זכות השתיקה היא אחת מהזכויות הבסיסיות שנתונות לנאשם, המהווה הכלי המרכזי ביותר שלו להגן על עצמו בהליך הפלילי ולהימנע מהפללה עצמית. זכות השתיקה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד של האדם, שכן היא נובעת מזכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן. העיקרון שעומד מאחוריה הוא חזקת החפות, לפיה אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו על ידי הצד המאשים – המשטרה ופרקליטות המדינה, מעל לכל ספק סביר.
בבג"צ 6319/95 חכמי נ' שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, קבע בית המשפט העליון כי "זכות השתיקה באה כדי למנוע מאדם להיקלע לטרילמה בה הוא מיטלטל בין החובה המוסרית והמשפטית לומר את האמת, לבין החולשה האנושית לשקר כדי להציל את עורו לבין הסתבכות בביזיון בית המשפט עקב סירובו להעיד. כל אלה נמנעים על ידי זכות השתיקה".
זכות השתיקה של נאשם בחקירה משטרתית
זכות השתיקה במסגרת חקירה מעוגנת בסעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים], התשנ"ו-1996. על פי הסעיף, הנאשם יכול שלא להשיב לשאלות החוקרים במהלך חקירתו מבלי שיתלווה לסירובו כל עונש.
חוק חקירות משטרה מתיר לשוטרים להשתמש בטקטיקות ותחבולות שונות על מנת להוציא מידע מהנחקר, מה שמטיל עליו מעמסה נפשית לא קלה. הלחץ והבלבול שאופפים את הסיטואציה בעבור הנחקר עלולים לגרום לו ליפול בלשונו ולהפליל עצמו. לאור הזכות הבסיסית של כל אדם להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה קיימת לא רק במשפט הפלילי אלא כבר בשלב החקירה.
יחד עם זאת, זכות השתיקה איננה מוחלטת אלא מוגבלת אך ורק לשאלות שהתשובה עליהן עלולה להביא להפללתו של הנאשם. סירוב של הנחקר לענות על שאלות החוקרים שלא מעלות חשש להפללתו העצמית עלול לעלות כדי שיבוש הליכי חקירה – עבירה נפרדת שנלוות לה סנקציות.
ברע"פ 3445/01 מישל אלמליח נגד מדינת ישראל, בית המשפט העליון יצר הבחנה בין היקף זכות השתיקה הנתונה לנחקרים כעדים לבין היקף זכות השתיקה הנתונה לנחקרים כחשודים בביצוע העבירה. כאשר אדם נחקר כחשוד, זכות השתיקה שלו רחבה יותר מזו של עד והיא מהווה למעשה זכות שתיקה מוחלטת – כלומר, הוא יכול להימנע מלהשיב על כל שאלה שנשאלת על ידי החוקר.
כאשר אדם נחקר כעד, חלה עליו חובה להשיב על כל שאלה של החוקרים למעט על שאלות שמענה עליהן עלול להפליל אותו. הוא מחויב על פי חוק לענות תשובות אמת, לא יכול לטעון שתשובת אמת תפליל אותו ולכן יש הטוענים שבפועל, לעד אין זכות שתיקה.
זכות השתיקה של נאשם במשפט פלילי
זכות השתיקה במהלך משפט פלילי מקבלת ביטוי במספר מקורות חקיקה. על פי סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נאשם רשאי להימנע מלהעיד במהלך המשפט; סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) משנת 1927 מעניק לנאשם את הזכות שלא לענות על שאלות שהתשובה עליהן עלולה להעמיד אותו בסכנת אשמה פלילית; וסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מעניק לנאשם את הזכות שלא למסור ראיות שעלולות להביא להפללתו בעבירה בה הוא מואשם.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ההשלכות בשמירה על זכות השתיקה
זכות השתיקה בעלת חשיבות רבה לשמירה על ההליך ההוגן של הנאשם ומסייעת רבות לביסוס קו הגנה חזק עבורו. הגם שבצד זכות השתיקה לא עומדות סנקציות רשמיות מכוח החוק, זוהי לא זכות מוחלטת והשימוש בה איננו חף מהשלכות שעלולות להזיק לחשוד, או במידה ומוגש כתב אישום – לנאשם בשלב המשפט הפלילי.
במקרים רבים, שמירה על זכות השתיקה משלב החקירה מייצרת ספק ביחס למהימנותו של הנאשם, שכן התפיסה הרווחת היא שאדם חף מפשע דווקא ירצה להגן בקול על גרסתו ולא להסתיר אותה. שימוש בזכות הזו מעודד לרוב את החוקרים להמשיך לחפש ראיות מפלילות נוספות כנגד החשוד, ולכן חשוב מאוד להשתמש בזכות הזו באופן מדוד, שקול ונכון אסטרטגית. על מנת שלא להשתמש בה באופן שגוי, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין פלילי מנוסה.
החשיבות בשימוש נכון בזכות השתיקה גדולה משמעותית במידה והחשוד הופך לנאשם שנגדו יתנהל משפט פלילי. בית המשפט נוטה לבחון נאשם ששמר על שתיקה במהלך חקירתו בחשדנות יתרה, כך ששתיקה גם בשלב המשפט עלולה לחזק את החשדות נגדו.
החוק עצמו גם הוא מגביל את זכות השתיקה במהלך המשפט. הגם ששמירה על שתיקה לא מהווה ראיה חותכת כנגד הנאשם כמו הודאה באשמה, סעיף 162 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי מימוש זכות השתיקה עלול לחזק את משקל ראיות התביעה נגד הנאשם.
חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי לגבי אופן מימוש זכות השתיקה
מכיוון שהסטטוס של אדם יכול להשתנות מעד לחשוד במסגרת החקירה המשטרתית, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה עוד לפני קיומו של התשאול. הייעוץ המשפטי הוא למעשה זכות חוקתית נוספת שעומדת לנחקר, המסייעת לו להימנע מהפללה עצמית.
תפקידו של עורך הדין הפלילי הוא לייצר עבור הנחקר אסטרטגיה נכונה למענה על שאלות החוקרים – לכוון אותו בשאלות שעלולות להפליל אותו, בהן עדיף שישמור על זכות השתיקה, ובמקביל יסייע לו במענה על שאלות שעשויות דווקא להיטיב עמו. במידה והמשטרה מחליטה להגיש כנגד החשוד כתב אישום, הוא הופך לנאשם ואז ההחלטה לשמור על זכות השתיקה בבית המשפט הופכת להרת גורל.
גם כאן, חשוב מאוד להפעיל זכות זו רק לאחר ייעוץ משפטי מקדים ובניית אסטרטגיה כוללת, תוך ליוויו של עורך הדין הפלילי את הנאשם לאורך ההליך המשפטי כולו. עורך הדין ידע להעריך את היתרונות והחסרונות של שמירה על שתיקה בכל שלב ושלב בהליך, ובכך יוכל למנוע מהנאשם לבצע צעדים פזיזים שיהיו עלולים להביא להרשעתו ולהיאבק בהאשמות התלויות כנגדו.
