עורך דין לערעור פלילי
בית המשפט קבע שאתה אשם בעבירה פלילית על לא עוול בכפך? הוטל עליך עונש כבד מן הראוי? אתה רשאי להגיש ערעור פלילי לבית המשפט שמעל ולדרוש את שינוי ההחלטה של בית המשפט. בין היתר, ניתן להגיש ערעור על עצם ההרשעה או על עצם הזיכוי בתיק הפלילי, ואף ניתן להגיש ערעור על חומרת העונש או קולת העונש, ולבקש הקלה או החמרה בו, בהתאם לעניין.
עורך דין פלילי אלעד שאול, שותף מסייד בפירמת עורכי הדין הפליליים אלעד שאול ושות', יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב, מסביר כל מה שצריך לדעת על הגשת ערעור פלילי.
ערעור בהליך הפלילי
בהליך הפלילי ניתן להגיש ערעור על פסק דין של בית המשפט תוך הזמן הקבוע בחוק, על מנת שבית משפט בכיר יותר יבחן את תקינות ההחלטה מבחינה משפטית. במסגרת הערעור, יכול המערער לבקש מבית המשפט לבטל את פסק הדין של בית המשפט קמא, ולזכות אותו מכל אשמה. כמו כן, יכול המערער לבקש מבית המשפט להקל בעונש שנגזר עליו על ידי בית המשפט קמא.
ערעור פלילי יכול להגיש נאשם לעניין עצם הרשעתו (מציאתו אשם) ו/או לעניין חומרת העונש בבקשה להקל בעונש. מן העבר השני, התביעה רשאית אף היא להגיש ערעור פלילי במידה והנאשם זוכה מאשמה ו/או אם העונש שהוטל עליו קל מדי לטעמה. סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה קובע שניתן להגיש ערעור על פסק דין שניתן בערכאה ראשונה, כאשר ערעור על פסק דין יוגש לערכאה אחת למעלה.
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח חדש), התשמ"ב-1982 מסדיר את הכללי הנוגעים להגשת הערעור וסדרי הדין בו ובין היתר את מועדי הגשת הערעור ואופן שמיעתו.
לאיזה בית משפט מגישים ערעור פלילי?
התשובה תלויה בבית המשפט שבו ניתנה ההחלטה שעליה מערערים. במידה ופסק הדין ניתן על ידי בית המשפט השלום, יש להגיש את הערעור הפלילי לבית המשפט המחוזי באותו מחוז. כך למשל, אם בית המשפט השלום בתל אביב הרשיע נאשם, יוגש הערעור הפלילי לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מנגד, אם ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, אזי יש להגיש ערעור פלילי לבית המשפט העליון אשר מקום מושבו בירושלים.
ברוב המקרים יתקיים הדיון בערעור בפני הרכב של שלושה שופטים, להוציא מקרים חריגים ותיקים שונים ובניהם ערעורים בתיקי תעבורה.
תוך כמה זמן צריך להגיש את הערעור?
סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"199. התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות." משמע, ערעור פלילי יש להגיש תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. הדבר נכון כל אימת שהערעור ניתן בזכות.אם מדובר בערעור ברשות, יש להגיש בקשת רשות ערעור פלילי (רע"פ) תוך 45 ימים, ואם תינתן הרשות לערער יוגשו נימוקי הערעור תוך 30 ימים נוספים.
סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"198. ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור." משמע, ערעור פלילי יוגש באמצעות הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו עתיד להישמע הערעור. הגשת ערעור ללא נימוקים עשוי להוביל לדחיית הערעור.
לסיכומו של עניין, אם ניתן פסק דין בבית משפט השלום, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים. אם ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון תוך 45 ימים. אם מבקשים לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בערעור, יש לבקש רשות לערער בפני בית המשפט העליון תוך 45 ימים, ואם תינתן הרשות, להגיש נימוקים בתוך 30 יום.
ערעור על הרשעה בפלילים (ערעור על הכרעת הדין)
סוג ערעור ראשון ומרכזי ביותר בהליך הפלילי הוא ערעור נאשם על עצם ההרשעה בפלילים. כאשר נאשם עומד לדין פלילי, ובית המשפט מוצא כי הוא אשם בביצוע עבירה פלילית – הוא מרשיע אותו (מלשון ר.ש.ע) במסגרת הליך שנקרא "הכרעת הדין", ובכך מצמיד לו אות קלון בדמות רישום פלילי והסטיגמה הנלווית אליו.
לכל נאשם יש זכות לערער על הכרעת הדין בפלילים לבית המשפט הגבוה יותר, לטעון כי בית המשפט טעה בכך שהרשיע אותו ולבקש מבית המשפט הדן בערעור להתערב בפסק הדין ולהורות על זיכוי המערער או על ביטול פסק הדין. כאמור לעיל, נאשם שהורשע בבית המשפט השלום רשאי להגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט המחוזי. נאשם שהורשע בבית המשפט המחוזי, רשאי להגיש ערעור על הרשעתו לבית המשפט העליון.
