אחת המטרות המרכזיות של רשויות החוק במדינת ישראל היא להגן על אזרחי המדינה מפני התנהגויות עברייניות, מכל סוג שהוא, שעלולות לסכן את שלום הציבור. לשם כך קיים חוק העונשין וחקיקה נוספת שמגדירה פעילויות מסוכנות שאסורות על פי חוק, בניהן גם ירי בנשק חם באזורי מגורים (קרי שכונות מגורים, הן באזורי בנייני דירות והן באזורי בתים פרטיים).
התופעה נפוצה מאוד במגזר הערבי בישראל וזוכה בשנים האחרונות לסיקור תקשורתי נרחב ולמחאה ציבורית שקוראת להחרים כלי נשק לא חוקיים.
האיסור לירות בנשק חם שלא כדין
המקרים הנפוצים ביותר הם ירי של עבריינים לעבר בתיהם של אזרחים תמימים בשל טעות בזיהוי או במסגרת סחיטה באיומים, בנוסף לירי מנשק חם באזור מגורים שמקורו בסכסוכים בין ארגוני פשע, מסעות נקם וניסיונות התנקשות בין הארגונים, שמטרתם לפתור סכסוכים או לבסס שליטה בטריטוריות פשע. כל אלו מתבצעים באיזור המגורים של אותם עבריינים, בסמוך לבתי העסק שלהם ולבתי קפה ומסעדות.
דרך אלימה זו פגעה בעברה ועוד פוגעת בעוברי אורח תמימים ולעתים אף עולה להם בחייהם כגון במקרה המצער של רצח מרגריטה לאוטין ז"ל. את החשיבות הרבה במיגור התופעה ניתן לראות בהחלטת הממשלה משנת 2018, לאשר את הצעת התיקון לחוק העונשין, התשל"ז-1977 של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, להחמיר את הענישה על ירי בלתי חוקי.
לפי ההצעה, עונש המאסר המרבי על כל מי שיבצע ירי מסוכן שלא כדין באזור מגורים יעמוד על 5 שנות מאסר. הצעת התיקון לחוק נבעה מהאלימות הגוברת שהתחוללה בכבישי הדרום, ומתוך הבנה כי העונש הקיים איננו מספק ואיננו מעניק מענה מתאים לאירועי ירי שכאלו.
גם פסיקת בית המשפט התאימה את עצמה למגמת ההחמרה בענישה, למשל, כבר בשנת 2013, בית המשפט העליון קבע בע"פ 4594/13 זובידאת נ' מדינת ישראל, שהעונש בגין ירי שלא כדין בנשק חם באזור מגורים, שעמד דאז על שנה אחת לא הולם את חומרת העבירה הן לנוכח הסיכון לחיי אדם הגלום בה, והן ביחס לעונשים הקבועים לשאר עבירות הנשק המנויות בחוק העונשין. פסק הדין הזה קרא להחמיר את הענישה, כפי שקרה בפועל.
העונש על ירי באזור מגורים
סעיף 340א. לחוק העונשין קובע את העונשים על ירי בנשק חם. לפי הוראות הסעיף, ולאור התיקון לעיל משנת 2018, דינו של יורה בנשק חם שלא כדין הוא מאסר של שנתיים ועונשו של יורה בנשק חם במקומות אסורים, בין היתר ירי במקומות מגורים וכן במקומות נוספים העלולים לסכן חיי אדם, עומד על 5 שנות מאסר. איסור זה נובע מהסכנה החמורה שנשקפת לאזרחים חפים מפשע כתוצאה מירי באזור מגורים.
בדרך כלל, לעבירה זו נלוות עבירות נוספות כגון נשיאת נשק ללא רישיון, חבלה בכוונה מחמירה, היזק בזדון לרכוש, גרימת מוות ברשלנות, עבירת הריגה ואף ניסיון לרצח. לאור חומרתן הרבה של עבירות אלו, החוק מטיל עונש מרבי של 7 שנות מאסר על רכישת נשק או החזקת נשק שלא כדין. נשיאה או הובלה של נשק שלא כדין מהווה עבירה חמורה יותר, ולכן העונש המרבי עליה עומד על 10 שנות מאסר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מקרים בהם נעשה שימוש בנשק חם
הכלל הינו כי ירי בנשק חם באזור מגורים הוא ירי שלא כדין. ואולם, גם לכלל יש חריגים. ראשית, הוראות הפתיחה באש לאזרחים במדינת ישראל קובעות במפורש שאזרח הנושא נשק ברישיון רשאי לעשות שימוש בנשקו רק כאשר נשקפת סכנה מידית וממשית לחייו, או לחיי זולתו.
