אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה

אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה היא עבירת משמעת על פי התוספת לחוק המשטרה התשס"ו – 2006 :

תוספת ראשונה"

(סעיף 5)

עבירות משמעת

.7 

אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה, לגילוי עבירה או להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין."

מדובר במצב שבו ידוע לשוטר שמתוכננת עבירה, הוא יודע איזו עבירה, ולא נוקט בשום פעולה סבירה במטרה למנוע אותה. 

אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה כששוטר יודע שעבירה עומדת להתבצע מהווה עבירת משמעת לפיה יש לו ידע, או שהיה נוכח באירוע אבל במקום לסייע ולפעול כפי שנדרש ממנו הוא לא התערב והתעלם, זאת מקום למנוע את העבירה או לתפוס א החשוד כנדרש וכמצופה ממנו. 

המחדלים באכיפת החובה למניעת עבירה:

מחדל לגבי "אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטרים שעומדים לבצעה":

• כששוטר מתעלם ממידע / מודיעין שהוא מקבל;
• מתעלם מפניות וקריאות של אזרחים;
• לא מתייחס לאזהרות מוקדמות, ולא מדווח או לא פועל בשום דרך למנוע נזקים וסכנות;
• שוטר שנוכח במקום ביצוע העבירה בזמן אמת ולא מתערב או עוצר את מבצע העבירה (למשל בעת תקיפה אלימה, ניסיון אונס, וכולי);
• מתעלם מעבירות שמבצעים אזרחים, מקטטות, מתקיפת אדם ברחוב. לא מזעיק תגבורת ולא עוצר את האלימות;
• שוטר שמזהה עבירה מתמשכת ומתעלם – כמו הכנה למעשה גניבה, הסתננות, הברחות. לא מדווח ולא מבצע שום פעולה לגילוי העבירה;
• שוטר שהוא עד לנהיגה מסוכנת, מתעלם מעבירת תעבורה או כזו שיש בה סכנת חיים כמו נהיגה פרועה, או התחמשות במקום ציבורי. הוא לא מזעיק תגבורת, לא מדווח, ולא נוקט בפעולות למניעת העבירה;
• שוטר שהוא חלק מצוות ואינו מונע אלימות ששותפו מבצע, אינו עוצר תקיפה אלימה של שוטר אחר כלפי חשוד;
• לא מתערב ולא מדווח על אירועים פליליים כמו גניבה, שוד;
• מתעלם מעבירות פליליות שבני משפחתו עושים ולא מדווח על כך – "עוצם עיניים";
• שוטר שהופך לפסיבי כאשר הוא יודע ששוטר אחר פועל בניגוד עניינים ולא נוקט אמצעים למנוע זאת;  שוטר שיודע ששותפו לתפקיד פעל בניגוד עניינים וביטל דו"ח לבני משפחה או עצם עיניו במקרה של אכיפת החוק על בעל עסק קרוב שלו. (במקרה כזה השוטר יעמוד לדין גם בשל אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה, וגם בגין עבירת סל של התנהגות שאינה הולמת. בית הדין קובע כי השתיקה וההתעלמות מכשירים את השחיתות האסורה);

מחדל לגבי "להבאת חשוד בביצוע עבירה לדין":

על פי החוק על השוטר להביא את החשוד בביצוע העבירה לדין. 

מכאן שכאשר שוטר לא מביא את החשוד לדין, מכשיל חקירה, לא מלקט ראיות, מותיר ראיות חשובות בשטח כמו כלי נשק, חפצים וכולי – עובר על אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה. 

היסוד העובדתי והיסוד הנפשי בעבירה  

היסוד העובדתי : המחדל 

היסוד העובדתי של העבירה הוא המחדל. השוטר נמנע מלפעול על אף שהחוק מטיל עליו חובה לפעול. השוטר אינו פועל ולא נוקט באמצעי סביר למנוע את העבירה, או שהוא נמנע מלגלות אותה ולהתערב או להביא את החשוד בעבירה לדין כאשר החוק דורש מהשוטר לנקוט באמצעים סבירים למניעת העבירה. 

