סעיף 70 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א – 1961 קובע כי ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי דין יוגש לבית הדין המשמעתי הארצי. על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי יכולים הקובל וגם מי שנאשם להגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. בנוסף גם ועדת האתיקה והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש ערעורים.
"ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי (תיקון מס' 15) תשמ"ז-1987
- על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי וכן רשאים לערער ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים."
הערעור יהיה מנומק. בית הדין הארצי יכול לקבל את הערעור, לדחות אותו או להחזיר את התיק לבית הדין המשמעתי המחוזי לדון בו שוב.
כאשר הערעור הוא על זיכוי או על קולת העונש מטעם היועמ"ש או ועדת האתיקה הארצית, המשיב יהיה הנקבל. אם יוגש ערעור על ההרשעה או על חומרת העונש, או לגבי השעיה זמנית או ביטול חברות בלשכה, המשיבים יהיו הקובל והנקבל.
ערעור על פסק דין בקובלנה, על החלטת השעיה זמנית או על החלטה לגבי ביטול חברות, יוגש לבית הדין המשמעתי הארצי וזאת תוך 30 ימים מהמצאת פסק הדין לצדדים.
הערעור יוגש בארבעה עותקים ובנוסף עותק לכל אחד מהמשיבים כשהוא מנומק וחתום.
ניתן להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור ליו"ר בית הדין המשמעתי הארצי.
על אילו החלטות ניתן לערער ?
ניתן לערער לבית הדין המשמעתי הארצי על פסק דין והחלטות של בית הדין המשמעתי המחוזי, ועל החלטות שניתנו בבקשה להשעיה זמנית וביטול חברות.
ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי
על פי סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים :
"ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (תיקון מס' 5) תשכ"ח-1967 (תיקון מס' 15) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 32) תשס"ח-2008
- על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור ועדת האתיקה הארצית והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים."
סמכויותיו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין פועל בכל הקשור לאכיפה של כללי האתיקה המקצועית והמשמעת המוטלת על עורכי הדין מכוח החוק.
בית הדין עוסק בבירור של קובלנות שהוגשו נגד עורכי דין, בערעורים שהוגשו על החלטות להשעות זמנית עורכי דין שהורשעו במשפט פלילי, עורכי דין שמוגש נגדם כתב אישום, וגם על החלטות לבטל חברות של עורכי דין בלשכה.
בית הדין מוסמך להתערב בעונשים מאזהרות, נזיפה, קנס, השעיה זמנית, ועד לשלילת רישיון.
פסקי הדין של בית הדין המשמעתי הארצי הינם גלויים ומפורסמים לציבור.
כיצד מתנהלים ההליכים בבית הדין המשמעתי הארצי ?
ההליכים בבית הדין המשמעתי הארצי נשמעים לפני הרכב של שלושה חברי בית דין ואב בית הדין. כמו כן לבית הדין יש יושב ראש וחמישה סגנים שעוסקים בניהול ובמינוי הרכבים בבית הדין. ההרכב של היושבים בערעור יקבע על ידי נשיאות בית הדין המשמעתי הארצי.
מינוי של חברי בית הדין המשמעתי נקבע לארבע שנים כאשר חברי בית הדין עובדים בהתנדבות.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 קובעים את סדרי הדין בערעור לבית הדין המשמעתי הארצי כדלקמן:
על המערער להגיש עיקרי טיעון בתוך 21 ימים בטרם הישמע מועד הערעור. כמו כן הוא יכול גם להודיע שהוא מסתפק בכתב הערעור.
על המשיב להגיש תשובה לערעור עד שבוע לפני מועד הדיון, ובית הדין רשאי להורות על תיקון עיקרי הטיעון או על התשובה שנמסרה לגבי הערעור. המערער רשאי לחזור בו מהערעור בכל שלב.
אם הוגשו מספר ערעורים לגבי אותו פסק דין הם ישמעו יחדיו.
כמו כן היה ובעל דין לא התייצב לדיון בערעור יכול בית הדין לדון אותו שלא בפניו. תחילה יטען המערער ואחריו יטען המשיב.
בערעורים מאוחדים שהגישו הנקבל וגם הקובל יטען ראשית הנקבל ואחריו הקובל. יש מקרים שהיועץ המשפטי מצטרף לדיון בערעור.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
פסק הדין בערעור
בית הדין המשמעתי ייתן את החלטתו אחרי ששמע את טיעוני הצדדים. בית הדין לקבל את הערעור או חלק ממנו, לדחות את הערעור, לתקן את פסק הדין, לבטל אותו, או לתת אחר במקומו, וגם להחזיר את התיק לבית הדין שיחזור לדון בו. פסק הדין בערעור יינתן בתוך 60 יום, ואם הוגשו סיכומים ממועד הגשת הסיכומים האחרונים. על פסק הדין יחתמו חברי בית הדין והוא יוקרא או יומצא לבעלי הדין.
מהפסיקה :
עב"י 48516-07-21 בבית המשפט המחוזי בפני השופטת רבקה פרידמן פלדמן, בעניין פלוני נגד ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (ניתן ביום 4.11.2021).
בית המשפט המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד"א 26/20 שקיבל את ערעור ועדת האתיקה הארצית לגבי זיכוי המערער והרשיע אותו בעבירה על כללי לשכת עורכי הדין.
