מהי קובלנה משמעתית ?
קובלנה משמעתית היא הליך שנפתח נגד עורך דין שהוגשה נגדו תלונה, וועדת האתיקה המחוזית החליטה שהתלונה ראויה לבירור בבית הדין המשמעתי המחוזי.
הליך של קובלנה משמעתית מתחיל בהגשת תלונה לוועדת אתיקה מחוזית במחוז שבו נמצא משרדו של עורך הדין הנילון. במסגרת התלונה, על המתלונן להגיש תצהיר ולאמת את הנטען בתלונה. עליו להצהיר בין היתר אם בחמש שנים אחרונות הוא הגיש תלונות נגד עורכי דין אחרים, אם התלונה הוגשה על ידי צד להליך שבמסגרתו עורך הדין הנילון מייצג צד שכנגד, אם הוגשה על ידי המתלונן תלונה באותו נושא נגד עורך הדין, והאם יש בינו לבין הנילון הליך משפטי שקשור לנושא התלונה.
בדיקת התלונה על ידי ועדת האתיקה המחוזית
ועדת האתיקה תבדוק את התלונה ותבקש מעורך הדין להגיב עליה. לאחר הגשת תגובתו של עורך הדין הנילון, רשאית הוועדה לבקש גם את תגובת מגיש התלונה ולאחר מכן היא תחליט האם המקרה ראוי להתברר במסגרת קובלנה בבית הדין המשמעתי.
ועדת האתיקה מנהלת את הדיון בתלונה בישיבה פנימיית וחסויה ללא נוכחות הצדדים, והיא תיתן את המלצתה האם להגיש קובלנה על סמך התלונה.
היה ו עדת האתיקה מגיעה להחלטה שעורך הדין התנהל בצורה רשלנית ועבר בכך עבירת אתיקה, וקיימת תשתית ראייתית לנקוט בהליך משמעתי נגדו, היא תגיש קובלנה לבית הדין למשמעת באותו המחוז.
אם ועדת האתיקה סבורה שהתנהלות עורך הדין אינה עולה כדי עבירה אתית, ואין די בראיות הקיימות כדי להרשיעו, היא תגנוז את התלונה נגדו.
גניזת התלונה
היה וועדת האתיקה המחוזית מחליטה לגנוז את התלונה היא תפרסם זאת. במקרה כזה יכול המתלונן לפנות לגורמים אחרים כמו וועדת אתיקה ארצית, פרקליט המדינה ויועץ משפטי לממשלה. גורמים אילו יכולים לבדוק שוב את התלונה ולהגיש קובלנה מטעמם.
מה ההבדל בין קובלנה משמעתית לבין תביעה ?
עורכי דין מחויבים בחובת זהירות ואחריות ועליהם להתנהל במיומנות מקצועיות ומסירות תוך עמידה בכללים ובדין.
כאשר עורך הדין מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וגורם נזק כספי ללקוח, הדבר מהווה התנהגות רשלנית, ובמקרה כזה ניתן להגיש נגדו תביעה אזרחית.
עם זאת, כאשר עורך הדין פעל בצורה לא נאותה, ומפר את כללי האתיקה, אפשר יהיה להגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה.
בניגוד לתביעה שמוגשת נגד עורך דין, שם מבקש התובע לקבל פיצויים בגין נזק שנגרם לו מהתנהלות עורך הדין, קובלנה משמעתית שמוגשת על ידי ועדת האתיקה מבקשת להרשיע את עורך הדין בעבירת משמעת, ולהעניש אותו לאחר שביצע עבירה אתית, ולא לצורך תשלום פיצויים למתלונן.
כיצד מתנהלת קובלנה משמעתית ?
הגשת הקובלנה על ידי ועדת האתיקה
ועדת אתיקה מוסמכת להגיש קובלנה נגד עורך דין לפי סעיף 63 לחוק, לבקש מבית הדין להרשיע את עורך הדין הנילון, וכן לתת עונש הולם למי שהורשע בפלילים בעבירת קלון. וכך קובע החוק :
"חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
הזכות להגיש קובלנה (תיקון מס' 32) תשס"ח-2008
- ועדת האתיקה הארצית, ועדת אתיקה מחוזית וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן – קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם – דרך כלל או לענין מסויים – לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה."
היה וועדת האתיקה מחליטה להגיש קובלנה היא תוגש לבית הדין המשמעתי המחוזי וינהל אותה עורך הדין ב"כ קובל המייצג את הועדה בהליך. הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי יהיה בדלתיים פתוחות למעט מקרים חריגים כמו צנעת הפרט, ענייני ביטחון, וכולי.
תפקידו של בית הדין הוא לטפל בענייני משמעת בלבד. הרכב בית הדין המשמעתי הוא 3 חברי בית דין ואב בית דין. ההליכים בבית הדין מתנהלים בפומביות.
סדרי הדין בהליך הקובלנה – כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בתי הדין בבית הדין המשמעתיים) תשע"ה – 2015 קובעים כדלקמן :
- תשובת הנילון לקובלנה תינתן תוך 30 ימים מפניית הקובל אליו.
- קובל רשאי לדרוש מהמתלונן ומהנילון פרטים נוספים בקשר לתלונה או לתשובת הנילון, וכן תצהיר וראיות נוספות.
- החלטת הקובל אם להגיש קובלנה תהיה תוך 90 ימים מסוף התקופה להגשת התשובה.
- הקובל יודיע למתלונן על הגשת הקובלנה ועל זכותו להיות נוכח בדין.
- הקובלנה תהיה בכתב ובה ירשם בית הדין אליו היא הוגשה, שם הקובל, פרטיו ופרטי הנקבל, ורישומו בפנקס הלשכה. עובדות העבירה כולל זמן ומקום, וכן הוראות הדין בהם מואשם הנקבל, ושמות העדים.
