בסיום חקירה המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות לקבלת החלטה, כשהפרקליטות מחליטה שחומר החקירה לא מספיק היא מחזירה את התיק למשטרה לביצוע השלמת חקירה.
העברת התיק לפרקליטות והחזרתו למשטרה
כאשר נפתחת חקירה במשטרה, לא ניתן לדעת מראש כיצד יסתיים התיק. תוצאה אפשרית אחת של החקירה היא ההחלטה לסגור את התיק עוד במשטרה מבלי להעביר אותו לפרקליטות, זה אפשרי בעבירות קלות בלבד.
ישנן שלוש עילות בגינן תוכל המשטרה להחליט לסגור את התיק:
- חוסר אשמה (כלומר, קביעה רשמית שלא התבצעה עבירה)
- חוסר עניין לציבור (כלומר, קביעה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין)
- חוסר ראיות או העדר ראיות מספיקות (כלומר, לא יוגש כתב אישום כיוון שלא ניתן להוכיח שהתבצעה עבירה).
תוצאה אפשרית אחרת, במידה ולא נסגר התיק במשטרה, היא העברת התיק מהמשטרה לפרקליטות או לרשויות התביעה האחרות. התיק יועבר לאחת מהן בהתאם לחומרה ולסוג העבירה. לאחר עיון בממצאי החקירה, יחליטו רשויות התביעה אם להגיש כתב אישום ולפתוח בהליך פלילי או לסגור את התיק.
לאחר העברת התיק לרשויות התביעה, הן יוכלו להחזיר את התיק למשטרה לטובת השלמת חקירה. בדרך כלל השלמות תתרחשנה לפני הגשת כתב אישום, אך במקרים מסוימים ניתן יהיה לבצע השלמת חקירה גם לאחר הגשת כתב אישום.
המשמעות של השלמת חקירה היא שהחקירה נפתחת מחדש, והמשטרה תמשיך במלאכת איסוף הראיות ווידוא עובדות המקרה. הסיבות להשלמת חקירה יכולות להיות מגוונות. ייתכן שלא נאספו די ראיות על מנת לבסס את התביעה, או שנדרשות עדויות נוספות או כיווני חקירה אחרים שיגבו את הטענות המשפטיות.
באילו מקרים מבצעים השלמת חקירה?
בדרך כלל, ישנם שלושה מקרים בהם תתבצע השלמת חקירה, אשר באים לידי ביטוי בשלבים שונים של הטיפול בתיק. ראשית, בשלב שבו הפרקליטות מקבלת לידה את התיק לראשונה, ייתכן שתוך כדי עיון בעובדות המקרה הפרקליט התובע ישים לב לפרטים החסרים בחומר החקירה.
פרקליט עם ניסיון רב בהגשת כתבי אישום הכוללים עבירות ספציפיות יידע בדיוק אילו ראיות נדרשות על מנת להוכיח את ביצוע העבירה, ואילו ראיות סביר להניח שיקבלו על ידי בית המשפט. על כך, הוא יחזיר את התיק למשטרה על מנת שבהשלמת החקירה יתווספו הפרטים החסרים ויהיה סיכוי טוב יותר לתביעה.
שנית, בשלב השימוע לפני הגשת כתב אישום בו הסנגור מעלה טענות משפטיות. זאת בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ), שעניינו יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירות מסוג פשע. לפי הסעיף, לפני הגשת כתב אישום חייבים לשלוח לחשוד מכתב יידוע ולהודיע לו על האפשרות שיועמד לדין, ולאפשר לו להשמיע טענות. אם בשימוע יתגלו כיווני חקירה חדשים או פרטים שלא היו ידועים שיאפשרו תיקון של כתב האישום, תתבצע השלמת חקירה.
יתר על כך, בכל מקרה שבו התגלו ראיות חדשות תידרש השלמת חקירה. זאת מכיוון שלכל ראיה יש פוטנציאל להשפיע על תוצאות ההליך. ראיות חדשות ישפיעו על טענות הסנגוריה ואף על סעיפי האישום.
