"הקלון הוא פגם מוסרי (moral turpitude), המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, ו'קלון' זה צריך אמנם שיהא דבק באדם בגלל חטאו, גם לאחר המעשה והעונש"
(שופט בית-המשפט העליון המשנה לנשיא חיים כהן)
המונח קלון במשפט הפלילי
פירוש המונח קלון לפי המילון הוא : בזיון, חרפה. זהו מונח ששייך לדיני המוסר. במשפט הפלילי עבירה שיש עימה קלון היא עבירה שבה הורשע הנאשם, ובנסיבות הקשורות לביצועה נקבע על ידי בית המשפט שהיא נושאת גם קלון. החוק לא מגדיר את המונח קלון, והוא נקבע על ידי בית המשפט לפי שיקול דעתו.
הקלון הוא מונח פרי פסיקה אשר רואה בקלון מונח כללי, פגם מוסרי שדבק בנאשם, הנובע מהנסיבות של ביצוע העבירה ונבחן לגופה. הפגם המוסרי מנוגד לנורמות של התנהלות ראויה ומקובלת.
הקלון שנקבע במשפט הפלילי, רלוונטי בהתאמה בעיקר לכשרות של מי שהורשע לתפקד בתפקיד ציבורי, לעמוד ברף ערכי ונורמטיבי, ולזכות באמון הציבור. אינטרס הציבור בכל הקשור לעיסוקים ציבוריים הוא ליושר וניקיון כפיים, ולכן, כאשר בית המשפט מרשיע נאשם בעבירה שיש עימה קלון, הוא למעשה מממש את האינטרס להבטיח שבעל התפקיד הציבורי יהיה מי שיפעל ביושר ויהא נקי כפיים.
עבירות שיש בהן קלון
הדין מבקש לשמר את המוסר ולכן הרשעה שיש עימה קלון היא הרשעה שנלווה לה גם כשל מוסרי שדבק בנאשם. מדובר בהרשעה בעבירה שגוררת בנסיבות ביצועה גם כתם מוסרי קשה, פגיעה בניקיון הכפיים וטוהר המידות.
בין העבירות שדבק בהן גם קלון בנסיבות מסוימות נמצאות עבירות מרמה, הונאה והפרת אמונים, עבירות שוחד, ועבירות אלימות, בין אם מדובר באלימות מילולית או פיזית. הקלון דבק בעיקר במקרה שבו מי שהורשע בעבירות אילו הוא נבחר ציבור, מכהן בתפקיד ציבורי ייצוגי, או עוסק במקצוע שדורש רישיון, שנדרש ממנו רף מוסרי גבוה מהרגיל. עם זאת, בנסיבות מסוימות יישלל הקלון גם בעבירות אילו.
כמו כן ישנן עבירות שמטבען אין עימן קלון, כמו עבירות שאין בהן כוונה פלילית ולמשל עבירות תעבורה.
בבג"צ 436/66 מנחם בן אהרון ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה ביקשו השופטים לבדוק את המבחן שעונה על השאלה מהי העבירה שיש בה קלון. השופט כהן עשה הבחנה בין "עבירה שאין עמה קלון מטבע ברייתה, כמו למשל, העבירות שבגינן נושאים באחריות מוחלטת אך ללא כוונה פלילית", ובין עבירות גבוליות שלפעמים שיש בהן קלון ולפעמים לא, וזה תלוי בנסיבות העבירה. לדעתו עבירה עלפי חוק איסור לשון הרע היא עבירה גבולית.
המשמעות של הרשעה בעבירה שיש עימה קלון
להרשעה בעבירה שיש עימה קלון יש משמעות מקצועית, חברתית וכלכלית. הקלון שהופך גם לחלק מההרשעה, יהיה בעל השפעה על עתידו של הנאשם, והוא הופך להיות רלוונטי כאשר אדם מבקש להתמודד לתפקיד ציבורי, או לאחר מינויו (אז עולה השאלה האם יוכל להמשיך במשרתו הציבורית).
בבג"צ 436/66 מנחם בן אהרון ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה קבע בית המשפט שאדם שהורשע בעבירה והוטל עליו קלון, יפסל מלכהן במשרה ציבורית:
”הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם”.
כך, מי שמורשע בעבירה שיש עימה קלון אפשר שיאבד לזמן קצוב ואף לצמיתות את האפשרות למלא תפקיד ציבורי או משרת אמון. עם זאת, ההחלטה המשפטית שיש בעבירה גם קלון תיקבע על פי נסיבות האירוע. (יש מקרים בהם על אף שדבק קלון בעבירה הפלילית, קיימות הקלות ששוללות את הקלון מהעבירה בנסיבות הספציפיות).
רשימה ארוכה של תפקידים ומשרות עשויות להיחסם בפני מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון ובין היתר:
משרה ציבורית כמו ח"כ או שר (7 שנים אחרי ההרשעה), חבר מועצה, חבר רשות מקומית;
נושאי משרה כמו שופט, נציב קבילות הציבור, עובד מדינה, חבר מועצה, דירקטור מן הציבור (7 שנים אחרי ההרשעה) , מבקר פנים; עמיל מכס;
בעלי מקצוע שלצורך הסדרתו נדרש אמון הציבור כמו: עורך דין, רואה חשבון, עובד סוציאלי, מהנדס, אדריכל, רופא וטרינר, וכולי.
