הדין מחיל על עובדי מדינה אחריות בדרגה גבוהה מהרגיל. עובד מדינה נדרש לסטנדרט גבוה של התנהגות בעבודה, וגם מחוץ לעבודה. הוא נחשב למי שמייצג את הפנים של השירות הציבורי ולכן עליו לשמור על אמינות וטוהר מידות בכל מצב.
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963, תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963 (התקשי"ר), נועדו לשמר את אמון הציבור בתפקידים שממלאים עובדי מדינה.
עובד שמתנהג באופן שלא הולם את תפקידו, באופן בלתי הוגן, משיג מינוי שלא כדין, פגע בתדמית שירות המדינה, מורשע בעבירת קלון וכולי – נחשב כמי שעבר עבירת משמעת, ייחקר ויעמוד לדין.
עבירת התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה
התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה מהווה עבירת משמעת לפי הפרק השלישי עבירות משמעת שפיטה ועונשין, בסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963 הקובע :
"פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין
עבירות משמעת
17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977"
עובד מדינה יואשם בביצוע עבירת המשמעת אם התנהג בדרך שלא הולמת את התפקיד או התנהג בדרך שיש בה לפגוע בשמו הטוב או בתדמיתו של שירות המדינה.
מה נחשב להתנהגות בלתי הולמת של עובד מדינה ?
מדובר בביטוי המגלם יריעה של התנהגויות שמבטאות התנהלות כושלת של עובד מדינה. על פי החוק חל איסור על עובד מדינה להתנהג באופן שפוגע בתדמית שירות המדינה או באופן שנוגד את חובותיו על פי התפקיד תוך פגיעה בציבור, בעבודתו, או בשם הטוב של שירות המדינה .
התנהגות בלתי הולמת תהיה התנהגות שיש בה פגיעה באמון הציבור ובמוסדות של המדינה ובין היתר :
עובד מדינה שמתבטא באופן פוגעני ברשת;
התנהגות לא הוגנת דרך משוא פנים;
גזענות;
התנהלות שנגועה בשיקולים זרים;
העדפה פסולה;
התעמרות באחרים;
נוקט בשפה פוגענית;
מבצע מעשים פוגעניים מול עמיתיו בעבודתו ומתנהל באופן חריג וחורג מנורמה מקובלת;
מבצע מעשים בלתי מוסריים ופליליים כמו גונב, מרמה, וכולי.
התנהגות לא הולמת תיבחן על פי מבחן האדם הסביר
מבחן זה קובע שהפגיעה באמון של הפרט בשירות הציבורי תיבחן דרך עיניו של האדם הסביר ( בג"צ 7074/93 בענין מאיר סוויסא נגד היועץ המשפטי לממשלה). וכך קובע שם בית המשפט:
"בקביעת התוכן הקונקרטי של ההכללות המשמעתיות)"התנהגות שאינה הולמת", "שיש בה כדי לפגוע בתדמית") נותן בית-המשפט ביטוי לתפיסות יסוד ערכיות. בעשותו כן, עליו לבטא את שנראה כהתנהגות הולמת (או שאינה הולמת) בעיני הציבור הנאור בישראל. עליו לקבוע את דבר קיומה של פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראיה של האדם הסביר האמון על תפיסות היסוד של משטרנו."
עם זאת, בית המשפט קובע שלא נדרשת איזו התנהגות יוצאת דופן ומיוחדת. עובדי מדינה צריכים בעיקרון לשמור באופן טבעי על הגינות.
התנהגות בלתי הולמת מתייחסת גם להתנהגות בעבודה או מחוץ לעבודה, כזו שיש בה פגיעה באמון הציבור או פגם ביושרה, התנהלות בעויינות בעבודה תוך השפלה של עמיתיו למקצוע, ניצול מעמד, ביצוע של הטרדות מיניות, שימוש בציוד משרדי לצרכים פרטיים, שימוש במאגרי מידע לצרכים האישיים, פעולה בניגוד אינטרסים – בין האינטרס האישי של העובד, לבין האינטרס של מקום העבודה.
ובנוסף, התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה באה לביטוי במעשה וגם במחדל, כלומר משהו שהיה צריך לעשות ולא עשה. הדבר רלוונטי גם למעשים שהיה צריך לעשות מעבר לתפקידו או לעבודתו.
האם יש צורך להוכיח גרם נזק ?
