מהי תסמונת האישה המוכה?
תסמונת האישה המוכה הוא מצב נפשי שנובע מהתעללות פיזית ו/או נפשית קשה וארוכה מבן זוג. כתוצאה מהתעללות זו האישה נמצאת במצב מדכא ומשתק שאינו מאפשר לה לצאת ולברוח מהמציאות הקשה בה היא נמצאת, וגם לא לפנות לעזרה. ברוב המקרים האישה המוכה גם נמנעת מלהתלונן במשטרה או לקבל עזרה, מאחר והיא נוטה להאמין שהיא אשמה בהתעללות כלפיה. גם במקרים בהם היא מתלוננת במשטרה, היא נוטה לפנות למשטרה בהמשך ולבקש לבטל את תלונתה.
4 שלבים מוכרים בתסמונת האישה המוכה:
- שלב ההכחשה בו האישה תכחיש שהיא מוכה.
- שלב בו היא משוכנעת שהיא אשמה במצב הנוכחי בשל התנהגות שאינה הולמת.
- שלב שבו היא מתפכחת ומתחילה להבין שהאשמה חלה על בן הזוג המתעלל.
- שלב בו היא לוקחת אחריות למצבה ולפעמים גם מנסה לברוח.
ככל שהאישה המוכה לא מצליחה לקחת אחריות על מצבה ולברוח מאימת בן זוגה המתעלל, אנו רואים חזרה "מעגלית" שלה לקורבנות, הכחשה ושהייה בצילו של בן הזוג המתעלל.
העונשים על התעללות גבר באשתו
עבירות אלימות במשפחה כוללות תקיפות פיזיות של הגוף, אלימות מילולית, חברתית, מינית, כלכלית, וכולי.
העונש על עבירת אלימות במשפחה הכוללת תקיפה הוא עד 4 שנות מאסר. אם תקיפת בת הזוג גרמה לחבלה בגופה של בת הזוג, העונש יכול שיהיה עד 6 שנים מאסר, כשעבירת האלימות כוללת חבלות חמורות העונש יכול להיות עד 10 שנים מאסר.
בית המשפט נותן פעמים רבות צו הגנה או צו הרחקה, כדי להרחיק את הצד שנפגע מהצד הפוגע. בנוסף במקרים רבים פוסק בית המשפט גם פיצויים לאישה שנפגעה.
קיימת מגמה של בתי המשפט לחייב בעלים שהתעללו בבנות זוגן בפיצויים בסכומים גבוהים. בית המשפט העליון קבע שהתעללות נפשית היא אלימות לכל דבר, וכי על גבר שהתעלל באשתו לשלם לה פיצויים של חצי מיליון שקל בגין כאב וסבל. בית המשפט קבע כי מעשיו של הבעל מהווים פגיעה באוטונומיה של האישה, הם גרמו לה חבלות גופניות, פצעים רגשיים, ורמסו את כבודה.
מטרתם של העונשים על עבירות אלימות היא לגרום ככל האפשר להרתעה.
פרשת כרמלה בוחבוט
פרשה ידועה משנת 1994. כרמלה בוחבוט הייתה אישה מוכה וסבלה מהתעללות מצד בעלה יהודה בוחבוט במשך 24 שנות הנישואין. בין היתר היא סבלה ממנו טרור פיזי ונפשי, אלימות קשה שכללה מכות בחפצים חדים, הפחדות והשפלות, ודרישה שהיא תציית לו בכל דבר ולא תתלונן. כמו כן בעלה אסר עליה לקבל טיפולים רפואיים בשל הפגיעות הגופניות שגרם לה. באחד המקרים הכה אותה בראשה והיא נזקקה לטיפול רפואי במהלכו טענה בפני המטפלים שפגעה בעצמה.
3 חודשים לאחר מכן הותקפה שוב על ידי בעלה ששבר על גופה חפצים. היא הסתתרה בחדרו של הבן, חייל בצבא, שם מצאה את נשקו האישי רובה גליל, דרכה אותו, וכאשר הבעל התקרב לחדר היא ירתה בו את כל הכדורים שהיו אז במחסנית עד שמת במקום. כרמלה בוחבוט נעצרה והואשמה בהריגה, ואושפזה במוסד פסיכיאטרי במצב של דיכאון. בספטמבר 94 הורשעה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בהריגה לאחר שהודתה, ונגזרו עליה 7 שנות מאסר.