על פי היסוד העובדתי צריכה להתקיים עבירה פלילית או משמעתית, (גם תכנון לבצע עבירה), או שהעבירה מתבצעת בפני השוטר. יסוד נוסף הוא המחדל עצמו כלומר השוטר לא נוקט באמצעים, מעלים עין, נמנע מהתערבות, ולא פועל על פי סמכויותיו: לא מדווח, לא מסכל את העבירה, לא תופס את החשוד.

רכיב נוסף של העבירה הוא הדרישה מהשוטר לפעול באמצעים סבירים. זהו מבחן השוטר הסביר. להזעיק עזרה ותגבורת, לדווח. 

היסוד הנפשי: דרישת הידיעה – מה ידע השוטר, מתי נודע לו והאם פעל כשוטר סביר ?

היסוד הנפשי שנדרש על פי העבירה הוא מודעות בפועל דהיינו ידיעה של ממש על כך שעומדים לבצע עבירה, או שמתוכננת עבירה. 

על פי לשון סעיף 7 נדרש שהשוטר ידע על כוונה לבצע עבירה. התביעה תצטרך להוכיח שלשוטר היתה "מודעות סובייקטיבית" כלומר, הוא ידע (ידיעה ממשית) באותו הזמן, ראה, או קיבל מידע מסוים לגבי כך שעומדים לבצע עבירה, או שהוא צופה בביצוע העבירה. כאן חשוב לציין כי עצימת עיניים מצד השוטר מתפרשת כבחירתו להתעלם ולהימנע מבדיקה כי לא רוצה לדעת. כמו כן היסוד הנפשי כולל גם החלטה של השוטר לא לפעול, ומודעת לכך שהוא נמנע מביצוע החובה שחלה עליו. 

כמו כן נדרשת גם מודעות לכך שיש לו סמכות או יכולת לפעול ולהפסיק את העבירה והוא בוחר שלא לעשות כן. 

מהם האמצעים הסבירים שהשוטר צריך לנקוט בהם כדי למנוע עבירה ?

על פי החוק על השוטר החובה להפעיל אמצעים סבירים בהתאם לחומרת המצב כדי למנוע עבירה. מהם האמצעים העומדים בפניו ?

לתת אזהרה;

לדרוש להפסיק התנהגות מסוימת;

להפגין נוכחותו באמצעות הימצאות במקום, במדים, או בניידת כדי להרתיע הפרת הסדר הציבורי;

לעכב את החשוד או מי שיש לו חשד שמתכונן לבצע עבירה שיש בה לסכן את הציבור ולהפר את הסדר;

במסגרת העיכוב עליו לברר את זהות החשוד ולחקור אותו;

לדרוש מהחשוד להגיע איתו לתחנת משטרה לצורך חקירה ובירור;

להפעיל את סמכותו לבצע מעצר, במקום במקרה של חשש לביצוע עבירת עוון או פשע ולסיכון בטחון הצבור או כאשר החשוד לא מציית להוראותיו של השוטר או מתנגד לו;

כמו כן אם השוטר נתקל בהתנגדות או ניסיון לפעול באלימות הוא מוסמך להפעיל כח סביר;

לעשות שימוש באזיקים כדי למנוע מהחשוד לברוח, למנוע נזק או סיכון לנפש;

היה והשוטר חושש שהחשוד עלול לעשות שימוש בנשק או כלים מסוכנים לביצוע עבירה הוא מוסמך לתפוס את החפצים הללו כדי למנוע את ביצוע העבירה;

העונשים הצפויים לשוטר שעובר עבירת משמעת 

הענישה בגין עבירה זו עלולה להיות משמעותית ובין היתר: 

• הורדה בדרגה לתקופה קצובה או לצמיתות (מה שגורם לירידה במשכורת), ופגיעה בקידום;
• רישום בתיק של השוטר בשל נזיפה חמורה;
• עונש כספי – קנס של עד 3 חודשי שכר;
• פיצויים לאזרח שנפגע בשל  העבירה;
• סיום השירות במשטרה, פיטורין והרחקה לצמיתות בעיקר כשמדובר בפגיעה משמעותית בטוהר המידות. 

