רואי חשבון נתונים לדין משמעתי על פי חוק רואי חשבון תשט"ו – 1955, ותקנות רואי חשבון, תשט"ז – 1955. מועצת רואה החשבון הינה בעלת סמכות לחקור רואה חשבון שנחשד בהתנהלות שאינה הולמת את כבוד המקצוע או בעבירות משמעת אחרות, והיא יכולה להעמידו לדין על כך. החוק מסמיך את מועצת רואי החשבון להחליט בקשר לנקיטת אמצעי משמעת / סנקציות נגד רואה חשבון שביצע עבירות משמעת.
עבירות משמעת של רואי חשבון
חוק רואי החשבון מפרט בסעיף 12 את עבירות המשמעת הרלוונטיות לרואה חשבון. מדובר בין היתר בעבירות סל כמו התנהגות בדרך שלא הולמת את כבוד המקצוע, גילוי חוסר אחריות או רשלנות בזמן עיסוקו במקצוע ראיית החשבון, הפרת כללי האתיקה או חובות בקשר לביצוע תפקידו, וכן עבירות ספציפיות כמו השגת רישיון במצג שווא. ובלשון החוק:
"עבירות משמעת (תיקון מס' 9) תשע"ח-2018
- רואה חשבון שעשה אחד מאלה עבר עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע;
(2) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית או הוראה אחרת מההוראות לפי חוק זה, או הפר הוראת דין אחר המטילה עליו איסור או חובה בקשר לביצוע תפקידו;
(3) השיג את רישיונו במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
(5) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון;
(6) לא נקט אמצעים לתיקון פגיעה באי-תלות שעליהם הורתה ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף 12כא."
תלונה משמעתית נגד רואה חשבון
ניתן לפתוח נגד רואה חשבון בהליך משמעתי בעקבות כך שרואה החשבון התנהל באופן שאינו הולם את המקצוע, התרשל או עבר עבירה פלילית או עבירת משמעת.
ההליך מתחיל בהגשת תלונה אשר נקלטת במועצת רואה החשבון, ומשם היא עוברת ליחידה לדין משמעתי במשרד המשפטים.
לצורך הגשת תלונה יש למלא טפסים עם פרטי התקשרות ולציין את העובדות הקשורות לתלונה. כמו כן יש לצרף לתלונה מסמכים שיש בהם לבסס את פרטיה.
כאשר הוגשה תלונה נגד רואה החשבון ישלחו לו הודעה כתובה על כך ועד מתי הוא יכול להגיש את תגובתו. יש שההליך ימשיך לחקירת התלונה באמצעות מועצת רואי החשבון או ממונים במסגרת ועדת חקירה שהיא תמנה. במהלך החקירה יבחנו עד כמה היתה חמורה התנהלותו של רואה החשבון.
על התובע לבדוק את התלונה ולבקש מרואה החשבון הנילון שייתן את תגובתו. עם הגשת התגובה, בדיקה, וברור נוסף, ישקול התובע אם יש מקום להגיש קובלנה נגד רואה החשבון לוועדת המשמעת.
במהלך ההליך המשמעתי מתקיים דיון ובו נותנים לרואה החשבון לפרט את טענותיו. בתום ההליך תבחן ועדת המשמעת אם רואה החשבון אכן אשם בביצוע העבירה והיא יכולה להטיל עליו סנקציות כמו שלילת רישיון, קנסות, ביטול רישיון, השעיה זמנית, נזיפה, התראה, כולי.
ערעור על החלטת המועצה
רואה החשבון שהוחלט להאשימו בעבירת משמעת יכול לערער על ההחלטה בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי.
הליך פלילי לצד הליך משמעתי
יש מצבים שבמקביל להליך פלילי שמתנהל נגד רואה חשבון, נפתח גם הליך משמעתי. למשל, כאשר רואה החשבון מורשע בהונאה אפשר שיעמוד לדין לפי כתב אישום פלילי בעבירה של זיוף, הונאה, וכולי. במקרה כזה לצד ההליך הפלילי הוא יכול להיות נדון גם בוועדת המשמעת של רואי החשבון בגין עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. העונשים הצפויים הם בין היתר התליית רישיון או ביטול הרישיון. ההיקף של מעשה ההונאה ישפיע על העונש, והעונש המשמעתי ישפיע על עתידו ועל חייו.
פעמים רבות הגשת כתב אישום תוביל להגשת בקשה להשעות את רואה החשבון הנאשם באופן זמני עד לתום ניהול ההליכים הפליליים נגדו.
הזכויות שעומדות לרואה החשבון במסגרת ההליך המשמעתי
רואה החשבון זכאי לייצוג של עורך דין. כמו כן הוא זכאי להכיר את הטענות נגדו, וכן גם לייצג את עצמו בפני ועדת המשמעת.
עונשים נגד רואה חשבון שעבר עבירת משמעת
היה ורואה החשבון ימצא אשם בהתנהלות שאינה הולמת את כבוד המקצוע או בעבירת קלון, ניתן יהיה לשלול זמנית או לקביעות את רישיונו, לקנוס אותו כספית, להענישו בנזיפה. עם זאת אפשרי גם שיפטרו אותו ללא עונש ובהתראה בלבד.
