כאשר אדם עם מוגבלות נפשית או שכלית נלקח לחקירה ע"י המשטרה – עומדות לו זכויות מסוימות אותן הגוף החוקר צריך לקיים. למעשה, העובדה שלאדם יש זכויות בעת החקירה במשטרה אינה מוגבלת רק לאנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות – כל אדם זכאי לזכויות בעת החקירה הפלילית, זכויות הנחשבות חלק מסדר הדין הפלילי – הפרוצדורה של הדין הפלילי.
למעשה, גם כאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית כדאי להכיר את זכויות הנחקר שאיננו בעל מוגבלות – שכן הן עומדות גם לבעל המוגבלות, במקביל לזכויותיו הנוספות. כך למשל, לכל אדם הנחקר במשטרה ישנה זכות שתיקה – כל עוד הוא הנאשם בהליך.
לעומת זאת, אדם שנלקח כעד לחקירה – אין לו זכות שתיקה מוחלטת, והוא יכול להחליט לשתוק ולא לשתף פעולה רק אם בעדותו הוא יפליל את עצמו בעבירה פלילית. בנוסף, לכל נחקר ישנה הזכות להיוועץ בעורך דין – זכות הייצוג, ולבסוף, לכל נחקר יש את הזכות שחקירתו תתועד באחת הדרכים המנויות בחוק. כפי שצוין, במקביל לזכויות הללו ישנן זכויות ייחודיות לאנשים בעלי מוגבלות נפשית או שכלית – אם כן, מהן הזכויות הללו?
חוק הליכי חקירה והעדה
זכויות הנאשם בעל המוגבלות מנויות בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) התשס"ו-2005. למעשה, לא מדובר רק בנאשם, כלומר החשוד במעשה חקירה, שזכאי לזכויות הללו: גם עדים יכולים להיחקר במשטרה ולהיות מוזמנים להעיד בבית המשפט, וגם את זכויותיהם מונה החוק.
על פי הסעיפים הראשון והשני לחוק, הזכויות המנויות בו חלות על אנשים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית, אנשים בעלי לקות שכלית אחרת, בתנאי שהיא מגבילה את יכולתם להיחקר או למסור עדות, או אנשים הסובלים מהפרעה התפתחותית מורחבת, לרבות אוטיזם, המקיימת תנאי זה. בנוסף, הסעיף השני לחוק מכיל את ההסדרים המנויים בו גם על אנשים בעלי מוגלות נפשית.
אדם עם מוגבלות שכלית
חוק הליכי חקירה והעדה שצוין לעיל, מגן על הנחקר בעל המוגבלות השכלית במספר דרכים עיקריות:
בשלב החקירה, החוק קובע כי יש למנות חוקר מיוחד בעל הכשרה לחקור אדם עם מוגבלות שכלית. שנית, החוק קובע כיצד תתועד החקירה של העד בעל המוגבלות השכלית, על מנת לאפשר שימוש ראוי בה לצד התובע, לצד המתגונן, וגם לנחקר (בין אם הוא אחד הצדדים להליך או עד.) בנוסף, מאפשר החוק לנחקר להיעזר בגורמים תומכים ומסייעים, אשר לנוכחותם נחקר אחר לא זכאי: החוק מאפשר לנחקר לדרוש ליווי של אדם המוכר לו במהלך החקירה. כמו כן, החוקרים מחויבים להודיע לאפוטרופוס של הנחקר אודות החקירה שלו במהירות האפשרית, על מנת לאפשר לאפוטרופוס לדאוג לצרכיו של הנחקר ולתמוך בו.
החוק מגן על הנחקר גם בשלב בו החקירה הופכת לתיק בבית המשפט: כך למשל, אם בית המשפט סבור שנחקר אינו יכול להעיד בבית המשפט, או שהעדה שכזו תפגע בו, בית המשפט יכול להורות להחליף את עדותו של הנחקר בתיעוד של חקירתו.
כמו כן, יכול בית המשפט לחרוג מתקנות שונות בנוגע לעדות בבית המשפט, על מנת להגן על הנחקר: למשל, יכול בית המשפט לגבות את עדותו של העד בלשכת השופט, כשהצדדים אינם לבושים בבגדים המתאימים לבית המשפט, כשהעד מוסתר או אינו על דוכן העדים, ועוד.
חשוב לזכור, כי גם אם כל אדם בעל מוגבלות כאמור זכאי לזכויות הללו, אין בכך כדי לרמוז כי הזכויות הן בלתי מוגבלות – במקרים שונים, ניתן לשלול מהנחקר, באופן זמני או אפילו לאלתר, זכויות המוקנות לו מכוח החוק – למשל, החוקר יכול לחקור את האדם גם ללא מינוי של חוקר מיוחד, אם החקירה נדרשת באופן דחוף ויש לשוטר חשש אמיתי שאם החקירה לא תתבצע בדחיפות – תסוכל החקירה, ייווצר סיכון לחיי אדם, או תסכל את האפשרות לעצור חשודים נוספים או גילוי של ראיה.
