התופעה שבה עובדי ציבור מנצלים את התפקיד והמעמד שלהם לצורך גישה למאגרי מידע רגישים אודות אזרחים, פוגעת בפרטיות ויכולה להביא לפתיחת הליך פלילי, הליך משמעתי והטלת קנסות. כשמדובר בעובד מדינה הברור עובר גם לאגף המשמעת שיש ביכולתו להטיל סנקציות קריטיות על העובד.
שליפת מידע שלא כדין היא עבירה פלילית. מדובר במקרה בו עובד עושה שימוש בנתונים אישיים חסויים מתוך מאגר של מידע. המידע במאגרי המידע שייך לצנעת הפרט, הוא חסוי והגישה אליו מוגבלת, ולכן, הוצאת מידע שלא כדין מהווה פגיעה בפרטיות. כאשר עובד ציבור עושה פעולה כזו מדובר בפגיעה מכופלת היות והוא מנצל את מעמדו ואת תפקידו כדי להגיע למידע רגיש ופוגע באמון הציבור.
שליפת מידע שלא כדין מהווה הפרת הוראות המשמעת, הפרת כללי האתיקה של עובדי המדינה, הפרת הוראות תקנון שירות המדינה, הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות ושל תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), וכן עבירה פלילית – ועל כך במאמר הבא.
שליפת מידע שלא כדין על ידי עובד מדינה מנוגדת לחובות העובד על פי חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג – 1963
עובד מדינה שמעורב בשליפת מידע שלא כדין (למשל עובד ברשות המיסים שבוחן הכנסות של נישומים, עובד של משרד הבריאות שנכנס לתיקים רפואיים וכולי), יצטרך להתמודד בעיקר עם המשור המשמעתי. על עובד מדינה חל איסור לעשות שימוש במחשבים או במסוף של מחשב אלא לצרכי עבודתו בלבד. כמו כן אסור לו להוציא נתונים ממאגרי מידע אלא על פי הסמכה בלבד.
שליפת מידע שלא כדין מהווה הפרה של הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג – 1963 ומהווה בין היתר עבירה על פי עבירות הסל המנויות בסעיף 17 לחוק: פגיעה במשמעת שירות המדינה, אי קיום המוטל על העובד בהיותו עובד מדינה, התנהגות שאינה הולמת את תפקידו של עובד המדינה, או התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו, כדלקמן:
"עבירות משמעת
17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(1) עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;"
עורכי דין אלעד שאול ושות׳ ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שליפת מידע שלא כדין מהווה הפרת כללי אתיקה של עובדי המדינה
מדובר בהפרת החובה לשמור בסוד כל מידע שמגיע לעובד בשל תפקידו;
כמו כן מדובר באיסור שחל על העובד להוציא מידע מהמחשב שלא לצורך מילוי תפקידו, וכן איסור לעשות שימוש במידע שמגיע לעובד בתוקף תפקידו.
שליפת מידע שלא כדין מהווה הפרה על חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות קובע לעניין פגיעה בפרטיות והפרת סודיות:
פגיעה בפרטיות מהי"
2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם";
על עובד ציבור מוטלת חובה לשמור על חוקי הפרטיות. מכאן, מי שחושף מידע שמגיע לידיו בהסתמך על יכולת הגישה שלו למאגרי מידע, עובר עבירה פלילית על פי חוק הגנת הפרטיות. חוק הגנת הפרטיות קובע מפורשות שעשיית שימוש באינפורמציה על אדם או מסירת מידע פרטי לאחר שלא נעשית בהסכמה, היא עבירה. כמו כן מדובר גם בהפרה של הוראות אבטחת מידע.
שליפת מידע שלא כדין היא פעולה לא חוקית במיוחד כשאין יידוע, וכשהיא נעשית ללא הסכמה של בעלי המידע.
העונש על עבירה זו יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. מדובר במקרים בהם עושים שימוש במידה, האזנות סתר לא כדין, הפרת חובת סודיות מקצועית, העברת מידע מתוך מאגר מידע וכולי. חשוב לציין כי מעשה כזה יכול גם להוות עבירה לפי חוק המחשבים.
ההגנות מפני אישום פלילי הן בין היתר טענה למעשה שנעשה בתום לב, או במסגרת חובה חוקית / מוסרית.
נגד מי שפוגע באדם באמצעות שליפת מידע לא חוקית תוגש תלונה לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
מהי חובת היידוע ?
חובת היידוע מתבססת על חוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981. חובת ידוע תחול כאשר איסוף מידע אישי על אדם נעשה על סמך פניה אליו. איסוף המדינה ושימוש במידע מבלי ליידע את נושא המידע משפיע על ההסכמה מדעת, ויכול להוות הפרה של חוק הגנת הפרטיות.