הערעור דן גם בפסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי בקשר לחומרת העונש שנגזר על המערער.
מדובר בקובלנה שהוגשה על ידי המשיבה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין שנסבה סביב התבטאויותיו של המערער כלפי עורך דין במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין המחוזי, שם הוא כיהן כב"כ של צד.
במסגרת הקובלנה נטען שהמערער התבטא באופן בוטה, ובלתי הולם ומאיים. כמו כן נטען במסגרת הקובלנה שהוא עבר עבירות אתיקה, על איסור באיומים, פגיעה ביחסי חברים, התנהגות בלתי הולמת את המקצוע, ופגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
בית הדין המשמעתי המחוזי קבע שלא מדובר בעבירה משמעתית של איומים ושאין להרשיע את המערער בעבירת סל גורפת של התנהגות שאינה הולמת, וזיכה אותו מכל העבירות.
המשיבה, ועדת האתיקה הארצית ערערה על הזיכוי לבית הדין המשמעתי הארצי והערעור התקבל בחלקו.
בית הדין הארצי קבע שאין להתערב בנושא של עבירת האיומים שכן מסקנת בית הדין המשמעתי המחוזי מצויה במתחם הסבירות ואין להרשיעו בעבירת סל אחרת. עם זאת, בית הדין הארצי קבע שדברי המערער הינם התבטאות אסורה לפי כללי האתיקה וכי יש להרשיעו בעבירה של פגיעה ביחסי חברות שבהם נדרש עורך דין לעמוד.
מדובר בעבירה ספציפית שמקבילה לעבירת האיומים. המערער הורשע בעבירה זו – פגיעה ביחסי חברים – והתיק חזר לבית הדין המחוזי אשר השעה אותו על תנאי ל- 3 חודשים.
על גזר הדין הגישו שני הצדדים ערעורים על חומרת העונש ועל קולת העונש בהתאם לבית הדין המשמעתי הארצי. הערעורים נדחו ועל החלטות הדחיה הללו הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי.
המערער טען שהערעור על הכרעת הדין שזיכתה אותו הוגש באיחור ואחרי שחלף המועד להגשתו. בית המשפט קובע שהיה נימוק להארכת המועד וכי בית הדין לא טעה בכך שהרשיע את המערער לפי כלל 26 שעניינו פגיעה ביחס חברי. סעיף זה אינו רשימה סגורה של מצבים שקובעת העמדה לדין על פיהם.
כלל 26 לכללי הלשכה מתייחס ל"עורך הדין וחברו למקצוע" וקובע שעורך הדין צריך לגלות יחס חברי כלפי חברו למקצוע. החוק נותן דוגמאות ליחס החברי הנדרש כמו הסכמה לשינוי מועד דיון בעקבות מילואים, וכולי.
לכן אין טעות בכך שבית הדין הארצי קבע שהמערער הפר את כלל 26 בהתבטאויותיו כלפי עורך הדין של הצד שכנגד וגזר על המערער השעיה על תנאי בלבד.
בית הדין הארצי כבר קבע שהצדדים נכשלו ולא שכנעו אותו בכך שגזר הדין של בית הדין המשמעתי הארצי הינו פגום, ולכן ערכאת ערעור זו אינה צריכה להתערב בפסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי.
מכאן שהערעור נדחה.
החשיבות ביעוץ משפטי
על החלטה שניתנה על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי במסגרת קובלנה ניתן להגיש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. הנקבל יכול להגיש את הערעור בנוגע לחומרת העונש מחד, ומאידך גם הקובל יכול להגיש ערעור לגבי קולת העונש. ערעור או תשובה לערעור חייבים להיות מנומקים היטב ומשכנעים ולכן מומלץ מאוד להיעזר בייצוג של עורך דין שמומחה בתחום האתיקה והדין המשמעתי.
נזכיר כאן שלהחלטות בית הדין המשמעתי יש השלכות משמעותיות והן עלולות להשפיע על הקריירה של עורך הדין, שמו הטוב, וחייו הפרטיים. לפיכך חשוב למצות את הזכות לערעור ולדאוג לייצוג משפטי מקצועי והולם שיהיה בו כדי לשכנע את בית הדין הארצי להקל בסנקציות ובענישה.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, הינו בעל ניסיון וידע רב בכל הקשור לדין הפלילי ולדיני האתיקה של עורכי דין וההליכים המשפטיים. עורך דין שאול מייצג עורכי דין שהועמדו לדין משמעתי הם הורשעו, והוטלו עליהם סנקציות כמו השעיה, השעיה זמנית, וסנקציות קשות אחרות.
אם ברצונך לערער לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין על החלטה שנתן בית הדין המשמעתי בעניינך או באם הינך צריך להשיב לערעור שהוגש על החלטה של בית הדין המשמעתי בעניינך, אל תהסס ואל תתמודד לבד עם הליך שכזה.
מומלץ לפנות בהקדם לעורך הדין אלעד שאול לצורך יעוץ וייצוג מקצועי ומיומן. מובטח לך טיפול משפטי מעולה ורציני, וכן דיסקרטיות מלאה לאורך כל ההליכים.
