סעיף 390 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 קובע את עבירת הגניבה בידי עובד ציבור כדלקמן :
גניבה בידי עובד הציבור [א/274] [תשכ"ד]"
.390
עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים."
על פי החוק, עבירה של גניבה בידי עובד ציבור רלוונטית למקרה שבו עובד הציבור עושה שימוש לרעה בתפקידו וגונב נכס / רכוש של המדינה, או נכס שהגיע לידיו בשל עבודתו או הופקד בידיו (גם אם הנכס לא שייך למדינה).
החוק קובע כי עובד ציבור שגונב נכס של המדינה או נכס שהגיע לידיו בשל עבודתו שערכו עולה על 1000 שקלים, עונשו יהיה מאסר 10 שנים.
כדי לזהות גניבה של עובדי ציבור ניתן לעשות שימוש בשרותי ביקורת חקירתית באמצעות בדיקות פיננסיות. באופן הזה ניתן למצוא מעילות והונאות שמבצעים עובדי ציבור.
מי הוא עובד ציבור ?
חוק העונשין מגדיר בסעיף 34 כד מי הוא עובד ציבור. על פי החוק עובד ציבור הוא עובד מדינה, חייל, עובד רשות מקומית, עובד מועצה דתית, עובד של המוסד לביטוח לאומי, עובד של בנק ישראל, עובד ההסתדרות הציונית העולמית, עובד הסוכנות היהודית, עובד קרן קיימת לישראל וכן קרן היסוד, עובד לשכת שירות התעסוקה, עובד של מפעל / מוסד/ גוף שהממשלה שותפה בהנהלתו, וכן חבר מועצה או חבר הנהלה בגוף כזה, בורר, נושא משרה על פי חוק או על פי מינוי, דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברת בת ממשלתית או בחברה מעורבת.
עבירת גניבה בידי עובד ציבור והעונש בגינה
גניבה בידי עובד ציבור היא עבירה חמורה ביותר משום שיש בה פגיעה באמון הציבור ובקופה הציבורית.
במקרה כזה עובד המדינה יעמוד לחקירה בפלילים, וכן בחקירה משמעתית וזאת לאחר ששם ידו ולקח כספים ונכסים של המדינה שהגיעו אליו תוך כדי עבודתו ותפקידו.
אם יש חשד שביצע עבירת גניבה בשל תפקידו, הוא יקבל זימון לשימוע ויבררו נגדו את הטענות.
מדובר בעבירה שעונש המקסימום בגינה הוא עד 10 שנים מאסר.
מה בין גניבה רגילה לבין גניבה שמבצע עובד ציבור ?
גניבה בידי עובד ציבור שונה מגניבה רגילה מאחר ומדובר בגניבה של נכסים ששייכים למדינה ולקיחת משאבים של המדינה על ידי עובד בשל תפקידו. העבירה היא חמורה מאוד מאחר ויש פגיעה באמון שניתן לעובד ופגיעה באמון הציבור במוסדות המדינה, ובית המשפט ייתן מלבד עונש מאסר כבד גם קנס גדול. חוק העונשין קובע 10 שנות מאסר על גניבה בידי עובד ציבור לעומת 3 שנים מאסר על גניבה רגילה.
מהם ההליכים הרלוונטיים במקרה של חשד בגניבה על ידי עובד ציבור ?
ההליך המשמעתי
ההליך המשמעתי מתנהל בבית הדין למשמעת (במקביל להליך פלילי ו/או אזרחי). ההליך מתחיל בהגשת קובלנה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. על המשרד הממשלתי שבו מועסק העובד לדווח למשטרה ולאגף החקירות של נציבות שירות המדינה אודות העבירה וההליך המשמעתי.
ברוב המקרים נציב שירות המדינה ישעה את העובד החשוד בעבירה עד שיסתיימו ההליכים נגדו. כמו כן עשויים לשלול במקביל את שכרו באופן מלא או באופן חלקי. בנוסף עם ברור ההליך והרשעת העובד, יכול בית הדין להטיל עליו עונשים קשים כמו פיטורין מידיים, פסילה לצמיתות או באופן זמני מעיסוק בשירות המדינה, הפקעת כספי משכורת, שלילה של פיצויי פיטורין באופן חלקי או מלא, וכן שלילת זכויות פנסיה בנוסף לקנס כספי, וכן לחייבו להשיב את מה שגנב.