- אפשר לצרף לקובלנה אישומים אחדים על בסיס אותן עובדות או עובדות דומות.
- במסגרת הקובלנה אפשר להאשים מספר נקבלים.
- בית הדין רשאי למנות עורך דין לנקבל אם החליט שאין לו יכולת לקחת ייצוג. עם זאת לא יתמנו כב"כ: חבר ועד מחוז, עורך דין שהוא חבר ועדת מרכז, חבר ועדת אתיקה מחוזית, וכולי.
- הקובל רשאי לתקן את הקובלנה בכל עת וכן לחזור בו מאישומים, והנקבל רשאי לחזור בו מהודאתו.
- בית הדין רשאי בטרם הכרעת הדין להפריד את הדיון באישום מסויים שבקובלנה, ואז תוגש קובלנה נפרדת על האישום הזה.
- כאשר מוגש נגד הנקבל כתב אישום בפלילים על מחדל או מעשה, רשאי בית הדין לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין לטעון, להחליט אם להפסיק את הדיון בקובלנה עד שינתן פסק דין בהליך הפלילי בבית המשפט, או להמשיך בדיון.
- הנקבל רשאי לעיין בחומרי הבירור ולהעתיק אותם.
- הנקבל רשאי לטעון טענות מקדמיות במסגרת הקובלנה כמו: פגם או פסול בקובלנה, העובדות לא מהוות עבירה, קיים זיכוי קודם או הרשעה בגין בשל המעשה המתואר בקובלנה, והגשת הקובלנה או ניהול ההליך המשמעתי סותרים את עקרונות הצדק וההגינות.
- תשובה בכתב לקובלנה תוגש 21 ימים לפני מועד הדיון. הקובל יוכל להשיב לטענות המקדמיות תוך 14 ימים אבל רשאי בית הדין לדחות את הטענה המקדמית גם אם לא השיב עליה הקובל. אם התקבלה טענה מקדמית, רשאי בית הדין לבטלה או לתקן את הקובלנה. היה ובית הדין דוחה את הטענות המקדמיות של הנקבל, יגיש הנקבל תשובה מפורטת לעובדות שבקובלנה.
- נקבל יתייצב לפני בית הדין המשמעתי עם זאת בית הדין רשאי להרשות לו להעדר מהדיון ורשאי לדון אותו שלא בפניו אם לא הופיע לדיון אחרי שהומצאה לו הזמנה. אם הקובל הוזמן ולא הופיע, רשאי בית הדין לדחות את מועד הדיון ובהמשך גם לבטל את הקובלנה.
- נקבל רשאי לטעון עם סיום הראיות שהאשמה לא הוכחה, והקובל רשאי להשיב לכך. אם בעלי הדין סיימו להביא את ראיותיהם רשאי בית הדין לזמן עד מטעמו. בתום הראיות יגישו הצדדים סיכומיהם.
- בית הדין ייתן את הכרעת דינו בכתב תוך 60 יום מסיום הדיון, ואם הוגשו סיכומים מיום הגשת כתב הסיכומים האחרון.
- בית הדין יכול להרשיע נקבל בעבירות שהוכחו בפניו, גם אם הן לא נזכרו בקובלנה.
- גזר הדין יקבע אחרי ההרשעה. העונש שיוטל על הנקבל יכול להיות מאזהרה ועד שלילת רישיונו באופן זמני או קבוע.
- השעיה זמנית של הנקבל תידון במסגרת בקשה ואליה יצרפו את פסק הדין המרשיע.
- ועדת האתיקה או היועמ"ש יכולים להגיש בקשה לבטל חברות של הנקבל בלשכת עורכי הדין.
- ערעור על פסק הדין בקובלנה, על ביטול חברות, או על החלטה בבקשה להשעיה זמנית, יוגש לבית הדין המשמעתי הארצי תוך 30 ימים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ערעור על החלטת בית הדין למשמעת
במסגרת הליך ברור הקובלנה יקבע בית המשפט למשמעת אם יש להרשיע את עורך הדין, ויגזור את עונשו. על פסק הדין של בית הדין המשמעתי ניתן לערער לבית הדין הארצי, על פסק דינו של בית הדין הארצי אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, ועל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ניתן לערער לבית המשפט העליון.
החשיבות בייצוג של עורך דין בהליך של קובלנה משמעתית
קובלנה משמעתית נגד עורך דין היא הליך משמעתי ומורכב שיש לו השפעות רחבות טווח קשות על הקריירה של עורך הדין וחייו הפרטיים. הליך של קובלנה עלול להסתיים בהשעיה לצמיתות של עורך הדין הנקבל, בהטלת קנסות וכולי. לכן במקרה כזה אין להסס ונדרש ייצוג מקצועי של מומחה בתחום. עורך הדין המייצג יוכל לעזור לנילון לגבש אסטרטגיית הגנה ולהקטין את הנזק והעונש הצפוי לו. עורך הדין המייצג צריך להיות בעל ידע ומומחיות בכללי האתיקה, ועליו לשמור על זכויותיו של הנקבל, ולנהל את ההליך המשמעתי באופן יעיל, מקצועי וטוב.
עורך הדין אלעד שאול הינו מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, בקי בנושא האתיקה המקצועית של עורכי דין, ויש לו ניסיון וידע רב בתחום. אם הוגשה נגדך קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, חשוב שלא תתמודד לבד. מומלץ לך להיוועץ ולהיעזר בייצוגו של עורך הדין אלעד שאול. מובטח לך טיפול משפטי מהמעלה הראשונה, הצלחה בהליך המשמעתי, ודיסקרטיות לאורך כל ההליך.
