פסיכולוגים כפופים לדין משמעתי בהתאם להוראות חוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977. הדין משמעתי הינו בעל חשיבות ציבורית שכן הוא נועד להגן על הציבור מפני התנהלות בלתי הולמת ועבירות משמעת של פסיכולוג כלפי מטופליו במסגרת ניצול מעמדו כמטפל. הדין המשמעתי וכללי האתיקה מבקשים לשמור את האמינות כלפי מי שעוסקים במקצוע הפסיכולוגיה, ולמנוע מעשים שפוגעים בכבוד המקצוע.
עבירות משמעת
עבירות המשמעת נגד פסיכולוגים מפורטות בסעיף 33 לחוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977. מדובר בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, רשלנות חמורה בזמן טיפול, חוסר אחריות, הפרת חוק זכויות החולה, הפרת כללי האתיקה והמשמעת, וכולי.
פסיכולוג שמבצע עבירת משמעת עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם תלונה שתוגש נגדו ותידון בוועדת המשמעת. הליך זה יכול להסתיים בהטלת עונשים וסנקציות ובין היתר בהשעיית הפסיכולוג מתפקידו ועיסוקו, פגיעה בשמו הטוב, במוניטין בקריירה וגם בחייו הפרטיים.
התנהגות שאינה הולמת
עבירת משמעת שכיחה היא התנהגות שאינה הולמת. מדובר בעבירת סל שכוללת יריעה של מצבים ובין היתר:
התנהלות שאינה מכבדת את המקצוע, פעולה בניגוד עניינים (כלומר העדפת הטובה האישית על פני טובת המטופל ומתן קדימות לאינטרס אישי בניגוד לאינטרס של המטופל), פעולה שאינה לטובת המטופל, פגיעה במטופל או תקיפה של מטופל, ניצול מצב מצוקה של מטופל, הפליית מטופל והעדפת מטופל אחד על פני השני בשל הבדלי מין דת או גזע, פעולה בחריגה מסמכות ומעבר למותר על פי סמכותו המקצועית, הטעיה או מעשי תרמית כמו הצגת תעודה כוזבת או עיסוק בתחום שאינו מומחה בו, מעשים מיניים אסורים, וכולי.
מעשים מיניים בלתי הולמים
אחת ההתנהגויות המקוממות ובלתי הולמות באופן בולט היא מעשיים מיניים במטופל. מעשים מיניים בלתי הולמים שמתבצעים על ידי מטפל כלפי מטופל שלו, מהווים התנהלות חמורה ביותר, ניצול מצוקה, הפרת האמון, פגיעה, השפלה וביזוי, וניצול מצב של תלות. המטופל חושף את עצמו בפני הפסיכולוג המטפל, ומגלה בפניו את נבכי נפשו ומחשבתו כדי לקבל מזור בהתמודדות עם קושי. הוא נמצא בעמדת נחיתות אל מול המטפל ולא ברור אם במצב כזה הוא יכול גם להבחין בין פעולות טיפוליות לבין מעשים אסורים בתכלית, על כן מעשים כאילו הם כה חמורים. פסיכולוג שמוגשת נגדו תלונה בגין מעשים מיניים בלתי הולמים עלול לעמוד לדין בהליכים משמעתיים ולהיות מורחק מהעיסוק בפסיכולוגיה.
התנהגות בלתי הולמת על פי כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) תשנ"ב – 1991
כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) תשנ"ב – 1991 קובעים מצבים של התנהגות בלתי הולמת שהיא אסורה בתכלית האיסור. בין היתר קובעים הכללים כי שפסיכולוג מחויב לשמור על טובת המטופל, על הגינות כלפיו, על כבודו של המטופל, ועל מקצועיות בטיפול.
הכללים קובעים כי על פסיכולוג לפעול לעניין שמירת טובת המטופל באופן נאמן ומסור, לשמור על כבודות ולהיות הגון.
כמו כן עליו לשמור את כבוד המקצוע ולהימנע מכל מעשה או פעולה שפוגעים בערך זה.
פסיכולוג לא יבצע או לא יציע שירות שדורש מומחיות, הכשרה או ידע מיוחד, שהוא חסר אותו.
פסיכולוג לא יחתום ולא ייתן תעודה כוזבת או מטעה שאינה משקפת את המומחיות שלו (מעשה זה מוכיח שהוא התנהל בדרך בלתי הולמת).