העונשים במקרה של עבירה משמעת יכולים להיות השעיה מפעילות בראיית חשבון, ביטול הרישיון לראייה חשבון והרחקה מכל פעילות במקצוע הזה באופן קבוע ובלתי הפיך.
העונשים והסנקציות שננקטים במקרה של עבירות משמעת הינם בעלי השלכות עתידיות על חייו ועל עתידו המקצועי. כמו כן הם פוגעים בשם הטוב ובמוניטין, לפיכך, יש להתייחס להליך משמעתי בכובד ראש, לא להתמודד לבד ולהיעזר בעורך דין מקצועי בתחום, ולעשות ככל שניתן להיחלץ ממנו בשלום.
ועדת משמעת עצמאית
תיקון לחוק רואי חשבון משנת 2018 קובע, כי רואי חשבון שהתרשלו או התנהלו באופן בלתי הולם ועברו עבירת משמעת, ידונו בפני ועדת משמעת עצמאית אשר מהווה מעין בית דין שיפוטי עצמאי כדלקמן:
"ועדת המשמעת (תיקון מס' 9) תשע"ח-2018
12א. (א) השר ימנה ועדת משמעת שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (בחוק זה – ועדת משמעת).
(ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי בעל ידע בתחום החשבונאות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון שבע שנים לפחות, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ובדוחות מס, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה; בפסקה זו, "פעולת ביקורת" – כהגדרתה בסעיף 154(א) לחוק החברות.
(ג) חבר המועצה לא יכהן כחבר ועדת המשמעת.
(ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.
(ה) הודעות על מינוי חברי ועדת המשמעת ועל מינוי ממלא מקום לחבר ועדת המשמעת יפורסמו ברשומות."
התיקון לחוק מבקש להסדיר את הליכי המשמעת של רואי החשבון. עד להצעת החוק התנהלו ההליכים לפני מועצת רואי החשבון, אולם הדבר לא היה יעיל משום שהיה צריך לכנס את המועצה לצורך כל תלונה. בנוסף, חברי המועצה נאלצו לפסול עצמם מלשבת לדין בתיקים בשל חשש לניגוד עניינים, מה שפגע ביעילות של ההליך.
על פי התיקון לחוק הוסדרו סמכויות ועדת המשמעת ונכללו הסדרים חדשים, ובין היתר גם יכולת של הועדה להתלות הרישיון ועד לסיום הליכי המשמעת. התיקון הסדיר גם תוספת של קנס בגין עבירת משמעת עד לסכום הקבוע בחוק, דין משמעתי למתמחים ולמשרדי רואי חשבון, יכולת להטיל קנס למשרד רואי חשבון, ואיסור על אימון של מתמחים במשרד שהועמד לדין משמעתי.
בנוסף, מוסמכת הוועדה לדון בהרשעה של רואה חשבון בעבירות אשר בשל חומרתן הוא נמצא כמי שאינו ראוי לעסוק במקצוע ראיית חשבון.
נציין כאשר שבאחד המקרים שללה ועדת המשמעת את רישיונו של רואה חשבון שהיה בעלים של חברה להחזרי מס, אשר שפעל למען לקוחותיו לצורך החזרי מס במרמה. נקבע, שבמקרה זה צריך להתלות את רישיונו של רואה החשבון. זו היתה הפעם הראשונה שבה ועדת המשמעת (שהוקמה בעקבות תיקון חוק רואי חשבון תשט"ו – 1955) קבעה, שלילת רישיון של רואה החשבון.
בהחלטה זו של ועדת המשמעת נקבעו מבחנים לגבי גבולות של עונשים בעבירות מס. נקבע, שהרשעה בעבירת מס תצדיק הרחקה מהמקצוע לזמן מסוים (התליית הרישיון לזמן קצוב) ובמקרה חמור יותר גם את ביטול הרישיון. עם זאת, הכל תלוי בחומרת העבירה ובנסיבותיה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
החשיבות בייצוג של עורך דין במסגרת הליך משמעתי נגד רואה חשבון
תלונה שהוגשה נגד רואה חשבון בעבירות משמעת אינה דבר של מה בכך. התלונה יכולה להסתיים בקובלנה, הרשעה וסנקציות שיש בהן כדי להשפיע על הקריירה המקצועית של רואה החשבון ועל חייו הפרטיים. על כן, חובה להתייחס לתלונה ברצינות ולדאוג לייצוג משפטי של עורך דין מומחה בתחום. עורך הדין ינסח תשובה לתלונה ויעשה כל מאמץ למנוע הגשת קובלנה, הרשעה, ועונש חמור. עורך הדין ייצג את רואה החשבון מול ועדת המשמעת, ובהתאם בהליכי הערעור, ויגדיל את סיכוייו להחלץ מהתסבוכת.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מייצג רואי חשבון בהליכים משמעתיים ובהליכי ערעור, ויש לו ניסיון רב והצלחות בהליכים אילו. אם אתה רואה חשבון ונפתח נגדך הליך משמעת, אל תתמודד לבד. מומלץ מאוד שתתייעץ עם עורך הדין אלעד שאול ותיעזר בשירותיו המקצועיים. מובטחת לך הצלחה בניהול ההליך ודיסקרטיות מלאה.
