הליך משמעתי נגד עורך דין יתחיל במסירה של תלונה, קבלת תשובה, חקירה/ברור, והגשת קובלנה או גניזת התלונה.
ההליך המשמעתי כולל עבירות שיש בהן פגיעה בכבוד המקצוע, וגם עבירות פליליות עם קלון שבוצעו במסגרת העיסוק של עורך הדין. העונשים והסנקציות יכולים להיות קשים במיוחד כשמדובר בהרחקה מהמקצוע ואבדן הפרנסה.
במסגרת ההליך המשמעתי מתקיים כאמור שלב של בירור וחקירה משמעתית, ועל כך במאמר הבא.
התלונה
תלונה נגד עורך דין על עבירות אתיקה ומשמעת תוגש בצירוף מסמכים תומכים ותצהיר לוועדת האתיקה המחוזית בהתאם למקום משרדו של עורך הדין.
התלונה מוגשת בשל חשד לעבירות אתיקה שביצע עורך הדין (בין היתר מעשים שפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שלא הולמת את מקצוע עריכת הדין, הפרת החובה לסודיות, פעולה בניגוד עניינים, התבטאות שאינה ראויה כלפי חבר למקצוע, אי הגשת תגובה לתלונה, וכולי). ועדת האתיקה יכול גם לגנוז את התלונה אם מצאה שאין לה בסיס, או להגיש קובלנה אם שוכנעה שיש מקום לכך.
השלבים בדין במשמעתי
לאחר שמוגשת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית, תבדוק הוועדה את התלונה ותבקש את תגובתו של עורך הדין כדי לבחון אם יש מקום להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי.
חוקר מלשכת עורכי הדין יזמן את הנלון לבירור במטרה לחקור את העבירות בהן הוא חשוד. לחוקר המשמעת יש סמכות לזמן את הנלון לחקירה תחת אזהרה ולחקור אותו ועל הנחקר לענות לשאלותיו.
הנלון שמוזמן לחקירה, לא יקבל מידע בקשר לכך ולכן כדאי להתייצב לחקירה לאחר ייעוץ של עורך הדין, ובטרם יאמר את דבריו ובטרם יחתום על מסמכים כלשהם. חשוב מאוד להיות מוכנים לחקירה ולבירור של החוקר המשמעתי כדי להימנע מהפללה והסתבכות בהליך.
חוקר משמעת
החקירה תהיה בלשכת עורכי הדין במחלקת דין משמעתי ותנוהל על ידי התביעה המשמעתית. החקירה מהווה שלב ראשון בהליך המשמעת והחוקר בוחן אם יש סיבות להעמיד לדין את עורך הדין ולהגיש נגדו קובלנה.
מטרתו של הליך החקירה הוא לשמר את טוהר המקצוע והאמון בלשכת עורכי הדין. חוקר משמעת בלשכת עורכי הדין יהיה מי שיטפל בתלונה, ותפקידו לחקור את הנטען בתלונה על פי הדין המשמעתי. כמו כן הוא יבדוק אם במקרה הנדון יש להגיש נגד הנלון קובלנה משמעתית.
החוקר יקבל את התלונה ויפתח תיק. במסגרת החקירה יבקש החוקר לאסוף ראיות, עדויות ומסמכים הקשורים להתנהלותו של עורך הדין וכן פרטים נוספים שיש בהם כדי להבהיר את התלונה. החוקר יבדוק את עובדות המקרה ויבחן האם עורך הדין התנהל על פי מחויבויותיו בכללי האתיקה.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה – 2015 קובעים : "פרטים נוספים 6. במסגרת בירור העניין, הקובל רשאי לדרוש מהמתלונן או מהנילון פרטים נוספים לתלונה או לתשובה, לפי העניין, אם ראה צורך בכך; כמו כן הוא רשאי לדרוש מהמתלונן או מהנילון תצהיר וראיות אחרות לאימות פרטי התלונה".
זכויות הנחקר
עורך הדין הנילון שמוזמן לחקירה משמעתית יהיה זכאי לקבל את חומרי החקירה והבירור להעתיק אותם וכן להיות מיוצג. הבירור מתבצע באמצעות פניה לעורך הדין הנלון לצורך קבלת התגובה.
הכללים האמורים קובעים בסימן ג':
"עיון בחומרי "הבירור" :
24.(א) הוגשה קובלנה רשאי הנקבל לעיין בחומר הבירור ולהעתיקו"
לנחקר יש זכות להגיב לתלונה בתוך 30 ימים. בעקבות התגובה תחליט ועדת האתיקה אם להגיש נגדו קובלנה.