במסגרת הערעור דן בית המשפט העליון בחומרת העונש ונתן פסק דין בו נקבע שמדובר במקרה יוצא דופן של אלימות קנטור והתגרות. ההתעללות הקשה תוארה על ידי בית המשפט כהתעללות ממושכת. ילדיה של כרמלה העידו לטובתה על הטרור והסבל שחוותה, וכי נמנע מהם להתערב עבור אימם. בנוסף גם אחיו ואביו של הבעל העידו לטובת הנאשמת, ובסופו של דבר הפחית בית המשפט העליון בדעת רוב את עונשה ל- 3 שנות מאסר.
השופטים נחלקו בדעותיהם: השופט בך הצדיק את ענין המאסר בפועל וקבע בדעת רוב כי יש לקצר את תקופת המאסר ל- 3 שנים. השופט קדמי ביקש להשאיר את עונש המאסר על כנו (7 שנים), לאחר שפסק שאין להקל על המידה בעונש בגין מעשה המתה כדי לא להצדיק מעשים כאילו בעתיד.
השופטת דורנר קבעה שצריך להפחית את העונש ל 3 שנות מאסר שכן זה האיזון הנכון במקרה זה, והדגישה, ששתיקת החברה היא החטא האמתי.
פרשת סימונה מורי
פרשה קשה נוספת היא המקרה של סימונה מורי, שסבלה מבן זוגה שלום רחבי במשך שנים ארוכות מהתעללות פיזית ונפשית, ובין היתר ממכות קשות שגרמו לשברים באף ובצלעות. סימונה מורי אושפזה בשל ההתעללות הפיזית שסבלה. היא גם התלוננה במשטרה ובמוסדות הרווחה ואפילו הגיעה למקלט לנשים מוכות, אולם לא הצליחה להיחלץ מידיו של בן הזוג האלים.
סימונה מורי הורשעה יחד עם אדם נוסף (גון ולנסי) ברציחתו של בעלה באמצעות 14 דקירות סכין בזמן ששהו במחסן בקומת הקרקע. שניהם הורשעו בקשירת קשר לביצוע מעשה הרצח. מורי הורשעה בשנת 1998 ברצח בעלה ונדונה למאסר עולם, כאשר עונשה נקצב ל- 28 שנים.
בספטמבר 2019 המליץ שב"ס על שחרורה המוקדם של סימונה מורי לאחר 22 שריצתה שנים בכלא (6 שנים לפני השחרור) ולאחר שעברה הליך טיפולי לשיקום האסיר. השחרור שלה היה מתוך אינטרס ציבורי לשיקום מי שריצה את עונשו בכלא.
פרשת דלאל דאוד
פרשת דלאל דאוד שריצתה עונש מאסר של 18 שנה בכלא היא פרשה עגומה נוספת של רצח בעקבות התעללות של בעל באשתו.
דלאל דאוד הגישה 26 תלונות למשטרה ולרשויות על התעללות, אלימות מינית, ואונס נגד הבעל. בן זוגה היה אלים וסדיסט, והתעלל בה במשך שנים רבות באלימות פיזית ומינית. לאחר שגרמה למותו נדונה למאסר עולם ובהמשך נקצב עונשה ל 25 שנה, והנשיא ריבלין אפשר לה להגיש בקשה לשחרור מוקדם.
ביוני 2019 החליטה ועדת השחרורים של שרות בתי הסוהר לשחרר אותה לאחר הליך טיפולי ושיקומי שעברה בכלא, ולאחר שקבע שמסוכנותה נמוכה.
כשאשה מוכה רוצחת – המתה בנסיבות של אחריות מופחתת
קיימות דרגות חומרה שונות בין עבירות ההמתה, ובהתאם גם העונשים, מ- 3 שנות מאסר ועד למאסר עולם.
הדרגה של עבירת ההמתה משפיעה על גזר הדין: כך, על גרם מוות ברשלנות יקבעו 3 שנים מאסר, ועל רצח בנסיבות מחמירות יקבע עונש מאסר עולם.
תיקון 137 לחוק העונשין תשל"ז 1977 נכנס לתוקף ביום 1.7.2019. מדובר ברפורמה שעיקרה סיווג מחדש של עבירות הרצח. עד לתיקון, היו בחוק העונשין 3 עבירות המתה: רצח (העונש עליו מאסר עולם), הריגה (עונש עד 20 שנה מאסר) וגרם מוות ברשלנות (עונש של 3 שנים מאסר).
