בית הדין למשמעת הינו ערכאה שיפוטית שמוסמכת לנהל תיקים משפטיים נגד עובדי מדינה שעברו עבירות משמעת בניגוד להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963.
סעיף 2 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג 1963 קובע:
"פרק שני: מינוי בית הדין למשמעת, תובע וחוקר בית הדין למשמעת
2. יוקם בית דין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה לפי חוק זה או לפי חוק אחר (להלן – בית דין)."
הליכי המשמעת נועדו לשמר את אמון הציבור ולהגן על התפקוד של השירות הציבורי. היה ועובד מדינה עבר עבירת משמעת והורשע, בית הדין רשאי לגזור עליו אמצעי משמעת.
בלי למעט מכך, נציב שירות המדינה יכול להורות להשעות עובד שהוגשה נגדו תובענה בענייני משמעת לבית הדין למשמעת, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל חשד לביצוע עבירה פלילית. עם זאת, בטרם העובד יושעה, יעשה לו שימוע, ורק לאחר מכן תינתן החלטה אם להשעותו. במהלך השימוע יוכל העובד להשמיע את גרסתו ולטעון נגד ההשעיה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
עבירות משמעת
עבירות המשמעת שבהם דן בית הדין הם בין היתר: אי קיום הוראות התקשי"ר, הפרת נהלי עבודה, התרשלות בעבודה, התנהגות שאינה הולמת, התנהגות הפוגעת בשירות המדינה, התנהגות לא הוגנת, מינוי שלא כדין, והרשעה בעבירה שיש עימה קלון.
פומביות הדיון
הליכי בית הדין הם פומביים. עם זאת, רשאי בית הדין לדון גם בדלתיים סגורות במקרים שבהם קיים צורך לשמור על בטחון המדינה, לשמור את שלומם של קטינים או חסויים, וכולי. אין לחשוף פרטים לגבי הדיון המתקיים בדלתיים סגורות בבית הדין, אלא ברשותו בלבד.
מהם סדרי הדין בבית הדין למשמעת?
בית הדין למשמעת כפוף לסדרי דין והליכים בדומה לאילו שבמשפט הפלילי. העובד העומד לדין יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין, ואם התנאים מתאימים לכך הוא יכול להסתייע במנוי של עורך דין מהסיוע המשפטי.
סדרי הדין בהליכים המשפטיים הם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין) התשכ"ג – 1963. כמו כן החוק קובע שיש לבית הדין למשמעת סמכויות כמו של ועדת חקירה.
ההליך המשמעתי
ההליך המשמעתי מתחיל בתלונה ובחקירה שמתנהלת על ידי יחידת החקירות. בתום החקירה מועברים הממצאים וההמלצות לתביעה והיא זו שמחליטה אם להגיש אישום נגד עובד המדינה. בפתח ההליך יוכל העובד לטעון טענות מקדמיות ולתת את תגובתו לאישום נגדו. אם אינו מודה בסעיפי האישום, יתקיימו הוכחות וישמעו ויחקרו עדים מטעם התביעה ומטעם ההגנה והנאשם יעיד בעצמו. בתום שלב העדויות והחקירות הנגדיות, תינתן הכרעת הדין. היה והעובד יורשע (לאחר שהודה, או הורשע במסגרת הסדר הטיעון, או לאחר שהתנהל ההליך) ישמעו הטיעונים לעונש, ויינתן גזר הדין.
ההליכים מתנהלים לפי סדרי דין שנקבעו בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין) התשכ"ג – 1963. המטרה לקיים הליך הוגן לאור פסיקתו של בית המשפט העליון.
פסקי הדין שכותב בית הדין למשמעת יתפרסמו באתר אינטרנט של נציבות שירות המדינה, כאשר גם הנאשם וגם התביעה יכולים לערער על פסק הדין.
אמצעי משמעת
אמצעי משמעת שיכול בית הדין למשמעת להטיל על עובד שהורשע בדין הם:
נזיפה, התראה, הורדה בדרגה, הקפאת דרגה לתקופה מסוימת, הפקעת כספים ממשכורתו של העובד, פסילה של העובד מתפקיד מסוים, העברת העובד לעבודה אחרת, פיטוריו עם פיצויים וגם ללא פיצויי פיטורין. פסילה מלמלא תפקיד כלשהו אחרי הפיטורין, ופרישתו של העובד לזמן מוגבל או לצמיתות. בנוסף העובד יכול להידרש להחזיר זכויות שהגיעו לידיו שלא כדין עד ל-6 משכורות חודשיות.