דוגמאות למקרים בהם שוטר עבר עבירת משמעת של אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה

מקרה שבו שוטר ידע ששותפו מתערב לטובת קרוביו ובני משפחתו במטרה לבטל בין היתר דוחות תנועה. והשוטר לא דיווח על המקרים הללו ולא עצר אותם. 

הורשע על ידי בית הדין למשמעת בהתנהגות שאינה הולמת שוטר ובעבירת אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה. 

העונשים שהטיל עליו בית הדין הם נזיפה חמורה, קנס בסך 3,000 ש"ח והורדה בדרגה ל- 10 חודשים. 

חשוב לציין שבית הדין למשמעת מחמיר עם מקרים שבהם קיימת "עצימת עיניים" מצד השוטר. הסנקציות תהינה משמעותיו בקנסות כפיים ונזיפות. במידה ובית הדין מעריך שיש פגיעה בתדמית המשטרה יפסקו גם הורדה בדרגה ואפילו פתיחת הליך פיטורין. 

במקרה אחר בו דן בית הדין למשמעת של המשטרה בנוגע לעיכוב של אזרח. תוך כדי המקרה שוטר מהצוות בשטח הפעיל כוח אלים כלפי האזרח ללא צורך. שותפו לא מנע זאת לא עצר אותו והתעלם. הוגש כתב אישום לבית הדין למשמעת והשוטר שהתעלם הורשע באי נקיעת אמצעים סבירים למניעת עבירה שידוע לשוטר כי עומדים לבצעה. 

התיק הסתיים בהסדר טיעון במהלכו קבע בית הדין ששוטר שנמצא באירוע צריך לפעול כדי למנוע עבירה שמבצע עמיתו. 

חשיבות הייצוג על ידי עורך דין 

שוטר שחשוד בעבירת אי נקיטת אמצעים למניעת עבירה חשוב שיהיה מיוצג על ידי עורך דין מומחה בדיני משמעת של המשטרה. העבירה דורשת מהתביעה להוכיח שהשוטר לא עמד במבחן הסבירות ולא פעל על פי חובתו. עורך הדין יוכל לשכנע כי בנסיבות שהיו באותה עת, פעל השוטר בצורה סבירה ולא היתה לו אפשרות למנוע את העבירה, ויותר מכך, התערבותו היתה עלולה לגרום להחמרת הסיטואציה. כמו כן שלא היה לו ידע מוקדם לעניין העבירה. 

מאחר ולעבירה יש יסוד נפשי, עורך הדין ינסה לתקוף את הרכיב המצריך את המודעות של השוטר ויתאמץ להוכיח שלשוטר לא היתה ידיעה ספציפית או שלא היתה לו אפשרות לגבש את המודעות כי היה מדובר למשל במצב פתאומי ומפתיע. 

חשוב להבין שהעבירה נחשבת לפגיעה באמון הציבור ולכן אגף המשמעת במשטרה ובית הדין יבקשו עונשים משמעותיים של פיטורין הורדה בדרגה וכולי כאשר עורך הדין יכול להביא לתוצאה של הפחתת העונשים, ויפעל כדי להגן על זכויות הפנסיה של השוטר. 

כמו כן הליווי המשפטי יכול להבטיח שהשוטר לא יגרום להפללה של עצמו בחקירה, ולכך שלא יפתח תיק פלילי נגד השוטר. 

עורך הדין יעשה מאמץ להביא את התיק להסדר טיעון שיש בו להקל עם השוטר גם בענישה כמו נזיפה וקנס ובלבד. 

מכאן שייצוג משפטי מקצועי הוא מאוד מהותי וחשוב במקרה כזה. 

עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מכיר היטב את המערכת, את דיני המשמעת של המשטרה, והוא ועל ניסיון רב בייצוג בעבירות משמעת. 

אם הסתבכת בעבירת משמעת במסגרת תפקידך כשוטר, אל תהסס, אל תתמודד לבד, ומומלץ כי תיפנה מיד לעורך הדין אלעד שאול. מובטח לך ייצוג הולם ונאמן, ליווי מקצועי לאורך כל ההליך, הצלחה, ודיסקרטיות.