כמו כן פסיכולוג לא יקבל טובות הנאה, מתנה או כספים מעבר למה שמגיע לו.
כמו כן על פי הכללים, הפרה של סעיפים 7 ,9, ו-10 לחוק הפסיכולוגים והפרה של תקנות הפסיכולוגים (פרסומת) התשל"ט – 1979 מפרטים התנהגות שאינה הולמת כדלקמן:
סעיף 7 עוסק ב"גילוי סוד מקצועי":
נקבע שאסור לפסיכולוג לגלות מידע שהגיע אליו בקשר לאדם. הוא מחוייב לשמור על מידע זה בסוד, בכפוף לחריגים הבאים:
יש חובה בחוק לגלות את המידע;
הגילוי נדרש כדי לטפל באותו אדם;
האדם הסכים בכתב לגילוי המידע ולא ביטל את ההסכמה שלו;
סעיף 9 לכללים עוסק ב"ייחוד פעולות" וקובע:
פסיכולוג לא יעסוק בפעולה שיוחדה "לבעל מומחיות מוכרת" אלא אם הוא רשום בפנקס עם מומחיות שכזו. (למשל עיסוק בהיפנוזה כאשר הפסיכולוג אינו מומחה לכך).
פסיכולוג לא יעניק טיפול פסיכותראפי אלא רק אם הוא פסיכולוג מומחה לכך.
סעיף 10 לכללים עוסק ב"ייחוד תואר מומחה" וקובע:
אדם לא יעשה שימוש בתואר של מומחה בענף הפסיכולוגיה אלא אם הוא נמצא ברשימת בעלי המקצוע הרשומים בפנקס הפסיכולוגים.
תקנות הפסיכולוגים (פרסומת), תשל"ט – 1979
תקנות אילו קובעות כללים בעניין פרסום טיפול ושירות פסיכולוגי. התקנות מטילות איסור על פרסומים מטעים שיש בהם הטעיה בעניין הכשרתו של הפסיכולוג, או כאילו שפוגעים בכבוד המקצוע. על פי התקנות מותר לפרסם פרטים כמו שעות קבלה, מעמד, ומקצוע. כמו כן יש הגבלה על גודל השילוט והשימוש בתואר. התקנות קובעות גם כי על פסיכולוג לוודא שפרסום שעושה פסיכולוג אחר עומד בכללים. הפרה של התקנות הללו מהווה התנהגות בלתי הולמת.
פסיכולוג שהציג תעודה כוזבת
הצגת תעודה כוזבת היא אחת מההתנהגויות הבלתי הולמות הנפוצות.
הצגת תעודה כוזבת והטעיה מהווים באופן ברור התנהגות שאינה הולמת את מקצוע הפסיכולוגיה. חתימה על תעודה או אישור שמתבררים להיות כוזבים מהווה מעשה רמיה והטעיה מכוונת כלפי אדם שזקוק לעזרה, שם מבטחו במי שנחזה להיות אמין ישר ומקצוען, ומוצא עצמו מול שוקת שבורה.
וכך קובע סעיף 5 לכללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית) תשנ"ב – 1991 לענין תעודה כוזבת או מטעה.
"פסיכולוג אשר בין במזיד ובין ברשלנות חתם או נתן, בתוקף עבודתו המקצועית, תעודה שהיא כוזבת, מטעה או שלא בהתאם למיומנות וההכשרה הראויה, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת פסיכולוג".
פסיכולוג שחותם על תעודה כוזבת שלא תואמת את המיומנות או ההכשרה שלו הוא מי שהתנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהפסיקה
קובלנה שהוגשה בתאריך 13.4.2011 נגד מתמחה בפסיכולוגיה (הרשומה בפנקס הפסיכולוגים) שחתמה על דוחות פסיכודידקטיים בתור מומחית לפסיכולוגיה חינוכית – עוסקת בהפרת כללי האתיקה המקצועית ובהתנהגות שאינה הולמת פסיכולוג.
נגד הנאשמת הוגשה תלונה, לאחר שהתנהגה באופן בלתי הולם את המקצוע הפרה את הוראות החוק, ועל אף אזהרה ועדת התלונות, הפרה שוב את סעיף 5 לכללי האתיקה המקצועית.