עובד שיפסל משירות המדינה לא יהיה זכאי לקבלת גמלה בזמן הפסילה. כמו כן בית הדין יכול לשלול את הקצבה גם למי שלא נפסל משירות המדינה.
חברי בית הדין
ישנם 2 אזורי שיפוט של בתי דין: בית הדין למשמעת בחיפה החולש על אזור הצפון, ובית הדין למשמעת בירושלים. הנאשמים ידונו בבית הדין הרלוונטי לפי מקום מגוריהם.
חברי בית הדין למשמעת יתמנו על ידי שר המשפטים מתוך עובדי המדינה ומתוך גופים מבוקרים, או אילו הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה.
התנאי למינוי חברי בית הדין למשמעת הוא שלא מלאו להם 70 שנים, וטרם חלפו 5 שנים מפרישתם.
ההרכב של מותב בית הדין
סעיף 6(א) לחוק קובע את הרכב המותב של בית הדין.
בית הדין למשמעת מתנהל כשבראשו אב בית הדין וממלאת מקום או משפטן (שיוכל להתמנות גם לשופט בית משפט שלום). ההרכב כולל גם חבר נוסף מרשימת נציב שירות המדינה וחבר נוסף מרשימת ארגון העובדים. אב בית הדין הוא היו"ר לצורך ניהול הדיון, ושר המשפטים ממנה את חברי בית הדין.
תנאים המוטלים על מותב בית הדין
המותב לא יכלול יותר מחבר אחד שיצא לקצבה. כאשר התובענה הוגשה נגד עובד מדינה חבר בית הדין מרשימה של ארגון העובדים יהיה גם הוא עובד מדינה. חבר במותב לא יהיה מי שעבד במשרד או גוף מבוקר שהנאשם העומד לדין היה עובד במשרד הזה.
ובהמשך נקבע כי אם מי מחברי המותב נעדר, יתקיים הדיון בפני שני חברי המותב שנותרו אם הנאשם מסכים לכך, ובכפוף לכך שהיו"ר לא מחליט לדחות את הדיון.
היה ומי מחברי המותב של בית הדין נפטר, או פסק מלכהן, או הועבר מהכהונה, נעדר מהישיבות של בית הדין באופן תכוף, או לא יכול להמשיך ולקחת חלק בישיבות – רשאי אב בית הדין למנות אחר במקומו שימשיך מהשלב בו הגיע ההרכב הקודם של חברי המותב.
הפסקת כהונתם של חברי בית הדין
החוק קובע כי כהונה של חבר בית הדין תיפסק אם פסק להיות עובד מדינה או עובד של גוף מבוקר, כאשר הגיע לגיל 70 שנים, וכאשר מלאו 5 שנים מאז שיצא לקבלת קצבה. כמו כן אם חבר בית דין הורשע בעבירה פלילית או עבירת משמעת, יכול שר המשפטים להעביר אותו מכהונת חבר בית דין לאחר שערך לו שימוע.
חשיבות ההיוועצות עם עורך דין
לפני הליך בבית הדין המשמעתי חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין שהוא מומחה בדיני המשמעת וזאת כדי למקסם את זכויות העובד בדיון המשפטי ולהפחית מהסנקציות העונשיות.
אין להקל ראש בהליך המשמעתי שדומה מאוד להליך פלילי. בעקבות הרשעה עלול העובד להיות מפוטר, וזכויותיו הסוציאליות עשויות להיפגע. עורך הדין יכין את העובד לחקירה ויסיע לו למנוע הפללה עצמית. כמו כן יבנה עבורו את קו ההגנה לאחר שילמד את חומר החקירה והראיות שבידי התביעה, והכל במטרה להוכיח את חפותו של העובד. אפשר שהוא גם יוכל להביא את העובד להסדר טיעון שיקל עליו במעמדו. עורך הדין ינסה למצוא כשלים בחומרי הראיות המקשים על הוכחת אשמתו של העובד, ויפעל למנוע את השעיית העובד ממקום העבודה. מכאן שאין להתמודד עם הליך סבוך כזה לבד ולהיות חשוף לסיכונים אישיים ומקצועיים.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים ומומחה בדיני משמעת של עובדי מדינה. עורך הדין שאול הוא בעל ניסיון וידע רב בהתמודדות עם הליכים בבית הדין למשמעת. אם הסתבכת בהליך משמעתי ואתה עומד לדין בבית הדין למשמעת, אל תהסס לפנות לעורך הדין אלעד שאול להתייעץ עימו ולהיות מיוצג על ידו. מובטחת לך הצלחה בהליך, ליווי משפטי נאמן ומסור ודיסקרטיות לכל אורכו.
