מושג העדות מוכר לכולנו רעיונית. כמו כן, ניתן לראות ביטויים של עדות בכל סרט או סדרה הקשורים בשאלות משפטיות כלשהן, ועוד. עם זאת, הדינים הכרוכים בשאלה מהי עדות מותרת, מהי עדות אסורה, מהי עדות קבילה בבית המשפט, ומהן המשמעויות של הסירוב להעיד אינן מוכרות.
חשוב לזכור כי העדות בתהליך במשטרה ובבית המשפט היא כלי משמעותי, ויש בה במקרים רבים כדי להכריע את הכף. הרשעה או זיכוי עשויים לקום וליפול על בסיס העדויות. כך, הן מהוות יסוד מרכזי בבניית טיעוני התביעה וטיעוני ההגנה של הצדדים.
עם זאת במקרים רבים יש חשש בקרב מי שזומנו להעיד, בנוגע להשלכות פוטנציאליות של העדות, ומתוך החשש לפגיעה בהם. לכן, חשוב לזכור שלעד תפקיד מרכזי בהליכים בגופים השונים, אשר יש להכיר את מהותם, ואת המותר והאסור בנושא.
מהי עדות?
העדות, הרלוונטית הן במהלך המשפט עצמו והן בחקירה במשטרה, הינה תיאור של אירוע מסוים או נושא מסוים שניתן על ידי מי שחווה את אותו האירוע ונכח בו. משקלן של עדויות בתהליכים פליליים ואזרחיים הוא אדיר, ולאופן בו נאספת עדות ונשמעת עדות עשויות להיות השלכות רחבות.
בחוק, ישנה התייחסות לסירוב להעיד, בסעיפים 241 ו236. סעיף 236 מגדיר עדות כאימרה שנאמרת בעל פה או בכתב אשר נאמרה לשם ראיה, למעט אמרה שלא בשבוע מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.
כך, עדויות יכולות להישמע הן במשטרה, במסגרת תהליך חקירתו של מאורע מסוים, והן בבית המשפט, כחלק מהניסיון לברר את האמת במקרה מסוים. על העדויות גם חלים דינים שונים. העדות בבית המשפט מוסדרת על ידי דיני הראיות, והחוקים הכרוכים בה מופיעים הן בפקודת הראיות, והן במקרים מסוימים בחוק העונשין, כחלק מהדין הפלילי.
נוסף על החלוקה בין סוגי המקומות בהן ניתנת העדות, עומדת גם השאלה איזה 'סוג' של עדות זו. האם מדובר בעדות שמיעה? כך גם, סוגי עדויות מסוימים לא יהיו קבילים בבתי המשפט – דהיינו לא יוכלו להיות מובאות כראייה לצדקתו של מי מהצדדים.
מתי חובה להעיד?
לאור היותן חלק מהליכים משפטיים סבוכים ובעלי פוטנציאל השפעה רחב, ישנם מקרים בהן אדם מחויב להעיד על דבר מסוים שנחשף אליו. עם זאת, רבים אינם מתלהבים מחוויית מתן העדות. רתיעה שכזו אפשרית הן לאור כך שיתכן שתוכנה של העדות מביך או עדין; הן לאור הזמן שלוקח להעיד וזמן ההגעה לבתי המשפט; והן לאור הקושי הכרוך ב'מעמד' זה, בהיותך חשוף לשאלות רבות מצד גורמים שונים.
ככלל, לחובה לתת עדות בבתי המשפט אופי ציבורי מובהק, ובספרות נטען שלחברה יש זכות לדרוש מהפרט את 'שירותיו' כעד. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אל לנו להפוך חובה כזו לנטל כבד מדי על הצדדים.
בחוק העונשין עצמו לא מצוין מי חייב להעיד, אך שאלות אלה מוסדרות בדינים אחרים, ובייחוד בחוק סדר הדין הפלילי. שם, נקבע בסעיף 106 הדין הנוגע בהזמנת עד, ומצוין כי בית המשפט יזמין לבקשת בעל דין כל אדם להעיד במשפט אלא אם סבור הוא שאין בהזמנת עד זה כדי להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט. כמו כן לבית המשפט עומדת האופציה להזמין עד בעצמו.