אדם עם מוגבלות נפשית
אדם עם מוגבלות נפשית זכאי למעשה לאותן זכויות להן זכאי אדם עם מוגבלות שכלית – אך, ישנם כמה חריגים התקפים רק לגביי אדם בעל מוגבלות נפשית. ראשית, כאשר נכתב תמלול של חקירת האדם, האחראים לתמלול הם החוקרים עצמם ולא החוקר המיוחד שממונה לשם הסיוע בחקירה. כמו כן, ניתן לשלול את הנוכחות של מלווה בחקירתו של נחקר בעל מוגבלות נפשית רק באישור של קצין המשטרה הממונה על החקירה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מינוי חוקר מיוחד
כפי שצוין, כל נאשם ונחקר בעל מוגבלות שכלית או נפשית זכאי להיחקר על ידי חוקר מיוחד שעבר את ההכשרה המתאימה על מנת להיחשב חוקר שכזה. החוקר קובע, כי חוקר שכזה צריך להיות בעל הסמכה באחד מהתחומים הבאים – פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה קלינית, או חינוך מיוחד. מעבר לכך, חוקרים מיוחדים אלה עוברים הכשרה מיוחדת המסמיכה אותם לתפקידם במשרד הרווחה.
תיעוד חקירת אדם בעל צרכים מיוחדים
סעיף 10(א)1 לחוק הליכי העדה וחקירה קובע, כי התיעוד של החקירה צריך להיעשות באמצעות "תיעוד חזותי" – כלומר תיעוד וידיאו של החקירה. זאת, אלא אם אין אפשרות סבירה לתעד בווידיאו, או כאשר הנחקר מסרב להעיד בעודו מצולם בוידיאו. במקרה כזה – ניתן לתעד את החקירה של הנאשם ב"תיעוד קולי" – כלומר בהקלטה – זאת למעט מקרים בהם גם ההקלטה איננה סבירה או נתקלת בסירוב הנאשם לשתף פעולה.
אם הנאשם אינו רוצה להיות מוקלט בווידיאו או בקול – יש לתעד את חקירתו בכתב. כלומר – קביעת המחוקק בנוגע לתיעוד של אנשים בעלי מוגבלויות היא מחמירה הרבה יותר עם הגוף החוקר, ומאפשרת לו מרחב תמרון קטן הרבה יותר מאשר מקובל בחקירתו של עד שאיננו בעל מוגבלות.
השלכות הפגיעה בזכויותיו של נאשם בעל מוגבלות שכלית
באופן כללי, כאשר נפגעות זכויותיו של נאשם, ישנה האפשרות שהראיה שהושגה תוך כדי החקירה הבלתי חוקית – תבוטל! זאת, על בסיס פסק הדין יששכרוב נגד מדינת ישראל, שקיבל חיזוק בפסקי הדין "עיזבון המנוח אלזם נ' מדינת ישראל" ו – "חייבטוב נגד מדינת ישראל".
פסקי דין אלה קבעו לראשונה בישראל את האפשרות לבטל ראיה, כאמור, כאשר השגתה הייתה כרוכה בפגיעה בזכויות הנאשם. עם זאת, יש לזכור כי מצב זה הוא נדיר מאוד ודורש פגיעה חמורה ביותר בזכויות הנאשם על מנת להצדיק פסילה של ראיה.
עם זאת, יש לזכור כי יש הבדל בהקשר זה בין חקירת עד לחקירת חשוד – הפסיקה מקילה הרבה יותר בחקירתו של עד מאשר בחקירתו של נאשם – מתוך מחשבה שהקורבן המרכזי של פגעה בזכויות הנחקר הוא אותו הנאשם.
התייעצות עם עורך דין – חשובה מאין כמוה!
כפי שניתן לראות – זכויותיו של הנחקר בעל המוגבלות השכלית או הנפשית הן רבות – ומהוות השלמה לזכויות המגיעות לנחקר ממילא מתוקף סדר הדין האזרחי החל על כל אזרחי המדינה. עם זאת, זכויות אלה הן מורכבות וסבוכות, וכוללות חריגים רבים ומקרי קיצון שונים אשר יריעת חיבור זה קצרה מלהכיל.
לכן, חשוב ביותר להיוועץ בעורך דין פלילי ומקצועי בתחומו – אשר ידע לתת את היעוץ וההכוונה הנכונים ביותר על מנת לשמור על זכויותיכם כראוי! סובלים ממוגבלות נפשית או שכלית? ניצבים בפני חקירה פלילית – כנאשמים או כעדים? פנו אלינו!
