם. בית המשפט ציין כי מדובר בפגם מהותי של שיהוי, ופגמים בהתנהלות התביעה והמשטרה. מכאן, שהאינטרס של הנאשמים להגנה על זכויות היסוד שלהם במסגרת הליך הוגן, גובר על ניהול ההליך הפלילי.
טענה להגנה מן הצדק תהיה רק במקרה חריג של שיהוי ניכר
בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור שהגישה המדינה על החלטת בית הדין האזורי שקיבל את טענת הנאשם וביטל כתב אישום על העסקת עובדים זרים שהוגש בשיהוי רב לטענתו. כתב האישום הוגש אחרי שנתיים וחצי מביצוע העבירה. הנאשם טען לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה וביטל את כתב האישום ואילו המדינה ערערה לבית הדין הארצי.
כב' השופט צור שמואל קיבל את ערעור המדינה להמשך ההליכים. נקבע, שהטענה להגנה מן הצדק צריכה להתקבל רק במקרה חריג, והיא אינה מתאימה לכל שיהוי אלא רק למקרים חריגים של "שיהוי ניכר". כתב אישום שמוגש אחרי שנתיים וחצי אינו בגדר שיהוי ניכר. זכויותיו של המשיב לא נפגעו בשל השיהוי, וקיים אינטרס לניהול ההליך פלילי שצריך למצותו.
הקלה בעונש בשל שיהוי בהגשת כתב אישום
ת.פ. 36155-05-14 בבית משפט השלום בכפר סבא בפני השופט מיכאל קרשן. בעניין מדינת ישראל נגד ראיד סלאמה. (ניתן ביום 30.10.2016). העובדות: הנאשם הורשע על סמך הודאה בכתב אישום מתוקן בעבירות גניבה ממעביד, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם עבר כמלגזן בחברה והתגלה כי גנב 12 שיקים מהחברה, זייף חתימה, והפקיד ופדה שיקים בסך 65,000 שח.
במסגרת הסדר טיעון הפקיד הנאשם סכום של 24,000 שח מתוך פיצוי מוסכם בסך של 50,000 שח. המאשימה ביקשה עונש מאסר בפועל של 18 חודשים. שרות המבחן טען שאין לגזור עליו מאסר ויש לשבצו בתוכנית של"צ. בית המשפט פסק שהעונש הראוי למעשים כאילו הוא אכן מאסר בפועל, אולם במקרה הנדון יש לסטות מהעונש ההולם בשל השיהוי שבהגשת כתב האישום.
וכך קובע בית המשפט :
"נזקי התמשכות ההליך הפלילי נפרסו בהרחבה בע"פ 8421/12 בן חיים נ' מדינת ישראל. (29.9.2013), ולא זה המקום לחזור על הדברים. מקובל עלי כי במצב הדברים הרגיל, צריך נושא השיהוי למצוא ביטוי בגזרת העונש בתוך המתחם. אך במקרים בהם חלף הזמן הוא משמעותי ובלתי סביר יתכן שאף גזירת העונש בתחתית מתחם העונש ההולם לא תספק מענה מתאים לסוגיית השיהוי ולא תביא לתוצאה צודקת ..
כזהו המקרה שלפני, הנאשם ביצע את עברותיו בשנים 2007-2008 , אך כתב האישום הוגש לא פחות משש שנים לאחר מכן -בשנת 2014. בטיעוני המדינה לא מצאתי טעם כלשהו לשיהוי כבד זה בהגשת כתב האישום. מטעם יחיד זה החלטתי לסטות ממתחם העונש ההולם כך שהנאשם לא ירצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח".
בית המשפט גזר מאסר בן 6 חודשים בעבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס כספי, ופיצויים לנפגעת העבירה.
חשיבות היעוץ בעורך דין מומחה
חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה שיש ביכולתו להקפיד על ניהול כדין של ההליך הפלילי והגנה על זכויות הנאשם. הליכים פליליים הינם מורכבים מאוד ולכן אין מנוס מליווי של עורך דין משלב החקירה ולאורך כל ההליך ובניסיון למנוע הגשה של כתב אישום, או להגיע להסדר טיעון, או לטעון טענה מקדמית לביטול כתב האישום וכולי. עורך הדין יעמוד על זכויותיך ויקפיד שלא יגרם לך עוול ועינוי דין.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מומחה בדין הפלילי, בחוק ובפסיקה, בעל ניסיון עצום והצלחות רבות ביותר, מייצג חשודים ונאשמים משלבי החקירה ולאורך ההליך הפלילי כולו. עורך הדין ינקוט בכל הדרכים האפשריות כדי לעכב ו/או לבטל את הליכי האישום ויגיש בקשות מקדמיות בהתאם. אם הסתבכת בפליליים אל תהסס ופנה בהקדם לעורך הדין אלעד שאול כדי שתוכל להיעזר בשירותיו המשפטיים המעולים והזמינים. מובטחת לך דיסקרטיות לאורך כל ההליך.
שאלות ותשובות בנושא שיהוי בהגשת כתב אישום
סעיף 57 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי כתב אישום יוגש תוך זמן קצוב ובהתאם להנחיות היועמ"ש ולאישורו.
הנחיית היועמ"ש קובעת את לוח הזמנים שמחייב את התביעה עד להגשת כתב האישום באופן הבא: בעבירות חטא – בתוך חצי שנה; בעבירות עוון ובעבירות פשע (עד 10 שנים מאסר) בתוך שנה וחצי;
בעבירת פשע (מעל 10 שנים מאסר) בתוך שנתיים.
היה וכתב אישום הוגש באיחור ניכר בניגוד לחוק סדר הדין הפלילי וללא אישור היועמ"ש, ניתן לטעון טענות מקדמית לפגם ולאי חוקיות, וכן להגנה מן הצדק.
שיהוי בהגשת כתב אישום גורם לעוגמת נפש, ועינוי דין לנאשם. עם חלוף הזמן אמינותן של הראיות נפגעת, וזיכרונם של העדים מתעמעם, מה שמשפיע על ניהול ההליך וגזר הדין ועלול לפגוע בנאשם.