זכותו של הנחקר לייצוג משפטי במסגרת הליך הוגן בבית הדין למשמעת שבו יוכל לטעון את טענות ההגנה שלו. (הדיון בבית הדין למשמעת יהיה בדלתיים סגורות).
לנחקר יש זכות לבקש להגיש ראיות נוספות ולטעון ולקבל הסברים והבהרות.
כמו כן יש לו גם זכות היוועצות וייצוג על ידי עורך הדין.
לנחקר עומדת זכות השתיקה. הוא זכאי לזכות להימנע מהפללה עצמית – כלומר לא לענות על שאלות שהתשובות עליהן עלולות להפליל אותו.
הנחקר זכאי ללמוד את פרטי החקירה. חשוב שלא יעשה טעויות כדי לא להסתבך בסנקציות שעלול בית הדין להטיל עליו (קנס, נזיפה, השעיה, פסילה מהמקצוע זמנית או קבועה, וכולי).
החקירה משמעותה "ברור" ועל כן חשוב מאוד לדעת כיצד להגיב וזו זכותו של הנחקר.
מהפסיקה:
בר"ש 1190/18 , בבית המשפט העליון בפני השופטים הנדל, מזוז ברון. (ניתן ביום 28.3.2019).
בית המשפט קיבל פה אחד ערעור שהגישה ועדת האתיקה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את ערעור המשיב על פסק דין של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
לשכת עורכי הדין הגישה קובלנה משמעתית נגד המשיב בשל כך שערך בתפקידו כעו"ד כנס לניצולי שואה במתנ"ס בב"ש. ללשכה נודע על הכנס באמצעות הפרסומים, והיא שכרה משרד חקירות לבדוק את האירוע. חוקר ממשרד החקירות בא לכנס, צילם ואסף מסמכים, והכין דו"ח עם הצילומים. על סמך זה הגישה המערערת קובלנה נגד המשיב ויוחסו לו עבירות משמעת.
בית הדין המשמעתי שמע את משרד החקירות ואת החוקר צפה בצילומים ודחה את טענות המשיב שטען שנפל פגם בחוקיות שנוגעת לאיסוף הראיות. בית הדין קבע שפעולות החוקר לא פגעו בפרטיות והרשיע את המשיב במעשים שפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שלא הולמת את המקצוע, שידול לקוחות, ועשיית פרסומת באמצעות שידול. בית הדין הטיל עליו 3 חודשי השעיה על תנאי, נזיפה, וחיוב בהוצאות.
המערערת הגישה ערעור על קולת העונש והמשיב ערער נגד הרשעתו וטען שיש לפסול את ממצאי החוקר.
בית הדין הארצי דחה את הערעורים ולא התערב בהכרעת הדין של בית הדין המחוזי. בית הדין קבע שלשלוח חוקר פרט לכנס מהווה שימוש "בסמכות עזר של ועדת האתיקה לביצוע תפקידה ואין במקרה זה כל חריגה מהראוי והסביר בנסיבות הענין".
המשיב ערער לבית המשפט המחוזי שקיבל את ערעורו, וקבע שוועדת האתיקה "נעדרת סמכות להעסיק חוקר פרטי לשם מעקב אחר עורך הדין".
נקבע שאין סמכות לפי כללי לשכת עורך הדין לבצע "חקירה סמויה" ופעילות בילוש שפוגעות בפרטיות ואין לוועדת האתיקה סמכות "לבצע חקירה סמויה אחר חבר הלשכה", והורה על זיכוי המשיב.
המערערת הגישה בקשת רשות ערעור וטענה שאין סמכות להשוות בין ועדה רפואית לפי חוק הנכים ובין ועדת אתיקה, וכי החוקר לא ביצע מעקבים אחרי המשיב אלא רק תעד את הכנס.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
החלטת בית המשפט
בית המשפט מקבל את הערעור וקובע שלא ניתן להשוות בין תפקידה ומעמדה של ועדת אתיקה לחוק לשכת עורכי הדין ובין ועדה רפואית לפי חוק הנכים. ועדת האתיקה היא "קובל" …"גוף אכיפה – תביעה לאכיפת הנורמות האתיות משמעתיות החלות על חברי לשכת עורכי הדין". והיא מוסמכת לפעול בהליכים משמעתיים נגד חברי הלשכה.