נטען נגדה שהיא השתמשה בתואר "מומחית בפסיכולוגיה חינוכית" ומומחים בפסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית" על אף שלא היה לה אישור לעשות שימוש בתואר זה. עם זאת הוחלט על ידי ועדת התלונות באותו מקרה שלא להגיש נגדה קובלנה ורק לתת אזהרה.
לאחר מתן האזהרה, הוגשה תלונה נוספת. המתלוננת טענה שנערך אבחון פסיכודידקטי לבתה והאבחון כלל המלצות על הקלות בהתאם למצבה.
משרד החינוך פסל את ההמלצה הזו לאחר שגילה שהנאשמת היא לא "מומחית בתחום ואינה מוסמכת לתת המלצות".
המתלוננת ציינה כי בעקבות המצב הזה בתה לא קיבלה הקלות במבחנים כפי שהיתה אמורה לקבל בשל מצבה, וכתוצאה מכך איבדה שנה של בחינות בגרות, כאשר יהיה עליה לעשות אבחון נוסף ולעבור שוב את המבחנים.
ביום 28.2.2012 נקבע:
מדובר בהטעיית הציבור וכן בהפרת כללי האתיקה, מה שפגע באמון במי שעוסק במקצוע וגרם להפרתו.
ההתנהלות הנ"ל אינה הולמת את המקצוע מאחר והופר סעיף 5 א' לחוק הפסיכולוגים תשל"ז – 1977 האוסר שימוש בתואר בכינוי או בהגדר.
"איסור שימוש בתואר, בכינוי או בהגדר
5א. (א)
לא ישתמש פסיכולוג בכל הקשור לעיסוקו, אלא בתואר מוכר בפסיכולוגיה שהוענק לו לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, ואם הוענק התואר מחוץ לישראל, שוועדת הרישום הכירה בתואר, במוסד האקדמי שהעניק את התואר ובלימודים לקראת התואר, ולא ישתמש בכינוי או בהגדר שיש בהם כדי לטעת בקרב הציבור רושם שאינו נכון על ההכשרה המקצועית המוכרת שלו או על כישוריו."
כמו כן ההתנהלות הזו אינה הולמת גם את הוראת תקנות 3 לתקנות ההפרה אישור תואר מומחה (בשמן המדוייק: תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) התשל"ז – 1973 – שהן תקנות שקובעות הכרה במומחים ובסדרי התמחויות.
העונש שנקבע במקרה הנדון הוא התליית רישומה של הנאשמת מפנקס הפסיכולוגים לתקופה של חצי שנה.
החשיבות בייעוץ וייצוג של עורך דין
חוק הפסיכולוגים והכללים מפרטים יריעה רחבה של עבירות משמעת. להליכי המשמעת יש פוטנציאל לפגוע בבעל מקצוע, בעבודתו ובקידומו, וגם להרחיקו מהמקצוע תוך פגיעה בפרנסה, בשם הטוב, בקידום הקריירה שלו, בחייו הפרטיים ובמוניטין.
פרשנות של מעשה המיוחס לפסיכולוג הינה רלוונטית מאוד במיוחד במקרה של עבירת הסל: התנהגות בלתי הולמת. ולכן, בעת זימון לוועדת משמעת יש לבדוק את עובדות התלונה, ובמקרה של העמדה לדין, חשוב לקבל טיפול וייצוג הולם מבחינה משפטית.
תלונה מהווה הליך שיפוט שדורש יעוץ עם עורך דין כבר מהשלב המוקדם של הגשתה ולאורך כל הליך החקירה והבירור, כדי לשמור על זכויותיו של הנילון למנוע את הרשעתו, או לכל הפחות להקל בעונשו.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי הפרקליטים הפליליים בישראל, מייצג פסיכולוגים שהוגשו נגדם תלונות בעבירות משמעת על פי החוק והכללים.
עורך הדין אלעד שאול מייצג במומחיות רבה בהליכי המשמעת של ועדת המשמעת, נותן ייעוץ מקצועי משפטי בכל הקשור לעבירות משמעת, ולהליכי החקירה בוועדת התלונות וועדת המשמעת. אם אתה/את פסיכולוג/ית נקלעת לתסבוכת משפטית בנושא של עבירות משמעת ועלה חשד שעברת עבירת משמעת, מומלץ מאוד לפנות לעורך הדין אלעד שאול. עורך הדין ילווה אותך לאורך כל ההליך בנאמנות ומסירות, תוך שמירה על דיסקרטיות לכל אורכו.
