עבירה שיש עימה קלון היא עבירה פלילית שמתווסף לה פגם מוסרי. עובדי מדינה מחויבים ברף של אמון גבוה במיוחד ובטוהר מידות מתוקף תפקידם ומעמדם. מכאן, שהרשעה של עובד מדינה בעבירה פלילית שיש עימה קלון תישא בהשלכות משמעותיות ביותר לגבי עתידו המקצועי, הכלכלי ושמו הטוב. עובד מדינה שיורשע בעבירה שיש עימה קלון ישלם מחיר כבד בפיטורין (במקרים רבים ללא פיצויים), יפסיד את זכויותיו הסוציאליות כמו גם זכויות הפנסיה שלו, ויפסל מלהמשיך לעבוד בשירות הציבורי.
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963
סעיף 17.6 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 קובע את הסמכות שיש לבית הדין למשמעת לפסוק, שעובד מדינה שעשה עבירה שיש עימה קלון, בישראל או מחוץ לישראל, יואשם שעבר עבירת משמעת.
וכך קובע החוק :
"פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין
עבירות משמעת
17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון."
מהן ההשלכות של קביעת הקלון ?
עובד מדינה שהורשע בעבירה שיש עימה קלון יפסל מלכהן בתפקיד ציבורי או בתפקיד שיש לגביו צורך באמון מיוחד. במקרה כזה יהיה עליו להתמודד עם הליכי משמעת שיש להם השפעות על עתידו המקצועי של העובד והוא יועמד מיד לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי מדינה. בדרך כלל הוא יצטרך לסיים את ההעסקה ויפוטר מיד, כמו כן ההרשעה תביא גם לפגיעה בזכויותיו הפנסיונית כמו שלילת פיצויי פרישה ותשלומי פנסיה, וכן לא יתאפשר לו לחזור ולעבוד בשירות המדינה גם בעבודה אחרת.
ההשלכה העיקרית של הרשעה עם קלון היא כמובן פיטוריו של העובד, אובדן פיצויים, ופסילתו לצמיתות מכל תפקיד שקשור לשירות מדינה. בנוסף בית הדין יכול להחליט גם להפקיע חלק ממשכורתו .
עוד במהלך ניהול ההליך המשפטי ובטרם ניתן פסק הדין, יכול נציב שירות המדינה להשעות אותו וגם לעכב או לשלול חלק מהשכר, עד שיתבררו נגדו ההליכים המשמעתיים ו/או הפליליים.
מה זה קלון ?
קלון משמעותו בזיון או חרפה. זהו מונח ששייך לתורת המוסר. קלון יכול לדבוק בעבירה הפלילית והוא יקבע על פי שיקול דעתו של בית המשפט. הקלון רלוונטי למשפט פלילי או משמעתי ומתאים בעיקר למי שמורשע והוא מכהן בתפקיד ציבורי. עובד כזה צריך לעמוד ברף נורמטיבי ולהיות זכאי לאמון הציבור כאשר יושרה וניקיון כפיים צריכים להיות הערכים העומדים לרגליו. הרשעה שיש בה קלון היא הרשעה שנלווה לה כשלון מוסרי, חוסר בניקיון כפיים, ופגיעה בטוהר המידות.
בבג"צ 251/88 בענין עודה נ. ראש המועצה המקומית גלגוליה קובע כב' השופט אהרון ברק:
"הדיבור 'עבירה שיש עמה קלון' הוא דיבור עמום, שכן המלה "קלון" יוצרת חוסר ודאות באשר לתחולתה על פרטים. פשיטא, שלא כל "עבירה" יש בה קלון; יש עבירות שאין בהן קלון. נקודת החיתוך בין העבירות השונות נעשית על-פי אמת מידה שהיא במהותה מוסרית. על-כן נראה לי, כי מרכז הכובד של ההכרעה אינו טמון ביסודות הפורמליים של העבירה אלא בנסיבות בהן נעברה העבירה. נסיבות אלה הן המצביעות על אותה חומרה מוסרית, אשר הדיבור "קלון" מגבש אותה".
קביעת הקלון
החוק אינו קובע תנאים להתקיימות של קלון כחלק מהעבירה. הקלון יקבע ספציפית לגבי כל מקרה ומקרה ובהתאם למהותה של העבירה אם זו עבירה של מרמה, שקר, שוחד או אלימות, והאם היא נעשתה באמצעות ניצול של העובד את תפקידו וסמכותו.
קביעת הקלון היא פרי פסיקה. בית המשפט הדן בתיק הפלילי יקבע אם לעבירה נלווה קלון. קביעת הקלון לא מתרחשת באופן אוטומטי והיא מושפעת מהנסיבות ומהפגיעה באמון הציבור.
עבירות שנלווה אליהן קלון מהן ?
החוק לא קובע מה הוא קלון. בית המשפט שדן בתיק יקבע כאמור אם הקלון יתלווה לעבירה הפלילית. על פי הפסיקה הקלון הנלווה לעבירה יקבע לאחר שיבדקו את עובדות המקרה על סמך נורמות של התנהלות מוסרית, ובדיקת המקרה לגופו, על פי נסיבות רלוונטיות.
עבירות קלון הן בדרך כלל עבירות צווארון לבן כמו עבירות מס, קבלת דבר במרמה, עבירות מין, זיופים, עבירות אלימות, עבירות שקשורות להפרת מוסר כמו שוחד, גניבה, מעילה בכספים, מרמה והפרת אמונים (מעילה באמון שניתן בעובד שמבצע פעולות בניגוד עניינים ומתוך אינטרס אישי) כשהן בדרך כלל רלוונטיות למי שמתעסק בתפקיד ציבורי או שיש לו מקצוע הכרוך ברישיון (שמאי, עורך דין, רואה חשבון, אופטומטריסט, וכולי).
