עובדי מדינה כפופים לדין משמעתי, ונתונים למרות בית הדין למשמעת ולנציבות שירות המדינה.
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 מורה על סנקציות משמעתיות נגד עובדי מדינה. אחת הסנקציות שעלולות להינקט נגד עובדי מדינה שעברו עבירות משמעת חמורות היא השעיה או השעיה דחופה (הפסקה זמנית בעבודתו של העובד). כלומר, ניתן להשעות עובד מדינה מעבודתו היה והוא חרג מהמוטל עליו, או התנהל באופן שלא הולם את תפקידו ופגע בתדמית השירות הציבורי.
השעיה של עובד מדינה היא סנקציה שנוקטים בה לאחר הגשת קובלנה משמעתית נגדו. השעיה דחופה היא הליך חריג שינקטו בו לפני הגשת קובלנה, זאת במידה וקיים חשד חמור מאוד לעבירת משמעת קשה או עבירה פלילית שיש עימה קלון.
ההשעיה נועדה כדי למנוע נזק כאשר המשך עבודתו של העובד עלול לפגוע באופן חמור בהליך הברור, ובחקירה. הסמכות להשעות את העובד נועדה לשמר ולהגן על התדמית של השירות המדינה, לשמור על אמון הציבור בשירות המדינה, למנוע הפרות חוזרות עד לסיום ההליכים נגד העובד, לייצר הרתעה, למנוע קשר בין העובד לעובדים אחרים, וחזרה על המעשים החמורים עד שיסתיימו הליכי המשמעת נגד העובד.
עבירות של עובדי מדינה
עבירות של עובדי מדינה הן בין היתר פעולות שפוגעות במשמעת, אי ציות להוראות, התנהגות בלתי הוגנת, התנהלות בלתי הולמת, שימוש באמצעים פסולים כמו מידע כוזב או איומים להשיג מינוי/תפקיד, מרמה הפרת אמונים, גניבה, זיוף, הטרדה מינית, וכולי. נציב שירות המדינה מוסמך להורות כי העובד יושעה אם עבר עבירת משמעת חמורה או עבירה פלילית שיש עימה קלון.
השעיה של עובד מדינה או העברתו מתפקידו
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 מסמיך בסעיף 47 (א) את נציב שירות המדינה להשעות את העובד או להעביר אותו מתפקידו, כאשר הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת שביצע (הנציב ישקול את ההשעיה מרגע הגשת הקובלנה), או נפתחה נגדו חקירה פלילית בעבירה שיש עימה קלון, גם אם החשד הוא לגבי עבירה שאינה קשורה לתפקידו של העובד.
עצם הגשת הקובלנה תהיה תנאי להפעיל את הסמכות להשעות את העובד, להעבירו באופן זמני מהתפקיד, או להתחיל חקירה פלילית נגד העובד בעבירה שיש עימה קלון.
השיקולים בהשעיה של העובד נסבים בעיקר סביב היקף ,אופי וחומרת העבירה, הימצאותן של ראיות, חשש מביצוע עבירות נוספות, חשש משיבוש הליכי חקירה אם העובד לא יושעה, העבר הפלילי של העובד, נסיבותיו האישיות כמו מצבו הכלכלי הבריאותי, וכולי.
מהי עבירה שיש עימה קלון ?
עבירה שיש עימה קלון היא בין היתר עבירת שחיתות או כזו הקשורה לעניין מוסרי. מדובר בעבירת שוחד, מרמה והפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט, עבירות מין, וכולי. כמו כן בוחנים את נסיבות העבירה, סוג העבירה ושכיחותה, חומרת העבירה, האם יש בה פגיעה בתדמית שירות המדינה, וכולי.
הסמכות להחליט על ההשעיה
לפי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963, החלטה להשעות את העובד נמצאת בסמכות של מנכ"ל המשרד, או נציב שירות המדינה:
"השעיה (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
47. (א) עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו."
לפי סעיף 47(ד) בכל מקרה שהנציב רשאי להשעות את העובד, הוא גם יכול להעביר אותו לתפקיד אחר (באותה דרגה או בדרגה נמוכה יותר בהתאם להסכמת העובד), אם הוגשה נגדו קובלנה בגין עבירת משמעת או שיש נגדו חקירה פלילית מצד המשטרה בעבירה שיש עימה קלון
"השעיה (תיקון מס' 5) תשל"ז-1977
47. …..
(ד) בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו."
השעיה דחופה נגד עובד מדינה
השעיה דחופה תהיה בטרם הגשת הקובלנה, ועוד בטרם החליט נציב שירות המדינה לנקוט בהליכי השעיה או בחלופה לכך. השעיה זו תהיה רלוונטית כאשר יש חשד סביר לכך שהעובד התנהג באופן שעומד בניגוד לכללי המשמעת, מעל בתפקידו, עשה בו שימוש לרעה, ביצע עבירת משמעת חמורה או ביצע עבירה פלילית שיש בה קלון, והוא עלול להמשיך ולגרום לנזק קשה במסגרת תפקידו.
