מה ההבדל בין רצח להריגה

מה ההבדל בין רצח להריגה?

עד שנת 2019 עבירות ההמתה בישראל נחלקו לשלוש עבירות:

1. רצח.
2. הריגה.
3. גרימת מוות ברשלנות.

בשנת 2019 חוקקה רפורמת עבירות ההמתה בישראל ושינתה את פני התמונה על בסיס המלצות ועדת קרמניצר.

אז האם קיים הבדל בין רצח להריגה? והאם עבירת ההריגה בוטלה? עו"ד פלילי אלעד שאול מסביר:

עבירת ההריגה

גם בעבירת ההריגה וגם בעבירת הרצח התוצאה היא זהה, מותו של אדם.

השוני בין שתי עבירות הוא היסוד הנפשי של הנאשם בביצוע העבירה.

בעבירת רצח היסוד הנפשי הדרוש הוא כוונה תחילה להרוג את הקורבן.

בעבירת הריגה היסוד הנפשי הדרוש הוא מודעות לכך שהפעולה עלולה להוביל להרג הקורבן.

עבירת ההריגה הקלאסית נועדה למקרים בהם אדם הרג אדם אחר, מבלי לתכנן זאת, מתוך קינטור למשל.

המקרים הבולטים בהם הוגשו כתבי אישום בגין הריגה הם קטטה בין הנאשם לבין הקורבן או התגרות מוקדמת של הקורבן.

עבירת ההריגה נקבעה בסעיף 298 לחוק העונשין ודינה עד 20 שנות מאסר בפועל.

בשנת 2019 בשל הרפורמה בעבירות ההמתה בישראל בוטלה עבירת ההריגה והיא אינה קיימת עוד בספר החוקים הישראלי.

עבירת הרצח

עבירת הרצח קבועה בסעיף 300 לחוק העונשין ודינה מאסר עולם.

ההבדל בין רצח להריגה הוא שעבירת הרצח הצריכה כוונה תחילה לגרום למותו של אדם.

גם עבירה זו עברה שינוי משמעותי במסגרת הרפורמה כך שכיום ישנן מספר עבירות רצח:

1. רצח

בשונה מעבירת הרצח הישנה, כיום ניתן להרשיע ברצח גם אם הרוצח נהג באדישות ולא רק אם רצח בכוונה תחילה.

העונש על רצח כיום הוא מאסר עולם, אך בית המשפט רשאי לקבוע עונש נמוך יותר לפי שיקול דעתו.

כשאנו שואלים מה ההבדל בין רצח להריגה – צריך להבין:

עבירות שנכללו בעבר תחת עבירת ההריגה, נכנסות כיום תחת קטגוריית עבירת הרצח.

למשל:

1. גרימת מוות של אדם במסגרת תגרה יכולה להוות רצח אם הרצח נעשה באדישות (למשל: דקירה בסכין).
2. משחק בנשק באדישות לאפשרות שאדם ייפגע מפליטת כדור.
3. הכאת אדם בראשו באמצעות חפץ כהה.

2. רצח בנסיבות מחמירות

עבירת הרצח החמורה מכולן ודינה מאסר עולם בלבד!

אין לבית המשפט שיקול דעת בעבירות אלו והוא חייב לגזור מאסר עולם אם יחליט להרשיע את הנאשם.

גם רצח בנסיבות מחמירות ניתן לבצע בכוונה תחילה או באדישות לאפשרות שהקורבן ימות.

אז מה ההבדל בין רצח לרצח בנסיבות מחמירות?

ההבדל נעוץ בנסיבות ביצוע העבירה, אלו הנסיבות שיכולות להפוך רצח לרצח בנסיבות מחמירות:

1. תכנון מוקדם: אם הרצח נעשה לאחר תכנון או שקילה ממשית.
2. רצח כדי לאפשר עבירה: אם הרצח נעשה כדי לאפשר עבירה, לבצע אותה או להסתיר את ביצועה על ידי אחר.
3. רצח ממניע גזעני: אם הרוצח הונע מגזענות או שנאה כלפי ציבור מסוים.
4. פעולה עונשית: במקרה בו הרצח נעשה כדי להפחית ציבור מסוים.
5. לאחר התעללות במשפחה: אם מדובר ברצח בתוך המשפחה לאחר התעללות שיטתית וממושכת.
6. אכזריות מיוחדת: אם המעשה נעשה תוך התעללות או באכזריות קשה.
7. רצח חסר ישע: אם הקורבן קטין מתחת ל-14 שנה או חסר ישע.
8. פעולת טרור: אם המניע לרצח הוא מעשה טרור לאומני.
9. רצח של עד להליך משפטי: רצח של עד מתוך כוונה למנוע את עדותו במשפט.
10. סיכון חיי אדם אחר: אם ביצוע הרצח סיכן אדם אחר למעט הקורבן.
11. ארגון פשע: רצח שבוצע במסגרת ארגון פשע.

במקרים חריגים החוק מאפשר לבית המשפט להרשיע את מי שביצע רצח בנסיבות לעיל, בעבירת רצח "רגיל".

כך ניתן להימנע מהטלת מאסר עולם חובה בעבירת רצח בנסיבות מחמירות.

3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ניתן לבצע גם בכוונה וגם באדישות, בשונה מעבירת ההריגה הקלאסית.

העונש על המתה בנסיבות של אחריות מופחתת נע בין 15 שנות מאסר עד 20 שנות מאסר.

אם הנאשם הרג את מי שהתעלל בו במשך שנים במסגרת המשפחה או במסגרת אחרת – דינו מאסר 15 שנים בלבד.

בנסיבות אחרות העונש הוא 20 שנות מאסר, אלו הנסיבות:

1. ההמתה נעשתה מיד לאחר התגרות שמצדיקה בנסיבות העניין אובדן שליטה.
2. המעשה נעשה במצב של הגבלה נפשית או שכלית חמורה.
3. הנאשם כמעט הוכיח הגנה עצמית, צורך או צידוק.

עבירה זו החליפה את עבירת ההריגה, העונשה בגינה דומה אך היא כוללת הרבה יותר מקרים.

4. המתה בקלות דעת

עבירה שדינה 12 שנות מאסר ונוגעת למקרים בהם ההמתנה נעשתה בקלות דעת:

מהי קלות דעת? לקיחת סיכון בלתי סביר תוך תקווה שלא ייגרם מוות.

לקריאה נוספת ומרחיבה על העבירה ניתן לעבור למאמר "המתה בקלות דעת".

5. גרימת מוות ברשלנות

העבירה נותרה כפי שהייתה בעבר.

גרימת מוות ברשלנות תוך התנהגות רשלנית ורצון שלא להרוג את הקורבן.

העונש הוא עד 3 שנות מאסר.

אז מה ההבדל בין רצח להריגה?

לאחר הרפורמה עבירת ההריגה בוטלה והתמוסס בשאר העבירות החדשות.

בעבר גרימת מוות באדישות נחשב להריגה בעוד היום מדובר ברצח לכל דבר.

השינוי יאפשר לבתי משפט להטיל עונש מאסר עולם גם במקרים שבעבר נחשבו להריגה בלבד.

עד לתיקון החוק, היה קשה מאוד להרשיע נאשמים בעבירת רצח שכן רובם היו טוענים:

1. קינטור מצד הקורבן.
2. היעדר תכנון מוקדם.
3. התפרצות רגעית.

בשל רף ההוכחה הגבוה במשפט הפלילי, נאלצה הפרקליטות להוכיח שנאשם ברצח תיכנן את המעשה.

יתרה מכך, עליה להוכיח שהוא התכוון לגרום למוות ורצה בכך.

לאחר הרפורמה ניתן להרשיע בעבירת רצח גם במקרים בהם לא היה תכנון מוקדם או שהקורבן קינטר.

מהי אדישות?

אדישות היא חוסר אכפתיות אם הקורבן ימות או לא.

כך במקרה בו אדם תוקף אדם אחר במכות נמרצות לראשו – ניתן לטעון שהיה אדיש לאפשרות מות הקורבן.

אין צורך להוכיח שהתוקף רצה דווקא שהקורבן ימות, אך מספיק שהיה אדיש לאפשרות מותו.

במקרה של אדישות ההרשעה תהיה בעבירת רצח שדינה מאסר עולם.

בעבר, ניתן היה להרשיע אותו בעבירת הריגה בלבד שעונשה עד 20 שנה.