כדי להוכיח את עבירת המשמעת, לא צריך להוכיח שהעובד התנהל באופן שגרם לנזק בפועל. מספיק שהמעשה שעשה יכול היה לפגוע בתדמית של שירות המדינה בעיני הציבור.
איך מטפלים בהתנהלות בלתי הולמת של עובד מדינה ?
לצורך טיפול בהתנהלות בלתי הולמת של עובד מדינה צריך לפנות לגורם האחראי עליו, ואפשר להגיש תלונה למחלקת ביקורת בנציבות שירות המדינה אגף המשמעת.
אם העובד פגע באזרח או התנהל בצורה פלילית אפשר לפנות לנציבות תלונות הציבור במשרדו של מבקר המדינה, וניתן להתלונן ישירות למשרד הממשלתי.
אפשר גם להתלונן לנציב תלונות הציבור שהוא גוף חיצוני שבודק את התלונה של אזרח בשל התנהלות פוגעת של עובד מדינה או התנהגות בלתי תקינה.
הקובלנה תוגש על ידי נציב השירות, שר, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל לענייני מנהל, מנהל יחידת סמך. הקובלנה תוגש באופן עצמאי או בהמשך לתלונה שהוגשה נגד העובד.
אגף המשמעת המצוי בנציבות שירות המדינה אמור לשמור ולאכוף את ערכי המשמעת ובדרך זו לשמר ככל האפשר את טוהר המידות של עובדי מדינה. כמו כן חלק מהנציבות מהווה יחידה לחקירות משמעת שבה פועלים 10 חוקרים ובראשם ממונה. היחידה אמונה על ביצוען של חקירות משמעת, מעקבים ומודיעין. יחידת החקירות גם מייעצת לנציב שירות המדינה בקשר לקבלת ההחלטות בענייני סמכות והפעלה של שקול דעת.
עם סיום החקירה, תוגש תובענה לוועדת המשמעת ויפתח הליך משמעתי לעובד. אם נמצא שהתביעה הוכיחה את התלונה, יכולה הועדה להפעיל אמצעי משמעת נגד העובד.
הליכי המשמעת
עובד שמתנהג התנהגות בלתי הולמת עובד עבירת משמעת וניתן להעמיד אותו לדין. בית הדין למשמעת ובראשו אב בית הדין והרכב נוסף ידונו בתובענה. ההליך יהיה פומבי מלבד חריגים של דלתיים סגורות. פסק הדין יפורסם.
עובד המדינה רשאי כמובן להיות מיוצג על ידי עורך דין.
בבית הדין יתנהלו ההליכים לפי סדרי דין ובהתאם לתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ"ד – 1963.
בית הדין יכול גם להורות לו להשיב זכות שהוא קיבל שלא כדין בשל ביצוע העבירה ועד 6 משכורות חודשיות.
הנאשם יכול להגיש ערעור על פסק הדין של בית הדין למשמעת בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
העונשים והסנקציות
ההרשעה יכולה להוביל לנקיטת אמצעי משמעת ובין היתר התראה, נזיפה הורדתו בדרגה, הקפאת דרגה והפקעת משכורתו, פסילה ממילוי תפקידים אחרי פיטורין, פסילה משירות המדינה לתקופה מסוימת או לצמיתות, השעיה, העברתו למקום עבודה אחר לזמן מוגבל או לזמן שאינו מוגבל וגם פיטורין.
פסיקה
בית הדין למשמעת דן במקרים רבים מאוד של התנהגות שאינה הולמת עובדי מדינה. בין היתר דן בית הדין למשמעת בעובד מדינה ששימש כראש מטה של שר בממשלה, והורשע בעבירות של התנהגות בלתי הולמת, לאחר שתקף עיתונאי של ירחון העין השביעית במהלך דיון בכנסת, והפיץ תמונה מזויפת של ח"כ אחר שהופיע כאורח בכנס.
הנאשם הורשע במסגרת עסקת טיעון בגין התנהגות בלתי הולמת, ובית הדין קבע לו נזיפה חמורה, הורדה בדרגה ל- חצי שנה, והפקעת מחצית משכרו.
בית הדין קבע שהנאשם פעל בניגוד להוראות התקשי"ר לפיהן עובד מדינה חייב להתנהג באופן שהולם את תפקידו ואת מעמדו. שיתוף הפעולה בחקירה מצד העובד היווה שיקול להקלה בגזירת העונש.