כמו כן, נקבע בסעיף 1 לפקודת הראיות כי ישנה אפשרות להזמין כל אדם לתת עדות כאשר מדובר בעדות קבילה ורלוונטית, ככל שאין בפקודת הראיות הוראה אחרת. כמו כן נקבע כי בית המשפט יכול אם רואה צורך בכך לסרב להוציא הזמנה אם לא רואה שיש בה צורך או אם רואה שההזמנה לעדות נועדה למטרה שאיננה גילוי האמת.
כן, קובעת הפקודה כי מלבד חריגים ספציפיים המצוינים בה, כולם כשרים להעיד. כך לדוגמה אדם אינו פסול מלתת עדות כיוון שהוא עצמו בעל דין בתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או בן זוג של התובע, המתלונן, הנאשם או הנתבע, ועוד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מתי ניתן לסרב להעיד?
הגם שככלל ישנה חובה להעיד כאשר אדם מתבקש לכך על ידי בית המשפט, ישנם מקרים בהם עומדת לאדם האופציה לסרב להעיד. יצוין כי אופציות אלה נוטות להיות מפורשות בצימצום – לאור נקודת ההנחה לפיה כל אדם כשר להעיד, ומי שכשר להעיד – חייב להעיד. עם זאת כאמור ישנם חריגים בהם לאור קיומם של טעמים כלשהם לא קיימת החובה להעיד.
כך למשל עולה בעניין עדות קרוב – לפי ס' 3 לפקודת הראיות אשה לא יכולה להעיד נגד בעלה, לפי ס' 4 ילד לא כשר להעיד נגד הוריו, קרוב כשר להעיד נגד שותף של קרוב שלו, אך לא מחויב בכך. חשוב לציין שפסילות אלה מתקיימות רק בהליכים הפליליים, ולא באזרחיים.
בנוסף, עומדת לאדם זכות השתיקה, וישנו חיסיון מפני הפללה עצמית. באופן זה מוקנה לנאשם/חשוד/מחקר/עד אשר אינו חשוד בנוגע לדבר ספציפי, הזכות לשתוק, ולסרב להעיד בנושא מסוים. עם זאת חשוב לזכור שמדובר בזכות יחסית – וייתכן שאדם ייפּגע מעצם כך שסירב להעיד, כיוון שיתעורר כלפיו חשד. חיסיונות נוספים העומדים לאדם הינם למשל חיסיון רופא/פסיכולוג – חולה, עורך דין – לקוח, חסיון מקורות מידע של עיתונאים, ועוד. על הללו אינו מחויב אדם להעיד.
עונש על סירוב להעיד
כאמור, באופן כללי, ככל שזומנת על ידי בית המשפט להעיד לא עומדת לך האופציה לסרב. לכך אף מלוות סנקציות – סעיף 241 לחוק העונשין קובע שישנו מאסר של שנתיים בגין סירוב להעיד או למסור ראיה מסוימת במהלך ההליך השיפוטי. בנוסף ישנו אף ס' 5 לפקודת ביזיון בית המשפט, אשר עומד גם הוא כאופציה של בית המשפט להטיל עונש על סירוב להעיד, וקובע כי מי שמסרב לענות לשאלות בבית המשפט חשוף למאסר של חודש.
יצוין כי זהו הסעיף בו בתי המשפט משתמשים לרוב בפועל כדי להתמודד עם סירוב של אדם להעיד. כתב אישום כנגד סרבני עדות מכח חוק העונשין, המאפשר ענישה מחמירה יותר ויותר ארוכת טווח, הינו אופציה שמתממשת רק במקרים נדירים ביותר.
הן בשל המספר הרב של החריגים, הן בשל ההשלכות והכלכליות של עדות על אדם, והן בשל העובדה שמוסד העדות מוסדר במספר רב של חוקי ופקודות, חשוב להכיר את הדין בתחום לעומקו. ככל שמתעוררים קשיים וספקות, ולאור כאמור הסכנות הפוטנציאליות, יש להסתייע בעורך דין בעל מומחיות בתחום.