סוג ערעור שני ומרכזי בהחלט בהליך הפלילי הוא ערעור המדינה על זיכוי הנאשם. גם למדינה יש זכות להגיש ערעור כאשר בית המשפט מחליט במסגרת הכרעת הדין לזכות את הנאשם. כמו בערעור מצד הנאשם, על המדינה להגיש הודעת ערעור ונימוקי ערעור בתוך 45 ימים, שאם לא תעשה כן יהפוך פסק הדין לחלוט והנאשם יוכל להמשיך בחייו ללא כל חשש.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ערעור על חומרת העונש (ערעור על גזר הדין)
סוג נוסף של ערעור הנהוג ביותר בבתי המשפט בישראל, הוא ערעור נאשם על חומרת העונש. לאחר הרשעתו של נאשם, בית המשפט גוזר עליו עונש בהליך המכונה "גזר הדין". כאשר נאשם מקבל עונש כבד ולא מידתי בעיניו, הוא רשאי לערער על חומרת העונש לבית המשפט הגבוה יותר.
חשוב להדגיש, ניתן להגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין יחד, וניתן להגיש ערעור על גזר הדין בלבד, מבלי שבית המשפט שדן בערעור יצטרך לפסוק לעניין אשמתו של המערער אלא רק לעניין גובה העונש. גם בערעור על גזר הדין יש למדינה את הזכות להגיש ערעור מטעם המדינה על קולת העונש.
משמע, כאשר נאשם מורשע בהליך הפלילי במסגרת הכרעת הדין, ובגזר הדין בית המשפט גוזר עליו עונש קל מידי לדעת המדינה, היא רשאית להגיש על כך ערעור לבית המשפט הגבוה יותר ולדרוש שיחמיר את עונשו של הנאשם.
אם הגשתי ערעור על העונש, בית המשפט יכול להחמיר את העונש?
לא! נאשם בהליך הפלילי יכול להגיש ערעור על חומרת הענש מבלי לחשוש שבית המשפט שדן בערעור יחמיר את עונשו. כך למשל, אם נגזר על נאשם עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, הוא רשאי להגיש ערעור על חומרת העונש, ובית המשפט רשאי לבצע אחד משניים; 1) לקבל את הערעור ולהפחית את העונש, 2) לדחות את הערעור ולהותיר את העונש כמו שהוא.
הדרך היחידה להחמיר את עונשו של נאשם בהליך הפלילי היא באמצעות ערעור מצד המדינה על קלות העונש. משמע, אם המדינה רוצה שעונשו של הנאשם יוחמר, היא חייבת לנקוט פעולה אקטיבית ולהגיש בעצמה ערעור העונש הקל שנגזר על הנאשם. אם המדינה לא מגישה ערעור, היא לא יכולה לבוא ולטעון במסגרת ערעור מצד הנאשם שעונשו קל מידי.
ערעור לבית המשפט המחוזי או העליון?
זהותו של בית המשפט הדן בערעור נגזרת באופן ישיר מזהות בית המשפט שדן בתיק המקורי. אם תיק פלילי נדון והוכרע בבית המשפט השלום, יש להגיש את הערעור לבית משפט המחוזי באותו מחוז בו נמצא בית המשפט השלום. כך למשל, תיק שהתנהל בבית משפט השלום בירושלים, הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים (מחוז ירושלים).
תיק שהתנהל בבית משפט השלום באשדוד, הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (מחוז הדרום) ואילו תיק שהתנהל בבית משפט השלום בעכו הערעור יוגש ויתנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה (מחוז חיפה). כאשר התיק העיקרי מתנהל בבית המשפט המחוזי, הערעור על הכרעת הדין ו/או על גזר הדין יוגש אך ורק לבית המשפט העליון שמקום מושבו בירושלים.
האם ניתן לערער על החלטות ביניים בהליך הפלילי?
ככלל לא! בשונה מההליך האזרחי, במשפט הפלילי לא ניתן להגיש ערעור על החלטות טכניות שניתנו במהלך ההליך ויש להמתין לסוף ההליך, ולערער עליהן במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כך למשל, לא ניתן לערער על החלטות בית משפט לעניין מועדי דיון, החלטה להזמין עדים וכדומה.
ואולם, ישנם הליכים רבים במהלך ההליך הפלילי שניתן לערור עליהם בהחלט! בין היתר, החלטה של בית משפט לעניין מעצר של חשוד, שחרור ממעצר, מעצר עד תום ההליכים, תנאי שחרור, שינוי בתנאי השחרור והחלטות מהותיות הנוגעות לחירותו של הנאשם ולמניעת עיוות דין ניתן לתקוף באמצעות הליך שנקרא ערר פלילי, במסגרתו מוגשת עתירה לבית המשפט הגבוה בדרגתו על מנת לבחון פגיעה בנאשם ובחירותו.
עורך דין מומחה לערעורים פליליים
ערעור פלילי הוא הליך קריטי ורגיש מאוד אשר קובע את עתידו, חירותו וגורלו של המערער. לכן מומלץ לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי המומחה לערעורים ולניהול הליכים פליליים בערכאות גבוהות, בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. עורך דין פלילי אלעד שאול וצוות עורכי הדין במשרד אלעד שאול ושות' הם מעורכי הדין המובילים בישראל בתחום הערעורים הפליליים.
עו"ד שאול יוצא פרקליטות תל-אביב. במשרד צוות עורכי דין יוצא רשויות התביעה, תובעים משטרתיים בעבר, יועצים משפטיים ברשות המיסים ובפרקליטות המדינה. הייצוג המשפטי האיכותי שמעניק צוות המשרד מוביל לא אחת לזיכוי בהליכי הערעור ובמקרים אחרים להקלה משמעותית בעונש במסגרת ערעור פלילי.
משרדנו מייצג חשודים ונאשמים נורמטיביים בלבד, ומתאפיין בקהל לקוחות "עילית" ובניהם פוליטיקאים, עורכי דין, רופאים, בכירים במשק הישראלי ורואי חשבון.
