סגירת תיק פלילי היא הליך מנהלי שמעוגן בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1982 – "ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין…". משמעותו של ההליך בפועל היא הפסקת חקירה פלילית בעניינו של אדם מסוים בנסיבות משתנות, ומשכך אי העמדתו לדין פלילי בגין החשדות שעמדו כלפיו.
לפי סעיף החוק, ישנן שתי סיבות לסגירת תיק פלילי – חוסר בראיות ונסיבות שאינן מתאימות להעמדה לדין, מצב המכונה לרוב "חוסר עניין לציבור". ברבות השנים התווספה עילת סגירת תיק פלילי נוספת והיא "העדר אשמה", ומשמעותה מצב שבו כלל לא נמצאו ראיות המקימות חשד פלילי אודות החשוד.
מתי ייסגר תיק בחוסר ראיות?
תיק פלילי נפתח באמצעות חקירה פלילית של הרשות החוקרת, הלא היא משטרת ישראל על אגפיה ויחידותיה השונות, כלפי אדם מסוים לאור חשדות שעלו כלפיו בנסיבות שונות. חקירה פלילית כוללת שימוש במגוון של בדיקות ואמצעים – גביית עדויות, חקירת החשוד באזהרה, איתור מסמכים, חדירה מתמשכת למכשירים טכנולוגיים ולעיתים אף מעקבים והאזנות.
לאחר מיצוי החקירה שמתבצעת כאמור על ידי חוקרי המשטרה, התיק הפלילי עובר מהמישור החקירתי למישור המשפטי על מנת לבחון האם יש מספיק ראיות לשם העמדה לדין פלילי והגשת כתב אישום כנגד החשוד בעבירה.
כדי להרשיע אדם בעבירה פלילית, נדרשות ראיות ועדויות המספקות לתביעה סיכוי סביר להרשעתו של החשוד בעבירה. בעבר, המבחן לרף הראייתי עבור סגירת תיק מחוסר אשמה הוא אם נמצא "שמץ של ראייה" להוכחת אשמתו של החשוד, התיק לא ייסגר מחוסר אשמה.
אולם, אם למרות קיומן של ראיות כנגד החשוד, עדיין קיים "ספק סביר" באשר לאשמתו, קרי – אשמתו לא הוכחה מעל לכל ספק סביר, התיק ייסגר מחוסר ראיות והחשוד לא יורשע באישומים שכנגדו. מרבית התיקים שנסגרים, נסגרים מהטעם של חוסר בראיות ולא מחוסר אשמה, שכן כמעט תמיד נמצאות ראיות כלשהן המקשרות את החשוד לעבירה, אך לא תמיד הן מספיקות להרשעת החשוד ועולות מעל כל ספק סביר.
רישום משטרתי בגין סגירת תיק בחוסר ראיות
לסיווג העילה של סגירת התיק הפלילי יש משמעות רבה והשלכות על חייו של החשוד. זאת, משתי סיבות עיקריות: ראשית, גם תיקים שנסגרו (חוץ מתיקים שנסגרו בעילת חוסר אשמה) נשמרים ברישום המשטרתי ויכולים להיות נגישים לגורמים וגופים שונים בעלי הרשאה לעיון ברישומים המשטרתיים, הם ידעו את סוג העבירה ואת סיבת סגירת התיק הפלילי.
שנית, סגירת תיק מחוסר אשמה מנקה את החשוד לחלוטין מאשמה, בעוד סגירת תיק מחוסר ראיות מותירה פגם בשמו הטוב ובחפותו של החשוד ומונעת ממנו קבלה למקומות עבודה מסוימים, נשיאת נשק והתנהלות כאדם ללא עבר פלילי.
בפסק דין שנדון בבג"ץ בעניינו של יעקב קבלרו נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבעו מבחן "הראיה המנהלית" שמקשיח את התנאים לסגירת תיק מחוסר אשמה. יעקב קבלרו הוא אדם מוערך ששירת בצה"ל שנים ארוכות בשירות קבע ואב לשתי ילדות. בשנת 2009 קבלרו הואשם בעבירות של פריצה וגניבה והוגש כנגדו כתב אישום.
ההליך המשפטי כנגדו בגין האישומים החמורים התנהל במשך 3 שנים ובסיומו התביעה משכה את כתב האישום. אולם, יעקב קבלרו נותר עם רישום משטרתי שכן התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. קבלרו טען שהחקירה לא נוהלה כראוי ושהוא חף מפשע לחלוטין ואילו סגירת התיק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה פוגעת בו, בשמו הטוב, ביכולת ההשתכרות שלו ובעתידו.
כבוד השופט זמיר פסק כי "שמו של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב, וברי כי ירצה להסיר כתם זה. לעניין זה, יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פירסום ברבים." לכן, פסק כי ראוי שהשארת הרישום המשטרתי בתיק בו קיים חשד חמור שכזה תהיה נתמכת בראיות שיש בהן ממש.
כלומר, אם הראיות הקיימות משאירות ספק סביר בחפותו של החשוד, גם אם אינן מספיקות כדי להגיש כתב אישום. לפיכך, הוחלט למחוק את הרישום המשטרתי מחוסר ראיות ולשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. אולם, נקבע גם כי "שיקול הדעת בעניין עילות סגירת תיקי חקירה מופקד בידי פרקליט המחוז, ובית המשפט אינו אמור להתערב בשיקול דעת זה אלא אם ההחלטה הינה בלתי סבירה באופן קיצוני או באופן מהותי."
לאחר מכן, בבג"ץ יעקב ארגמן נ' מדינת ישראל נקבע מבחן שמקל על קביעת עילת סגירה "מחוסר אשמה", מייצר איזון ראוי יותר בין עילות הסגירה ומחזק את חזקת החפות של החשוד בעבירה.
נקבע כי " חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של היעדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם." כלומר, גם אם כן קיים סיכוי שהחשוד סיצע את העבירה, אך הסיכוי נמוך, נית לסגור את התיק מחוסר אשמה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שינוי עילת סגירה
לאדם שנחשד בעבירה פלילית ותיקו נסגר עומדת הזכות לבקש את שינוי עילת סגירת התיק שלו, והיא מעוגנת בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי: "על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתבוע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה…".
בקשה לשינוי עילת הסגירה צריכה להיות מבוססת על חומר הראיות הקיים בתיק הפלילי ועל ליקויים שונים שנמצאו במהלך החקירה הפלילית. זאת, בנוסף לנימוקים משפטיים המבוססים הוראות החוק, סדרי הדין הפלילי, על הנחיות גופי החקירה והפרקליטות.
