עובדי מדינה חייבים בכללי אתיקה ומשמעת, החוק העיקרי שחל עליהם הוא חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963. מטרת אכיפת הדין המשמעתי היא לשמר את אמון הציבור בשירות הציבורי. הפרה של כללי המשמעת והאתיקה יכולה להביא לחקירה משמעתית נגד העובד, עד לניהול של הליכי משמעת בבית דין למשמעת, כאשר העונשים / הסנקציות הם חמורים.
מי הם עובדי מדינה ?
עובדי מדינה הם בין היתר: עובדי משרד הממשלה, עובדים במוסד לביטוח לאומי, עובדי הוראה, עובדים בבתי חולים, פקידים במשרדי ממשלה, רופאים בבתי חולים ממשלתיים, עובדי נציבות שירות המדינה, סוהרים, שוטרים, עובדים בשב"כ ובמוסד, עובדים ברשויות מקומיות, וכולי.
מהו הדין המשמעתי שחל על העובדים ומי הגוף שאחראי לאכיפת הדין ?
הדין המשמעתי שחל על עובדי מדינה כולל את חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963, כללי אתיקה של עובדי מדינה, הוראות של משמעת ונהלי עבודה במסגרת תקנון שירות המדינה, ונהלים משרדיים.
נציבות שירות המדינה היא הגוף שאחראי לאכיפת הדין המשמעתי. הליך של חקירה נגד עובד מדינה יפתח באמצעות אגף חקירות המשמעת. את החקירה מנהלים חוקרי משמעת שיש להם סמכות מקבילה לזו של חוקר משטרה. החקירה נועדה לברר קיומו של חשד לביצוע עבירת משמעת על ידי העובד. עם סיום החקירה, יעבור התיק לאגף המשמעת לצורך החלטה האם להגיש תובענה נגד העובד לבית הדין למשמעת או לסגור את התיק.
עבירות משמעת של עובד מדינה
עבירות משמעת של עובדי מדינה יכולות להיות בין היתר הטרדה מינית, הסתה לאלימות, דיווח כוזב, פעולה בניגוד עניינים, התנהגות בלתי הולמת את התפקיד, עבודה פרטית מבלי לקבל היתר, התבטאויות פוגעניות, גזענות, וכולי.
מתי פותחים בחקירת משמעת נגד עובד מדינה ?
נציבות שירות המדינה היא הממונה על הליכי המשמעת נגד עובדיה. ההליכים ינקטו כנגד מי שחשוד או הוגשה נגדו תלונה בגין עבירות משמעת או עבירות על כללי האתיקה, מי שלא קיים את תפקידו כעובד מדינה או התרשל בתפקידו, מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, או התנהל באופן בלתי הוגן ובלתי הולם בעת מילוי תפקידו. מעשים כאילו הינם בעלי פוטנציאל לפגיעה בתדמית או בשם הטוב שקשור לשירות המדינה ולכן מי שנמצא כי ביצע אותם יעמוד לדין.
סמכויותיו של חוקר משמעת
חוק המשמעת קובע בסעיף 16 כי סמכויות החקירה שיש לחוקר המשמעת יהיו לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית עדות:
"סמכויות חקירה
16. בענינים שהם בסמכותו של בית הדין יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה יחולו על חקירות של התובע או החוקר מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין."
על פי הדין, חוקרי משמעת ימונו על ידי נציב שירות המדינה ויהיו מוסמכים לחקור תלונות נגד עובדי מדינה בנוגע לעבירות משמעת. החוקר מוסמך לזמן את העובד החשוד לחקירה באזהרה, "ברור", או למתן עדות במטרה לבדוק את התלונה.
חוקר המשמעת הינו אדם בעל סמכות דומה לזו של קצין משטרה בחקירת עדים, והוא ממונה על ידי נציב שירות המדינה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
פתיחת הליך משמעתי נגד עובד מדינה
בעוד שחקירת משטרה יכולה להתחיל במעצר, חקירת משמעת תחל בזימון הנחקר להופיע לחקירה, זימון מהממונה, הזמנה לחקירה במסירה אישית בכתב במייל, או באמצעות שיחת טלפון.
חקירת משמעת תפתח על ידי נציבות שירות המדינה כשיש דיווח, קיים חשד שבוצעה עבירת משמעת, כשיש תלונה, או לחילופין כשיש הוראה מפרקליט המדינה להתחיל בחקירת משמעתית נגד עובד מדינה. יש מצבים שהעבירה הפלילית שבה נחשד העובד (כמו גניבה למשל) יכולה להוביל בעצמה להליך של דין משמעתי.
העובד לא יקבל פרטים לגבי החקירה. הפרטים היחידים שימסרו לחשוד הם רק הזמן ומקום החקירה. לא יודיעו לו מי התלונן עליו, מתי הוגשה התלונה, מהן החשדות נגדו, מה חומרתן, ואילו ראיות יש נגדו. מכאן, שהחשוד לא תמיד יוכל להבין שהוא למעשה מוזמן לחקירת משמעת (לפעמים נאמר שלו שהוא מוזמן רק למעין "ברור").
במקרים בהם מתנהלים נגד העובד הליך פלילי וגם הליך משמעתי, יש שמעכבים את ההליך המשמעתי עד לסיום ההליך הפלילי. כמו כן חקירת משמעת יכולה להיות גם קודמת להליך פלילי.
כיצד מתנהלת חקירת משמעת ?
חקירה המשמעת תעשה באמצעים שונים ובאופן נסתר או גלוי. רק מי שיש לו הסמכה לבצע חקירת משמעת, יהיה מוסמך לחקור את החשוד בעבירת המשמעת.
