כחלק מרפורמה בזכויות חשודים, הכנסת תיקנה בשנת 2019 את חוק סדר הדין הפלילי כך שמשך תקופת החקירה הפלילית תוגבל באופן שמתמרץ את רשויות החקירה והתביעה להגיע למיצוי מהיר של שלב החקירה והחלטה על העמדה לדין. תיקון זה בא לצמצם את עינוי הדין שנגרם כתוצאה ממשך החקירה הארוכה, אמור לסייע בשמירה על זכויות חשודים ומניעת פגיעה בהם בטרם ניתנה הרשעה.
כיצד ההליך הפלילי עובד?
ההליך הפלילי הינו מערכת מורכבת של הליכים שונים מול רשויות החקירה והתביעה אשר תחילתם בתלונה או חשד הנחקרים במשטרה וסופם עשוי להיות בבית המשפט. יחד עם הצורך להגעה לחקר האמת ועשיית צדק, אחד הרציונליים המרכזיים בסדר הדין הפלילי הוא שמירה על זכויות חשודים. כחלק מהגנה זו, המחוקק מצא לנכון להגביל את משך הזמן עד להגשת כתב אישום.
כאשר הליך החקירה נמשך זמן אורך מהמצופה, נפגעים אינטרסים ציבוריים חשובים כגון הציפייה למיצוי מהיר של ההליך הפלילי, פגיעה ראייתית הנגרמת כתוצאה מחלוף הזמן, ייאוש אצל נפגע העבירה שאזר אומץ והתלונן וכן פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט וברשויות החקירה.
יחסה של המדינה אל זכויות חשודים אשר נחשבים בגדר זכאים עד שתוכח אשמתם, הינה אבן בוחן לזכויות האדם בה. תחימת משך זמן החקירה והטלת מגבלות שונות על רשויות התביעה כגון חובת אישור יועמ"ש במקרה של איחור, מחזקות את זכויות החשודים ואת זכויות האדם במדינה.
מהן הגבלות משך זמן החקירה עד להגשת כתב אישום?
סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי קובע זמנים המגבילים את משך החקירה:
- בעבירות מסוג חטא, המוגדרות כעבירות שנושאות עונש שאינו עולה על שלושה חודשים, יש להגיש כתב אישום בתוך שנה.
- בעבירות מסוג עוון, שתקופת המאסר בהן אינה עולה על שלוש שנים מגבלת הזמן עומדת על שנתיים.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 7 שנים ניתן להגיש את כתב האישום עד 3 שנים מרגע סיום החקירה.
- בעבירות שעונשן בין 7 ל-20 שנה מגבלת הזמן עומדת על 4 שנים.
- בעבירות חמורות מאלה ובעבירה של המתה באחריות מופחתת משך זמן ההעמדה לדין לא יוגבל עד לתום תקופת ההתיישנות של העבירה.
חריג לכל המפורט לעיל הוא במצב בו החשוד בעבירה הינו קטין. במצב זה, מגבלת הזמן עומדת על שנה אחת בלבד לכל סוג עבירה. במידה וישנה חריגה מפרק זמן זה אישור להגשת כתב אישום יכול להינתן רק מאת היועצת המשפטית לממשלה.
כיצד מחושב זמן החקירה?
למרות הגדרות לעיל, לרשות החוקרת עומדות מספר אופציות להאריך את משך החקירה בהתקיים נסיבות מסויימות לדוגמה:
אם החשוד או נפגע העבירה נמצאים מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרם; בזמן המתנה לקבלת חוות דעת מגורם מקצועי כדוגמת פסיכיאטר בלעדיהם לא ניתן להשלים את החקירה; המתנה לקבלת חוות דעת מגורם מבחן לנוער; חסינות של החשוד לדוגמה, חבר כנסת אשר לא ניתן לחקור ללא קבלת אישורים מיוחדים; היות חשוד או עד מרכזי במצב רפואי או נפשי אשר לא מאפשר לחקור אותם; המתנה לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך ביצוע החקירה.
כלומר, בעוד החוק קובע כללים ברורים למשך זמן החקירה, לרשות החוקרת עומדות מספר "נסיבות מקלות" אשר מאפשרות לה שהות במהלך החקירה כתוצאה מנסיבות אשר נראות על פניהן אובייקטיביות ושאינן תלויות בה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הארכות שונות למשך החקירה
למשטרה סמכות להאריך את משכי החקירות בהתאם לשיקול דעת הקצין הממונה בדמות ראש אגף חקירות מחוזי, מפקד מפלג חקירות ארצי או קצין אח"מ בלהב. סמכות זו ניתנת למפקד בדרגת סגן ניצב ומעלה.
הארכה זו יכולה להתרחש עד למגבלה של שנה בעבירות מסוג עוון ועבירות פשע שעונשן פחות מ-7 שנות מאסר. בעבירות חמורות מאלה, הארכה יכולה להינתן עד לפרק זמן של שנתיים. אף תקופה זו נתונה להארכה נוספת ברשות קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה לתקופה של שנה.
בחקירות קטינים ניתן להאריך את משך החקירה בשלושה חודשים נוספים בלבד וזאת באישור קצין הנוער המחוזי. קמין בדרגת ניצב משנה ומעלה רשאי להאריך את משך החקירה של קטין לתקופה של שלושה חודשים נוספים פרט לאלו של קצין הנוער. חשוב לציין שהארכות אלה אינן ניתנות סתם כך אלא שהן צריכות להיות מנומקות ומוצדקות ואינן פרי גחמה או רשלנות של הרשות החוקרת.
כך לדוגמה, על הקצין המאשר הארכה ראשונה לנמק ולהראות כיצד העבירה לא ניתנת למיצוי חקירה ללא תקופת ההארכה בין היתר לאור מורכבות העבירה, נסיבות ביצועה או היקף החומרים הרב שנאסף המצדיק מתן משך זמן נוסף לעיבוד והפקת תובנות ממנו. נימוקים אלו צריכים לעמוד גם ביחס להארכה הנוספת באישור ניצב משנה.
אישור יועמ"ש להגשת כתב אישום באיחור
במדינת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה הוא (או היא) ראש רשות התביעה כלומר, מוסמך על הגשת כתבי אישום וממונה על פרקליט המדינה. מתוקף תפקידו, היועמ"ש מנחה את רשויות התביעה בנהלי העמדה לדין שונים וקובע את סטנדרט העבודה של התביעה.
פרט לתפקידו זה, היועמ"ש מוסמך לפי החוק להעניק אישור להגשת כתב האישום באיחור ביחס לפרקי הזמן שדנו בהם בתחילת המאמר. אישור זה נכנס לסםר החוקים רק לאחרונה ונראה כי בתי המשפט ייחסו לו חשיבות ופירשו את החוק כפשוטו.
כך לדוגמה, בתיק פלילי שעסק בטענות להפרת חוק הפרטיות כנגד חברת רמי לוי תקשורת ובכירים בה, מחק בית המשפט את כתב האישום וזאת נוכח איחור בן יומיים של רשויות התביעה בהגשת כתב האישום שלא נתקבל בו אישור היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, חיקוק ופרשנות זו מעמידים את אישור היועמ"ש במקרה של חריגה כמרכיב הכרחי בהליך ההעמדה לדין אשר היעדר אישום שכזה כמוהו כפגם המצדיק בטלות של הגשת כתב האישום.