ב-עש"מ 4123/95 ציין כב' השופט זמיר את השיקולים לפיהם יוכרע אם עבירה ספציפית בנסיבות מסויימות יש בה קלון כדלקמן : "סוג העבירה; ההקשר של העבירה; מהות המשרה; עבירה במילוי תפקיד או שלא במילוי תפקיד; הנסיבות של ביצוע העבירה."
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהפסיקה
חבר מועצת העיר נהריה שהורשע בעבירות שוחד בחירות, קבע לגביו בית המשפט שיש במעשיו קלון. העובדה שהתחרט על מעשיו לא מפחיתה מגובה אחריותו. (בימ"ש שלום בחיפה פ' 1903/06).
מקרה ידוע נוסף הוא תיק משמעת בד"מ 38/21 בעניין נציבות שירות המדינה נגד אימן שופאניה שהיתה מורה בבית ספר בשפרעם. היא הורשעה בעבירת משמעת בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, לאחר שנטען כי תקפה תלמיד שלה לא כדין, כך שראשו נהדף בקיר.
בית הדין למשמעת הרשיע אותה בעבירות משמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג 1963 ובין היתר בהתנהגות שאינה הולמת את תפקידו של עובד מדינה, מעשה או התנהגות שפגעו במשמעת שירות המדינה, בעבירה פלילית שיש עימה קלון לפי סעיף 17(6) (לאחר שהורשעה במסגרת הליך פלילי בבית משפט השלום בקריות על תקיפת קטין) וכולי.
בית הדין למשמעת גזר עליה נזיפה חמורה, פיטורין מידיים מהוראה וממשרד החינוך, ופסילה משירות המדינה וממשרד החינוך למספר שנים.
בהמשך לכך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על חומרת גזר הדין של בית הדין למשמעת. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעור, וביטל את עונש הפיטורין המיידים והפסילה משירות המדינה. נקבע שצריך לאזן את הענישה לפי נסיבות אישיות, הגיל של המערערת, תרומתה במשך השנים, והעובדה שהיא כבר קיבלה ענישה בהליך הפלילי, וכל וזאת אחרי שנקבע שהמורה לא תכננה את הפגיעה בתלמיד וזו ארעה באופן ספונטני תוך אובדן עשתונות.
בית המשפט ציין את תרומתה למערכת החינוך, עברה המקצועי הנקי, והעדר רישום משמעתי או פלילי.
נקבע, שעונש פיטורין ופסילה ממושכת הם עונש כבד מידי ולא מידתי במקרה הזה. משפחתה מרובת ילדים כאשר שניים מהם קטינים, ויש לה נסיבות אישיות שאין בהן כדי להצדיק את הענישה.
פיטורין מוחלטים בגיל שלה יגרמו לה לפגיעה כלכלית בפרנסה, ומאחר והיא כבר נענשה בהליך הפלילי בבית משפט השלום (במסגרת ההליך הפלילי היא קיבלה צו מבחן לשנה, פיצויים כספיים לתלמיד, שעות לתועלת הציבור, והתחייבות כספית להימנע מלבצע עבירה כזו בעתיד). נקבע כי אין לתת לה ענישה מכופלת.
בית המשפט של ערעור פסק לה אמצעי משמעת חלופיים, והחליף את עונש הפיטורין והפסילה המוחלטת בעונשים חלופיים מידתיים : נזיפה חמורה, הפקעת משכורת אחת, והורדה בדרגה לתקופה של מספר חודשים,
בית המשפט קבע שהיא לא תלמד שוב באותה כיתה או באותו בית ספר ויש להעבירה לבית ספר אחר. באופן הזה העונש שהיא קיבלה היה מקצועי וכלכלי. עם זאת, זכויות הפנסיה שלה נשמרו, באופן שהיא יכולה להמשיך, ללמד ולהתפרנס (בפיקוח) עד לפרישה.
החשיבות של יעוץ וייצוג של עורך דין
קיימת חשיבות עליונה לייצוג על ידי עורך דין מומחה כאשר עובד מדינה מורשע בעבירה שיש עימה קלון. הרשעה כזו הינה בעלת פוטנציאל לפגיעה בפרנסתו ובזכויות סוציאליות של העובד כמו פנסיה ופיצויי פיטורין. ייצוג מקצועי יסייע לו לנהל הליכים משפטיים הוגנים ולהתמודד עם סוגיית הקלון המשמעותית, ולהביא אותו לסיים את ההליך המשמעתי בדרך פחות דרקונית כמו פרישה מרצון במקום שיפוטר לאלתר ויאבד את זכויות הפנסיה שלו.
עורך הדין ינסה לשכנע את בית הדין להתחשב בנסיבותיו של העובד, וייצג אותו כמובן גם בהליכי השימוע ובמשא ומתן מול נציבות שירות המדינה.
החשיבות בייצוג היא לאפשר לעובד להמשיך ולקבל את זכויות הפנסיה והפיצויים המגיעים לו תוך הגעה להסדר טיעון.
עורך הדין אלעד שאול הינו מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל מומחה בעבירות פליליות ובעבירות משמעת של עובדי מדינה. יש לו ניסיון רב בייצוג והתמודדות עם דין משמעתי של עובדי מדינה שהורשעו בעבירה שיש עימה קלון וכן הצלחות בניהול ההליכים. אם הינך עובד מדינה, והסתבכת בהרשעה בעבירה שיש עימה קלון, מומלץ לך מאוד להיעזר בעורך הדין אלעד שאול. מובטח לך טיפול מסור, הצלחה בהליך, וכן דיסקרטיות לכל אורכו.