העובד יישא בתוצאות כמו השעיה שיכולה להיות כבר בעת החקירה, ובהמשך גם פיטורין. בנוסף לכך יוטל על העובד קלון שלא יאפשר לו לחזור לתפקיד הציבורי.
ההליך הפלילי
ההליך הפלילי נפתח בהגשת תלונה למשטרה או עקב חשד שמתגלה בביקורת. עם הגשת התלונה יזומן העובד לחקירה. אם יוגש כתב אישום והעובד יורשע במסגרתו, הכרעת הדין הפלילית נגדו תשמש ראיה נגדו בתביעה האזרחית.
לאחר מכן יוגש כתב אישום לבית משפט השלום או המחוזי לפי גודל המרמה ויוטלו עונשים כמו מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס כספי.
ההליך האזרחי
נגד עובד מדינה שביצע גניבה ניתן להגיש תביעה אזרחית בעוולת גזל. עם זאת, על פי פקודת הנזיקין, לעובד יש חסינות אישית אם ביצע את המעשה במסגרת מלוי התפקיד. במקרה כזה כדי להוכיח את התביעה יהיה צריך להוכיח כי פעל בכוונת זדון. מכאן, שלחסינות של העובד יש חריגים לפיהם אם פעל ביודעין תוך שהוא התכוון לגרום נזק, או שפעל בשוויון נפש לכך שיגרם נזק – אזי ניתן לתבוע אותו אישית.
אם המדינה תדחה את החסינות שיש לעובד או שיוכח שעשה את המעשה במזיד ומעבר לסמכותו – אפשר יהיה להגיש נגדו תביעה אישית אזרחית.
מגמה של החמרה בענישה
לאחרונה יש מגמה של החמרה בענישה נגד עובדי מדינה שביצעו עבירה של גניבה. ההחמרה באה לביטוי בהרשעות הרבות, בהטלת עונשי מאסר בפועל, בהטלת קלון, פיטורין מהתפקיד, שלילת זכויות פנסיה וכולי. הראציונאל שעומד מאחורי המגמה הזו הוא ההכרה בפגיעה קשה באמון הציבור, ופגיעה ברכוש המדינה. הענישה על פי חוק העונשין היא חמורה במיוחד שכן בנסיבות קשות מדובר ב- 10 שנות מאסר.
כמו כן ההחמרה באה לביטוי גם בהליך המשמעתי שיכול להתנהל נגד העובד. העובד ייחקר, תוגש נגדו תובענה משמעתית על ידי נציבות שירות המדינה, והוא יושעה מתפקידו באופן מידי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
החשיבות של ייצוג על ידי עורך דין
קיימת חשיבות עליונה לכך שעובד מדינה החשוד בעבירת גניבה יהיה מיוצג על ידי עורך דין מומחה בפלילים ובדין המשמעתי. העובד עלול להסתבך במספר הליכים במקביל ובין היתר בהליך פלילי, בהליך משמעתי ובהליך אזרחי. בהליך הפלילי הוא עלול להיענש בהשעיה, במאסר של 10 שנים על פי החוק, עונש חמור במיוחד בשל הערכים המוגנים שנפגעו בביצוע העבירה – הפרת אמון. במסגרת ההליך המשמעתי הוא עלול לספוג פיטורין ופגיעה בזכויותיו, ובהליך האזרחי עשוי להיענש בתשלומי פיצויים. כל זאת מלבד פגיעה בשמו הטוב ובפוטנציאל התעסוקתי שלו.
במסגרת הייצוג המשפטי עורך הדין ילווה את העובד בחקירה וינסה למנוע הפללה עצמית. כמו כן ינהל משא ומתן עם התביעה כדי לסגור את התיק בעסקת טיעון. במסגרת ההליך המשמעתי עורך הדין יסייע בהליך השימוע וינסה גם כאן להביא את העובד להסדר במסגרתו יפרוש מרצון מהתפקיד, תוך כדי שזכויות הפנסיה שלו תישמרנה.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים והמומחים בדין משמעתי של עובדי מדינה, הינו בעל ניסיון והצלחות רבות בתחום. אם נקלעת למצב בו אתה חשוד בעבירת גניבה בידי עובד מדינה מומלץ לך מאוד לפנות לעורך הדין אלעד שאול ולקבל ממנו יעוץ וייצוג מקצועי. מובטח לך טיפול משפטי מעולה ונאמן, הצלחה בהליך, ודיסקרטיות לכל אורכו.