סעיף 48 לחוק המשמעת קובע :
"השעיה והעברה דחופות (תיקון מס' 9) תשנ"ד-1994
48. (א) היה לשר[4] יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה, או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור כי המשך עבודתו של העובד יביא לפגיעה חמורה בשירות המדינה, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן לו, תוך תקופה שיקצוב לו, הזדמנות להביא טענותיו לענין זה לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים."
לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963, לשר או למנכ"ל המשרד יש סמכות להשעות את העובד באופן דחוף. הכוונה בהשעיה הדחופה תהיה להבטיח שבמשך תקופת הבירור ינוטרלו גם יחסי העבודה.
כחלופה להשעיה דחופה יכולים גם להעביר את העובד לתפקיד אחר, ובזמן הזה לקיים את הליך הבירור. המטרה היא ליצור הפרדה בין העובד לבין התפקיד שהוא מלא, כדי למנוע השפעה שלילית על החקירה, ולשמור על אמון הציבור במוסדות המדינה.
השעיה דחופה תהיה עד 14 ימים ונציב שירות המדינה יכול להאריך אותה עד 30 ימים במצטבר בהתאם לנסיבות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
איך מתבצע הליך של השעיה ?
בטרם מחליטים להשעות את העובד יאפשרו לו לעבור הליך של שימוע ולטעון את טענותיו. כמו כן יש לאפשר שימוע גם לפני העברת העובד לעבודה אחרת.
הליך השימוע
בטרם יוחלט להשעות את העובד או להעבירו מתפקידו, יש לתת לו זכות לשימוע, וזאת כדי לאפשר לשירות המדינה לבחון את המידע המקיף לגבי העובד ואת גרסתו, בטרם יושעה מתפקידו.
הליך השימוע יאפשר לעובד לטעון טענותיו נגד ההשעיה בפני הממונה. ההליך יתקיים בתוך לא יותר מ- 7 ימים ממועד קבלת ההודעה על ההשעיה על ידי העובד.
התראה לקיומו של הליך השימוע תישלח לעובד המדינה על ידי הממונה. לעובד יימסר המידע הרלוונטי לשימוע ותינתן לו הזכות להציג התנגדותו בעת השימוע.
ההשלכות של הליך השעיה
ההשעיה היא הליך קשה וקיצוני שיכול לפגוע בפרנסת העובד ובמשכורת שלו, בחופש העיסוק, במעמדו, במוניטין שלו, בשמו הטוב, וגם באמון. ההשעיה משפיעה על היכולת של העובד להשתלב בתפקידים אחרים. בשל היותה הליך בעל השלכות, חשוב לבחון במקרים מסוימים אם ניתן להגשים את המטרה המבוקשת גם באמצעות אפשרויות אחרות שהן פחות פוגעניות.
כך נקבע שצריך לשקול חלופות של העברה לתפקיד אחר שהוא מקביל או תפקיד בדרגה נמוכה יותר.
בית הדין הארצי לעבודה קבע לגבי ההשעיה ב פרשת חיים טולדו נגד עיריית נצרת עילית ע"ע 151/05 (ניתן ביום 26.2.2007) כדלקמן:
"ההשעיה מכתימה את שמו של העובד ופוגעת בכבודו בקרב החברה הסובבת אותו. ההשעיה מבטאת הנחה של קיום אשמה בעובד ומטילה עליו סטיגמה חברתית".
נקבע שיש גם סיבות העשויות לפגום בהחלטה להשעות את העובד כמו פסול בהרכב הוועדה, ניגוד אינטרסים, או העדר בחינת חלופות מתאימות. בכל מקרה כשאין חובה להטיל השעיה דחופה, צריך לבחון חלופה לכך בהעברתו של העובד לתפקיד אחר.
החשיבות בייצוג משפטי
השעיה של עובד מדינה היא הליך שאין להקל בו מאחר ויש לו משמעותיות והשלכות קשות מאוד על העובד. על כן, עובד מדינה שנחשד בעבירת משמעת ועומד להיות מושעה מתפקידו, יקלע ברוב המקרים למצב מלחיץ ואי יכולת להתמודד טוב עם הסיטואציה. במקרה כזה הוא חייב להיעזר בייצוג משפטי ובעיקר לצורך הליך השימוע, הייצוג בבית הדין, והכרת זכויותיו.
עורך הדין יטען נגד הליך ההשעיה ויעזור לעובד להציג את עמדתו במטרה לבטל את הכוונה להשעותו או לכל הפחות לנקוט בהליך של העברתו לתפקיד מקביל.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים והמומחים בדיני המשמעת, ובעל ניסיון רב בתחום, מייצג עובדי מדינה שעומדים לפני השעיה והליך משמעתי בבית הדין. עורך הדין שאול ילווה את העובד בהליכי השימוע וינקוט במאמץ רב כדי לחלץ אותו מהסבך ולבטל את ההשעיה, ולהגן על מקום עבודתו, שמו הטוב ומעמדו. אם אתה עובד מדינה ועומד בפני השעיה או העברה מתפקיד כחלק מהליך משמעתי נגדך, אל תתמודד לבד ואל תהסס לפנות בהקדם לעורך הדין אלעד שאול. מובטח לך טיפול משפטי מסור, מקצועי ונאמן, ודיסקרטיות לאורך ההליך.
