הרפורמה בעבירות המתה
עד לא מזמן, חוק העונשין כלל שלושה סוגים של עבירות המתה בלבד, וביניהן רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. מבנה בסיסי זה שכלל שלוש דרגות אחריות, הוביל למצבים שבהם בתי המשפט התקשרו להתאים את העבירה הנכונה לכל מקרה ולקבוע עונשים אשר ישקפו נכונה את האשמה הנלווית למעשה.
כלומר, לפני הרפורמה, במקרים רבים בתי המשפט גזרו עונש מקל או קשה מדי על נאשמים בשל כבילותם לענישה המוכתבת והייתה חסרה הלימה בין תיוגה של העבירה לבין דרגת חומרתה. בשל כך, ועדה ציבורית בהובלתו של פרופ' מרדכי קרמינצר, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהמלצותיה הוגשו ואומצו על ידי שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, ערכה בחינה מחודשת של עבירות ההמתה שנמנו בחוק העונשין.
אחת ממטרותיה של הועדה הייתה לכונן מדרגות לעבירות ההמתה ולדרגן בהתאם לחומרה שלהן, בדומה למקובל בארצות אחרות כגון ארצות הברית. בעקבות דו"ח הועדה, בשנת 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה בעבירות ההמתה ותוקן חוק העונשין (תיקון מס' 37 לחוק העונשין).
הרפורמה ביצעה חלוקה מחודשת לעבירות ההמתה ויצרה מדרג של ארבע עבירות:
- רצח, לפי ס' 300 לחוק העונשין
- רצח בנסיבות מחמירות, לפי ס' 301א לחוק העונשין
- המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפי ס' 301ב לחוק העונשין
- המתה בקלות דעת, לפי ס' 301ג לחוק העונשין
יסודות העבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (ס' 300ב לחוק העונשין)
לפני הרפורמה בעבירות ההמתה, במקרים שבהם המתת הקורבן בוצעה בנסיבות מיוחדות שפורטו בחוק העונשין, המחוקק אפשר לבית המשפט להרשיע ברצח אך להקל עם הנאשם ולגזור עליו עונש מופחת.
כיום, האפשרות להקל בעונש על ידי בית המשפט הוחלפה בס' 300ב(א) לחוק העונשין, הקובע כי על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א שעוסקים ברצח וברצח בנסיבות מחמירות, מי שמביא למותו של אדם אחר בכוונה או באדישות ונתון במצב של מצוקה נפשית הנגרמת בעקבות התעללות בו עצמו או בקרוב משפחתו על ידי הקורבן, צפוי לענישה מופחתת ולמאסר העומד על חמש עשרה שנים.
כמו כן, ס' 300ב(ב) קובע מספר נסיבות שבהתקיימותן העונש הצפוי למי שגרם בכוונה או באדישות למותו של אחר, עומד על עשרים שנים:
- כאשר מעשה ההמתה התבצע מיד לאחר התגרותו של הקורבן בנאשם וכתגובה לאותה ההתגרות, ובתנאי שעקב כך התקשה הנאשם לשלוט במעשיו במידה ניכרת ושיש בקושי זה על מנת להפחית באשמתו.
- כאשר מעשה ההמתה נעשה בעקבות הפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושרו השכלי של הנאשם, שפגמה במידה ניכרת ביכולתו של הנאשם להבין את מעשהו או את הפסול הדבק בו, או ביכולתו להימנע מעשיית המעשה.
- מעשה ההמתה חרג במידה מועטה מתחולתו של סייג לאחריות פלילית בהתאם לסעיפים 34י, 34יא או 34יב העוסקים בהגנה עצמית, בצורך ובכורח בהתאמה וכאשר נסיבות העניין מצדיקות כי תופחת אשמתו.
כלומר, לאחר הרפורמה, על מנת להרשיע אדם בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, על התביעה להוכיח את כלל יסודות עבירת הרצח או עבירת הרצח בנסיבות מחמירות. יחד עם זאת, העבירה החדשה מאפשרת לסווג את העבירה בצורה נכונה יותר ולהתאים לא רק את גובה העונש אלא גם את התיוג המוסרי בצדה.
כך, למשל, מי שהוכתה על ידי בן זוגה ועקב מצוקה נפשית גרמה למותו, תורשע בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ולא בעבירת הרצח ובהתאם תישא בעונש מקל. כמו כן, הקטגוריה מכילה בתוכה גם מקרים מורכבים כגון המתת חסד של קרוב משפחה שסבל ממחלה חשוכת מרפא, מעשה המתה שבוצע כהגנה עצמית ובעקבות התעללות חמורה או מתמשכת מצד הקורבן ומקרים נוספים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הקנטור כנסיבה לאחריות מופחתת
כאמור, הרפורמה בעבירות ההמתה רואה בקנטור כאחת הנסיבות לאחריות מופחתת, וקובעת כי המתה של אדם אחד על ידי אדם אחר כתוצאה מקנטור, מפחיתה את האחריות הפלילית של הנאשם וממירה את עבירת הרצח בעבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
זאת, ככל שיוכח כי הנאשם המית את הקורבן מיד לאחר ההתגרות ובתגובה לה, וכי כתוצאה ממנה הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו במידה שיש בה כדי למתן את אשמתו ובשים לב למכלול נסיבות העניין. כלומר, לאחר הרפורמה, אומץ מבחן נורמטיבי שבוחן האם יש בקושי של הנאשם לשלוט במעשיו על מנת למתן את אשמתו, כאשר רק מעשים שאינם לגיטימיים במהותם ייחשבו כקנטור.
כמו כן, על יכולת השליטה העצמית להתאים לטיב ההתגרות מצד הקורבן וכן נדרש מעשה התגרות בסמוך למעשה ההמתה על ידי הנאשם.