בעלי תפקידים ביטחוניים, או צבאיים;
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
פסילת מועמד שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, למשרה שדורשת אמון מיוחד על פי החוק
עבירה שיש עימה קלון יכולה לפסול לחלוטין מועמדות לתפקיד או למשרה מסויימים, ולפעמים למספר שנים. ישנן משרות שדורשות אמון מיוחד על פי חוק. בין היתר מדובר:
בעובד חינוך שפועל על פי חוק פיקוח על בתי ספר תשכ:ט – 1969 אשר קובע בסעיף 8 כי :"לא יתן המנהל הכללי רשיון לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי לפגוע בבטחון המדינה, או כל עוד מתנהלת נגדו לפי חוק חקירה על עבירה כאמור…………";
בשמאי מקרקעין שפועל על פי חוק שמאי מקרקעין, תשס"א – 2001, אשר קובע בסעיף 16 :
. שמאי מקרקעין שעשה אחד מאלה עבר עבירת משמעת:
הורשע בפסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שיש לה השלכה על עיסוקו כשמאי מקרקעין
גם מתווך מקרקעין שפועל על פי חוק המתווכים עלול להיפסל לתקופה של 5 שנים מההרשעה בעבירה שיש עימה קלון.
גם על פי חוק יסוד הממשלה, מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון לא יוכל לכהן לתקופה של 7 שנים מההרשעה. כמו כן, שר שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, כהונתו תיפסק (סעיף 23 (ב) לחוק יסוד הממשלה).
ראש ממשלה לא יוכל להמשיך בכהונתו, והכנסת רשאית להעבירו מתפקידו, אם הורשע בעבירה שיש עימה קלון (סעיף 18 (א) חוק יסוד הממשלה).
על הקלון מהפסיקה :
בג"צ 4523/03 בענין דני בונפיל נגד כב' השופטת דליה דורנר, (נדון בפני כב' השופטים מצא, פרוקצ'יה, וחיות ביום 25.5.2003), דן בפסילה של מועמד לבחירות לעיריית ירושלים, לאחר שהורשע בעברו בעבירת מרמה והפרת אמונים כאשר היה בתפקיד של עובד עירייה. בית המשפט דן בקלון שבעבירה ואיזן בין זכותו של אדם שהורשע בעבירת קלון, לבין הרחקתו מהשלטון, ואפשרותו להיבחר. בית המשפט קבע רשימה פתוחה של פרמטרים לפיהם יש לבחון את קיומו של הקלון ובאילו מקרים הוא יוטל :
בין היתר מדובר במבחנים הבאים :
מהות ונסיבות העבירה;
מתי נעברה העבירה ? האם העבירה נעברה בזמן ביצוע תפקיד ?
התדירות שבה בוצעה העבירה;
המעמד והתפקיד של מבצע העבירה;
שיקולי מדיניות נוספים;
בפרשת השר חיים רמון (ת.פ. 5461/06) הרשיע בית המשפט ביום 31.1.2007 במסגרת הכרעת הדין את השר חיים רמון בעבירת מעשה מגונה ללא הסכמה. גזר הדין שניתן ביום 29.3.2007 קבע עונש של קנס כספי ושעות לתועלת הציבור אולם נמנע מהטלת קלון. אם היה נקבע שיש קלון במעשה שעשה רמון היה עליו להתפטר מתפקידו. עם זאת, במקרה זה קבע בית המשפט, שהנסיבות אינן מצדיקות קביעה של קלון בעבירת מעשה מגונה, משום שהמעשה היה חד פעמי, ארך כ 2 או 3 דקות ונעשה במצב של אדישות.
נקבע :
"הארוע היה נקודתי וחד פעמי, שאין בו כדי להעיד שעסקינן בעבריין מין או במי שדבר בו דפוס עברייני"…ו"הנסיבות הכוללות של ביצוע העבירה אינן מצדיקות את הקביעה כי יש בעבירה משום קלון".
ת.פ. 1903/06 בענין מדינת ישראל נגד חיים מוסא ואח' בבית משפט השלום בחיפה, אשר נדון בפני כב' השופט פלאח זאיד וניתן ביום 1.5.2007, עסק בחבר מועצת עיר שהורשע בעבירות שוחד בחירות. במקרה הנדון הוטל עליו גם קלון, ונקבע שאינו יכול להפחית מהמעשה הפלילי גם אם יביע חרטה.
החשיבות בייצוג של עורך דין
הקלון הוא מושג מתחום המוסר שדבק לעבירה ועשוי להיות חלק מההרשעה. יש בו כדי לשלול מאדם את הסיכוי לכהן בתפקיד ציבורי או להיבחר למשרת אמון, או להדיח מועמד מעיסוק או תפקיד מסויים, מה שיכול להשפיע על עתידו. חשיבותו של עורך הדין היא בין היתר לבטל הטלת קלון. עליו לנהל משא ומתן עם רשויות התביעה תוך מציאת טיעונים מקלים. הסרה של הקלון מהווה הליך בעל מורכבות ועל עורך הדין להכיר היטב את החקיקה והפסיקה בנושא. עליו ולהוכיח נסיבות מקלות גם במסגרת של עסקאות טיעון עם גורמי התביעה וגם לשכנע את בית המשפט להימנע מהטלת קלון שעלול להשפיע על מכלול החיים והעתיד של הנאשם.
עורך דין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל ויוצא הפרקליטות, מומחה לדין הפלילי ובעל ניסיון רב שנים בייצוג נאשמים. עורך הדין שאול מנוסה בניהול מו"מ עם רשויות התביעה בכל הקשור למו"מ לגבי עסקאות טיעון, לייצוג בערכאות משפטיות ובין היתר גם במניעת הטלת קלון על הנאשם. אם הסתבכת בפליליים מומלץ ליצור קשר לעורך הדין אלעד שאול אשר יוכל לסייע לך להיחלץ מהמבוך הפלילי על כל השלכותיו. מובטחת לך תוצאה מוצלחת, ייצוג נאמן, ודיסקרטיות בניהול ההליך.
