כיום, ידוע כי אלימות לא חייבת להתבטא בחבלות או נזקים פיזיים. אדם יכול להיות קורבן לאלימות, גם אם אין נזקים מוחשיים, שניתן לראותם בעין. קללות, שמות גנאי, השפלה וצעקות מהוות אלימות לכל דבר ועניין, ויכולים לגרום נזקים נפשיים חמורים לא פחות מאלימות פיזית, כמו דיכאון, עוגמת נפש, מתח ואפילו הפרעת דחק פוסט טראומטית.
כשהאלימות הזו חוזרת שוב ושוב, כמו במקרים של זוגיות אלימה, למשל, היא יכולה לגרום לצלקות נפשיות עמוקות שילוו את הנפגע לכל החיים. ניתן למצוא אלימות מילולית בכל מקום: בין כותלי הבית, בבית הספר, במקומות עבודה, כלפי עובד ציבור ואפילו ברחוב. מערכת המשפט מכירה בכך שמדובר בעבירה לכל דבר ועניין, כמו אלימות פיזית, ומי שנמצא אשם באלימות כזו, עלול לקבל עונש כבד על פי חוק.
פשיעה אלימה
פשיעה אלימה, על פי חוק העונשין, היא פגיעה כנגד הגוף, כמו תקיפה, חבלה ופציעה.
תקיפה מוגדרת בסעיף 378, כהפעלה של כוח פיזי על אדם אחר בכל דרך שהיא, באופן ישיר או עקיף, ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית. מכאן, ניתן להבין כי החוק מתייחס קודם כל לאלימות פיזית, שתוצאותיה נראות ומתבטאות בגוף.
אלימות מילולית
אלימות מילולית לא עומדת בקריטריון זה, ועם זאת, ברור לנו כיום כי מדובר באלימות חמורה לעתים, שהחוק צריך להתייחס אליה.
בית המשפט דן בפער הזה בפסק דין שלו נגד סלע חברה לביטוח, כבר ב-1993. בפרשה זו, תבע יעקב שלו את הביטוח נגד תאונות אישיות שלו. הביטוח הגדיר תאונות אישיות כתאונות גופניות לא צפויות, שנגרמות באופן ישיר על ידי אמצעים אלימים חיצוניים הגלויים לעין. שלו ניהל ריב מילולי קשה עם מנהל שכפוף לו.
לטענתו, הריב הוביל לכאבים גופניים חזקים ולהתקף לב, שאותו הגדיר כתאונה. במסגרת המשפט עלתה השאלה: האם קללות מהוות אמצעים אלימים חיצוניים? בית המשפט הסכים עם הטענה הזו, וקבע כי "אלימות" יכולה להתפרש גם כאלימות רוחנית, נפשית ומילולית.
איך לזהות אלימות מילולית?
בפני עצמן, מילות גנאי וקללות לא נחשבות עבירה, אבל אם מטרתן לאיים או להפחיד אדם אחר, הרי שזו עבירת איומים על החוק. אלימות מילולית היא כזו שבאה להתעמר, להשפיל, לאיים או להתעלם מאדם אחר. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בשימוש בחרם, בצעקות, בשמות גנאי, בהעלבות, ביזויים וגידופים.
אפשר להפעיל אלימות כזו, ככל אלימות, פעם אחת, או לחזור על כך, ביותר מסיטואציה אחת, כך שנוצרת מערכת יחסים אלימה מילולית בין הקורבן לאדם המשתמש באלימות. אפשר להיתקל באלימות מסוג זה בכל מקום ובכל גיל. בין אם מדובר בהתנהלות במשרד, בין שני עובדים; בבתי ספר, בין תלמידים; במשפחה; או כלפי עובד ציבור.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
אלימות מילולית כלפי עובד ציבור
החוק מתייחס באופן מיוחד לאלימות מילולית כלפי עובד ציבור. חוק העונשין מבחין בין עבירת איומים להעלבת עובד ציבור. בעבירת איומים ישנו שימוש במילים המעידות על כוונה לפגוע בגופו, נכסיו, שמו הטוב, פרנסתו או חירותו של אדם, או של מישהו אחר, זאת כדי להפחיד אותו או כדי להקניט אותו.