כאשר עולה חשד לביצוע עבירת משמעת על ידי החשוד (למשל הטרדה מינית) יאספו נגדו ראיות, יבוצע מעקב, והוא יוזמן לחקירה באזהרה מתוקף חוק משמעת.
החקירה המשמעתית תתנהל בדומה לחקירה פלילית. בתחילת החקירה מזהירים את הנחקר שהוא חשוד בעבירת משמעת, אין הוא מחויב להגיד משהו אם אינו רוצה בזאת, כל מה שיגיד עלול להוות ראיה נגדו, ואם לא יענה לשאלות הדבר יכול לחזק את הראיות נגדו.
לא יאמר לחשוד שהוא זכאי להתייעץ עם עורך דין, ויש חוקרים אף יסרבו לתת לו להתייעץ עם עורך דין. מהסיבה הזו, חשוב ורצוי להיוועץ בעורך דין בזמן שבין הזימון ובין ההופעה לחקירה.
החקירה המשמעתית המתבצעת על ידי אגף חקירות משמעת, תהיה חקירה גלויה ותחת אזהרה, כאשר על הנחקר לענות לשאלות שמוצגות לו על ידי החוקר. החקירה תסתיים בסיכום שיעבור למנהל אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה כדי לבחון את התיק, להחליט אם להמשיך את ההליך, ולהעביר אותו להמשך הטיפול לאגף התביעה בנציבות שירות המדינה. אז יבדקו הממצאים ותתקבל החלטה אם להעמיד את העובד לדין ולהגיש תובענה לבית הדין למשמעת, או לסגור את התיק ללא ענישה.
חשוב מאוד לציין כי נציב שירות המדינה רשאי להשעות עובד המדינה שתלויה נגדו תביעה בעקבות חשד בעבירות משמעת או בפלילים.
השלמות חקירה
העובד יכול להיות מוזמן להיחקר מספר פעמים במשך הליך החקירה : התובע באגף התביעה או נציבות שירות המדינה יכולים לבקש מאגף החקירות לבצע השלמה של החקירה כלומר להמשיך את החקירה ולהשלימה, אם נמצא שהתעורר צורך בכך ובטרם תינתן ההחלטה אם להעמיד את העובד לדין או לסגור את התיק נגדו.
זכויותיו של העובד הנחקר
לעובד הנחקר יש זכויות במסגרת הליך החקירה. הוא יכול להיעזר להתייעץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין מומחה בדיני משמעת ובדיני עבודה משלב החקירה ועד לשלב הערעור. הייצוג על ידי עורך דין חשוב מאוד כדי שהנחקר ידע את זכויותיו ותהיה לו הגנה משפטית.
לנחקר עומדת גם זכות השתיקה אולם היא עלולה לפעול נגדו במשפט.
בסוף החקירה ובסיכומה יעבור התיק לאגף המשמעת בנציבות המדינה ואם יש כוונה להעמיד את העובד לדין יאפשר לבקש הליך של שימוע. בשימוע יאפשרו לעובד לשכנע את חברי אגף המשמעת שאין ראיות היכולות להביא להרשעתו ויש לסגור את התיק. כמו כן העובד יכול לנסות להגיע לעסקת טיעון בתיק.
החשיבות של ייעוץ עם עורך דין
קיימת חשיבות עליונה להיוועצות עם עורך דין למי שעומד להיחקר בנציבות המדינה בחשד לעבירת משמעת. דווקא במעמד מלחיץ שכזה, חשובה ההכנה והליווי כדי לסייע לחשוד להתמודד עם הנטען נגדו ולכן מומלץ מאוד לקבל ייעוץ ולהתכונן לחקירה. עורך הדין יסייע לחשוד לדעת איך להתנהל בחקירה, לבנות קו הגנה ולדעת מהן זכויותיו. לחשוד יהיה קשה להתמודד לבד עם החשדות והראיות נגדו ולדעת כיצד לפעול משפטית. החשוד אינו יודע את חובותיו וזכויותיו, אין הוא מכיר תרגילי חקירה שהחוקרים עושים בהם שימוש, אין לו ידע וכלים לדעת את סיכוייו לצאת זכאי, והמעמד שלו כנחקר פועל לרעתו.
כמו כן, הליך משמעתי יכול להשפיע על עתידו הכלכלי, מקום עבודתו, ושמו הטוב של החשוד וזו בהחלט גם סיבה חשובה מאוד להתייעץ משפטית בטרם החקירה שכן הנזק עלול להיות בלתי הפיך. העונשים הצפויים לחשוד הם קשים ומאיימים (נזיפה, הורדה בדרגה, הפקעת משכורת, פיטורין, תשלומי פיצויים, פסילה מתפקיד, דרישה להשיב כסף, והשלכות נוספות).
חשוב להבין שחקירה משמעתית דומה לחקירה פלילית וברי כי אין לנחקר את הכלים הנכונים ומקצועיים להתמודד איתה. המסקנה המתבקשת היא כי לצורך התמודדות טובה ובטוחה עם הליך של חקירת משמעת כדאי להתכונן ולהופיע לחקירה לאחר לימוד והכנה יסודיים רק בעזרת עורך דין מומחה בדיני עבודה ומשמעת.
עורך הדין אלעד שאול, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, בקיא ובעל ניסיון רב בדיני משמעת, מייצג עובדי מדינה שזומנו לחקירה בנציבות, בהליך של שימוע, וגם בהליכים בבית הדין למשמעת. אם הינך עובד מדינה ואתה מוזמן לחקירה בנציבות שירות המדינה, מומלץ מאוד שלא תתמודד לבד עם ההליך, ותיפנה בהקדם לעורך הדין אלעד שאול לייעוץ. מובטח לך ייצוג מעולה, נאמן ומסור, בטחון נפשי, הצלחה בניהול ההליך, והכל תוך דיסקרטיות מירבית.
