כאשר מתקבל מידע בנוגע לעבירה שבוצעה או שמוגשת תלונה, על המשטרה לחקור את האירוע. עם זאת יש מקרים שמתקבלת החלטה שלא להמשיך לחקור, לסגור את תיק החקירה ולא להגיש כתב אישום מסיבה של העדר ראיות, חוסר אשמה או העדר ענין לציבור.
ואכן תלונות רבות נסגרות גם לפני שהחקירה הסתיימה. המתלונן יכול לערר על החלטה שלא לחקור בהיותו נפגע עבירה. החוק מאפשר למתלונן להגיש ערר על החלטה לסגור תיק חקירה ולבקש בחינה מחודשת של החלטה זו, השלמת חקירה, ובסופו של דבר הגשת כתב אישום.
חוק סדר הדין הפלילי – ערר על סגירת תיק חקירה
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982, קובע :
ערר
- (א)
"על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן :"
החוק קובע כי מתלונן רשאי להגיש ערר על החלטה לא לחקור תלונה או לא להעמיד לדין את החשוד בעבירה.
ערר הוא בקשה של המתלונן / נפגע העבירה לבחון שוב החלטה שקבעה לא לפתוח בחקירה. מדובר בהליך שיוגש על ידי נפגע העבירה שחש שלא נעשה עימו צדק, ולא מוצא הדין עם החשוד.
החוק מחייב את הרשות החוקרת להביא לידיעתו של נפגע העבירה את ההחלטה שלא לחקור, ואת עילת הסגירה.
תיק חקירה ייסגר כמחליטים לא להתחיל לחקור או לא להמשיך בחקירה אחרי שהתקבלה תלונה.
ערר על החלטה לא להעמיד לדין יוגש אחרי שנעשו פעולות של חקירה והוחלט לא להעמיד את החשוד לדין ולסגור את התיק נגדו בגלל חוסר בראיות, חוסר אשמה או חוסר ענין לציבור.
מתי יוגש ערר על סגירת תיק חקירה ?
הערר הוא הליך שבאמצעותו יכול מתלונן לבקש שהגוף החוקר יבדוק שוב את החלטתו לא לחקור או לא להעמיד את החשוד לדין. מכאן שהערר הוא למעשה בקשה לבדוק שוב את ההחלטה של מי שחקר לא להעמיד לדין או לא לפתוח חקירה פלילית. ניתן להגיש ערר כאשר החקירה לא מוצתה, או שיש ראיה חדשה או שניתן להוכיח שנפלה טעות בסגירת התיק.
מהו המועד להגשת ערר על סגירת תיק חקירה ?
חוק סדר הדין הפלילי קובע את המועד להגשת הערר כדלקמן :
מועד לערר [59]"
הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר."
על פי חוק סדר הדין הפלילי, כאשר נסגר תיק חקירה ויש החלטה שלא להמשיך לחקור או לא להגיש כתב אישום, נפגע העבירה יכול להגיש ערר על סגירתו בתוך 60 ימים מהיום שקיבל את ההודעה אודות ההחלטה זו, בצירוף עילת הסגירה. יש להגיש את הערר על סגירת תיק החקירה בתוך 60 ימים מהמועד שבו נפגע העבירה קיבל את המידע לגבי סגירתו. בנוסף אפשר לבקש הארכת מועד להגשת הערר במידה וחלף המועד המקורי, ולצרף את בקשה ההארכה לכתב הערר עצמו.
עיון בחומרי החקירה
המתלונן יכול לפנות לגורם שסגר את תיק החקירה, בבקשה לעיין בחומרי החקירה כדי לבדוק את האפשרות להגיש ערר על החלטת הסגירה.
ככלל, יש לאפשר עיון בחומרי חקירה כדי להגיש ערר על סגירת תיק חקירה וזאת על סמך שיקולים כמו: הכרה בחוק במעמדו של הנפגע, מתן זכות הטיעון, וכן אמון הציבור במערכת. יתרה מכך, כאשר מדובר בערר שחשוד מבקש להגיש כדי לבקש לשנות את עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, השיקול יהיה הזכות שלו לנקות את שמו.
עם זאת, קיימים שיקולים שמגבילים את זכות העיון של המתלונן בחומרי החקירה ובהם: הגנה על זכות לפרטיות של צדדי ג', עדים, וכולי, חשש משיבוש הליכים, חשש לפגוע בביטחון או באינטרס הציבור, ומניעה של שימוש לרעה בחומרים הללו.
איך מגישים את הערר ?
הערר יוגש בכתב, באופן מנומק ומפורט, לגורם שסגר את התיק משטרה, או לפרקליטות. כמו כן ניתן להגישו גם באופן מקוון.