השלמת חקירה לפני הגשת כתב אישום
העיגון בחוק שמאפשר השלמות חקירה הוא סעיף 61 לחסד"פ, שקובע שהמטרה היא סיוע בהחלטה בדבר העמדה לדין או ניהול יעיל של המשפט. בהסתמך על מטרות אלה, הכלל הוא שעל החקירה להסתיים לפני הגשת כתב האישום.
הכלל מאפשר וודאות משפטית וכן מאפשר לנאשם להגיע כמה שיותר מוכן להליך. הכלל מסייע לנאשם בכך שכל הראיות וחומרי החקירה ידועים ונמצאים בפניו טרם תחילת ההליך, ניתן לבנות את ההגנה באופן מיטבי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום
למרות המטרות של השלמת חקירה לפני הגשת כתב אישום, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. במקרים מסוימים, ייתכן ויהיו אינטרסים ציבוריים הגוברים על מטרות הכלל. זאת בהתאם להנחיה מס' 6.11 – השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום להנחיות פרקליט המדינה.
על מנת לאזן בין האינטרס של שקיפות בפני הנאשם לבין האינטרס הציבורי, ההנחיה מונה מספר נסיבות המצדיקות חריגה מן הכלל. בנסיבות אלה כלולות גילוי של עובדות או טענות חדשות. כלומר, הנסיבות יכולות להיות עובדתיות (כגון התפתחות המקרה או ראיון עד נוסף) או משפטיות (כגון אפשרות לשנות את סעיפי האישום בעקבות ההתפתחויות).
כמו כן, תתבצע השלמה לאחר הגשת כתב אישום גם במקרים בהם הנאשם העלה בקשה לכך, במידה ויש לכך עילה טובה. או במקרים בהם נדרשת השלמת חקירה לטובת פרטים טכניים. ניתן לראות כי נסיבות אלו דומות למקרים בהם תתבצע השלמת חקירה המפורטים לעיל.
אולם, יש לתת דגש על כך שאלו נחשבות נסיבות חריגות יותר, שמצדיקות ביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום. ישנה ביקורת על החריג לכלל שמאפשר השלמות חקירה לאחר הגשת כתב אישום, מתוך הטענה שהחקירה עלולה לפגוע באינטרסים של הנאשם ובזכותו להליך הוגן.
הנחיית פרקליט המדינה
הנחיית פרקליט המדינה נועדה להתוות מדיניות ולקדם אינטרסים של אחידות, תקינות מנהלית ושקיפות. לפיכך, מפורטים בהנחיה האינטרסים אותם יש לשקול לצורך ההחלטה על השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום. בין האינטרסים המפורטים נכללים חומרת העבירה; מהות ומורכבות החקירה; חיוניות ההשלמה לבירור האמת; האם הנאשם או עד מטעמו אמורים להיחקר כחלק מהשלמת החקירה; וכן השלב שבו מצוי ההליך בבית המשפט.
חשיבות הייצוג המשפטי בהליך הפלילי
השלמת חקירה יכולות לסייע לחשוד בהליך הפלילי לגלות את האמת ולהוביל לסגירת התיק, ביטול כתב האישום נגדו או לזיכוי מוחלט. במקרים אחרים, ההשלמות יכולה להוסיף ראיות מפלילות שיביאו להרשעה והטלת עונשים חמורים.
עורך דין פלילי מנוסה יודע מתי לטעון טענות מסוימות ומתי להימנע מלטעון טענות שיכולות להוביל להשלמת חקירה שתסבך את הלקוח. החל משלב החקירה באזהרה, דרך השימוע לפני העמדה לדין ואפילו בהליך הפלילי עצמו, יש טענות שחייב לטעון, יש כאלו שצריך להמתין לתזמון הנכון ויש טענות שצריך פשוט להתעלם מהן!
ככל שעורך הדין הפלילי שייצג אתכם יהיה מנוסה, איכותי ובקיא יותר בגיבוש אסטרטגיה בהליך הפלילי, כך הסיכוי שלכם להינצל – גדל. עו"ד אלעד שאול יוצא הפרקליטות ונמנה על בכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, צוות המשרד יוצא הפרקליטות, שב"כ ורשויות אכיפת החוק, ואנו לרשותכם.
