פעמים רבות, לעיתים באופן יומיומי ולעיתים בצורה חד פעמית, אנו נחשפים לאימרות שבאופיין כוללות אלימות וגזענות ועשויות להגיע כדי הסתה. בחוק העונשין, אשר נחקק כבר ב1977, ומהווה את ליבו של המשפט הפלילי בישראל, ומכיל בתוכו מעל 500 סעיפים המבטאים את עקרונות המשפט הפלילי בישראל.
בין היתר, מפורטים בחוק זה סעיפים הקשורים בהסתה ובגזענות, ויחד עם הפסיקה בתחום מסדירים את התחום ומבהירים את המותר והאסור בתחום זה.
עבירות הסתה בישראל – ענישה על הסתה לגזענות
עבירות הסתה הינן עבירות שעניינן הן קריאה לפעולה אלימה והן, בנסיבות מסוימות, הפצה של תוכן גזעני. בישראל, לאור סיעוף מסוים בחקיקה ובפסיקה, פעמים רבות לא ברור האם מעשים מסוימים מגיעים כדי עבירה על החוק.
בחקיקה אף מפורטים העונשים הכרוכים בביצוע עבירות ההסתה וגזענות, כך שבין היתר המפרסם מתוך מטרה להסית לגזענות דינו מאסר לחמש שנים, המסית לאלימות דינו מאסר חמש שנים, וכן ישנם עונשים הכוללים מאסר קצר יותר כשהמדובר בהחזקת חומר העלול להביא לגזענות או להוות פרסום המסית לאלימות.
גזענות והסתה לאלימות בחקיקה – בעיות של עמימות וודאות
בחקיקה ניתן לזהותת פעמים רבות הבחנה בין עבירה פלילית שאופייה שידול, משמע שכנוע של אדם בודד, לבין עבירה שאופייה הוא של הסתה, דהיינו שכנוע של אנשים רבים. כמו כן, ישנם הבדלים משמעותיים בין הסתה לאלימות לבין הסתה לגזענות. כך, ההגדרות הקשורות בעבירת ההסתה, הן לאלימות ככלל והן לגזענות, כוללות בתוען עמימות מסוימת, כך שלבתי המשפט נותר מרחב לא קטן של שיקול דעת.
בהתאם, הן לתביעה והן להגנה יש קושי מסוים ביכולת לצפות את ההכרעה, וכן בדרך בה הן מבנים את הטיעון המשפטי. בהתאם, קיימים גם פערים וקשיים באכיפה. כך למשל, בנוגע לעבירת הגזענות ההגדרה כוללת אי וודאות משפטית משמעותית ביותר בנוגע לשאלה על אילו ערכים מגנה העבירה ומאילו יסודות בדיוק היא מורכבת.
קשיים אלו אף לא הצליחו להיפתר על ידי הפסיקה של בית המשפט העליון. זאת, בין היתר בגלל מעשים הפטורים מלהוות הסתה לגזענות, ובין היתר פרסומים שהינם פרסומי דת.
מהי גזענות, ומהי הסתה לגזענות
גזענות מוגדרת בס' 144א לחוק העונשין, לפי תיקון מס' 20 לחוק שנחקק כבר ב196, כרדיפה, ביזוי, השפלה, אלימות או עוינות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלק מהאוכלוסיה, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. כחלק מהאיסור לגזענות, ישנו איסור על פרסום של הסתה לגזענות. בס' 144 ב' מוגדר העונש של המפרסם דבר מתוך מטרה לגזענות – אשר דינו כאמור חמש שנים.
כמו כן מצוין שזה לא משנה אם אכן היתה גזענות בעקבות ההסתה וכן שזה לא משנה אם תוכן ההסתה היה אמיתי. בהמשך, בס' 144ג, אף מגדיר החוק איזה פרסום מהווה פרסום מותר. כך למשל פרסום שנותן דין וחשבון נכון והוגן לא יהווה, בתנאים האמורים, עבירה על ס' 144ב, כל עוד לא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הסתה לאלימות
בהמשך החוק, מוגדרת עבירת ההסתה לאלימות. הס' מגדיר מעשה אלימות כעבירה הפוגעת בגופו של אדם או עבירה המעמידה אדם בסכנת מוות או סכנה בחבלה חמורה.
כך, לפי ס' 144ד2 מגדיר החוק שמי שמפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי אהדה, עידוד או שבחים למעשה אלימות, הזדהות עם מעשה כזה או תמיכה בו, וכן אם לפי תוכן הפרסום המסית ונסיבות הפרסום בהן פורסם, ישנה אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו מאסר חמש שנים.
סעיפי החקיקה, גם על מעשי ההסתה לגזענות וגם על מעשי ההסתה לאלימות, מציינים שיש איסור על פרסום מתוך מטרה להסית לגזענות. משמע כדי שתתקיים העבירה נדרש קיומו של יסוד נפשי – כוונה. רק אם מתקיים היסוד הזה ישנה אפשרות לשפוט אדם על פרסום שכזה. יצוין שמעט דברים עשויים להיחשב לפעולה מתוך מטרה כזו, כך שלמדינה קשה להעמיד לדין את מי שמסיתים לגזענות.