התיקון החדש קבע שעבירות הרצח וההריגה יפוצלו:
עבירת הרצח תחולק ל- 2 עבירות:
- רצח בנסיבות מחמירות עם עונש של מאסר עולם חובה;
- רצח עם עונש של מאסר עולם מירבי;
עבירת ההריגה חולקה גם היא ל- 2 עבירות:
- המתה באחריות מופחתת שהעונש עליה עד 20 שנות מאסר, והיא כולל גם תת סיווג: המתה עקב מצוקה נפשית בשל התעללות חמורה או ממושכת סעיף 301 ב(א) והמתה עקב קינטור סעיף 301 ב(ב). העונש על כך 15 שנות מאסר;
- המתה בקלות דעת שהעונש עליה הוא 12 שנות מאסר;
המשמעות של התיקון
מקרי התעללות פיזית באישה שהסתיימו בכך שהאישה רוצחת את בעלה המתעלל – סווגו בעבר כרצח לכל דבר.
כיום, אחרי התיקון ניתן לסווג אותם כעבירה של המתה באחריות מופחתת. כך, אישה שרצחה את בעלה אחרי התעללות שסבלה ממנו – הייתה לפני התיקון, מורשעת ברצח ועונשה היה מאסר עולם, אחרי התיקון ניתן להאשים אותה בעבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שכוללת גם המתה בשל מצוקה נפשית בעקבות התעללות חמורה או ממושכת, כאשר העונש הוא מופחת עד 15 שנים מאסר (וגם פחות מכך לפי הנסיבות). המחוקק אם כן ראה בהתעללות הקשה מעין "סעיף מקל"!
איך לצאת ממעגל האלימות?
אלימות היא תופעה נרחבת. אלימות יכולה להיות פיזית, קשה וממושכת, ועד לפגיעה בתפקוד הגופני ופציעת הנפש בעקבות השפלות ואמירות פוגעניות. אלימות יכול להיות כלכלית – עד שליטה ומניעת גישה לכספים, חברתית – תוך כפיית בידוד חברתי ומשפחתי, וכולי.
אישה שמבקשת לצאת ממעגל האלימות צריכה להיעזר בגורמים חיצוניים מקצועיים. נשים שנמצאות תחת איום מסתירות בדרך כלל את הדפוסים האלימים של בני זוגם וגם אם הן מגישות תלונה הן פעמים רבות מבטלות אותה מחשש לתגובת בן הזוג, או מתוך תקווה "שהמצב יסתדר".
במצב כזה חשוב מאוד להיעזר באנשי מקצוע, חיוני לשתף את בני המשפחה או להתייעץ עם עובדת סוציאלית, לפנות למערכת הבריאות, למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, למוקדי סיוע של משרד הרווחה, למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית, ולייעוץ משפטי של עורך דין פלילי מומחה לעבירות אלימות במשפחה.
חשוב לפנות לרשויות החוק כמו המשטרה ולהביא לצווי הרחקה נגד התוקף. במקרה של אירוע אלימות הגובל בסכנה לטווח הרחוק, חשוב לפנות לעורך דין שיפעל כדי לשמור על זכויות האישה.
חשיבות קבלת סיוע מעורך דין פלילי לנשים נפגעות אלימות במשפחה
במקרה של חשד לעבירת אלימות במשפחה יש להיעזר בעורך דין פלילי מומחה לתחום עבירות אלמ"ב. תיק אלימות במשפחה מורכבים ודורש ידע וניסיון בניהולם. סיבה נוספת לחשיבותו של עורך דין היא היכולת לחזק את הראיות ולגרום לניהול התיק הפלילי עד סופו תוך ניהול מו"מ ועמידה בקשר מתמיד עם המשטרה ורשויות התביעה.
עורך דין אלעד שאול יוצא הפרקליטות ומבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל מומחה ובעל ניסיון רב בתיקים פליליים ובייצוג בעבירות אלימות במשפחה. אם את סובלת מעבירות אלמ"ב והחלטת לשים לכך קץ, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מומחה בתחום, לעורך הדין אלעד שאול שפע של ניסיון והצלחות בליטיגציה פלילית, וכן ידע ומקצועיות שצבר במשך השנים בהתמודדות עם תיקי אלימות במשפחה, עוד מתקופת עבודתו בפרלקיטות מחוז תל אביב. מובטח לכם שירות מקצועי אמין ומסור וכן דיסקרטיות מוחלטת.