במקרה של העלבת עובד ציבור, לא עוסקים בכוונה אלא בהתנהגויות או פעולות מסוימות, כמו מילים או תנועות ידיים, הקשורות לתפקידו של עובד הציבור, או בזמן שהוא מבצע את תפקידו.
העונש על ביצוע עבירת איומים הוא שלוש שנות מאסר לכל היותר. במקרה של העלבת עובד ציבור, העונש נמוך יותר ויכול להגיע לשישה חודשי מאסר. כדי להגיע להרשעה במקרה השני, צריך להראות כי ישנה אפשרות לפגיעה ממשית וקשה ביכולת של עובד הציבור למלא את תפקידו.
אלימות מילולית במשפחה
מקרים נפוצים להפעלת אלימות מילולית הם בין בני זוג, או בין הורים לילדים. לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, יש הבחנה בין אלימות מילולית, לבין איומים באלימות פיזית. כאשר מדובר באיומים, המשטרה תפעל קודם כל כדי להרחיק את האדם המסוכן, אם תמצא שיש בו אכן מסוכנות כלפי שלומם הפיזי של בני המשפחה האחרים.
אם מדובר בקללות או בגידופים, המשטרה לא תטפל בעניין בהכרח. במקרה כזה, ניתן לבקש צו הגנה מבית המשפט, במיוחד אם האלימות המילולית היא מתמשכת וארוכה, כך שהיא יכולה להוות התעללות נפשית.
החוק למניעת הטרדה מאיימת משנת 2001, מוסיף על כך וקובע כי במקרה בו אדם מטריד קרוב משפחה שלו, בין היתר באמצעות יצירת קשר ואיומים, הנפגע יכול להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בבקשה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו קובע כי הפוגע לא יוכל להיכנס לדירת הנפגע; לא יוכל להטרידו; או לעשות שימוש בנכסים ששייכים לשניהם. יתכנו גם אמצעי הגנה נוספים אם כך יחליט בית המשפט.
תוקף הצו הוא עד שישה חודשים. בית המשפט יכול לתת את הצו במעמד צו אחד, אם מדובר בסכנה מידית לשלום הנפגע. במקרה כזה, תוך כשבוע יתקיים דיון בהשתתפות שני הצדדים, ואז בית המשפט יוכל להאריך, לבטל או לשנות את הצו.
מה לעשות במקרה של האשמה באלימות מילולית?
אלימות מילולית היא עבירה חמורה וקשה, בעלת השלכות חמורות לא רק למי שהתלונן על פגיעה אלא גם למי שהתלוננו עליו. לא נדיר למצוא אדם, הנתקל בעובד ציבור בעת מילוי תפקידו. הפגישה מתלהטת, והוא אומר מילים או עושה מחוות גופניות הנחשבות "אסורות", או כאלה שעלולות להיחשב מאיימות.
לא תמיד הוא מבין תוך כדי המעשה מה יהיו ההשלכות למעשיו. יתכנו גם מקרים בין בני זוג, שבו הרוחות מתלהטות ונאמרים דברים, שיכולים להיחשב לאלימות מילולית. במקרה של הצד הנפגע, בגלל האופי המיוחד של אלימות מילולית, שלא ניתן למצוא לה עדויות פיזיות, קשה להוכיח אותה בפני בית המשפט.
במרבית המקרים לא ייפתח הליך פלילי, והאדם הנפגע עלול להישאר לבדו מול האדם הפוגע. אבל גם אם ייפתח הליך, אם אין אנשים נוספים שיכולים להעיד על התעללות, עלולים כל הצדדים להישאב למאבק ארוך ומתיש, שבסופו כולם עלולים להיפגע.
היית צד לאלימות מילולית – פנה לעורך דין פלילי
בין אם אתם הצד המאשים או הצד המואשם, כדאי לפנות כבר מההתחלה לעורך דין פלילי, שיסייע לכם בכל הדרך. עורך הדין יוכל להסביר לכם את מצבכם המשפטי ואת זכויותיכם בכל שלב בהליך המשפטי. הוא ישקף לכם את האפשרויות העומדות בפניכם, ינסה למזער את הנזקים האפשריים, ובמקרה הצורך ייצג אתכם בבית המשפט.