בערר יש לציין את מספר התיק, מי קיבל את ההחלטה ובאיזה תאריך. יש לציין את העובדות ולנמק משפטית מדוע ההחלטה לסגור את תיק החקירה היא החלטה שגויה. יש לנתח את חומר הראיות, ולצרף לערר את ההודעה לגבי סגירת התיק. מאחר ומדובר בהליך שדורש ניסיון וידע מקצועי, והיות ההליך חד פעמי – חשוב להיעזר בעורך דין פלילי שיש לו ניסיון בהגשת עררים וייצוג נפגעי עבירה.
למי מגישים את הערר ואיזה גורם נותן את ההחלטה הסופית ?
המתלונן יגיש ערר על החלטה לסגור תיק חקירה לגורם שסגר את התיק. היה והוא ידחה את הערר, עליו להעבירו לגורם מוסמך לצורך הכרעה.
אם התיק נסגר על ידי המשטרה, אזי מי שיחליט בערר יהיה מנהל מחלקת עררים או פרקליט מוסמך מהמחלקה;
אם התיק נסגר על ידי פרקליטות מחוז, המשנה לפרקליט המדינה הוא מי שיחליט בערר;
אם התיק נסגר על ידי משנה לפרקליט המדינה, פרקליט המדינה יחליט בערר;
ואם התיק נסגל על ידי פרקליט המדינה יחליט בערר היועמ"ש.
הגורם המכריע יכול להחליט לדחות את הערר או לשנות את עילת הסגירה. לחילופין, יכול הוא לקבל את הערר ולהחזיר את התיק להשלמת חקירה, או להעמיד את החשוד לדין / לסגור את התיק בהסדר מותנה.
כאשר מדובר בעבירת מין, או אלימות, החלטה בערר צריכה להינתן בתוך מקסימום 6 חודשים.
כמו כן היה והערר נדחה, יכול העותר לעתור לבג"צ.
*מקרה ידוע בקשר לערר על סגירת תיק חקירה ארע בנוגע לזמר מפורסם במסגרת פרשה ידועה משנת 2022. המתלוננות הגישו אז על ידי עורך דינן ערר לפרקליטות המדינה נגד החלטה לסגור את תיקי החקירה נגד הזמר ומעורבים אחרים בפרשה זו. בעקבות הגשת הערר הורתה הפרקליטות לפתוח את תיק החקירה מחדש.
הגשת ערר על ידי חשוד בנוגע לתיקון עילת סגירת תיק
עילות לסגירת תיק פלילי הן העדר אשמה (שאז סוגרים את התיק משום שלא מצאו ראיה מרשיעה). במקרה כזה ימחק גם הרישום במשטרה.
חוסר בראיות – אין די ראיות להעמיד את החשוד לדין.
העדר ענין לציבור – יש ראיות אבל אין הצדקה על פי הנסיבות להעמיד לדין.
החשוד מצידו יכול לבקש מהמשטרה או מהפרקליטות שסגרו את התיק לעיין בחומר החקירה ולשנות את עילת הסגירה של התיק לעילה של העדר אשמה (כדי שלא יישאר מרשם פלילי). אם בקשתו תידחה, הוא יכול להגיש ערר תוך 60 ימים לגורם שסגר את התיק, ותידרש בדיקה משפטית של חומרי הראיות כדי להוכיח שניתן לשנות את עילת הסגירה לחוסר באשמה כדי לנקות את שמו.
הצורך בייצוג של עורך דין
נפגע עבירה יכול להגיש ערר על סגירת תיק חקירה עם או בלי ליווי של עורך דין, עם זאת הגשת ערר על החלטה לסגור תיק חקירה היא פתיחה בהליך משפטי על כל השלכותיו, שמחייב יעוץ עם עורך דין פלילי. על עורך הדין יהא לבחון האם יש סיכוי לפתיחת התיק מחדש. עליו לבדוק את חומר הראיות ולבקש לעיין בתיק החקירה. יש צורך בייצוג של עורך דין פלילי מנוסה מאחר ונימוקים של הערר הם נימוקים משפטיים, כמו כן הרשות החוקרת במקרים רבים עומדת על החלטתה, וערר שמוגש באופן מנומק ומקצועי מעלה את הסיכוי להתקבל ולהביא להשלמת החקירה. מדובר בהליך חשוב מאוד עבור נפגע העבירה ולכן היוועצות בעורך הדין היא חיונית.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, ובעל ניסיון רב מאוד בדין הפלילי ובהגשת עררים על החלטות של הגוף החוקר. עורך הדין אלעד שאול מכיר היטב את נהלי הפרקליטות והמשטרה. על כן, אם נפגעת בעקבות הגשת תלונה וקיבלת הודעה שתיק החקירה בעניינך נסגר, ואתה מבקש להגיש ערר על החלטה זו, מומלץ לך מאוד לפנות לעורך הדין אלעד שאול לצורך יעוץ וייצוג. מובטחים לך טיפול מקצועי ביותר, הצלחה בהליך המשפטי, ודיסקרטיות מלאה לכל אורכו.