תפקיד ההגנה על אזרחי ישראל נתון לרשויות האכיפה והביטחון, ומכיוון שההבדל בין ירי מוצדק לירי שאיננו מוצדק הוא הבדל דק, על כל אזרח להשאיר תפקיד זה לאותן רשויות, שכן, במקרה של הרג עוברי אורח כתוצאה מירי של אזרח אחר, עלול לחשוף את אותו יורה לסכנה של העמדה לדין בגין הריגה או המתה בקלות דעת.
סעיף 34י1 לחוק העונשין מכונה גם "חוק שי דרומי" ומבוסס על מקרה בו חקלאי נאלץ להדוף בנשק פורצים ערבים וריצה מאסר בפועל. בעקבוץ המקרה המצער, קבע המחוקק שבמקרה בו מתעורר צורך מידי להדוף אדם שמתפרץ או נכנס לבית המגורים של הקורבן או זולתו, בכוונה לבצע עבירה, ניתן לעשות שימוש בנשק מבלי לשאת באחריות פלילית.
הוראה זו לא תחול אם השימוש בנשק היה לא סביר בנסיבות העניין לשם הדיפת המתפרץ, או במידה והתנהגות קורבן הפריצה הייתה פסולה באופן שהביא לאותה התפרצות, תוך שהקורבן צופה מראש את פוטנציאל התפתחותם של האירועים. סעיף חוק זה ידוע גם בשמו הנוסף "חוק דרומי", שכן נחקק לאור פרשת שי דרומי במסגרתה ירה החוואי דרומי בשני פורצים לביתו, והרג אחד מהם.
חריג נוסף לשימוש בנשק חם באזור מגורים הוא חברות בכיתת כוננות. כיתות כוננות פועלות בסמכות צבא ההגנה לישראל, הגם שהן מורכבות מחברים אזרחים, ולכן הן מתנהלות על פי פקודות המטכ"ל בעת זמן הפעלה רשמית ("הקפצת כיתת כוננות"). יש לציין, כי עת שאינם בתפקיד, דין החברים האזרחים בכיתת הכוננות כדין כל אזרח הנושא נשק ברישיון.
חקירה באזהרה וכתב אישום על ירי בנשק באיזור מגורים
ירי באקדח באיזור מגורים עלול בהחלט להוביל לזימון היורה לחקירה תחת אזהרה במשטרה, במהלך החקירה יישאל החשוד שאלות רבות, יוטחו בו ראיות ויבוצעו שלל תרגילי חקירה שנועדו לגרום לו להודות בביצוע הירי באיזור מגורים.
בתיקים כאלה מבוצעות גם בדיקות מעבדה ובליסטיקה רבות כגון נטילת טביעות אצבע (ט"א), דגימות DNA ובדיקות להתאמת קליעים שנתפסו בזירה לאקדח שברשותו של החשוד. כל הבדיקות הללו צריכות להתבצע בכפוף לנהלים מחמירים, תפקידנו כעורכי דין פליליים הוא לוודא שהמשטרה מבצעת את עבודתה לפי החוק.
אם ימצאו מספיק ראיות להעמדה לדין, תעביר המשטרה את התיק לעיונו של פרקליט מפרקליטות המחוז שבתחום שיפוטה בוצע הירי והוא יאפשר לחשוד לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום באמצעות עורך דין פלילי המייצג את החשוד. לאחר השימוע, יכול הפרקליט להחליט לגנוז את התיק או להגיש כתב אישום נגד החשוד. בכל מקרה, אנו מלווים את הלקוח לאורך כל הדרך ונאבקים על חפותו ועל הקלטה משמעותית בענישה.