"אין חולק כי לוועדות האתיקה אין סמכויות חקירה, כגון סמכויות מעצר וחיפוש, סמכות כניסה לחצרים ותפיסת חפצים וסמכות זימון חשודים ועדים לחקירה וכפיית התיצבותם…"
בית המשפט קובע כי על פי חוק הפרשנות יש לראות בהסכמה הסטטוטורית של ועדת האתיקה "גם הסמכה".."להפעלת "סמכויות עזר"…"אם כן, אין חולק כי לוועדות האתיקה אין סמכויות חקירה אלא אך סמכות בירור, שאינה כרוכה בהפעלת סמכויות חקירה".
בית המשפט קובע כי במסגרת "הברור" ועדת האתיקה יכולה לאסוף מידע בקשר לתלונה, לפנות לגוף ציבורי שיש לו מידע רלבנטי לבירור התלונה וכולי.
וכך נפסק :
" בענייננו, ועדת האתיקה הוסמכה מכוח חוק לשכת עורכי הדין לשמש כ"קובל" בהליך המשמעתי. לצורך מילוי תפקידה נדרשת כאמור ועדת האתיקה לבצע בירור עובדתי של הנטען בתלונה או העולה מהחשד לביצוע עבירת משמעת. כמצוין לעיל, במסגרת בירור זה רשאית ועדת האתיקה לפנות למתלונן ולנילון לקבל הסברים, פרטים נוספים או מסמכים רלבנטיים. כן רשאית היא לערוך בירור עובדתי ולאסוף מידע רלבנטי במאגרי מידע פתוחים לציבור וכן לבקש מגופים ציבורים מידע הדרוש לה לצורך מילוי תפקידה. במלאכת הבירור ואיסוף המידע היא רשאית כאמור גם להיעזר בגורמים חיצוניים. פעולות בירור ואיסוף מידע כאלה, בין על ידי ועדת האתיקה והפרקליט הפועל לידה ובין על ידי גורם חיצוני, יהיו מותרות ככל שהן עומדות בתנאים שפורטו לעיל לענין שימוש בסמכויות עזר ולענין הסתייעות באחר, ובין היתר שאין מדובר בפעולה האסורה לפי דין או הדורשת הסמכה בדין, לרבות פעולה שיש בה משום פגיעה בזכויות יסוד."
בית המשפט קבע שהמערערת היתה יכולה להעזר "בגורם חיצוני לפעילות של בירור ואיסוף מידע" ואי אפשר להגיד שפעולות החוקר פגעו בזכות המשיב לפרטיות. ועדת האתיקה לא חרגה מסמכות ואין בסיס לקביעה שהראיות שאסף החוקר במתחם הבירור הושגו באי חוקיות.
החשיבות בייצוג של עורך דין
בעת זימון לחקירה משמעתית יש חשיבות עליונה ליעוץ וייצוג מקצועי. לחקירה משמעתית יכולות להיות השלכות בעלות השפעה על המשך הקריירה וחייו הפרטיים ושמו הטוב של הנחקר. עורך הדין מומחה בתחום האתיקה יכין את הנחקר לחקירה, יגן על זכויותיו וישמור אליהן, ינסח עבורו תגובה הולמת לתלונה, וימנע נזק משפטי ואישי.
דיני האתיקה הם מורכבים ובהעדר ייצוג מקצועי עלול עורך הדין להסתבך ולגרום לעצמו לנזקים. לכן חשוב מאוד שעורך הדין המייצג יהיה מנוסה בתחום ומי שמכיר את ההליכים.
זכותו של הנחקר היא להיוועץ בעורך דין, והכל באופן דיסקרטי. מדובר בנחיצות קריטית שתאפשר הגנה ראויה לעורך הדין. במקרה כזה חשוב מאוד להיוועץ בהקדם עם עורך דין שמומחה בדין המשמעתי לצורך יעוץ וייצוג. על עורך הדין המייצג לדאוג להגשה על זכויות הנלון ובין היתר על זכות השתיקה, הזכות להימנע מהפללה עצמית וכולי. כמו כן יש חשיבות לכך שלפני החקירה המשמעתית תהיה לנלון הגנה וגירסא איתנה כאשר החוקר יזמן אותו לחקירה.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל ומומחה במשפט הפלילי, מייצג עורכי דין בעבירות אתיקה ובין היתר לפני זימון לחקירה משמעתית. עורך הדין אלעד שאול נותן שירות משפטי מעולה ומדויק, יגיש תגובה טובה ועניינית לתלונה ויסייע לנלון להתמודד עם החקירה ולהגן על זכויותיו כנחקר. אם זומנת לחקירה משמעתית מומלץ מאוד שתפנה לעורך הדין אלעד שאול ליעוץ וייצוג. מובטחים לך ייצוג משפטי נאמן ומקצועי, הצלחה בהליך ודיסקרטיות לכל אורכו.