החוק קובע בסעיף 11 כדלקמן :
חובת מבקש מידע"
11. פניה לאדם לקבלת מידע אישי לשם עיבודו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –
(1) אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו ומהי תוצאת אי-ההסכמה;
(2) המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;
(2א) שמו של בעל השליטה במאגר המידע, ודרכי ההתקשרות עימו;
(3) למי יימסר המידע ומטרות המסירה.
(4) קיומן של זכות עיון במידע האישי לפי סעיף 13 ושל זכות לבקש תיקון של המידע האישי לפי סעיף 14.
על פי חובת היידוע, כאשר פונים לאדם לקבל מידע או לבקש רשות להשתמש במאגר מידע, יש לצרף לפניה הודעה שבה יציין המבקש את מטרת מסירת המידע, איזה מידע ייאסף, למי יימסר המידע, והאם מסירת המידע היא על פי חוק או שהיא תלויה בהסכמה. כמו כן צריך לציין בהודעה את בעל השליטה במאגר המידע, ואת הזכות לבקש תיקון במידע. חובת הידוע תעשה בשפה פשוטה וברורה.
עונשים על שליפת מידע שלא כדין
שליפת מידע שלא כדין היא כאמור עבירה פלילית, שעונש המקסימום בגינה יהיה עד 5 שנים מאסר.
כמו כן, נגד מי ששלף מידע שלא כדין יש גם עילה לתביעת פיצויים אזרחיים וכן לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק.
העבירה היא גם עבירת משמעת חמורה ובמיוחד כאשר עובד מדינה או עובד הציבור משתמשים בנגישות שלהם לצפות במידע אישי ואף שולפים אינפורמציה לצרכים אישיים.
לצד זאת אפשר שיוטלו קנסות כספיים כבדים גם על מי שהיה אחראי ולא דאג להגן על המידע.
בשל החשד לשליפת מידע שלא כדין, תתנהל חקירה משמעתית שבסיומה תוגש (על ידי נציבות שירות המדינה) תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
הרשות להגנת הפרטיות הטילה בחודש פברואר 2022 קנס של 95,000 שח על עובד מדינה שפרסם פרטים אישיים על אזרחים ברשת החברתית:
הקנס הוטל על עובד מדינה על ידי הרשות להגנת הפרטיות, לאחר שנימצא כי עשה שימוש לרעה ביכולת הגישה שלו למאגר מידע ממשלתי, ופרסם מידע על אזרחים ברשת החברתית ללא ידיעה וללא הסכמה.
מדובר בפרטים כמו כתובות מגורים, כתובות קודמות, פרטי נישואין, פרטי עזיבה וחזרה לארץ, וכולי.
העובד עבד באגף החקירות ברשות המיסים, והיתה לו גישה למידע בתוקף תפקידו. הוא פרסם בקבוצה בפייסבוק מידע אישי לגבי אזרחים שלא היה נגיש לציבור.
לרשות להגנת הפרטיות הגיעו תלונות על מעשיו והתעורר חשד שהוא היה מעורב בשליפת מידע שלא כדין.
השימוש היה בניגוד לקבוע בחוק מאגרי מידע ממשלתיים. עקב הפרסומים, פנתה הרשות להגנת הפרטיות לרשות המיסים וביקשה לברר את מקור המידע שהעובד פרסם. לאחר בירור נקבע שהיתה הפרה של חוק הגנת הפרטיות, נערך שימוע, נפסק שהעובד הפר את החוק במספר מקרים, והוטל עליו קנס של 95,000 ש"ח .
חשיבות היעוץ של עורך דין
שליפת מידע שלא כדין המבוצע על ידי עובד מדינה יכולה להיות עבירה על חוק הגנת הפרטיות, חוק שירות המדינה (משמעת), הפרת כללי האתיקה, הפרת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) וכולי. אין להקל בעבירות אילו ובהשלכות שלהן. עובד שהיה מעורב בשליפת מידע שלא כדין ולא עמד בחובת היידוע עלול למצוא את עצמו מסובך משפטית ומשמעתית. שליפת מידע כפופה לדיני הגנת הפרטיות ודורשת שקיפות וגילוי כלפי שהאדם שלגביו המידע נאסף, והמטרות לשמן נאסף המידע. אם האיסוף נעשה ללא הסכמה מדובר בעבירה.
במקרה כזה העובד חייב להיוועץ בעורך דין מומחה לדין הפלילי ולדיני האתיקה בהקדם האפשרי. עורך הדין ינסה להגיע להסדר טיעון ולמזער את הנזק האישי והכלכלי של העובד.
עורך הדין אלעד שאול הינו מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מומחה לדיני משמעת של עובדי מדינה ובעל ניסיון וידע רב בייצוג בעבירות על חוק הגנת הפרטיות. אם אתה עובד מדינה ונקלעת להסתבכות בחשד לשליפת מידע שלא כדין, מומלץ שתתייעץ עם עורך הדין אלעד שאול. מובטח לך טיפול נאמן ומקצועי, הצלחה בניהול ההליך המשמעתי, ודיסקרטיות לכל אורכו.