הבדיקה של האם מעשה של אדם עמד באחת העבירות אינה עצם הפרסום ותוכנו, כי אם היסוד הנפשי, מטרת הפרסום.
החזקת פרסום המסית לאלימות ולגזענות – גם עבירה לפי חוק העונשין
הרצון בחקיקה להילחם בתופעות אלה מתבהר לאור כך שהחוק אף אוסר על החזקה של פרסום גזעני ושל פרסום המסית לאלימות. ס' 144ד אוסר על מחזיק פרסום אסור לשם הפצה כדי להביא לגזענות, והקובע שהדין על החזקה כזאת הוא שנה, וכן קובע שהפרסום עצמו יחולט. ס' 144ד3 קובע איסור דומה שהעונש בגינו דומה, הנוגע במחזיק לשם הפצה פרסום שמהווה הסתה לגזענות.
הסתה לגזענות בפייסבוק
עם ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות, וכאחת הדרכים הבולטות בהן אנשים נחשפים לגזענות בחיי היומיום שלהם, ישנו איסור על הסתה בפייסבוק. כך, פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות הינן פלטפורמה נוחה ביותר לפרסום וקל ביותר לכתוב בה דברים המגיעים כדי הסתה לגזענות ולאלימות. עם השנים כמות התביעות כנגד מבצעי עבירות הסתה בפייסבוק עולה.
בנוסף, ישנן קבוצות שלמות, מכל דעה פוליטית כמעט, בהן ההפצה של אימרות גזעניות עשויה להיות רחבה במיוחד. כאמור לעיל, לפי החוק כל פרסום ברבים כנגד קבוצה או אדם שמטרתו הסתה לאלימות וגזענות הינו עבירה פלילית. לפיכך, פרסום בעמוד או קבוצה, וכן סטטוס בפייסבוק, נכנסים להגדרת החוק.
הקשיים הללו קיימים לא רק בפייסבוק, אלא גם בעוד רשתות חברתיות. ניסיון העבר מלמד על מקרים, בארץ ובעולם, בהם נדרשו בתי הדין להתמודד עם הסתה שכזו. בדוגמה עדכנית, נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ פרסם דברים שהגיעו כדי הסתה לאלימות, ואכן הרשת טוויטר למשל הגבילה את אימרותיו.
לאור אלה ניתן להסיר פוסטים מסיתים בפייסבוק. לעיתים לא מדובר בפעולה פשוטה, אך ככל שהופץ נגדכם ונגד קבוצת השייכות שלכם פוסט מסית מתאפשרת הסרה של פוסטים מהרשת.
האיסור על הסתה לאלימות וגזענות כפגיעה בחופש הביטוי
חשוב לשים לב לכך שפעמים רבות עשוי האיסור על הסתה לאלימות לעמוד אל מול חופש הביטוי. חופש הביטוי זוכה במשפט הישראלי למעמד גבוה במיוחד, ועולה כדי זכות חוקתית. כך, בשל אופיו של המשטר הישראלי כמשטר דמוקרטי. עם זאת, בענייננו מתנגש חופש הביטוי עם זכויות בעלות מעמד גבוה ביותר גם הן – הזכות לחיים, הזכות לשוויון, ועוד.
חשוב לזכור שמעמדו של חופש הביטוי אינו אבסולוטי, ולמרות חשיבותו ניתן בסיטואציות מסוימות להגביל אותו.
פרסום מותר?
הקושי באיזון בין הזכויות מתבטא במיוחד, כאמור לעיל, לאור השימוש העולה ברשתות החברתיות, פלטפורמות בהיקף רחב במיוחד שבין המאפיינים הבולטים שלהן עומד חופש הביטוי, והיכולת של מספר עצום של אנשים לבטא את מחשבותיהם ורצונותיהם.
לאור כך, עולה הצורך לבצע איזון מסוים בין זכויות אלה, וכן לקיים שלטון דמוקרטי. כך למשל, ישנן אימרות אשר ניתן לטעון שכוללות בחובן מרכיב גזעני, אך החוק מגדיר אותן כפרסום מותר. זאת בין היתר כשהמטרה אינה גזענות, או פרסום כתבי דת ותפילה כאשר הם מהווים חלק מפולחן דתי ומטרתה אינה גזענות. כחלק מכך, החוק מגדיר בס' 144ג גם מהו פרסום מותר וקובע שפרסום הוגן ונכון על מעשה לא ייחשב עבירה.
לסיכום
עבירות הגזענות וההסתה לאלימות מורכבות וכוללות יסודות רבים. כמו כן, ישנם כאמור אינטרסים העומדים אל מול הרצון להימנע מגזענות ולעיתים ישנה סתירה של דינים אחרים. לפיכך, חשוב שכל אזרח ידע מהם בדיוק האיסורים, יבין את המורכבות, וידע להגן על עצמו.
